בקשת הורים לעיין בהודעת ערעור ונימוקי ערעור

בהמשך לכך ולהמלצת שירות המבחן בעיניין, ולאחר שבחן את חומרת העבירה וסוגה למול עוצמת הפגיעה בעתידו של המבקש, הורה בית המשפט, לא בלי היסוס, על ביטול הרשעתו.

נימוקי הבקשה לטענת המבקש, בקשתו נמנית עם אותם מקרים יוצאי דופן שבהם מתאפשרת היתערבות ב"גילגול שלישי", בהנתן פער הענישה הקיצוני בין הערכאות מטה.

בהקשר זה טען המבקש, כי בית המשפט היתעלם מעתירת המשיבה בהודעת העירעור הכתובה, בה נתבקש להטיל על המבקש "ענישה מאסרית, שטיבה ומהותה, לרבות מבחינת אופן ריצויה, ייקבעו בהתאם להתקדמות ההליך הטיפולי". נוכח האמור, עותר המבקש להשבת גזר דינו של בית משפט השלום על כנו, ולחלופין להעמיד את עונשו כך שיוכל לרצותו בדרך של עבודות שירות.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להדחות.

...

באשר לאפשרות אי ההרשעה קבע בית המשפט כי זו שמורה למקרים יוצאי דופן, וכי יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה על נסיבות המקרה דנן מביא למסקנה כי יש להרשיע את המבקש.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי הורה כי המבקש יתייצב לריצוי מאסרו ביום 23.1.2022, והמבקש אכן התייצב לריצוי מאסרו במועד שנקבע.

הטענות בעירעור ביום 2.2.2022 הגיש המבקש הודעת ערעור פורמאלית, ללא נימוקים, הנסבה על הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד, ובקש שהות של 90 ימים להגשת נימוקי העירעור.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ולאחר ששמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים בהרחבה, לא ראיתי להעתר לבקשה להפסקת ריצוי מאסרו של המבקש.

...

בענייננו, לא שוכנעתי כי קיימת אותה הצדקה מיוחדת הנדרשת לשם קבלת הבקשה.

אשר על כן – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

לצד זאת אני מורה, כי הערעור ייקבע לדיון בהקדם, בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.

בית המשפט הורה למבקש להגיש נימוקי ערעור, משלא עשה כן בעצמו.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להדחות, שכן היא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש ואין חשש כי דחייתה תיגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 901/20 כהן נ' מדינת ישראל (5.3.2020)).

כן יוער, כי על פניו, בנסיבות המיוחדות של העניין, בהן המבקש לא הגיש נימוקי ערעור; הודיע על כוונתו הברורה שלא להתייצב לדיון בערעורו; ואף ציין מפורשות כי אינו מכיר בסמכותו של בית המשפט, היה על בית המשפט המחוזי לדחות את עירעורו של המבקש, ולא למחקו (ראו: סעיפים 203, 208 ו-208א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, שכן היא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש ואין חשש כי דחייתה תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 901/20 כהן נ' מדינת ישראל (5.3.2020)).

סוף דבר, הבקשה נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

המבקש ישלם את הקנס שהוטל עליו בהתאם לפסק דינו של בית המשפט לתעבורה.

שנית, נימוקים הנוגעים ליתר חובותיו של המערער, שגם לגביהם מתנהלים הליכי הוצאה לפועל, שכן העדפת הצעת המערער משמעותה שהמערער - שחייב למשיבה מאות אלפי שקלים (ויש לו חובות של מאות אלפי שקלים גם לצדדים נוספים) - ירכוש את חלקה תמורת 632,000 ש"ח ואז היא תיאלץ להמשיך לנהל נגדו הליכי הוצאה לפועל לצורך גביית חובה ובכלל זאת מימוש הדירה: "קבלת הצעת הזוכה בהתמחרות תחסוך גם זמן ומשאבים עתידיים שכן הצעת החייב כי דירתו תמומש על ידי נושיו לאחר שתועבר כולה אל בעלותו היא הצעה בלתי מתקבלת על הדעת, יקרה ובזבזנית שעה שהדבר ניתן לעשייה כבר עתה". גם לאחר העיון בהודעת העירעור המפורטת, נימוקי כבוד הרשם - על שני חלקיהם - מקובלים במלואם על בית המשפט.

כך ביחס להצעה עצמה, וכך ביחס לבטוחה שהועמדה: המערער יכול לטעון, כי בהחלטה מיום 25.10.20 כבוד הרשם לא הורה על הגשת שיק בנקאי דוקא (כפי שנידרש מיתר המציעים), ואולם עמידה דווקנית על לשון ההחלטה גם מלמדת שהדרישה היתה להעמדת בטוחה בסך 10% מההצעה ולא 10% מהסכום שמגיע למשיבה ("החייב לאחר מכן הציע בעל פה לרכוש את הנכס בתמורה לסך של 1,690,000 ש"ח... על החייב להמציא בתוך 7 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיו שיק בגובה של 10% מהצעתו").

גם אם בהודעת העירעור טוען המערער, כי אותה בקשה לפטור מאגרה אותה מזכיר הרשם הוגשה לפני מספר שנים, אין בכך כדי לסתור את הקביעה הברורה לפיה מדובר באדם שחייב מאות אלפי שקלים, אשר יוצג לאחרונה על ידי הסיוע המשפטי (בתביעה שהוכרעה ביום 21.1.21 בה חויב לשלם למשיבה כ-40,000 ש"ח נוספים), וגם כעת עותר לפטור מהפקדת ערובה, אשר מנגד טוען כי הוא יכול לגייס כ-600,000 ש"ח (תוך נטילת הלוואות על הדירה נשוא ההליך שגם ככה מוטלים עליה עיקולים).

...

המערער הגיש הודעת ערעור מפורטת, ובהמשך גם בקשה לפטור מהפקדת ערובה (בקשה שלא היה מקום להיעתר לה לגופה), וכן בקשה לעיכוב ביצוע.

אינני סבור שהוצגה עילה להיעתר לערעור, ועוד יותר כך נוכח ההחלטה לאפשר למערער לצרף כונס נוסף מטעמו (דבר שכבר בוצע בפועל), ונוכח ההחלטה הנוכחית בדבר מכירת הדירה בהתאם להצעת הצד השלישי, שיש לקוות שתביא לסיום חלק משמעותי מהמחלוקות הטעונות.

את הטענה לפיה המשיב 2 "מנצל את תפקידו ככונס נכסים, כנגד המערער, על מנת שהלקוחה שלו (המשיבה 1) תרוויח בתיק אחר (תיק מזונות), שהיא מנהלת נגד המערער" למרות שעליו "לדאוג למערער בדיוק כמו לצד שכנגד" אין בידי לקבל.

סוף דבר דין הערעור להידחות.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף נומקה בעיקר, אך לא רק, בטענה בדבר חוסר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לידון בה. ביום 8.6.2023, הגיש המבקש לבית הדין האיזורי הודעה, שזו לשונה: "החלטתי היא שכל הדיון יעבור לבית הדין לעינייני מישפחה בתל אביב ואי לכך אני מבטל את בקשתי לתביעה כנגד המשיבים 1-5". על יסוד הודעה זו של המבקש, הורה בית הדין האיזורי בפסק דינו מיום 9.6.2023 על מחיקת התביעה בתיק סע"ש 61148-03-23.

המבקש הגיש לבית הדין ביום 31.10.2023 הודעה, אשר עלה ממנה, כי הוא עומד על הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמו, וכי הוא מבקש שהבקשה תתייחס לפסק הדין בתיק סע"ש 61148-03-23 בלבד.

אלא, שעיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.6.2023 מעלה, שאין בה את אשר המבקש מבקש לקרוא לתוכה: בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע, כי ההליך בו נקט המבקש (ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 23.4.2023) אינו האכסניה המתאימה לבירור טענותיו בעיניין הבעלות בחשבון בבנק מרכנתיל דיסקונט והחרגתו מנכסי עזבון המנוח, תוך שצויין במפורש (ראו בעמוד 3 שורות 4-5 להחלטה, צורפה כנספח 2 לתגובת המבקש מיום 6.9.2023) כי "איני מביע כל עמדה באשר לגופן של טענות המבקש והדבר נכון אף לשאלת הערכאה המוסמכת לבררן". כלומר, בהחלטת בית המשפט המחוזי לא מצויה אמירה או קביעה לפיה בית הדין לעבודה הוא הערכאה המוסמכת לבירור טענות המבקש בעיניין הבעלות בחשבון בבנק מרכנתיל דיסקונט.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות, כמפורט מטה.

טענתו של המבקש כי איחר בהגשת הערעור משום שהמתין להחלטת בית המשפט המחוזי, אין די בה על מנת להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

המבקש טען, שבמסגרת הליכים שניהל בבית הדין לעבודה בעניין עיזבון המנוח, הוא הופנה לבירור טענותיו לפני בית המשפט לענייני משפחה, אולם עולה לטעמו בסופו של דבר מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, כי העניין צריך להתברר לפני בית דין לעבודה.

כללם של דברים - הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, נדחית.

משנדחתה הבקשה להארכת מועד, לאחר שהוצע למבקש בהחלטה מיום 19.10.2023 שלא לעמוד עליה (ללא צו להוצאות), והמבקש בחר לעמוד על הבקשה באופן שהצריך הגשת תגובות, ישלם המבקש לכל אחד מהמשיבים 2-5 בתוך 30 יום הוצאות משפט בסך 400 ש"ח, ובסך הכל 1,600 ש"ח. מזכירות בית הדין תסגור את התיק.