ההסתדרות טענה כי מאחורי העובדים המתנגדים להתארגנות עומדת המשיבה כאשר במקביל טענה האחרונה כי הנחתה את מנהליה שלא להתערב וכי פעלה בהתאם לפסיקה עת לא התערבה בין שני קבוצות העובדים (אלו שבעד ההתארגנות ואלו שנגדה) אלא שבהנתן המסרים שבאותם דפי מידע, עתוי הפצתם והעובדה ששורשרו על ידי מינהלי GF וסופרוויזרים אשר העבירו אותם לעובדי המחלקות שתחתיהם השתכנעתי כי האחריות על ניסוח הדפים הנ"ל והפצתם היתה של המשיבה ו/או של מנהלים מטעמה ולא של עובדים מהמניין, שאם כך היה לא הייתי מקבלת את טענת ההסתדרות שגם בהפצת דפי המידע הנ"ל היתה משום פגיעה לא חוקית בחופש ההתארגנות שכן לגיטימי בהחלט שיהיו עובדים שיתנגדו להתארגנות ויפעלו בדרכים כשרות כדי למנוע אותה, אלא שלא זה המקרה כאן ולכן מצאתי כי גם בגין הפצת דפי המידע ביום 31/5/22 יש לחייב את המשיבה לשלם להסתדרות פיצוי.
אקדים ואציין כי אם כל סוגיית ה"וועד כפנימי" לא היתה קורמת עור וגידים בצמוד לניסיון הנוכחי של ההסתדרות לארגן את עובדי המפעל, סביר להניח שבית הדין היה מברך ומעריך מאוד את היוזמה הברוכה של המפעל לייצר שיח פתוח עם עובדיו במטרה לשפר את תנאי העסקתם ולתת להם הטבות נוספות אלא שבהתאם לפסיקה, לעיתוי הקמת הועד הפנימי (בתחילת חודש 6/21 מיד לאחר הודעתה ההסתדרות על הקמת וועד הפעולה), למי שהוזמן להיות חבר בו (אנשים שנקבעו על ידי גב' דלית ומנהלים במשיבה ולא בדרך של בחירות כאשר גם חברי הועד הוזמנו להיות חלק מהועד הפנימי עובדה שמחזקת את טענת ההסתדרות אודות הלחץ שהופעל על אלו והניסיונות לשכנעם שההתארגנות הנה מיותרת), לתדירות קיום המפגשים (בשבועיים שבין 6/6/21-20/6/21 היתקיימו ארבע ישיבות - צפיפות שהוכחה כחריגה בהשוואה לפורומים קודמים ואחרים שהפעילה המשיבה בנושאים של רווחת העובדים) לדרך בו הוקם הועד, לרבות לעובדה שהזימון למפגש הראשון בו יצא ממר נועם דרמן ממשאבי אנוש הכפוף לגב' דלית, לנושאים שנידונו במסגרתו (נושאים שנקבעו על ידי המשיבה ובכללם נושאים כלכליים של שכר, תגמולים לעובדים לרבות כאלו על וותק בעבודה, חידוש והחזרה של רכיבי קרן ההשתלמות שהופסקו בשנת 2020, תמריצי שכר - ראו נספח ל"ז לבקשת הצד) ולמעורבותה האינטנסיבית של גב' דלית בו, לא נותר לי אלא לקבוע כי גם הועד הפנימי היה חלק מהפעולות שעשתה המשיבה כדי לפגוע בהתארגנות הראשונית, ומכאן,בהתאם לפסיקה, חומרתם של המעשים שעשתה המשיבה בכל הקשור לועד הפנימי המצדיקים אף הם את חיובה בפצוי ההסתדרות.
ראוי להדגיש כי הפצוי שהחלטתי להשית על המשיבה הביא לידי ביטוי את השיקולים שנקבעו בפס"ד אלקטרה כשיקולים שעל בית הדין לבחון בקביעת גובה הפצוי, כאשר במקרה שלפניי מדובר בהפרות רבות חלקן חמורות מאוד, כפי שפירטתי במסגרת פסק דיני, הפרות שעולות כדי הפרות שיטתיות (ושוב יש להזכיר כי זו הפעם השלישית שההסתדרות מנסה לארגן את העובדים), הפרות שבוצעו בשלב ההתארגנות הראשונית ולכן יש להן להיות השלכות חמורות יותר, מאשר לו היינו מצויים בשלב בו הוכר ארגון עובדים יציג ומתנהל משא ומתן קבוצי, או בשלב לאחר שנחתם הסכם קבוצי במקום העבודה.
7-8/06/21 - "השגחה" מצד מנהלים בכירים ואוירה מאיימת על עובדים בזמן ביקורי נציגי ההסתדרות - 15,000 ₪.
...
על בסיס השיקולים הנ"ל ובהתעלם (בשל טענות המשיבה) מטענות ההסתדרות בנוגע להימנעותו של מר טל מלבוא ולהעיד ובשקלול כל הנתונים שהובאו בפסק הדין ,להלן סכומי הפיצוי בהם החלטתי לחייב את המשיבה:
27/04/21 - פרסום עמדה נגד ההתארגנות בפלטפורמה המקוונת "מה השאלה" והטעיית העובדים לגבי זכויותיהם כחברי הסתדרות - 15,000 ₪.
בכל הנוגע לצו שהתבקש בקשר למר סמיון - לא מצאתי לנכון לתיתו במסגרת הליך זה.
סוף דבר - בקשת הצד התקבלה בחלקה הארי וכמפורט לעיל.
הוצאות משפט
בשים לב להליכים הרבים שהתקיימו בתיק ולנוכח העובדה כי בשל הפרות המשיבה גם תוך כדי קיומו של ההליך, מצאה עצמה ההסתדרות נאלצת להגיש עוד ועוד בקשות לבית הדין, בקשות שעל פי רוב התקבלו, החלטתי כי מתקיימים החריגים המצדיקים חיוב בהוצאות משפט בהליך סכסוך קיבוצי ולכן הריני מחייבת את המשיבה לשלם להסתדרות הוצאות משפט בסכום של 50,000 ₪.
