בקשת הבהרה בעניין ניגוד עניינים של שופט

בעקבות הדברים, השופטת ליבר-לוין אפשרה לנתבעת להגיש בקשה הנוגעת לניגוד העניינים המסתבר.

ביום 23.3.2021 ניתנה החלטתה של השופטת ליבר-לוין במסגרתה תארה כי: "בפתח הדיון שהתקיים לפני ביום 8.2.2021 התחוור לי כי התובע, הוא למעשה מר ערן יוסף אשר עבד כאחראי נקיון בבניין בו ישב בית הדין לעבודה קודם למעברו לבת-ים, ברחוב שוקן 25 בתל אביב. מתוקף תפקידו סייע מר יוסף לכלל העובדים בבית הדין לרבות הגורמים השפוטיים והיה בן-בית בבית הדין". השופטת ליבר-לוין קבעה כי: "מאחר ובעניינינו, מדובר בתובע אשר כאמור היה בן-בית בבית הדין במשך שנים ארוכות, הרי שעל מנת להסיר ספק לקיומה של פגיעה במראית פני הצדק, והבטחת אמון הציבור במערכת בתי המשפט הנגזרת מכך, סבורני כי יש להורות על העברת הדיון לבית דין איזורי אחר". ההחלטה הובאה בפני נשיאת בית הדין האיזורי תל אביב, השופטת הדס יהלום.

בהחלטתי מיום 26.4.2021 ציינתי כי: "מתגובת הנתבעת בבית הדין האיזורי מיום 17.3.21 עולה שכלל שישנם בבית הדין האיזורי תל אביב שופטים אשר אין להם הכרות מוקדמת עם התובע הרי שהיא לא תעמוד על בקשתה להעברת מקום דיון. נוכח זאת, ומאחר שבבית הדין האיזורי תל אביב ישנם שופטים אשר החלו לכהן בו לאחר מעבר בית הדין האיזורי למקום מישכנו בבת ים, מתבקשת עמדת הצדדים, האם אין מקום בנסיבות אלו כי התיק ידון בבית הדין האיזורי תל אביב אצל מותב אשר אין לו הכרות מוקדמת עם התובע". הנתבעת הגישה את תגובתה ביום 29.4.2021, במסגרתה חזרה והבהירה כי לשיטתה ובהיתחשב בנסיבות העניין, מן הראוי שהתובענה תתברר בבית דין איזורי אחר.

...

ביום 23.3.2021 ניתנה החלטתה של השופטת ליבר-לוין במסגרתה תיארה כי: "בפתח הדיון שהתקיים לפני ביום 8.2.2021 התחוור לי כי התובע, הוא למעשה מר ערן יוסף אשר עבד כאחראי נקיון בבניין בו ישב בית הדין לעבודה קודם למעברו לבת-ים, ברחוב שוקן 25 בתל אביב. מתוקף תפקידו סייע מר יוסף לכלל העובדים בבית הדין לרבות הגורמים השיפוטיים והיה בן-בית בבית הדין". השופטת ליבר-לוין קבעה כי: "מאחר ובענייננו, מדובר בתובע אשר כאמור היה בן-בית בבית הדין במשך שנים ארוכות, הרי שעל מנת להסיר ספק לקיומה של פגיעה במראית פני הצדק, והבטחת אמון הציבור במערכת בתי המשפט הנגזרת מכך, סבורני כי יש להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר". ההחלטה הובאה בפני נשיאת בית הדין האזורי תל אביב, השופטת הדס יהלום.

בהחלטתה מיום 4.4.2021 קבעה הנשיאה יהלום כי: "בנסיבות כאמור, כאשר התובע עבד במשך שנים רבות במשכנו הקודם של בית הדין והוא מוכר באופן אישי לכלל עובדי ושופטי בית הדין, אני סבורה כי יש להעביר את הדיון בבקשה לבית דין אזורי אחר. זאת, לאור עקרון מראית פני הצדק וההקפדה הנדרשת שלא לפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט". אחר דברים אלו הועבר העניין אלי לצורך קביעת מקום השיפוט בתובענה.

סוף דבר - לאור כלל האמור לעיל, אני מורה כי הדיון בד"מ 53856-10-20 לא יועבר מבית הדין האזורי לעבודה תל אביב.

בבית המשפט העליון בע"ם 6386/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: פלונית בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ח' שרעבי, א' אלון וא' נאמן) בעמ"ש 24165-05-21 מיום 6.7.2021 בשם המבקש: עו"ד סיף אלדין ותד ][]החלטה

ראשית, קבע בית המשפט את שיעור שכר הדירה הראוי עבור הנכס, והבהיר כי המבקש הכשיל את עבודת המומחה ועריכת חוות דעת בעיניין.

כידוע, רשות לערער ב"גילגול שלישי" על פסק דין של בית המשפט לעינייני מישפחה תנתן במשורה, מקום שבו עולה מהבקשה שאלה החורגת מעניינים של הצדדים הישירים למחלוקת או אם נגרם לאחד הצדדים עוות דין המצדיק דיון נוסף (בע"ם 5823/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 9 (19.1.2020); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)).

המקרה שלפניי אינו בא בגדר אמת מידה זו. בכל הנוגע לטענות שמכוונות לפרשנות בית המשפט המחוזי את הסכם הפשרה, הרי שעל אף הניסיון לשוות להן איצטלה עקרונית, הן למעשה מופנות להכרעותיו היישומיות בית המשפט המחוזי ביחס לפרשנות ההסכם ולאומד דעת הצדדים בנסיבות העניין בהתייחס לתיבה "דמי שכירות ראויים". בכל הנוגע לטענות המבקש בעיניין ניגוד העניינים ולפגם בתצהירה של המשיבה, לא מצאתי כי הן מקימות עילה למתן רשות לערער מאחר שהן לא התבררו לפני בית המשפט המחוזי (בע"ם 1856/16 פלוני נ' פלונית (30.5.2016); בע"ם 9777/16 פלונית נ' פלוני (7.3.2017)).

...

בין המבקש לבין המשיבה, בני זוג לשעבר, מתנהל סכסוך ארוך שנים בעניין בית בבעלותם המשותפת (להלן: הנכס) במסגרת הליכים קודמים שנוהלו בין הצדדים, הורה בית המשפט לענייני משפחה בחיפה על מתן צו לפירוק השיתוף בנכס בשנת 2010 (נזכיר כי הליך מכירת ארך פרק זמן ממושך, ראו החלטתי בבע"ם 6605/21 פלוני נ' פלונית (14.10.2021)).

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות.

הבקשה נדחית.

התובע מציין שעו"ד רוזנווסר ממלא תפקידים רישמיים בבית החולים לניאדו ומתוקף זאת יש הכרות קרובה בינו לבין בן זוגי, שעל כן קם ניגוד עניינים אוביקיטיבי המונע ממני לידון במחלוקת.

התובע מוסיף וטוען שעו"ד דוד קורצוויל , שחלק משרד עם באי כוח הנתבעת הופיע ברשימת המניעויות שלי שפורסמה על ידי הנהלת בתי המשפט בשנת 2016, ועלי לפסול את עצמי ולו בשל "מראית פני הצדק". קדמה לבקשה זו בקשה שהגיש ב"כ התובעים ביום 24.2.2023 בה ביקש הבהרות בעיניין טענתו למניעות שלי מלדון בתיק.

בשולי החלטתי מצאתי להפנות לאמור בע"א 3065/17 ‏ ‏ מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' הרצל בבג'ני ((20.6.2017): "יש לזכור גם כי פסילת שופט מלשבת בדין אינה עניין של מה בכך. הלכה פסוקה היא כי על מנת שתתקבל בקשת פסלות יש להוכיח חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. בהיעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השפוטיים, ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך (ע"א 125/17 ג'ורדאל בע"מ נ' מנהל מע"מ באר שבע [פורסם בנבו] (15.3.2017)). לפיכך, יש למנוע מבעל דין המעוניין לפסול שופט לעשות כן בהגשת בקשת פסלות חסרת יסוד ובכך לסכל את ההליך השפוטי (ע"א 1515/15 יהודה נ' חוגי [פורסם בנבו] (12.3.2015)). שימוש בבקשת פסלות ובערעור פסלות כאמצעי טאקטי גרידא, הנובע מרצונו של בעל דין להחליף את המותב, אינו ראוי, יוצר הליכי סרק הגוזלים ממשאבי הציבור, וגורם חשש להכפשת שוא של המערכת השיפוטית ולערעור אמון הציבור בה (ע"א 475/17 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ [פורסם בנבו] (31.1.2017))" התובע ישא בהוצאות הבקשה בסכום של 2,000 ₪ לכל משיב.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה ואפרט.

אני מקבלת את טענת המשיבים שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר; זהות יורשי המנוחה נקבעה כאמור עוד ביום 14.5.2023.

לאור האמור הבקשה נדחית.

בשולי החלטתי מצאתי להפנות לאמור בע"א 3065/17 ‏ ‏ מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' הרצל בבג'ני ((20.6.2017): "יש לזכור גם כי פסילת שופט מלשבת בדין אינה עניין של מה בכך. הלכה פסוקה היא כי על מנת שתתקבל בקשת פסלות יש להוכיח חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. בהעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים, ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך (ע"א 125/17 ג'ורדאל בע"מ נ' מנהל מע"מ באר שבע [פורסם בנבו] (15.3.2017)). לפיכך, יש למנוע מבעל דין המעוניין לפסול שופט לעשות כן בהגשת בקשת פסלות חסרת יסוד ובכך לסכל את ההליך השיפוטי (ע"א 1515/15 יהודה נ' חוגי [פורסם בנבו] (12.3.2015)). שימוש בבקשת פסלות ובערעור פסלות כאמצעי טקטי גרידא, הנובע מרצונו של בעל דין להחליף את המותב, אינו ראוי, יוצר הליכי סרק הגוזלים ממשאבי הציבור, וגורם חשש להכפשת שווא של המערכת השיפוטית ולערעור אמון הציבור בה (ע"א 475/17 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ [פורסם בנבו] (31.1.2017))" התובע ישא בהוצאות הבקשה בסכום של 2,000 ₪ לכל משיב.

ביום 1.5.2023 דחה בית משפט זה (הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ע' פוגלמן והשופט י' עמית) את הבקשה, תוך שהובהר כי בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט אינה המסגרת הדיונית המתאימה לדיון בטענות שהועלו נגד היתנהלות ראש הממשלה; וכי בפסק הדין בעיניין הסדר ניגוד העניינים לא ניתן צו אופראטיבי (ראו שם, פסקה 8; להלן: ההחלטה בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט).

אשר ליתר הסעדים שהתבקשו בעתירה, הבהירה המדינה כי סוגיית ניגוד העניינים של ראש הממשלה מטופלת על ידי היועצת המשפטית לממשלה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה באופן שוטף, כדין וכנדרש.

...

כפי שצוין בפסק הדין בעניין הסדר ניגוד העניינים: "בתחום זה של הסדרי ניגוד העניינים קיימים טעמים המחזקים את המסקנה כי חוות דעת היועץ מחייבת את נושא ההסדר. זאת, משום שגיבוש הסדרים אלה נוגע בעיקרו להפעלת מבחנים משפטיים שנקבעו בפסיקה ביחס לכלל האוסר על הימצאות בניגוד עניינים ויישומם על נסיבות המקרה. לפיכך אך טבעי הוא שהגורם שלו תהא 'המילה האחרונה' בעניינים אלה יהיה גורם משפטי. אכן, תחום ניגוד העניינים מצוי בליבת תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה כמי שפועל להגנה על שלטון החוק ולשמירה על סדרי השלטון, המינהל התקין וטוהר המידות. לפיכך, הותרת ההכרעה הסופית והמחייבת בתחום זה בידי היועץ – ולא בידי השר נושא ההסדר – יש לה חשיבות ברורה ומובהקת [...

מסקנה המתבקשת מן הקביעה שחוות הדעת שמגבש היועץ המשפטי לממשלה ביחס לניגודי עניינים של שרים מחייבת, היא שבתום תהליך ההידברות בין נציגי היועץ ובין השר, חוות דעת זו הינה המסמך הסופי אשר קובע את המגבלות שלהן כפוף השר ויש לראות בה הסדר ניגוד עניינים לכל דבר ועניין" (שם, פסקה 29).

סוף דבר: נוכח שינוי הנסיבות, כאמור לעיל, הדיון בטענות שעמדו בבסיס העתירה, במתכונת שנטענו, אינו אקטואלי עוד.

...