מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת הבהרה למומחה רפואי בדבר ניתוח CTS

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ואלו שאלות הבהרה שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו: שאלה: האם מוכר לך מצב של CTS אשר בו הערכים הסנסוריים תקינים לחלוטין? תשובה: עברתי שוב על התעוד הרפואי - אין בדיקת אמג ולשאלה לא צורפה בדיקת אמג.
שאלה: האם מוסכם עלייך יתכן מאד השפעה של נתון זה על הופעת תיסמונת תעלת פרק היד? תשובה: הדבר בהחלט אפשרי ומוכר כ- DOUBLE CRUSH SYNDROME.
עיינתי שוב בתיק הרפואי - אין עדות לתלונות, מימצאי בדיקה קלינית או בדיקת הולכה עצבית או איבחנה המעידים על כישלון הניתוח CTS משמאל.
הנתבע לא צירף מאמרים השוללים את קביעותיו של המומחה אלא רק בעת בקשת הפסילה שהוגשה על ידו ולאחר שכבר ניתנו תשובותיו של המומחה לשאלות הבהרה.
...
מצאנו את חוות דעתו של המומחה מנומקת ועקבית ואנו מאמצים אותה.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הנתבע מבקש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה הבאות: "1. בחוות דעתך מיום 24/01/16 (צ"ל 24/06/20 – ר.ג.) כתבת כי לבדיקת מוליכות חשמלית אין הכרח משמעותי לצורך קביעת איבחנה מסוג CTS. הנך מתבקש לפרט על איזו ספרות מקצועית מקובלת אתה מבסס טענה זו ואיך דברים אלה עולים בקנה אחד עם האמור בספרו של Campbell מהדורה 13, 2017 וכן, בחוזר המוסד לביטוח לאומי ואסופת הספרות המקצועית המוזכרת שם וכן, באמור בעמוד 151 למאמרו של Bickel בשם "Carpal Tunnel Syndrome" וכן, באמור בעמוד 252 למאמרו של Borcenilla משנת 2012.
דיון והכרעה סעיף 15(ב) להנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, מיום 10.9.19, קובע כדלקמן: "ככלל, על הצדדים לרכז את שאלות ההבהרה למומחה לכדי בקשה אחת שתופנה אליו לאחר שנתן את חוות דעתו. יחד עם זאת רשאי בית הדין לאפשר שאלות הבהרה נוספות בהתקיים תנאי מהתנאים הבאים: השאלות חיוניות לצורך הבהרת חוות דעתו של המומחה או למתן הכרעה בתיק; השאלות נובעות מתשובותיות של המומחה לשאלות ההבהרה המקוריות. בשקלו בקשה כאמור יביא בית הדין בחשבון כי שאלות ההבהרה באות תחת חקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" (ההדגשה במקור – ר.ג.).
אשר לשאלה 2, המומחה ציין כי הערך בבדיקת המוליכות החשמלית בעיניינה של התובעת עולה על זמן החביון הסנסורי לפי המלומד קמפבל, וכי "גם על סמך קביעת המוסד לביטוח לאומי במסמכו, הרי שהערכים בבדיקה שנעשתה – מחשידים ל CTS". כמו כן לעניין שאלה 2, מקובלת עליי טענת התובעת שלפיה עצם העובדה שהתובעת עברה ניתוח לשיחרור התעלה הקארפלית וכי במהלך הניתוח שוחררה התעלה, מעידה על כך שהתובעת סבלה מתסמונת התעלה הקארפלית (לעניין זה ראו גם תשובה 3 לתשובות ההבהרה) שם מציין המומחה כי "הניתוח עזר לבסוף". לעניין שאלה 3, לא מצאתי מקום להתיר את הפניית השאלה למומחה שכן, המדובר בשיחזור של שאלת הבהרה 4 לשאלות ההבהרה שהועברו למומחה ביום 18.6.20.
...
אשר לשאלה 2, המומחה ציין כי הערך בבדיקת המוליכות החשמלית בעניינה של התובעת עולה על זמן החביון הסנסורי לפי המלומד קמפבל, וכי "גם על סמך קביעת המוסד לביטוח לאומי במסמכו, הרי שהערכים בבדיקה שנעשתה – מחשידים ל CTS". כמו כן לעניין שאלה 2, מקובלת עליי טענת התובעת שלפיה עצם העובדה שהתובעת עברה ניתוח לשחרור התעלה הקרפלית וכי במהלך הניתוח שוחררה התעלה, מעידה על כך שהתובעת סבלה מתסמונת התעלה הקרפלית (לעניין זה ראו גם תשובה 3 לתשובות ההבהרה) שם מציין המומחה כי "הניתוח עזר לבסוף". לעניין שאלה 3, לא מצאתי מקום להתיר את הפניית השאלה למומחה שכן, המדובר בשחזור של שאלת הבהרה 4 לשאלות ההבהרה שהועברו למומחה ביום 18.6.20.
] סוף דבר שאלות 4.1 ו-4.3 לעיל יועברו למומחה כנוסחן.
הבקשה להפניית יתר השאלות למומחה – נדחית.
לאור התוצאה אליה הגעתי, לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשת התובעת לזימון רופא הנתבע לחקירה בבית הדין ביחס לעמדתו הרפואית העומדת מאחורי בקשת הנתבע דנן.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בתאריך 21/9/20, יום לפני ישיבת ההוכחות שהיתה קבועה בתיק, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה אשר למינוי מומחה רפואי, בתחום האורתופדי, מטעם ביה"ד, על מנת שיחווה דעתו בשאלת קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת (כפי שאלו פורטו ברשימת עובדות מוסכמות שצרפו הצדדים להודעתם וכפי שאלו מצאו ביטוי בסרטונים שהעבירו בהמשך) לבין הליקוי בכפות ידיה מסוג CTS - ביה"ד נתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים, ביטל את ישיבת ההוכחות וציין כי החלטה בדבר מינוי המומחה תנתן לאחר שמזכירות ביה"ד תודיע כי החומר הרפואי שהזמין הנתבע, זה מכבר, הגיע ולאחר שהצדדים יגישו את הסרטונים.
חוות דעתו של המומחה הועברה לצדדים והתובעת הגישה ביום 13/1/21 בקשה למינוי מומחה נוסף על גביה ניתנה ההחלטה הבאה:"בכדי לא לבזבז זמן ומשאבים ובטרם תנתן לנתבע אפשרות להגיב לבקשת התובעת, ניתנת לה שהות בת 7 ימים מהיום לחזור וללמוד את חוות דעתו המפורטת של ד"ר אבישר (להלן -המומחה) וכן לקרוא היטב את השאלות שהופנו אליו במסגרת החלטתו של בית הדין מיום 30/9/20 , תוך הפניית תשומת ליבה לכך שלא ברור מדוע היא סבורה כי קיימות סתירות פנימיות בתשובותיו של המומחה שהרי אלו ניתנו בדיוק בהתאם לשאלות שהפנה אליו בית הדין.למעקב ביום 21/1/21." בתאריך 21/1/21 הגישה התובעת הודעה בהתייחס להחלטתו האחרונה של בית הדין ואז ניתנה ההחלטה הבאה:"האמור בסעיפים 4-7 להודעת התובעת מיתעלם מהפסיקה הידועה אשר לדרך בה על מומחה לילך במקרה של מיקרו טראומה שהיא הליכה בשני שלבים:ראשית - יש לבחון האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל, כאשר על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% , כי תנאי עבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. כאשר בשלב זה לא נידרשת היתייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל 50%- ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהיא למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה - ואת זה עשה המומחה בתשובתו לשאלה ב'. שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.השפעה משמעותית הנה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות - ואת זה עשה המומחה בתשובתו לשאלה ד'.בנסיבות אלו ובכדי שלא לגרום לבזבוז זמן ומשאבים נידרשת התובעת לשקול ולהודיע בתוך 7 ימים מהיום מה היא מבקשת.למעקב ביום 31/1/21." בתאריך 9/2/21, לאחר בקשת ארכה שהוגשה והתקבלה, הגישה התובעת בקשה להפניית שאלות הבהרה אל המומחה.
ד"ר עבדללה פואז: "ידועה על CTS דו"צ מדווחת על כאבים בכפות הידיים" , "עברה ניתוח בכפות ידיים דו"צ עדיין כאבים", "החמרה בכאבים בעיקר בכפות הידיים". ד"ר אמין פאר: "עברה ניתוח שיחרור תעלה קארפלית דו"צ בביה"ח נהריה", "כאבים ... שורשי הידיים..., "הכאבים מחמירים, לא יכולה לרחוץ כלים, לנקות הבית, להרים משקל, נופלים לה כלים מהידיים", "רגישות מעל שורשי כפות הידיים". ד"ר גאזי חביבאללה: "עברה ניתוחים בידיים כולל CTS דו"צ, עברה שיחרור תריגרים בשתי כפות ידיים". ד"ר בילאל שחאדה: "כאבים בכפות ידיים", "עברה בדיקת EMG תיסמונת תעלה קארפלית משני הצדדים בצורה קלה..." תשובה: 1,2,3,4 - העדות היחידה המתאימה לקיומה של תיסמונת תעלה כפית בידיה של התובעת היא העובדה שהיא עברה ניתוח בגין תיסמונת תעלה כפית.
במקרה שלפנינו, כפי שהדבר עולה בבירור ובבהירות מחוות דעתו של המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה (אשר פורטו בסעיפים 6 ו - 11 לפסק דין זה) המומחה פעל בהתאם לסדר הנכון של הדברים, תחילה לאחר שבחן את כל שהונח לפניו, לרבות החומר הרפואי של התובעת, העובדות המוסכמות והסרטונים הוא קבע כי מצא קשר סיבתי של מעל 50% בין עבודתה התובעת לבין תיסמונת תעלה כפית בידה הימנית ורק אז - עבר לשלב הבא וזאת עת נישאל:ככל שהתשובה לשאלה הקודמת תהיה חיובית, מתבקש המומחה להשיב על השאלה הבאה, בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמיה האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה, הנה בשיעור 20% ומעלה)".
...
תשובה: אני סבור כי התרומה של העבודה, ככל שתהיה במקרה דנן, להתפתחות תסמונת תעלה כפית ביד ימין של התובעת הינה על פי תורת המיקרוטראומה (3) שאלה ד. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת תהיה חיובית, מתבקש המומחה להשיב על השאלה הבאה, בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמיה האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה, הינה בשיעור 20% ומעלה).
וזו היתה השאלה השלישית:"עת קבעת בחוות דעתך שהתובעת סובלת מתסמונת תעלה כפית ביד ימין ושקיים קשר סיבתי בין עבודתה לתסמונת תעלה כפית ביד זו כאשר, בד בבד, עם קביעות אלה, קבעת שהתרומה של עבודת התובעת על התפתחות תסמונת תעלה כפית ביד ימין הנה על פי תורת המיקרוטראומה, אזי, האם אין קביעות אלו מובילות בהכרח למסקנה שהשפעת עבודתה של התובעת על קיומה של תסמונת תעלה כפית בידיה הינה משמעותית?" וזו היתה תשובתו החד משמעית והברורה של המומחה:"אינני מסכים.באופן כללי, תאור אופי עבודתה של התובעת יש בו כדי לקיים קשר סיבתי בסבירות מעל חמישים אחוזים על דרך החמרה, בין הליקוי המדובר לבין העבודה.לאחר שקלול מצבה הרפואי של התובעת וגורמי הסיכון התחלואתיים שלה להתפתחות הליקוי. סבורני כי תרומת העבודה לליקוי בידה הימנית הינו נמוך מ- 20 אחוזים". וזו היתה השאלה הרביעית:"איזה אחוז מספרית אתה נותן לגורמים האחרים של התובעת על קיומה של תסמונת תעלה כפית ביד ימין? אנא פרט עבור כל גורם וגורם". ותשובת המומחה, אשר יש לקרוא אותה שלא במנותק מחוות דעתו בכלל ומתשובתו לשאלה השלישית שהופנתה אליו במסגרת ההחלטה על מינויו - שכן בתשובה הנ"ל, כפי ששינינו וציינה, המומחה פירט היטב את כל הגורמים האחרים של התובעת הרלוונטיים לדעתו לתסמונת תעלה כפית יד ימין.
לנוכח כל האמור לעיל והואיל ומקריאת חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי קביעתו אשר לכך כי השפעת עבודתה של התובעת על הליקוי שאיבחן בה המומחה (תסמונת תעלה כפית ביד ימין) היתה זניחה (המומחה העמידה בסופו של דבר על 5%) היתה קביעה ברורה מפורטת וחד משמעית הרי שאין כל סיבה שלא לאמצה.
סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בסיכומי הנתבע הרינו מורים על דחיית תביעתה של התובעת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שלישית, ניתן להקיש, בשינויים המחוייבים, מההלכה הקובעת כי מקום שבו מחוות דעת מומחה עולה כי הוא שולל קטגורית אפשרות של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי הרפואי, ואותו ליקוי רפואי הוכר כפגיעה בעבודה בעיניינם של אחרים שמועסקים בתנאי עבודה דומים או זהים, עשויה להיות הצדקה להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי, שבהן יתבקש להתייחס לחוות הדעת שניתנו בהליכים אחרים)עב"ל (ארצי) 42022-02-21 סעיד חטיב – המוסד לביטוח לאומי (16.11.22)).
המומחה ציין כי "תלונות לכאב בסיס אגודל שמאל החלו לאחר ניתוח תעלה קרפלית 11.2015. קרי בתום חשיפה של שנה בלבד." וסביר את מסקנתו, חרף פרק הזמן הקצר של החשיפה, כך ש ניתן לקבוע קשר של החמרה (להבדיל מגרימה) בשל מצב נווני טבעי קודם, קרי "האצה של שחיקה קיימת קודמת עד כדי הופעת הסתמנות קלינית". שאלה 7 – אין מניעה להעביר את השאלה.
לא נקבע עובדתית שהכאב של התובעת הוחמר בתקופת המחלה ולכן יש להעביר אלך המומחה את השאלה תוך ציון תקופת המחלה בלבד, ללא החמרת הכאב (למען הסר ספק יובהר כי בשאלה 5 לעיל המומחה נישאל האם מסכים כי מהתעוד הרפואי עולה החמרה בתלונות, אולם הדבר אינו מוצב כעובדה מוגמרת).
...
העובדות אשר מתארות את עבודת התובעת בשנים 2015-2016 אף ציינו במפורש כי ההכנה כרוכה בביצוע תנועה סיבובית שדומה לסגירת פקק של בקבוק "וכן לחיצה בסיום התנועה לצורך סגירת המאפה". תאור זה כשלעצמו מלמד על קיום עומס על האגודלים מטעמים אלה הבקשה ברכיב זה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במהלך חודש יוני שנת 2008, עבר התובע ניתוח ב- CTS LT. מצבו הרפואי של התובע בהתאם לחומר הרפואי הקיים.
בהחלטה מיום 28.2.2021 מונה דר' גפן טמיר, מומחה ברפואה תעסוקתית, כמומחה יועץ מטעם בית הדין ובהחלטה מיום 1.3.2023, על בקשת התובע, הוחלט למנות מומחה נוסף ומונה דר' דב בריקנר, אף הוא מומחה ברפואה תעסוקתית (להלן בהתאמה – המומחה הראשון והמומחה הנוסף).
המומחה התבקש להבהיר מהו "מכלול הנתונים", לדבריו, והשיב כי התכוון ש"רוב הציוד והמכשירים אותם הפעיל התובע לא גורמים לרטט למעט מכונת השלייף, [ה]מחלה מתפרצת תחילה ביד הדומינאנטית ובמקרה הנידון המחלה פרצה ביד הלא דומינאנטית ו[ה]מחלה ביד הדומינאנטית אובחנה בהפרש של 7 שנים".
אשר להבדלים בין הידיים הסביר המומחה שאכן מצופה כי התיסמונת תופיע בגפה החשופה יותר למאמץ או רטט, אך "הדבר תלוי גם בגורמים אחרים כגון תנוחות מאולצות וארגונומיה" ולכן העובדה שהיד הלא דומינאנטית נפגעה לא שוללת את הקשר בין החשיפה לרטט לבין המחלה.
...
ממילא ששני המומחים שמונו בתיק מסכימים כי התובע לקה בתסמונת בשתי ידיו ולכן דין הטענה להידחות.
לפיכך ועל יסוד חוות דעתו המפורטת והמנומקת של המומחה הנוסף, אנו קובעים כי התובע הוכיח שלקה במחלת המקצוע המפורטת בפריט 14 לחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954.
סוף דבר - התביעה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו