בקשת הוצאות ניהול הליך בתביעת רשלנות רפואית שסולקה בפשרה

הבקשות בבקשה 73 עותרת ל' להורות כי מתוך כספי הפיצויים שהופקדו בקופת ההליך ישולם לה הסך של 140,000 ₪ שנועד לסילוק חוב המזונות כפי שהוסכם בהסכם הגירושין.

לעניין חלוקת כספי הפיצויים, טוען המנהל המיוחד כי על פי ההלכה, כספים שהתקבלו כפיצויים בתביעת נזיקין בגין הפסדי הישתכרות של חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל, יצטרפו לנכסי הקופה שיתחלקו בין הנושים.

הקושי העקרי מתעורר באותם מקרים בהם בית המשפט הדן בתביעת הנזיקין אינו דן ברכיבי הנזק השונים אלא קובע סכום פיצוי גלובלי, בין מחמת שפסק הדין ניתן על דרך הפשרה ובין מחמת שבית המשפט מאשר הסכם פשרה שהושג בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט.

בהליך הנוכחי יש לשלב בין הילכות אלו, כלומר בין ההלכות לעניין רכיבי הפצוי להוריו של יילוד שנולד עם מום בעקבות התרשלות הצוות הרפואי באיבחון המום במהלך ההיריון, לבין ההלכה בעיניין חלוקת כספי הפצוי שקבל פושט רגל בתביעה שכזו.

כיצד מיישמים הילכות אלו על פסיקת פיצוי בתביעת ההורים לפצוי בגין הרשלנות באיבחון מומים ביילוד? ראינו כי בהילכת המר, ע"א 1326/07 הנ"ל, נקבע כי הורי היילוד זכאים לפצוי בשל הנזק הלא ממוני שניגרם להם, בשל הפגיעה באוטונומיה ובשל ההוצאות העודפות שנגרמו להם בשל צרכי הקיום של היילוד בעל המום (שם; וכן ע"א 1326-07 המר נ' עמית, פסקה 6 (21/5/2014); ע"א 2600/09 מכבי שירותי בריאות נ' נ' ס' (10/11/2013)).

...

בהיעדר ראיה על נזק שכזה, דין טענת הקיזוז בעניין זה להידחות.

החייב מסכים כי סך זה יופחת מכספי הפיצויים המגיעים לו. הואיל והגעתי למסקנה כי לקופת הכינוס אין זכויות בכספי הפיצוי, אין מקום להידרש לטענות המנהל המיוחד בעניין חוב המזונות.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה בזה כי סך של 140,000 ש"ח מתוך כספי הפיצויים שהתקבלו בעקבות פסק הדין בתביעת הנזיקין יועברו לל' לסילוק חוב החייב על פי סעיף 18.1 להסכם הגירושין.

המערער הגיש בקשה ליתן לו רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בת"א-יפו, כב' השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין, מיום 23.4.21 שבה דחה את בקשתו להארכת מועד להגשת הודעה לצד ג' אך העריך לו את המועד להגיש את ראיותיו ב - 45 ימים ומנגד הורה לו להפקיד סך של 100,000 ₪ בקופת בית המשפט וחייבו בהוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪.

רקע ועובדות נידרשות: המשיבה הגישה כנגד המערער תביעה בגין טפול רפואי רשלני בשיניה, לטענתה, שאותו ביצע המערער.

ב"כ הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן בניסיון לסילוק התביעה בפשרה וכפי שעלה מתוך דברי המערער בבית משפט קמא, הוא סרב להצעה שהתגבשה בטענה כי אינו חייב מאומה למשיבה.

בית משפט קמא ביקש לאזן בין הצורך ליתן למערער את יומו ואת יכולתו להיתגונן כנגד התביעה ומנגד לשמור על האנטרס של המשיבה שלא תהיה סחבת בניהול ההליך שהגישה.

...

במקרה שבפניי אכן אני סבורה כי לאחר שהדיון כבר התעכב בשל נסיבות של המערער, לא היה מקום לעכבו יותר בשל רצונו של המערער להוסיף כעת גם הודעה לצד ג'.

על פי ההלכה שיקול הדעת אם להיעתר לבקשות מסוג זה, שעניינן אופן ניהול ההליך, מסור לערכאה ששומעת את ההליך ובית משפט של ערעור ימעט להתערב בשיקול דעתה.

סוף דבר הבקשה מתקבלת בכל הנוגע לחיוב בהפקדת הסך של 100,000 ₪ ואני מורה על ביטולה.

בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף שהגיש הנתבעים כנגד התובעים.

הנתבע 1 ייצג את התובעים בתביעת רשלנות רפואית (ת"א 46595-03-14) כנגד קופת חולים כללית.

התביעה הסתיימה בהסכם פשרה בסכום כולל של 2,150,000 ₪, שהתנהל בהליך גישור על ידי המגשר, הנתבע 2.

בנוסף, נקבע כי סכום של 430,000 ₪ בנכוי חלק יחסי בהוצאות ובשכר טירחת עורך דין בתוספת מע"מ יועברו לידי התובעים.

הנתבעים אף הגישו בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום, וזאת כיוון שמדובר בתביעה רחבה ומורכבת, אשר מורכבותה מחייבת ניהול ההליך בדרך של שמיעת ראיות על ידי הגשת מסמכים והגשת בקשות למתן צוי עשה, שאינו בסמכותו של בית משפט השלום.

...

אני סבור שככל שהתובעים רוצים לברר פגמים בהליך שהסתיים בעבר עליהם לעשות כן באמצעות תביעה במסגרת דיון מהיר ולא במסגרת של תביעה קטנה.

כך, סעיף 62(ב) לחוק בתי המשפט קובע: "בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנהוגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה". כמו כן, תקנה 13(א ) קובעת: "בית- המשפט יקבע את סדר הבאת ראיות וטענות הצדדים בדרך שנראית לו". יתר על כן אני סבור בתיק שלפני כי הדרך הנכונה ביותר להכרעה צודקת ומהירה הינה באמצעות דיון מהיר ולא באמצעות תביעה קטנה.

החלטתי נתמכת בלשון החוק.

מבוא לפניי תביעה שעניינה רשלנות רפואית בתחום רפואת השיניים.

התביעה הוגשה כנגד מספר נתבעים, רופאים ומרפאות בע"מ. התביעה נמחקה כנגד המרפאה נתבעת 2 בהחלטה מיום 18.10.21 בהיותה בהליכי פירוק.

בדיון ההוכחות נחקר בפניי התובע והעד שהוזמן על ידו - ד"ר משיח בכור, שהנו נתבע 1 בתביעה הנוכחית, אשר כאמור התביעה סולקה בהסדר פשרה עם יתר הנתבעים למעט ד"ר עוז.

הוא היה מנהל מחלקה, ובשתלים הוא היחיד שטיפל בי".

לאור היתנהלותו של הנתבע 7, באי הגשת ראיות במועד, בהגשתם באיחור ללא הגשת בקשת היתר, וללא תשלום ההוצאות שהיוו תנאי להגשתם, וכן לאור אי הענות להחלטות בימ"ש לתגובה, אינני עושה צו להוצאות לטובת נתבע 7.

...

זה המקום להוסיף כי במרפאת אימפלנט התובע קיבל את הטיפול באופן בלעדי מד"ר משיח, כך העיד עד התביעה בעמ' 11 מול ש' 19-20: "...בתקופה שעבדה מרפאת אימפלנט יוסף, הגיע התובע לטיפול והוא קיבל ממני הצעת תוכנית ואני טיפלתי בו. באותו תחום רק אני טיפלתי בו, באותו אזור". ובעמ' 13 לפרו' מול ש' 9: "אני יודע להגיד לך רק מה שהתובע עשה באימפלנט, נראה לי שרק אני טיפלתי בו..." לאור כל האמור לעיל, לא אוכל לקבוע כי התובע הרים את הנטל ברמת ההוכחה הנדרשת להוכיח כי הנתבע 7 טיפל בו בשלב כלשהו.

סוף דבר: אני מורה על דחיית התביעה כנגד נתבע 7.

התביעה נדחית אפוא כנגד נתבע 7 ללא צו להוצאות.

באשר למבקשת, צוין בסעיף 21 להסכם הפשרה כי מבלי לגרוע מכלליות הויתור והסילוק האמור לעיל, היא מוותרת על כל זכות ו/או טענה שיש לה כלפי המשיבות ו/או מי מהן ו/או כל חברה קשורה אליהן ו/או מי מטעמן (להלן: "המשיבות לצורכי סעיף 21") - במסגרת תביעות פרטניות שהגישה, לרבות אלה שפורטו בסעיף 21 בהסדר הפשרה בטענה לרשלנות לרבות רשלנות רפואית ו/או אי גילוי מידע, וכן במסגרת כל תביעה נוספת ו/או אחרת ככל שהגישה ו/או שתגיש בעתיד העוסקת בעילות תביעה הנכללות בעילות התובענה בהליכים המשפטיים ו/או בעילות התובענה בתובענות הפרטניות שנזכרו לעיל ו/או ב -mesh Prolift; ובכלל זאת היא מוותרת על כל עילת תביעה שבגינה ניתן פיצוי במסגרת בקשת האישור.

הובהר כי הויתור לא חל על זכות המבקשת לנהל את תביעתה בנושא רשלנות רפואית בבית משפט השלום בקריות ת"א (שלום - קריות) 45328-02-22 זובידאת נרג'ס נ' מדינת ישראל, נגד הנתבעים בתביעה הנ"ל ואולם המבקשת לא תהא רשאית לכלול בתביעתה הנ"ל, במישרין ו/או בעקיפין, כל טענות אשר ביחס אליהן ניתן הויתור והסילוק שפורטו בהסדר הפשרה.

גמול, שכר טירחה והחזר הוצאות ישולמו על ידי המשיב למבקש ולבא כוחו כמפורט בסעיפים 49-53 לעיל המשיבות יגישו לא יאוחר מיום 1.8.24 הודעה לבית המשפט בדבר ביצוע תשלום מלוא הפצוי לקרן (אשר אמור להשתלם לא יאוחר מיום 27.7.24), אליה יצרפו תצהיר תומך, ואסמכתא של הקרן בדבר קבלת פיצוי זה. אני מאשר את נוסח ההודעה בדבר אישור הסדר פשרה שצורף לבקשת האישור המתוקנת, בכפוף לתיקונים הבאים: בסוף סעיף 3 יתוסף המשפט הבא: "בית המשפט הורה בפסק דינו כי הפצוי יועבר על ידי המשיבות לקרן הנ"ל, וכי ייעודם של כספי הפצוי יהיה למחקר כפי שפורט לעיל". בסעיף 5 יש למחוק את המילים "לקרנות למחקרים רפואיים או". בסעיף 6 יש לציין כי הוגשה היתנגדות המועצה הישראלית לצרכנות להסדר הפשרה וכי לא התקבלו בקשות ליציאה מהקבוצה.

...

לבקשת הצדדים אני קובע כי בקשת האישור נגד משיבות 3 ו-5 מתקבלת בכל הנוגע להגדרת הקבוצה כמוסכם בהסכם הפשרה ובכפוף לתנאיו.

אני קובע כי ימי פגרה נמנים במניין ימי מועדים הקבועים בהסכם הפשרה ובפסק הדין.

גמול, שכר טרחה והחזר הוצאות ישולמו על ידי המשיב למבקש ולבא כוחו כמפורט בסעיפים 49-53 לעיל המשיבות יגישו לא יאוחר מיום 1.8.24 הודעה לבית המשפט בדבר ביצוע תשלום מלוא הפיצוי לקרן (אשר אמור להשתלם לא יאוחר מיום 27.7.24), אליה יצרפו תצהיר תומך, ואסמכתא של הקרן בדבר קבלת פיצוי זה. אני מאשר את נוסח ההודעה בדבר אישור הסדר פשרה שצורף לבקשת האישור המתוקנת, בכפוף לתיקונים הבאים: בסוף סעיף 3 יתווסף המשפט הבא: "בית המשפט הורה בפסק דינו כי הפיצוי יועבר על ידי המשיבות לקרן הנ"ל, וכי ייעודם של כספי הפיצוי יהיה למחקר כפי שפורט לעיל". בסעיף 5 יש למחוק את המילים "לקרנות למחקרים רפואיים או". בסעיף 6 יש לציין כי הוגשה התנגדות המועצה הישראלית לצרכנות להסדר הפשרה וכי לא התקבלו בקשות ליציאה מהקבוצה.