בקשת החזר אגרת בית משפט ששולמה בטעות

כמו-כן, התחייבה המשיבה לתת הטבה לציבור הצרכנים עקב הטעויות שציינו בבקשת האישור.

הצדדים ממליצים בפני בית-המשפט, שהמשיבה תשלם למבקש גמול בסכום של 12,000 ₪ וכן שכר טירחת עו"ד לב"כ המבקש בסך 38,000 ₪ בתוספת מע"מ כנגד חשבונית מס כדין.

מחצית מן הגמול, ומחצית משכר הטירחה (בתוספת מע"מ) כפי שצוינו בסעיף 3 דלעיל, תשולם על ידי המשיבה, במשרד ב"כ המבקש, בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין, ובתוספת החזר החלק הראשון של אגרת המשפט בסך 5,544 ₪.

...

על-יסוד כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: אני מאשר את בקשת ההסתלקות על כל סעיפיה וחלקיה ונותן לה תוקף של פסק דין.

אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום כולל של 12,000 ₪, וכמו כן שכר טרחת עו"ד לב"כ המבקש בסכום של 38,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, כנגד המצאת חשבונית מס כדין.

אני דוחה את התביעה האישית של המבקש (ללא צו להוצאות) ומוחק את בקשת האישור.

בהתאם להחלטתי, הגישה התובעת בקשה להחזר יחסי של אגרת בית המשפט.

התיקון לכתב התביעה בנוגע להפחתת סכום התביעה בלבד לא נבע ממחדל או טעות של התובעת אלא בשל תשלום על ידי ערב שלא היה צד לשטר החוב ועל כן הוגש נגדו הליך נפרד.

" וכן: "כאשר בוחנים את הטעם המיוחד להקטנת סכום התביעה ולהחזר האגרה יש לזכור גם מהי תכלית תשלום האגרה. בדרך כלל נוהגים לומר כי תשלום האגרה נועד לממן את עלות ההיתדיינות מחד, ולמנוע הגשת תביעות סרק מאידך (ראה ש' לוין, תורת הפרוצידורה האזרחית – סדרי דין מיוחדים בבתי משפט, עמ' 4(2003))." [ראו ת"ח (בית הדין לימאות) 31782-11-11 האוניה "RIO" בכינוס נכסים נ' Perla Navigation Ltd (פורסם במאגרים, 09.02.2012)].

...

פועל יוצא מהמועדים האמורים לעיל ושעה שהבקשה להפחתת סכום התביעה הוגשה בטרם התקיים קדם משפט בתיקים המאוחדים, כי בטרם איחוד, התקיים בכל אחד מהם דיון, אשר אף אם אקבל את טענת המדינה כי יש לסווג את הדיונים שהתקיימו כישיבות קדם משפט, עדיין בסמכותי להיעתר לבקשת המבקשת להשבת אגרה, שעה שהתרתי את תיקון כתב התביעה על דרך של הקטנה סכום התביעה.

כשם שסברתי לפי שיקול דעתי כי יש לאחד את התובענות על מנת לייעל את ההליכים, כך אני סבורה כי בנסיבות המקרה דנן מתקיימים הטעמים המיוחדים המצדיקים את השבת החלק היחסי באגרה לידי התובעת.

סוף דבר: אני מורה על השבת האגרה באופן יחסי בהתאם לסכום התביעה המתוקן.

במסגרת הסדר ההסתלקות הסכימה ואף התחייבה המשיבה כי ככל שבעתיד ייובא על ידה מוצר ניסיוני כדוגמת המוצר כאמור, היא תקפיד הקפדה יתרה על סימון משקלו כיאות וכדין לפני מכירתו על מנת למנוע ספק של נפילת שגגה בסימון המשקל של אותו המוצר.

הצדדים ביקשו להורות על החזר סכום האגרה ששולם על ידי המבקש, בשים לב לכך שהתביעה נדחתה בהליך של גישור בטרם היתקיים דיון בתיק.

בנוסף, הצדדים ביקשו פטור מתשלום חלקה השני של האגרה בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט בהוראות תקנה 7א(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007, וזאת מהטעמים הבאים: נוכח השלב המקדמי של ההליך בו הוגשה בקשת ההסתלקות; נוכח החסכון בזמן בית המשפט שכן לא קוים דיון הוכחות ולא הושקעו משאבים נוספים על ידי בית המשפט; בקשת האישור הביאה לתועלת ציבורית ולהשבת כספים לציבור; נוכח הפניה של הצדדים להליך של גישור אשר בו השקיעו מאמצים, משאבים כספיים, זמן ומחשבה.

...

בהסכמת הצדדים תישא המשיבה בתשלום זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת, מבלי להורות על מציאת תובע חלופי או פרסום הודעה בדבר הגשת בקשה להסתלקות.

התביעה האישית של המבקש- נדחית, כנגד תשלום גמול למבקש ושכ"ט לבא כוחו כמפורט לעיל.

אני מורה כי תועבר הודעה מתאימה לפנקס התובענות הייצוגיות.

במסגרת כתב התביעה טען המשיב כי המבקש קיבל לידיו החזר של אגרת בית המשפט אשר שולמה על ידו במסגרת ההליך המקורי, אך נימנע מהשבתה לידיו.

לטענת המשיב אין הצדקה להדרש לבקשת רשות העירעור, מקום בו לא נפלה שגגה כלשהיא בפסק דינו של בית המשפט קמא, וודאי לא זו העולה כדי עוות דין המצדיק התערבותה של ערכאת העירעור.

...

לא מצאתי ממש בטענות אלו, ודינן להידחות.

בשולי סוגיה זו אוסיף ואציין כי המבקש, שהינו כאמור עורך דין במקצועו, לא מצא לנכון לעתור להעברת ההליך מבית המשפט לתביעות קטנות לבית המשפט השלום בזמנים הרלוונטיים לעשות כן, והעובדה כי טענותיו בעניין זה מועלות אך במסגרת בקשת רשות הערעור, תמוהה חלק מטענות המבקש, כפי שבאו לידי ביטוי בגוף בקשת רשות הערעור לא נתמכו בראייה כלשהי במסגרת ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות, ויש לזכור כי בכל הנוגע לטענות קיזוז, מוטל נטל הראייה על המבקש עצמו, ועת לא הורם אותו נטל, בדין מצא בית המשפט קמא שלא לאמצן.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור כ: "כל מי שחויבו ושילמו למשיבה אגרת תעודת אישור, בתעריף הגבוה מהתעריף הקבוע בחוק עזר לחוף השרון (אגרת תעודת אישור), התשכ"ו-1966". ביום 28.6.2023 הודיעה המשיבה על חדילה ביחס לנטען בבקשת האישור בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות.

מבוקש לפסוק גמול למבקש בסך 4,000 ₪, החזר אגרת בית המשפט בסך 1,944 ₪ (בנכוי הסכומים שיוחזרו למבקש), ושכ"ט לבא-כוחו בסך 40,000 ₪ בתוספת מע"מ. תמצית טענות המשיבה: אין מחלוקת כי המבקש וב"כ זכאים לגמול ושכ"ט, אך אין מקום לפסוק גמול ושכר טירחה בסכום כולל העולה על סך של 5,221 ₪.

החישוב שביצע המבקש שגוי: במקרה דנן, הנסיבות מאפשרות לכמת בדיוק את החסכון שניגרם לציבור עקב החדילה, זאת בהתאם לנתונים שיש ברשות המשיבה בכל הנוגע לגבייה במהלך 24 החודשים אשר קדמו להגשת בקשת האישור.

...

לאור כל המפורט, אני קובעת כדלקמן: המשיבה תשלם גמול בסך 1,500 ₪ למבקש ושכ"ט בסך 11,700 ₪ (כולל מע"מ).