בקשת הוספת ראיות לתצהיר עו"ד אפיק בתביעת שכר טרחה

מהות הבקשה עסקינן בבקשת התובעת (להלן: "המבקשת"), להתיר לה להוסיף ראיות נוספות לתצהירו של עו"ד דורון אפיק.

הנתבעת 1 טוענת כי לפנים משורת הדין, ועל מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת, היא אינה מיתנגדת להגשת הראיות הנוספות והכל בכפוף לשמירת זכויותיה ומבלי לגרוע מכל טענה העומדת לה; הראיות אותן עותרת המבקשת להגיש, קשורות לשאלת זכותה לתבוע את שכר הטירחה, אשר לשיטתה מגיע למי שסיפק לשותפות שהקימו הנתבעות שירותים משפטיים.

ודאי כאשר פלוגתא זו עלתה בדיון ועו"ד אפיק טען כי במסגרת פירוק השותפות הוקנתה למבקשת זכות התביעה נשוא הליך זה. הנתבעת 2 מיתנגדת לבקשה; לטענתה, המבקשת הייתה אמורה להציג את כל הראיות מטעמה במסגרת ההליכים המקדמיים ולצרף את כל המסמכים שעליהם היא מבקשת לבסס את תביעתה במסגרת תצהירי העדות הראשית שהגישה.

...

המבקשת מגיבה ועותרת לקבלת הבקשה, בהינתן שהנתבעת 1 אינה מתנגדת ולשיטתה, יש לקבל את הבקשה חרף התנגדות נתבעת 2.

המבקשת מפנה לפסיקה כדי להוכיח טענתה שבסמכותו של בית המשפט להיעתר לבקשות להוספת ראיות בשלב זה של הדיון ואף בשלבים מאוחרים יותר.

סוף דבר דין הבקשה – להתקבל.

גם בהכרעת הדין (נספח ט לכתב תביעה מתוקן מטעם Double U, עמ' 61, סעיף ו') קבע השופט רוזן, כי "לא ניתן לחלוק על העובדה, כי מוצג ת/8 [המכתב מיום 30.1.2009 – י.ש.] אין בו כדי לחייב את חברת JMFINN. מוצג ת/8...אינו מצהיר על החזקת כמות מניות של הנאשם בחברת JMFINN.". בנוסף, כפי שהוכח בפניי, אותה הודעה הועברה לעו"ד אפיק ישירות מרייפמן ולא מהנומיני.

כפי שקבעתי לעיל, ביחס לאחריות עו"ד אפיק בתביעת Double U, מכתב זה של עו"ד גיצלטר (מיום 29.1.2009) ממילא לא תאם את המכתב ש- Double U ביקשה לקבל במסגרת העסקה, אשר היוה תנאי מתלה לשיחרור הכספים של Double U. כך שגם אם הייתי מקבל את טענת עו"ד אפיק, כי הוא הסתמך על המכתב לצורך שיחרור הכספים, אין בכך כדי להטיל אחריות על עו"ד גיצלטר כצד שלישי, שעה שהמכתב כלל לא מילא אחר התנאי המתלה לשיחרור הכספים.

דיון והכרעה בתביעת וינטון לאחר שעיינתי בכתבי הבי דין שהגישו הצדדים, בחנתי את הראיות ואת העדויות שנשמעו לפני, ועיינתי בסיכומי הצדדים, אני סבור כי יש לדחות את תביעת וינטון בת.א. 28418-04-12 ולקבל בחלקה את תביעת וינטון בת.א. 20676-06-12, מהטעמים הבאים; תביעת וינטון נגד עו"ד אפיק (ת.א. 28418-04-12) טענות וינטון בחזית מול עו"ד אפיק מיתמקדות בכך, שלשיטתה, עו"ד אפיק התרשל בכך שלא בדק כדבעי את עצם קיומן של מניות הבטוחה והציג בפניה מצגי שוא רשלניים, כאילו הוא בדק את קיום המניות ובכך גם הפר את חובותיו כנאמן.

בנוסף, עו"ד אפיק העיד בחקירתו הנגדית, כי "אני לא קבלתי כסף מאפי שגיא שכר טירחה זה אני חד משמעית יכול להגיד לך...גם מרייפמן עבור אפי שגיא לא קבלתי..הכסף הזה מעיסקת שגיא מעולם לא קבלתי...לא מאפי שגיא, לא מאלי רייפמן, לא מאף אחד אחר על עסקת שגיא." (עמ' 1243 לפרוטוקול המתומלל) ועדות זו לא נסתרה על ידי וינטון.

בהמשך, ביקש עו"ד פרקש להוסיף להסכם את סעיף 4.9, לפיו רייפמן יצהיר על כמות אחזקותיו באמבלייז וכמות המניות ששועבדו ושמכתב הנומיני יפרט את הכמות המדויקת של המניות המוחזקות (עמ' 657 לפרוטוקול המתומלל, ש' 25-21).

...

תביעת וינטון נגד נפתלי שני – נדחית.

תביעת וינטון נגד נושאי משרה נוספים באמבלייז – נדחית.

תביעת וינטון נגד עו"ד גיצלטר והשותפות – נדחית.

טענות הצדדים ויריעת המחלוקת לטענת התובע הוא פעל ללא לאות, יחד עם עורכי דין נוספים ממשרדו, על-מנת להביא לשחרורו של הנתבע ובתביעתו ובתצהירו על צרופותיהם, פירט את עיקר הפעולות שנעשו מטעמו אשר הביאו להשגת תוצאה זו. לטענתו, בעוד עו"ד הנזליק היתמקד בנושא השיחרור ממעצר, הוא עצמו טיפל בנוסף גם בבקשת ההסגרה שהיא לב ליבו של העניין, והודות למאמציו ופעולתו המקצועית והברוכה, תוך רתימת קשרים שהיו לו עם פרסונות רמי דרג, ופעולה מושכלת באפיקים הנכונים, נדחתה בקשת ההסגרה והתובע שוחרר.

הנתבעים מוסיפים, כי במעמד חתימת הנתבעת על ההסכם, לא נשאר בידי הנתבעת העתק ממנו, וזה הגיע לידי הנתבעים לראשונה בחודש אפריל 2016, אז הופתעו לגלות כי ההסכם כולל חיובים כספיים נוספים החורגים מהסיכום בעל-פה מיום 14.7.15, בגדריו נקבע כי ישולם שכר טירחה שעתי עבור מספר שעות עבודה מוגבל.

וראו סעיף 84(א) לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 הקובע: " לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותיו במשפט פלילי שכר טירחה התלוי בתוצאות המשפט". התובע לא הוכיח כי גביית שכר המותנה בתוצאות ההליך פלילי הוא חוקי בצ'כיה, וככל שבקש לטעון לכך, עליו נטל ההוכחה לסתור את חזקת שויון הדינים, לפיה מניחים כי ההסדר בדין הזר זהה לזה שבדין הפורום, ונטל זה לא הורם על ידו.

לא הוגשה ראיה כי אפילו לאחר השיחרור, מאן דהוא מטעם הנתבע פנה ובקש לקבל את ההסכם או היתכחש לו. להיפך, בתשובה למכתב הדרישה הראשון ששיגר התובע לנתבע לאחר השיחרור, צורפה תשובה לפיה העניין יטופל.

...

" לאור האמור אני סבורה כי יש לחייב את הנתבעת באותם חיובים שסוכמו עם אביה, קרי שכר הטרחה השעתי ועלות התרגומים ולפטור אותה מן ההוצאות הבונוס והריבית.

לאור האמור אני סבורה כי התובע זכאי להוצאות בסך 12,000 ₪ ולהחזר של שליש מאגרות המשפט בהן נשא.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים יחד ולחוד את הסך של 9,073 יורו, שהם סכום החיוב בגין שעות (6,354 יורו), בצירוף עלות התרגומים (1,456 יורו) הכלולה בחשבונית, בצירוף מע"מ בשיעור 21% (1,640 יורו) בזיכוי 377 יורו, להם היה זכאי הנתבע בהתאם לחשבונית, בגין תשלום קודם, בערכי יום 6.11.2015.

הסכם פירוק השותפות מיום 22.11.2012 בסעיף 4.1 המוכתר: "תיקים והכנסות", קובע – "כאמור לעיל, בכל הקשור להכנסות וזכויות לפני 1 נובמבר, 2012, יחולק כל סכום כסף שיופקד בחשבון או ישולם למי מן הצדדים, שווה בשווה ובילבד שהזכאות לכסף או לחלק היחסי בו, נוצרה עד ליום 1 נובמבר, 2012. מובהר כי לצורך כך תהווה ראיה מערכת החשבונות של המשרד. רשימה מחייבת בקשר עם האמור והזכאות בכספים מצורפת כנספח להסכם זה". הסכם הפשרה מיום 05.11.2014 –בסעיף 5 קובע – "כל אחד מהצדדים מוותר על כל טענה או זכות, לרבות זכות לקבלת כספים או תשלומים הקשורה לתיקים שהוסכם שינוהלו על ידי הצד השני, לרבות תיק אלפא גידורים ולרבות תיק שוורץ, לרבות דרישה של שכר טירחת בורר או הוצאות וכל סכום או זכות שייפסקו בפסק הדין או פסק בורר. כל אחד מהצדדים (שאינו זה שסוכם כי הוא ינהל את התיק) מסמיך את הצד השני להגיש בשם אפיק תורג'מן כל בקשה בבית משפט או הוצל"פ ולנקוט בכל הליך בשם אפיק תורג'מן וככל שתדרש חתימתו בנושא זה, יצרפה מיד ולא יאוחר מתום 3 ימי עסקים מרגע קבלת דרישה על כך מהצד שכנגד. לעניין זה יובהר, כי לכשיינתן פסק הבורר בתיק אלפא גידורים [...]". לא נעלם מעיני כי אורות יש"ע טענה כי התובעת לא יכולה להגיש תביעה, ללא הרשאה מפורשת מצד השותף, הגם שזה האחרון לא זומן להעיד.

ועוד, הוסיף עו"ד אפיק שהנתבעות לא עדכנו אותו על קבלת הכספים, ואמר: "... יש פסיקה שאומרת שכאשר יש מועד לא ידוע, ניכנס מועד סביר וזה גם מה שרשמתי בתצהיר שלי שלאחר 6 שנים אם עדיין אין כסף אז הגיע המועד לתשלום" (עמ' 23 לפרוטוקול שורות 8-10).

ביום 25.05.2012 טוען עו"ד אפיק שהבהיר למר יוגב במייל, כי הייתה צבירה של שכר טירחה, והסיכום הוא שהיתרה תבוטל, רק שיבוטל פרויקט יש"ע הירוקה (סעיף 16 לתצהיר).

...

לשאלת בית המשפט, אז אפשר להבין מתשובותיך שבשנת 2015 היה עוד סיכוי לפרויקט? אני משיב שכן, בחלקו הקטן, את זה הבנו אז. בסופו של דבר, הפרויקטים האלה עבדו דומה מאוד לסטארט אפ. 90% נכשלים ומה שמצליח מצליח בגדול וכשזה מצליח בגדול מגיע שכ"ט ראוי לעו"ד כי הוא לוקח את הסיכון שבו אני מוכן לעבוד בריטיינר שאם יצליח בגדול, אזיי, יקבל תשלום ראוי ודיברנו על זה במהלך כריתת ההסכם בינינו לבין עו"ד אפיק.

בכל הנוגע לזכות העמידה של התובעת, נחה דעתי כי לתובעת זכות עמידה, כפי שהדברים מצאו ביטויים בהרחבה לעיל.

סוף דבר: לאור המקובץ לעיל דין התביעה להתקבל חלקית, באופן בו סך של 149,541.54 ₪, יישא ריבית בשיעור של 18% החל מראשית שנת 2018.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 9830-08-17 מושקוביץ ואח' נ' קרסו מוטורס בע"מ ואח' מספר בקשה:43 לפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט מבקשים 1. לירון מוסקוביץ 2. יעל להר 3. רלי ונטורה 4. אלכס וורונקוב 5. שרון אשל 6. שרי שניידר ע"י ב"כ עו"ד אמיר ישראלי ו/או שלומי כהן משיבות המתנגדים 1.קרסו מוטורס בע"מ 2.NISSAN MOTOR CO., LTD ע"י ב"כ עו"ד צמח שניידר ושות', עורכי דין היועץ המשפטי לממשלה ע"י ב"כ עו"ד מפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי 1. הפורום להסדר הוגן 2. יעקב קינד 3. מרים ויסולי ע"י ב"כ עו"ד אביעד ויסולי פסק דין

המשיבות דחו את הטענות לגבי עילות תביעה שעומדות לכאורה לחברי הקבוצה וטענו כי דין בקשת האישור להדחות בהעדר תשתית ראייתית מספקת.

בדרך כלל, האפיק הדיוני העומד למבקש אישור תובענה ייצוגית במצבים שכאלה הוא הליך גילוי המסמכים שטרם היתקיים בעניינינו ולא ניתן לדעת בשלב הנוכחי אם הליך גילוי המסמכים יכול היה לסייע למבקשים להוכיח את טענתם באשר לידיעת המשיבות לגבי אותו פגם נטען בייצור.

כך למשל נכתב בסעיף 1.3 לתנאי האחריות תחת הכותרת "מטרת האחריות": "בכל רכב עלולים להתגלות פגמים שמקורם בכשל בייצור או בחומרים לקויים. לשם כך מוענקת לבעל הרכב האחריות המפורטת בכתב אחריות זה, לפיה, בתנאים המפורטים להלן, היבואן יתקן או יחליף מוצרי תעבורה מקוריים שיתגלו בהם פגמים שמקורם בכשל בייצור או בחומרים לקויים" (נספח 7 לתגובת המשיבות לבקשת האישור; ההדגשה הוספה).

גמול ושכר טירחה שבתי ועיינתי בהמלצת הצדדים לעניין גמול ושכר טירחה והתרשמתי כי המלצתם סבירה בנסיבות העניין ועומדת בקוים המנחים הנזכרים בהוראות סעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות וכן בהילכת רייכרט המנחה לעניין זה (ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח שמש ז"ל, פ"ד סב(2) 437 (2007)).

בפרט נתתי דעתי לכך שהסדר הפשרה נותן מענה לסעד העקרי שהתבקש בבקשת האישור; ליתרונות הניכרים של הסדר הפשרה על פני הקשיים הבלתי מבוטלים שנשקפים לחברי הקבוצה מהמשך ניהול ההליך; לעובדה כי הקף תשלומי הגמול ושכר הטירחה לא עולים על 15% מסכום הפצוי בפועל, שיעור סביר אשר עולה בקנה אחד עם הנוהג בפסיקת בתי המשפט המחוזיים; כי גובה הגמול ושכר הטירחה שיפסקו לטובת המבקשים וב"כ הקבוצה תלויים בשיעור מימוש ההסדר על ידי חברי הקבוצה באופן שיוצר למייצגים תמריץ לפעול להגדלת שיעור המימוש.

אל מול תועלת מוגבלת זו שצמחה לחברי הקבוצה מהגשת ההיתנגדות, עומדת לחובת המתנגדים התנהלותם הדיונית במסגרת הליך זה, היתנהלות אליה התייחסתי בפיסקה 20 להחלטת אישור ההסתלקות: "אני סבורה כי לא היה מקום למבקשים לפנות לבית המשפט בבקשה מיום 3.7.2022. המתנגדים לא הגישו בקשה להישתתפות בדיונים לפי סעיף 15 לחוק תובענות ייצוגיות ועל כן זכויותיהם הדיוניות מוגבלות לגדר הוראות סעיף 18(ד) לחוק בלבד. השמוש בזכות ההיתנגדות לא נועד לשרת מטרות אישיות של המתנגדים כמו קניית זכות ייצוג הקבוצה בהליך וממילא לבקשה הסתמית שהוגשה לא צורפו תצהירי המתנגדים עצמם המאשרים את האמור בבקשה". איזון בין השיקולים השונים שעל הפרק מטים את הכף שלא להורות לצדדים על תשלום גמול למתנגדים בעניינינו.

...

סוף דבר מאחר שמצאתי כי הסדר הפשרה הוא "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינים של חברי הקבוצה" (סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות), אני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן על כל תנאיו ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני קובעת כי מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה מהווה גם סילוק וויתור של המבקשים ושל חברי הקבוצה כהגדרתם בהסדר הפשרה המתוקן כלפי המשיבות.

בהסכמת הצדדים, ולפי סמכות בית המשפט מכוח סעיף 20(ב) לחוק תובענות ייצוגיות אני ממנה את רו"ח ברדיצ'ב לשמש כממונה ומפקח על ביצוע הסדר הפשרה.