בקשת הורים להמשיך תביעות נגד בתם החייבת

כאן המקום לציין כי מעת לידת הקטין ועד מועד הגשת התביעה לא פעלה התובעת לצורך הסדרת מעמדה כהורה של הקטין, לא באמצעות הגשת בקשה לצוו הורות פסיקתי או באמצעות כל דרך משפטית אחרת.

כאן המקום להפנות אל תלה"מ (ת"א) - 06- 17 מ' נ' ע' (פורסם בנבו ( 29.9.20 ) הניתן מפי חברתי, כב' השופטת שביט פינקלשטיין אשר נסיבותיו דומות לנסיבות המקרה כאן, המדובר בתביעה לצוו הורות של בני זוג בני אותו מין, אשר הביאו קטינה לעולם באמצעות הליך פונדקאיות ועת הייתה בת 4 שנים, נפרדו דרכיהם.

מיד ובסמוך לאחר שאמה נטלה אותה ואת אחותה (שהיא בתו של ק.) מביתו של א. ועברה להתגורר בבית הוריה, לא ויתר א. על הקשר עמה, ובמשך שש שנים ועל אף שאמה שינתה את גירסתה, כך שבהיותה בת שלוש, הופיע בחייה "אב" חדש, המשיך הוא לראות בה כביתו גידל אותה, חיבק, תמך, חינך ושמע מפיה כל העת את המילה: "אבא". גם על פי סיכומיה של האפוטרופא לדין וגם על פי חוות הדעת של המומחה, נתוקה מא. לו היא קוראת "אבא" יגרום לה נזק נפשי רב."

- ראה לעניין זה גם עמ"ש (מחוזי חיפה) 06- 22050 ס' נ' ר בסוגית קביעת חובת מזונות אצל אב שאינו ביולוגי וכן תמ"ש - 08- 14 ס.ק ואח' נ' י.י במסגרתו נדחתה תביעה למזונות, שהגישה אם ביולוגית כנגד בת זוגה לשעבר.

הצלחות אלו וההכרה שניתנה לבני זוג בני אותו מין גם בכל הקשור להורות, לקטינים ולמסגרות הוריות שונות ומגוונות, מסגרות הוריות שאינן "קלסיות", מתבססת על מחויבות אשר חייבת להישמר תמיד, כשהדבר לטובת הקטינים, ובעיקר על ידי בני זוג מאותו מין גם ברגעי קושי ומשבר.

...

לעניין זה הגיעה המומחית למסקנה לאחר שראתה את האינטראקציה בין הקטין לתובעת וסבורה היא "שעצם הקונפליקט סביב הקשר הוא

כעת לאחר שבחנתי את מכלול הראיות בתיק וכן את עמדתה של המומחית מטעם בית המשפט אשר בחוות דעת מעמיקה ומפורטת פרסה את כלל הדינמיקה שהייתה בין הצדדים במהלך ניהול ההליכים והיא אשר הביעה דאגה רבה לרווחתו הנפשית של הקטין ככל שהקשר בינו לבין התובעת ינותק כליל, ובכך חיזקה את דעתי כי טובת הקטין מושא תביעה זו היא לקשר הורי עם התובעת וכפי שנקבע בהחלטתי הזמנית בראשיתו של ההליך.

לא מצאתי לשנות את מגבלת סכום המתנות שהוטלה על התובעת במסגרת החלטתי הזמנית.

אשר לזימונה של בת החייבים לחקירה טענה ב"כ החייבים כי "מדובר בילדה בת 22... אחרי הצבא למדה בניית צפורניים ויש לה עסק קטן ואם אשאל למה זה לא מופיע בדוחות אומר שהיא מממנת את עצמה ולכן גם הוצאותיה וגם הכנסותיה לא מופיעים". החייב המשיך להיתנגד בדיון לזימונה של בתו לחקירה אצל הנאמן ואף הודיע כי הוא מבקש בשל כך לבטל את הליך פשיטת הרגל.

החייב אינו בעל העסק ולא הציג עצמו כבעל העסק, והעסק שייך לבתם של החייבים, שהיא בחורה צעירה וחרוצה שביקשה להקים עסק שיאפשר לה לכלכל את עצמה ואולי אף לסייע להוריה.

צו כנוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנתם של החייבים, בטלים; צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייבים יבוטל בתוך 90 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים; שכרו של בעל התפקיד ישולם בהתאם לכתב המינוי, והכונס הרישמי זכאי לשכר השגחה; היתרה שתיוותר לאחר תשלום הוצאות ההליך, תחולק לנושים שתביעותיהם אושרו.

...

כאמור, על פני הדברים עולה החשד כי מדובר בהתנהגות חמורה עוד יותר אשר עולה כדי עבירות פליליות, אולם לצורך המסקנה בדבר ביטול ההליך, אין צורך בקביעה בסוגיה זו. הנה כי כן, המדובר בחייבים אשר צברו חובות בסכומים גבוהים מאד, של מאות אלפי שקלים, בגין הפעלת עסק של שיווק דלתות.

כך עולה המסקנה כי החייבים פעלו בחוסר תום לב ובחוסר שקיפות ולא ניתן לתת כל אמון בדיווחים אותם מסרו משך כל תקופת ניהול ההליך.

נוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטול ההליכים בתיק.

בהחלטה מיום 11.09.14 לאחר דיון במעמד המבקש והמשיב, בוטל פסק הדין שניתן נגד המשיב בהיעדר לבקשת המשיב, תוך קביעת דיון המשך לשמיעת הוכחות, אלא שבין לבין וכאמור כבר הספיק המבקש לגבות את סכום פסק הדין בהליכי הוצל"פ. בהחלטת בית משפט קמא מיום 11.9.14, בעיניין זה קבע כב' השופט הולצמן: "...לא מצאתי לנכון בשלב זה להורות למשיב להשיב את הכספים שנגבו במסגרת תיק ההוצל"פ שניפתח על יסוד פסק הדין שניתן כנגד המבקש בתיק זה, ואשר בנתיים ניסגר לאחר שבוצעו פעולות גבייה, וזאת בנסיבות הענין, ובשים לב לכך שהוצג בפני שטר חוב אשר במהלך הדיון התברר, בסופו של דבר, כי המבקש אכן חתם עליו ומסר אותו לבתו לצורך הבטחת החיובים בגין הסכם השכירות, כך לטענת בתו, וסוגיה זו תדון במסגרת החלטה שתתקבל לאחר שמיעת הראיות.

לטענת המבקש, ההחלטה מיום 28.05.2015, אשר מורה על השבת הכספים בטלה מעיקרה, שכן ביום 16.02.2015 הורה בית המשפט על מחיקת התביעה כנגד המשיב.

בהקשר זה קובעת גם הוראת סעיף 18(א) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967: "בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הבצוע, ואם שונה פסק הדין רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי..." אכן, גם אם לטובת המבקש ניתן פסק דין נגד השוכרת, התוצאה במסגרת ההליך בבית משפט קמא כפי שהתגלגל, אינה משביעת רצון שכן לא היתקיים דיון מהותי לגוף התביעה הקטנה ככל שהדבר נוגע ליחסי המבקש והמשיב.

...

בקשה זו הועברה לתגובת המבקש ובהיעדר תגובה מטעמו, הורה בית משפט קמא (כב' השו' אדלשטיין): "...אני מורה על ביטול החלטתי מתאריך 1.2.21 בה עיכבתי את ביצוע פסק הדין שניתן על ידי מתאריך 16.2.2015 כפי שבא לידי ביטוי בפסיקתה מתאריך 1.11.2020. פסק הדין (שיבוצע באמצעות הפסיקתה) יעמוד על כנו" (החלטה מיום 14.3.22).

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאור המפורט לעיל, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות.

על כן הנני דוחה את הבקשה.

בית משפט השלום בבת ים ת"א 7979-09-20 סינסיפיק אנטרפרייז בע"מ ואח' נ' פיגלש ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט עזריה אלקלעי התובעת (המשיבה) סינסיפיק אנטרפרייז בע"מ הנתבע (המבקש) ארז פיגלש נתבע שכנגד יצחק חזוט החלטה

לטענת המבקש, לרשותו עומדים הורים רבים שנפגעו מהשרות של התובעת ומניסיונה להיתנער מאפשרות להשיב את המוצר תוך היתחמקות ממתן מענה לפונים.

כמו כן, המשיבה מבקשת להזכיר - כי המשיבה היא זו ששעתה, מתוך כבוד ותום לב להצעת בית המשפט למחיקה הדדית של התביעות, והמשיב הוא זה שהתנגד וסרב לה; אף לאחר שתביעת המשיבה נמחקה בשגגה, בהחלטה שבוטלה ע"י בית המשפט המחוזי בהליך העירעור, המבקש היתעקש להמשיך ולנהל לבדה את תביעתו הכוזבת כנגד המשיבה.

הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

...

משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים (השוו:The White Book, 620 para 25.12.7).

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה להפקדת ערובה.

המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ בלא קשר לתוצאות התביעה.

פתח דבר: לפני בקשת החייב מיום 16.3.23 להחיל את צו ההפטר שניתן ביום 28.2.22 בהליך הפש"ר שבכותרת על החוב שנתבע בת.א. 71957-01-18 בבית המשפט השלום ע"י התובע עו"ד אורי פלדמן (להלן-"החוב") בטענה כי מדובר בחוב בר תביעה .

אין חולק כי ביום 30.10.19 היתקיים דיון ק"מ במסגרת ההליך האזרחי ובו הודיע ב"כ החייב לבית המשפט ולמשיב שהתייצב לדיון כי החייב מצוי בהליך פשיטת רגל והמשיב ענה לפרוטוקול: "כשהגשתי את התביעה, הוא לא היה בהליך פש"ר. מיד לאחר הדיון אני אפנה לביהמ"ש המחוזי בבקשה לאשר את המשך הליך התביעה כנגד הנתבע 1 (החייב, הערה שלי- ש.מ.) שמצוי בהליכי פש"ר" (עמ' 5 לפרוט' הדיון מיום 30.10.19 שצורף כנספח ג' לבקשת החייב).

ביום 10.9.20 הורה בית המשפט השלום, בהסכמת הצדדים, על עיכוב ההליכים בהליך האזרחי עד להכרעת הדין בהליך הפלילי שהתנהל כאמור כנגד החייב ואחרים באותו עניין.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובדין ובפסיקה בעניין, אני סבור כי יש להשיב לשאלה זו בחיוב; את עמדתי זו אני סומך על לשונו הברורה של סע' 69(א) לפקודה והן על גישה רווחת בפסיקה שלפיה אי הגשת תביעת חוב בגין חוב המוחרג מצו ההפטר לפי סע' 69 א(1) –(3) לפקודה אינה גורעת ממעמדו של החוב כחוב שאינו בר הפטר וזאת בעיקר נוכח החשיבות הגדולה של החובות המנויים בסע' 69א' (1)-(3); כפי שכבר נקבע בפסיקה, לשון הפקודה מפרידה באופן ברור בין הפרק העוסק באופן הגשת תביעות חוב ודיני הקדימה החלים עליהם ובין זה העוסק בכללים החלים בעניין חובות המוחרגים מצו ההפטר, לפיכך נקבע בהתייחס לחוב מזונות המוחרג מההפטר לפי ס"ק 3 לסע' 69(א) כי לאי הגשת תביעת חוב יש השלכה רק על ההיבטים הקשורים בהגשתה אך אין לה השלכה על יכולת הנושה לגבות את חובו מהחייב בעתיד ונקבע כי צו ההפטר אמנם פוטר את החייב מחובותיו אשר לגביהם הוגשו תביעות חוב על ידי הנושים, אך אינו פוטר אותו מהחובות המוחרגים באופן מפורש מהצו ואשר מנויים בס"ק 1 -3 לסע' 69(א).

בנוסף לכל האמור לעיל אני סבור כי גם בהתנהלות החייב בהליך הפש"ר, בכל הנוגע לחוב מושא ההליך האזרחי וההליך הפלילי, דבק חוסר תום לב המצדיק גם הוא, בהינתן נתוני ההליך הפלילי בעיקר, את דחיית בקשת החייב להכללת החוב הנתבע בהליך האזרחי בצו ההפטר; אמנם המשיב ידע על הליך הפש"ר כבר בשנת 2019 וחרף הודעתו לפרוטוקול הדיון בהליך האזרחי לא פנה לבית משפט זה בבקשה לאשר לו המשך ניהול התביעה ולא הגיש תביעת חוב או בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, אלא שגם החייב בחר שלא להצהיר על המשיב כנושה בבקשתו העיקרית, ואף לא הודיע לתיק הפש"ר על ההליך האזרחי שפתח המשיב כנגדו בחודש 1/2018 ולא ביקש להוסיפו למצבת הנשייה.

מן המקובץ לעיל, ומכוח הוראת סע' 69(א)(2) לפקודה, החלטתי להורות על החרגת החוב נשוא ההליך האזרחי בת"א 71957-01-18 מצו ההפטר ואני מורה איפוא על דחיית בקשת החייב בכותרת (בקשה 25 מיום 16.3.23).