מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת הבהרה לפסק דין משלים בהוצאה לפועל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מיוחד (תא"ח) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

אשר לבקשה לתיקון פסק הדין או בקשת ההבהרה לעניין הוספת רכיב המע"מ לסכום הפסוק, מפנה התובע להוראות החיקוק הנורמטיביות החלות עליה (בין סעיף 81 לחוק בתי המשפט, ובין סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, ככל שהמדובר בבקשה להבהרת פסק הדין המשלים).
...
בכתב התגובה מבקש הנתבע שלא להיעתר לבקשה בשלב זה, שכן בכוונתו להגיש ערעור בזכות על פסק הדין המשלים.
יחד עם זאת, ועל-מנת שלא לסכל את כוונות הערעור של הנתבע, אני משהה החלטתי זו על-מנת לאפשר לנתבע, ככל שירצה בכך, להגיש בקשה כדין לעיכוב ביצוע פסק הדין המשלים, בתוך 20 יום מהיום, בין לערכאה זו, ובין לערכאת הערעור בד בבד עם הגשת הערעור.
בקשת הנתבע לתיקון/הבהרת פסק הדין המשלים על דרך של הוספת רכיב המע"מ לסכום הפסוק, נדחית בזאת, מכלל הטעמים המפורטים בהחלטתי.
אני מורה לנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה או החלק ממנו שלא שולם במועדו, הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת, מאחר שבית המשפט אינו מוסמך להבהיר את החלטותיו והדרך היחידה לעשות זאת היא במסגרת סעיף 12 ל[חוק ההוצאה לפועל](http://www.nevo.co.il/law/74985), התשכ"ז-1967, אך משלא הוגשה בקשת הבהרה מטעם ראש ההוצל"פ, בית המשפט אינו יכול להבהיר את פסק דינו ומכל מקום "אם אכן הדברים כתובים בפסק הדין החלקי, אין מקום ואין צורך בהבהרה נוספת". בית המשפט סיים את פסק הדין בהוראה האופרטיבית הבאה (סעיף 28 לפסק הדין): "סוף דבר - לאור הסכום המצוי בקופת החברה ולאור המסקנה שלעיל לגבי חישוב הכספים המגיעים למזרחי, יועברו כל הכספים שבקופת החברה לידי מזרחי באמצעות באי כוחו". כאמור, הצדדים מערערים על פסק הדין המשלים ופסק הדין החלקי.
...
ערעורו של חלא מתקבל אפוא במובן זה שהסכום של 509,797 ₪ יוחזר לכרטיס החו"ז של לירון.
סוף דבר גם פסק דין זה אינו מביא את הסכסוך בין הצדדים לקיצו, באשר יש לערוך את החישוב האריתמטי-חשבונאי של סכומי האיזון.
מאחר שרו"ח הילמן הבהיר כי אינו מעוניין לקחת על עצמו את המשימה, ומנגד, הצדדים הסכימו והצהירו כי רואה חשבון תומר גלברד, שהוא רואה חשבון החברה, מקובל עליהם, אנו מורים אפוא כלהלן: (-) חישוב סכומי האיזון יבוצע על ידי רו"ח גלברד, ומעמדו יהיה כשל מומחה מוסכם.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

כן נטען כי יש לאבחן את ענייננו מעניין חלאילה, על רקע העובדה שבית המשפט המחוזי לא הכריע בבקשת הפקיעה שהוגשה עובר למתן פסק הדין, אך בשל פניית הצדדים לגישור, תוך שהובהר כי מילוז שומרת על מלוא טענותיה בנושא.
נוכח האמור, עובר למתן הפסיקתה לא ניתן היה לפעול לביצועו של פסק הדין בלישכת ההוצאה לפועל, שכן פסק הדין המשלים אינו נושא אופי אופראטיבי בדמות סעד כספי שניתן לממשו (והשוו לדיון בעיניין המועד בו קמה זכות העירעור על פסק דין: ע"א 7282/01 הנדל נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (4.8.2002); ע"א 1044/20 י.ש. נצר (1999) בע"מ נ' פלוני (29.6.2020)).
למותר לציין כי משניתן פסק הדין, פתוחה בפני פריניר הדרך לעתור להטלת עיקולים נוספים בפני לישכת ההוצאה לפועל, ולפי הנטען בבקשת רשות העירעור – עשתה כן זה מכבר.
...
למסקנה זו הגיעו הערכאות הדיוניות בשורה של הליכים (וראו: בש"א (מחוזי י-ם) 3559/06 ת"א 2492/00 TONEDOOR LTD נ' יובנק בע"מ (17.12.2006); ה"פ (מחוזי חי') 9051-09-09 בורקס נ' Moriah United Corporation (1.11.2009); ת"א (מחוזי ת"א) 54797-12-17 בן בסט ישומים בבניה בע"מ נ' קולר (30.4.2018); תנ"ג (מחוזי חי') 26926-03-15 חזנה נ' חזנה (7.6.2015)) והיא מקובלת, כאמור, גם עליי.
מסקנה אחרת עלולה לתמרץ את מבקש העיקול להמציא למשיב רק את צו העיקול, בניגוד להוראת התקנות, על מנת לזכות בהישגים דיוניים ומהותיים.
סוף דבר – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"לא ניתן להתייחס לקביעות מהותיות בפסק דין במסגרת הבהרת פסק דין, כאשר פסק הדין הפך חלוט ולא היתה היתייחסות לשאלה הנדונה במסגרת ערעור." (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתים עשרה, עמ' 587), וכן ראו: ע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין, פ"ד נז(5) 462, 474: "עקרון 'גמר המלאכה' Functus Officio'' נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין הצדדים כדי להגשים ערך של וודאות, בטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי דין לאחר סיום משפטם, הוא נועד גם להבטיח את תקינות פעולתה של מערכת השיפוט ולמנוע את עיסוקה בעניינים חוזרים במחלוקות שכבר הוכרעה בעוד מחלוקות רבות שטרם הוכרעה ממתינות בשער." וכן: "אין בית המשפט קונה סמכות לידון במחלוקת בין הצדדים שלגביה סיים את מלאכתו וניתנה הכרעה בה, אלא כדי לתקן טעות שנפלה בדבריו כאמור בסעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, או מכוח בקשת הבהרה של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.
הדברים יפים מקל וחומר, שעה שהצדדים הסכימו בפסק הדין המשלים, כי הכניסה לחלקים בהם יש זכות שימוש לבעל דירה מסוימת, לצורך תיקון מתקנים הקשורים לדירתו של אותו דייר, ייעשו בתיאום עם בעל הדירה הרלבנטית.
...
הסגת גבול מוגדרת בסעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]: "הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון." כעולה מהאמור לעיל, ככל שהדבר נוגע לפיצויים, רשאי היה בית המשפט לשקול את תדירות הכניסה למקרקעין, אולם גם בהנחה שאין מדובר בכניסה לעתים קרובות, היה על בית המשפט להיעתר לבקשה למתן צו מניעה בעיקר לנוכח העובדה שנקבע על ידו שלא כל הכניסות היו לצרכי טיפול בבלוני הגז.
מאחר ששאלת המקום החלופי להצבתם של בלוני הגז, לא נדונה ולא הוכרעה בהליכים הקודמים, מקובלת עלי המסקנה לפיה, העתקת בלוני הגז לשביל המשותף או סמוך לו, טעונה בירור ענייני ומשכך, המערערת אינה זכאית לעשות כן ללא הסכמה של יתר בעלי הדירות, בעיקר לנוכח טענת גרונדשטיין כי הדבר עשוי להפריע להם בביצוע תוכנית בניה במסגרתה יבקשו להתקין מעלית.
לסיכום הערעור מתקבל חלקית, וניתן בזה צו מניעה האוסר על המשיבים להיכנס לחצרה של המערערת ללא תיאום מראש עימה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הוסיפה וקבעה כב' הרשמת שלא ברור מדוע הנתבעת לא פעלה – "לפנות ישירות לכב' בית המשפט אשר נתן את פסק הדין לקבלת החלטה/פסק דין משלים או הבהרה כי היא איננה החייבת באופן אישי". ובהמשך קבעה כב' הרשמת ש"דרך המלך" היא פנייה של המבקשת למותב זה. נוכח זאת, ומאחר שכב' הרשמת לא הפעילה את סמכותה לפנות בבקשת הבהרה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל), אלא קבעה בהחלטתה שהיה על המבקשת לעשות כן, פנתה המבקשת בבקשה לבית משפט זה. התובעות היתנגדו לבקשה.
...
נוסף לכך, בסעיף 2 להחלטה בדיון שהתקיים ביום 11.2.20, שבתי וציינתי (הדגשה לא במקור): "אשר להגשת כתב הגנה מטעם היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל, נתתי כבר החלטות לאחר שעיינתי בתיק הקודם, בתקנות ובבקשת התיקון שהתמקדה בהחלפת בעל דין עקב ירושה. אם בכל זאת עומדת היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל על הגשת כתב הגנה מתוקן, תואיל להגיש בקשה בתוך 14 ימים מהיום." בהתאם, גם בפסק הדין שניתן הוכתרה הנתבעת במפורש כ: "גב' רות פרי כיורשת של אלכסנדר פרי (המנוח)" כך הוא הדין – בתי המשפט אינם נותנים פסקי דין נגד אנשים שנפטרו, ואף לא נגד עיזבונות (שאינם אלא רכוש).
התובעות בתגובתן, אישרו בסופו של דבר, בקטעים שהודגשו בפסקה 12 לעיל, כי הן מודעות לכך שהמבקשת נתבעה כיורשת.
לסיכום, יש בסיס דיוני להידרש לבקשת המבקשת, בין אם משום שכב' רשמת ההוצאה לפועל הפנתה את המבקשת להגיש בעצמה בקשת הבהרה לבית משפט זה, ובכך נוצר סבך דיוני, בין אם לאור סמכותו הטבועה של בית משפט זה ובין אם מכוח תקנה 3 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו