בקשת הודעת צד ג' כנגד בעלי ומנהל נתבעות

נדמה שלא יכולה להיות מחלוקת כי עת בעניינינו, על פי הודאתה, הנתבעת 1 הייתה בעלת השליטה במיתחם בו ארעה התאונה, ועל כן חלה עליה חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים המבקרים במקום (ראו מיני רבים: ע"א 343/74 גרובנר נגד עירית חיפה פ"ד ל(1) 141); ע"א 683/77 ברוק נגד עריית תל אביב - יפו, פ"ד לד(1) 157, ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נגד תנעמי, פ''ד נח(1) 1, ע"א 1068/05 עריית ירושלים נגד מימוני [פורסם בנבו] (14.12.2006) ע"א 1531/04 סידי נגד מלכה [פורסם בנבו] (19.2.2007)).יתר על כן, מר סלימי, בעליה של הנתבעת 1 שימש כמנהל הארוע.

ואכן, בהסתמך על תצהירו של מר סלימי ועל הצהרתו הנ"ל בחקירה, בסמוך לאחר דיון ההוכחות הראשון וטרם מועד דיון ההוכחות השני, הגישה חברת לבטח בקשה לדחיית הודעת צד ג' כנגדה, בטענה כי אמירה זו על דוכן העדים מהוה הודאת בעל דין להעדר תביעה כנגד לבטח.

...

אשר על כן, אחרי כל האמור לעיל, תשלמנה הנתבעות לתובע סך של 415,000 ₪, בצירוף שכר טרחה בשיעור של 23.4%, החזר אגרה כפי ששולמה, החזר שכר העדים כפי שנפסק והחזר הוצאות למומחה בגין עלות חוות הדעת, הכול בכפוף להצגת חשבוניות ובתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום.

תביעת הנתבעות נגד צדדי ג' נדחית.

הנתבעות ישלמו לצד ג 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪.

הנתבע 2 הוא מנהל הנתבעת 1 ובעל המניות בה. הנתבע 3 הוא המהנדס והקונסטרוקטור, שתיכנן את העבודות בדירה והיה חב בפקוח עליון על העבודות, כך על פי התביעה.

הטעם העקרי שלא מאפשר לדעתי להעתר לבקשה הוא בשל העובדה שהתביעה היא גם נגד הנתבע 3, שאינו צד להסכם בין התובע לנתבעים 1 ו- 2, ושתניית הבוררות אינה מחייבת אותו.

במסגרת ניהול ההליך, תתחייב בחינת הליקויים בביתו של התובע, ובירור אם הליקוי, ככל שיימצא, נוצר בשל בעיה תיכנונית, בעיה ביצועית או בעיית פקוח, כאשר יתכן שיימצא כי מדובר ברשלנות גם של הנתבעים 1 ו- 2 וגם של הנתבע 3, באופן שאינו מאפשר להפריד מתי מסתיימת רשלנותו של זה ומתחילה רשלנותו של האחר, כך שחיוב הנתבעים יהיה ביחד ולחוד, כפי שהתבקש בתביעה.

לפיכך, ממילא לא תושג מטרת עיכוב ההליך, שכן במסגרת הדיון בהודעה נגד צדדי ג', בית המשפט יאלץ בכל מקרה להדרש לשאלת אחריותם של הנתבעים 1 ו- 2.

...

סיכומו של דבר, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ובהתאם לתוצאות המבחן הדו שלבי שנקבע בפסיקה ועל פי איזון האינטרסים של הצדדים, אני סבורה כי מתקיים בענייננו 'טעם מיוחד' המצדיק הימנעות מעיכוב ההליכים והותרת הדיון כולו בבית המשפט.

למעלה מן הצורך, יצויין כי אינני מקבלת את טענת התובע כי אין לעכב את ההליכים בשל זהותו של הבורר.

סוף דבר לאור כל האמור, הבקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות נדחית.

עם הגשת כתב ההגנה, ביקש הנתבע רשות לשלוח הודעת צד ג' כנגד העמותה ובהסכמת התובע ניתנה החלטת כב' השופטת מזרחי לוי שהתירה משלוח הודעת צד ג' כלפי העמותה.

התובע טען כי ניהול ההליך על ידי הנתבע כנגד צד ג' היה לקוי.

] לא נעלמה מעינינו טענת התובע כי העמותה אינה בעלת אינטרס שהפגיעה תוכר כפגיעה בעבודה לאור הסיכון בהודעת צד ג' שהופנתה כלפיה.

...

] לאור כלל האמור לא מצאנו כי יש מקום לבחון את טענת הנתבע שמדובר בעיסוק חובבני בספורט ולא בעבודה.

לסיכום גם בפן המהותי, לא מצאנו כי התקיימו המבחנים המקובלים בפסיקה ביחס לקיום יחסי העבודה בין התובע לבין העמותה בתקופה הנטענת לקרות האירוע התאונתי.

לאור המקובץ, תביעתו של התובע נדחית.

בתאריך 29.1.20 היא שלחה לנתבעת מכתב בו הודיעה לה כי הסכם שכירות בינה לבעלים גובש, ולפיכך היא מבקשת לקיים את הסכם הפינוי, ומורה לנתבעת לפנות את הבניין תוך 60 ימים (להלן: "מכתב הפינוי").

בתום פרק זה אציין, כי לא מצאתי להתייחס לטענות נוספות שהעלו הצדדים בסיכומיהם מן הגורן ומן היקב, אשר אינן ממין העניין ולא היה בהן ממש, ולא כדי לשנות את התוצאה הסופית הנ"ל. הפצוי המוסכם טענות הצדדים התובעת טוענת כי נוכח הפרת הסכם הפינוי על ידי אלעד, יש לחייב את הנתבעת ו/או את אלעד כבעלים ומנהל יחיד של הנתבעת, בפצוי המוסכם הקבוע בהסכם הפינוי, בסכום של 2 מיליון ₪.

יצויין כי בתחילת ההליך הגישו הנתבעים הודעה לצד ג' נגד אורן שליט.

...

לאור האמור, טענת הקיזוז נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

סך הכל ישלמו הנתבעים 1 ו- 2 לתובעת סכום כולל של 1,001,427 ₪ תוך 30 ימים, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

למקרה שלפנינו יפים הדברים שנכתבו ברע"א (ת"א) 37983-02-21 הגלידה מול הקניון בע"מ נ' מיסטרל ציוד למסעדות בע"מ (23.05.21): "ובמה הדברים אמורים? למשל כאשר עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזק שהגיש תובע כנגד נתבע וזה האחרון שולח הודעה לצד ג' כנגד בעל חוזה שלו שהתחייב בחוזה לשפותו בכל נזק שייגרם לצד ג' במקרקעין שלו וכדומה. או תביעה כנגד מזיק בחוזה לשפותו בכל נזק שייגרם לצד ג' במקרקעין שלו וכדומה. או תביעה כנגד מזיק ששולח הודעה לצד ג' למבטחת שלו שמתנערת מחובתה מכוח הפוליסה לתת לו כסוי ולייצגו בהליך". נפסק, כי "במקרים דוגמאת אלו, עומד כנגד צד ג' החשש שיידרש לשאת בתוצאות פסק הדין ולשלם לשולח ההודעה שיעור כלשהוא מהסכום שנידרש שולח ההודעה לשלם לתובע. במקרים אלו נידרש הצד השלישי להיתגונן ולנהל את ההליך כדי למנוע את חיובו או כדי להביא לכך שיידרש לשלם רק את הסכום שהוא אחראי לו ולא יותר. משכך הוא נידרש להוציא הוצאות משפט בדמות שכר טירחת עורך דין מייצג, עלויות חוות דעת ועוד". אכן, כטענת הנתבעת 1, על הודעה לצד שלישי להשלח במועד הקבוע להגשת כתב ההגנה.

לצד זאת, כאשר מוגשת בקשה להארכת מועד למשלוח הודעה לצד שלישי, על בית המשפט לבחון את מידת הפגיעה שתגרם מהוספת הצד השלישי, הן מבחינת האפשרות לרפא את הפגיעה בבעלי הדין באמצעות פסיקת הוצאות (ת"א (מחוזי ת"א) 16939-02-21 גני בר עופר, פיתוח ונוף בע"מ נ' עריית תל אביב יפו (15.1.23)).

...

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, אני מחליטה להיעתר לבקשה ומתירה הגשת הודעה צד שלישי מתוקנת בדרך של צירוף חתמי לוידס, באמצעות קופר נינווה סוכנות לביטוח (2010) בע"מ, המבטחת של הנתבעת 1 בפוליסת אחריות צד שלישי שהייתה בתוקף במועד התאונה נשוא התביעה, וזאת כצד שלישי נוסף בהליך.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על תיקון ההודעה לצד שלישי כמבוקש.