בתאריך 21/9/20, יום לפני ישיבת ההוכחות שהיתה קבועה בתיק, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה אשר למינוי מומחה רפואי, בתחום האורתופדי, מטעם ביה"ד, על מנת שיחווה דעתו בשאלת קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת (כפי שאלו פורטו ברשימת עובדות מוסכמות שצרפו הצדדים להודעתם וכפי שאלו מצאו ביטוי בסרטונים שהעבירו בהמשך) לבין הליקוי בכפות ידיה מסוג CTS - ביה"ד נתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים, ביטל את ישיבת ההוכחות וציין כי החלטה בדבר מינוי המומחה תנתן לאחר שמזכירות ביה"ד תודיע כי החומר הרפואי שהזמין הנתבע, זה מכבר, הגיע ולאחר שהצדדים יגישו את הסרטונים.
חוות דעתו של המומחה הועברה לצדדים והתובעת הגישה ביום 13/1/21 בקשה למינוי מומחה נוסף על גביה ניתנה ההחלטה הבאה:"בכדי לא לבזבז זמן ומשאבים ובטרם תנתן לנתבע אפשרות להגיב לבקשת התובעת, ניתנת לה שהות בת 7 ימים מהיום לחזור וללמוד את חוות דעתו המפורטת של ד"ר אבישר (להלן -המומחה) וכן לקרוא היטב את השאלות שהופנו אליו במסגרת החלטתו של בית הדין מיום 30/9/20 , תוך הפניית תשומת ליבה לכך שלא ברור מדוע היא סבורה כי קיימות סתירות פנימיות בתשובותיו של המומחה שהרי אלו ניתנו בדיוק בהתאם לשאלות שהפנה אליו בית הדין.למעקב ביום 21/1/21."
בתאריך 21/1/21 הגישה התובעת הודעה בהתייחס להחלטתו האחרונה של בית הדין ואז ניתנה ההחלטה הבאה:"האמור בסעיפים 4-7 להודעת התובעת מיתעלם מהפסיקה הידועה אשר לדרך בה על מומחה לילך במקרה של מיקרו טראומה שהיא הליכה בשני שלבים:ראשית - יש לבחון האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל, כאשר על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% , כי תנאי עבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. כאשר בשלב זה לא נידרשת היתייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל 50%- ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהיא למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה - ואת זה עשה המומחה בתשובתו לשאלה ב'. שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.השפעה משמעותית הנה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות - ואת זה עשה המומחה בתשובתו לשאלה ד'.בנסיבות אלו ובכדי שלא לגרום לבזבוז זמן ומשאבים נידרשת התובעת לשקול ולהודיע בתוך 7 ימים מהיום מה היא מבקשת.למעקב ביום 31/1/21."
בתאריך 9/2/21, לאחר בקשת ארכה שהוגשה והתקבלה, הגישה התובעת בקשה להפניית שאלות הבהרה אל המומחה.
ד"ר עבדללה פואז: "ידועה על CTS דו"צ מדווחת על כאבים בכפות הידיים" , "עברה ניתוח בכפות ידיים דו"צ עדיין כאבים", "החמרה בכאבים בעיקר בכפות הידיים".
ד"ר אמין פאר: "עברה ניתוח שיחרור תעלה קארפלית דו"צ בביה"ח נהריה", "כאבים ... שורשי הידיים..., "הכאבים מחמירים, לא יכולה לרחוץ כלים, לנקות הבית, להרים משקל, נופלים לה כלים מהידיים", "רגישות מעל שורשי כפות הידיים".
ד"ר גאזי חביבאללה: "עברה ניתוחים בידיים כולל CTS דו"צ, עברה שיחרור תריגרים בשתי כפות ידיים".
ד"ר בילאל שחאדה: "כאבים בכפות ידיים", "עברה בדיקת EMG תיסמונת תעלה קארפלית משני הצדדים בצורה קלה..."
תשובה:
1,2,3,4 - העדות היחידה המתאימה לקיומה של תיסמונת תעלה כפית בידיה של התובעת היא העובדה שהיא עברה ניתוח בגין תיסמונת תעלה כפית.
במקרה שלפנינו, כפי שהדבר עולה בבירור ובבהירות מחוות דעתו של המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה (אשר פורטו בסעיפים 6 ו - 11 לפסק דין זה) המומחה פעל בהתאם לסדר הנכון של הדברים, תחילה לאחר שבחן את כל שהונח לפניו, לרבות החומר הרפואי של התובעת, העובדות המוסכמות והסרטונים הוא קבע כי מצא קשר סיבתי של מעל 50% בין עבודתה התובעת לבין תיסמונת תעלה כפית בידה הימנית ורק אז - עבר לשלב הבא וזאת עת נישאל:ככל שהתשובה לשאלה הקודמת תהיה חיובית, מתבקש המומחה להשיב על השאלה הבאה, בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמיה האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה, הנה בשיעור 20% ומעלה)".
...
תשובה:
אני סבור כי התרומה של העבודה, ככל שתהיה במקרה דנן, להתפתחות תסמונת תעלה כפית ביד ימין של התובעת הינה על פי תורת המיקרוטראומה (3)
שאלה ד.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת תהיה חיובית, מתבקש המומחה להשיב על השאלה הבאה, בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמיה האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה, הינה בשיעור 20% ומעלה).
וזו היתה השאלה השלישית:"עת קבעת בחוות דעתך שהתובעת סובלת מתסמונת תעלה כפית ביד ימין ושקיים קשר סיבתי בין עבודתה לתסמונת תעלה כפית ביד זו כאשר, בד בבד, עם קביעות אלה, קבעת שהתרומה של עבודת התובעת על התפתחות תסמונת תעלה כפית ביד ימין הנה על פי תורת המיקרוטראומה, אזי, האם אין קביעות אלו מובילות בהכרח למסקנה שהשפעת עבודתה של התובעת על קיומה של תסמונת תעלה כפית בידיה הינה משמעותית?"
וזו היתה תשובתו החד משמעית והברורה של המומחה:"אינני מסכים.באופן כללי, תאור אופי עבודתה של התובעת יש בו כדי לקיים קשר סיבתי בסבירות מעל חמישים אחוזים על דרך החמרה, בין הליקוי המדובר לבין העבודה.לאחר שקלול מצבה הרפואי של התובעת וגורמי הסיכון התחלואתיים שלה להתפתחות הליקוי. סבורני כי תרומת העבודה לליקוי בידה הימנית הינו נמוך מ- 20 אחוזים".
וזו היתה השאלה הרביעית:"איזה אחוז מספרית אתה נותן לגורמים האחרים של התובעת על קיומה של תסמונת תעלה כפית ביד ימין? אנא פרט עבור כל גורם וגורם".
ותשובת המומחה, אשר יש לקרוא אותה שלא במנותק מחוות דעתו בכלל ומתשובתו לשאלה השלישית שהופנתה אליו במסגרת ההחלטה על מינויו - שכן בתשובה הנ"ל, כפי ששינינו וציינה, המומחה פירט היטב את כל הגורמים האחרים של התובעת הרלוונטיים לדעתו לתסמונת תעלה כפית יד ימין.
לנוכח כל האמור לעיל והואיל ומקריאת חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי קביעתו אשר לכך כי השפעת עבודתה של התובעת על הליקוי שאיבחן בה המומחה (תסמונת תעלה כפית ביד ימין) היתה זניחה (המומחה העמידה בסופו של דבר על 5%) היתה קביעה ברורה מפורטת וחד משמעית הרי שאין כל סיבה שלא לאמצה.
סוף דבר -
לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בסיכומי הנתבע הרינו מורים על דחיית תביעתה של התובעת.
