מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת הבהרה לפסק דין לתשלום ריבית על פיקדון

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 5168-07-19 פלטרין השקעות בע"מ נ' תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ מספר בקשה:7 לפני כבוד השופטת עידית ברקוביץ מבקשת פלטרין השקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עופר ורד משיבה תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נירה קורי פסק דין
טענת המבקשת היא, כי הסעיף בהסכם הפקדון שנחתם בין תנובה לבין לקוחותיה (להלן: "הסכם הפקדון"), המסדיר את מנגנון חישוב הריבית שתנובה זוקפת על הפיקדונות של לקוחותיה, הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד ויש בו כדי הפרת חובת תום הלב וזאת נוכח שיקול הדעת המוקנה לה לשנות שעורי הריבית כרצונה; ובשים לב לשעור הריבית הנמוך הניתן, מה גם ששעור הריבית לא פורט בהסכם ואף לא צוין המנגנון לחישובו.
במסגרת בקשת ההסתלקות, הובהר כי המשיבה מתחייבת לפרסם באתר האנטרנט שלה את שעורי הריבית המשולמים עבור פיקדונות הלקוחות.
...
סוף דבר הריני מאשרת את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.
התביעה האישית של המבקשת, נדחית.
המשיבה תשלם גמול למבקשת על סך של 3,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחה על סך של 12,000 ₪, בתוספת מע"מ. הגמול ומחצית משכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים ת"צ 52955-05-20 שמחון ואח' נ' ישראל ואח' לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשים: 1. גבריאל יצחק שמחון 2. שי שמחון ע"י עו"ד ראובן (רובי) כהן חללה ועו"ד שרגא צייגר המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל ע"י עו"ד גינת אריאל קצ'קו מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) פסק דין
עניינה של הבקשה לאישור בהשבת כספים מכוח פרט 11 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") המאפשר הגשת "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר...". עפ"י הנטען בבקשת האישור, התובענה עוסקת בכספי ערובה שהופקדו בידי המישטרה לפי פרק ו' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים") ולא הושבו לידי בעליהם, ככל שהם זכאים להשבתם.
הובהר כי אין מחלוקת שכספי הערובה מגיעים לזכאים.
ביהמ"ש העליון פירט דוגמאות בהן נקבע זה מכבר בפסיקת ביהמ"ש העליון כי פריט 11 אינו חל: כאשר הגבייה היא של מחיר הנגבה בעבור שירות או מוצר (דנ"ם 5519/15 יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האיזורי בע"מ, פסקות 25-24 לפסק דינה של כב' הנשיאה אסתר חיות17.12.2019))); קנס המוטל בהליך פלילי (בר"ם 7302/16 עריית תל אביב-יפו נ' איגרא, פסקה 4 (15.3.18);סכום שנפסק בפס"ד לטובת המדינה (בר"ם 4023/09 רשות המסים נ' אחימן (23.3.2011); תביעת ריבית על פקדון כספי שהופקד כערובה בקופת בית משפט (רע"א 8228/02 סלטון נ' מדינת ישראל (5.12.2007) ;כאשר הרשות מצייתת לצוו עיקול בידי מחזיק (עניין לוי, פסקות 6-3 לפסק דינה של המשנה לנשיא (כתוארה אז) מ' נאור.
...
ביהמ"ש העליון הגיע למסקנה כי קנסות המוטלים בהליך פלילי כאמצעי ענישה זרים לתכליות אלה, ועל כן אינן בגדר "תשלומי חובה" אליהם מכוון פרט 11 לחוק תובענות ייצוגיות.
בעניין זה יפים הדברים נקבעו ברע"פ 5034/15 פלוני נ' מדינת ישראל (31.10.18): "50.  נמצאנו למדים, כי התכלית הניצבת בבסיס מעצרו (או החמרת תנאי שחרורו) של נידון שהפר את תנאי שחרורו בערובה – איננה לשם השתת סנקציה עונשית, אלא  משקפת שיקולים של סיכול ומניעת שחרורו של אדם, אשר במעשיו העיד על עצמו כי איננו ראוי לאמון שנתן בו בית המשפט, כי אין בעניינו חלופת מעצר טובה, ומטעמי הרתעת הרבים ומניעת זילות בית המשפט.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, יש לסלק הבקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף ולמחוק התביעה האישית של המבקשים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ריבית על פקדון בסך 544,000 ₪- המומחה מציין כי התובעת לא הציגה תנועות בחשבון הנאמנות מתאריך פתיחתו ועד סגירתו.
7.5 החזר הוצאות- התובעת חולקת על חשבון ההוצאות שהגישה הנתבעת, אך לא צרפה אסמכתות והוכחות לטיעוניה.כמו כן צוין כי בעלה של התובעת נחקר והודה כי התובעת קיבלה את כל התשלומים התכופים שפסק ביהמ"ש. באשר לריבית ציין הבורר כי ריבית בשיעור 14% היא ריבית נמוכה מריבית בנקאית, והריבית הבנקאית בה חויבה הנתבעת בבנק לאומי היתה בין 18-24%, כך שלא ניתן לטעון לגביית ריבית ביתר.
"הלכה היא כי בורר ששוחרר מן הדין המהותי לא ייחשב כחורג מסמכותו לפי סעיף 24(3) לחוק אם פסק שלא לפי הדין המהותי, שלפיו היה עליו להגיע למסקנה שונה. אין בוחנים פסק בוררות לפי אמות המידה שעל-פיהן בוחנים פסק-דין של בית-משפט, ואפילו היה בית-המשפט פוסק אחרת אילו הובא העניין להכרעתו, אין בכך כדי להצדיק את ביטולו של פסק הבוררות אם שוחרר הבורר מן הדין המהותי. הטענה כי הבורר לא נתן דעתו על כל הראיות שהיו לפניו, או הטענה כי פסק בנגוד לראיות שהיו לפניו, יכול שיהיה להן משקל בבית-משפט לערעורים, אך לא בבית-המשפט הדן בבקשה לבטל פסק בוררות" (פרשת גוירצמן, 11).
הביטויים "המוציא מחברו עליו הראיה" ו"הודאת בעל דין כאלף עדים" בהם השתמש הבורר הנם כללים המעוגנים משכבר הימים בפסיקה האזרחית, ואין חשיבות לעניין זה באם הפנה הבורר לנוסח הכלל במשפט העברי , נוסח שחזר וחוזר על עצמו במאות ואלפי פסקי דין אזרחיים בלי קשר להחלת ההלכה היהודית.
באשר לאורך הסיכומים טוענת הנתבעת כי הבורר סרב בתחילה לקבל את סיכומיה בשל הקפם, אולם הנתבעת הבהירה כי בפועל הקף הסיכומים הנו פחות מ-20 עמודים, כאשר ביניהם משולבים נספחים סרוקים מחומר הראיות, ואף הציעה להפריד את הנספחים לקובץ נפרד.
...
זאת אף ממרחק של זמן, שכן תביעתה הוגשה כמעט 7 שנים לאחר תשלום יתרה על ידי הנתבעת, בעקבות פסה"ד שניתן בערעור בעליון בעניינה של התובעת).חרף זאת ניתנה לה בפועל הזדמנות נוספת להמחיש כי יש חוב וכיצד הגיעה למסקנה זו ומהו אותו חוב, בפני בורר שהנו גם רואה חשבון.
היינו כי לא ניטלה מהתובעת שום זכות לטיעון הוגן ועל כן דין הטענה להדחות.
מכאן, שאף אם לא היה הסכם בוררות הפוסל מניה וביה טענה זו, ממילא ניתן לראות בהתנהגותה של התובעת משום ויתור על טענה זו. לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות ומאשר את פסק הבורר.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הבקשה לאישור הסדר פשרה: במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה, הובהר כי נביעות הפסיקה לחלוטין בחודש מאי 2021 את פעילות הכדים שבמסגרתה שילמו לה חברי הקבוצה את סכום הפקדון, ואילו בחודש אוקטובר 2021 סיימה את ההיתחשבנות מול לקוחות הכדים.
הצדדים ציינו כי במסגרת משא ומתן שהתנהל ביניהם ולאור הנ"ל, הסכימה נביעות, מבלי להודות בטענות שנטענו כלפיה בבקשת האישור, לאפשר לכלל חברי הקבוצה לקבל את הפרישי ההצמדה והריבית על סכום הפקדון שהוחזר להם (כמבוקש בבקשת האישור), ולהעביר את יתרת הסכום שלא נידרש על ידי חבר הקבוצה – לקרן שפועלת לפי חוק תובענות ייצוגיות, הכל כמפורט בהסדר הפשרה שצורף כנספח 1 לבקשה לאישורו (להלן: "הסדר הפשרה").
לפיכך, הוסכם בהסדר הפשרה, כי לסילוק סופי ומוחלט של התובענה, נביעות תשלם לכלל חברי הקבוצה, כהגדרתם בבקשת האישור, את סכום הפרישי ההצמדה למדד המחירים לצרכן (להלן: "המדד") וכן את סכום הריבית לפי תחשיב המתבסס על חוק פסיקת ריבית והצמדה, שניהם בגין התקופה שמיום מסירת הפקדון לנביעות על ידי חבר הקבוצה ועד למועד הקובע – 30 יום ממועד אישור הסדר הפשרה בפסק דין חלוט (להלן: "המועד הקובע").
...
סיכום: מן המקובץ לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה במתכונתו בבקשה המתוקנת שהוגשה ביום 23.5.2022, ובהתאם נותנת לו תוקף של פסק דין.
בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בשפה העברית.
אני קובעת לתזכורת פנימית ליום 11.12.2022.

בהליך עמ"ש (עמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

האיש שילם את התשלומים על מנת שהבנק לא יגיש תביעה כספית נגד הצדדים בגין אי עמידה בתשלומי החזר ההלוואה, ובכך האיש היטיב עם האשה שנחסכו ממנה, הן מעורבות בהליכים משפטיים והליכי גביה מאת הבנק, הן תשלום ריבית פיגורים לבנק, והן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. שגה בית משפט קמא בדחותו את בקשת ההבהרה לפסק דין ו/או לתיקון טעות סופר שנפלה בפסק הדין קמא, שהגיש האיש ביום 23.11.22.
הפקדונות שהופקדו על ידי הצדדים יושבו להם באמצעות באי כוחם.
...
לפיכך, יש לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין קמא בתמ"ש 7881-03-21, לדון בשני החיובים המקבילים הנובעים מפסק הדין בתביעת פירוק השיתוף, ולחייב את האיש בהוצאות משפט ובשכ"ט, אשר ישולמו ישירות לאשה.
לפיכך, טען האיש בהודעת הערעור כי יש לקבל את הערעור ולחייב את האישה לשלם לאיש את מלוא סכום התביעה בסך של 63,704 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בנקאית בשיעור של 4%, מיום הגשת התביעה (1.3.21) ועד התשלום המלא בפועל, וכן לחייב את האישה בהוצאות ובשכ"ט עו"ד. דיון והכרעה בערעורים ההדדיים בסוגיית המשכנתה: מקובלת עלי טענת האישה כי תביעת האיש בגין חלקה של האישה בהחזרי המשכנתה בעבור תקופה המאוחרת לשבע שנים ממועד הגשת התביעה התיישנה.
קביעתי זו מייתרת את הדיון בתביעת האיש בגין החזרי המשכנתה, ואף את הכרעת בית משפט קמא בתביעה זו. בטענתה של האישה כי קיימים יחסי גומלין בין תביעת דמי השימוש לתשלומי משכנתה, מתפרצת האישה לדלת פתוחה הואיל וגם אני סבורה כי השכר הראוי המגיע לאישה מבטא את ההפרש בין דמי השימוש החודשיים למשכנתה החודשית.
לא מצאנו ממש בערעור האיש לפיו, על תשלומי המשכנתה שעל האישה להשיב לאיש, יש להוסיף ריבית בנקאית.
ואולם, בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, במסגרת הערעורים בתביעת דמי השימוש, ומאחר שהצפי הוא שתביעת דמי שימוש תבלע את החיובים בגן דמי המשכנתה, אני מורה על ביטולן של כל קביעות בית משפט קמא בעניין החיוב בהחזרי המשכנתה במסגרת פסק הדין, כאשר תחתיהן יבוצע החישוב בהתאם לאמור בפסק הדין בערעורים ההדדיים בעניין דמי השימוש.
סוף דבר: סוף דבר, אני מורה כאמור בסעיפים 94-85 וסעיפים 101-100 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו