מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת דחיית מועד חשיפת ראיות עד לחקירת הנתבע על תצהיריו

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בקשתו נדחתה בהחלטה מיום 29.11.2021 בתיק רע"א 6685/21 דוד יעקב נ' לביב נבואני (להלן: "עניין רע"א יעקב הראשון"), והכל בזו הלשון: "7. [...] במסגרת הבקשה טוען המבקש כי בהתאם למגמה הקיימת בפסיקה של מעבר מכללי פסלות וקבילות לכללי משקל, אין מקום לפסול את עו"ד חורי מלהעיד אך מהסיבה שזה נחשף לראיות הצדדים ולעדויות בתיק, אלא מן הראוי לאפשר את הגשת תצהירו, תוך מתן ביטוי לחשיפתו האמורה לחומר הראיות ולעדויות, במשקל שייוחס לעדותו. אשר לעיתוי הגשת הבקשה להגשת התצהיר, נטען כי גירסתו של נבואני בכל הנוגע למעשים המיוחסים לעו"ד חורי הייתה גרסה מתגלגלת אשר התפתחה לאורך הדיון בתיק, ובעוד שמלכתחילה עו"ד חורי סבר שאין צורך בהגשת תצהיר מטעמו, עו"ד מויס אשר מונה אך לאחרונה כבא-כוח המבקש, גרס כי עדותו של עו"ד חורי נידרשת. עוד טוען המבקש כי לאור חשיבות הערך של גילוי האמת, היה על בית המשפט לאפשר את הגשת התצהיר, חרף הגשתו לאחר המועד שנקבע לכך. לבסוף, טוען המבקש, כי לא יגרם לנבואני עוות דין כתוצאה מקבלת הבקשה להגשת התצהיר, שכן טרם הסתיימה חקירת עדי הנתבעים בהליך, וממילא לבא-כוחו של נבואני שמורה הזכות לחקור את עו"ד חורי בחקירה נגדית.
הנתבע 3 מסר כי הוא התייצב במשרדו של עו"ד אבו ח'לא אשר היה ממוקם באותו זמן בקריית ביאליק, שם לטענתו הוא חתם על תצהיר לצורך הגשת בקשה לצוו מניעה כנגד התובע.
...
מהמקובץ לעיל עולה תמונה ברורה של הטעיה אף אם לא היה נעשה מצג וננקט אי גילוי ביחס למשמעות הסכם הנאמנות בלבד.
על כן, ועל אף שמבלי לקבוע מסמרות ציינתי לעיל כי פני הדברים נראים נוטים לכיוון טענות התובע אף בעניין זה. לעניין טענות הנתבע 4, אדגיש למען הסר ספק כי כאמור רישום זכויות התובע היה דבר שברור לו וידוע לו – ועל כן בין היתר טענותיו נדחות.
סוף דבר דין התביעה להתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

אין להתיר הבאת ראיות נוספות בשלב זה, באופן בו התובעים נחשפו לחלק הארי של פרשת ההגנה וכעת הם מבקשים להפוך את סדר הבאת הראיות – תוך הגשת ראיות נוספות שלא היה בידי הנתבע להתייחס אליהן בתצהיריו ולחקור את עדי התובעים עליהן.
נותר עוד לשמוע את עדויותיהם של הנתבע ואחיו בחקירה נגדית על תצהיריהם ולשם כך נקבע דיון קרוב שבו יושלם הבירור העובדתי.
ביום 27.10.2021, לאחר שתם הזמן המוארך לקיומם של הליכים מקדמיים, נקצבו מועדים להגשת מלוא ראיות בעלי-הדין בתצהירים.
די בכך כדי להוליך לדחיית הבקשה, וכל בקשה נוספת מסוגה אשר מכוונת להשלמת ראיות התובעים לאחר שהם ועדיהם כבר נשמעו בחקירה נגדית.
...
כל האמור לעיל חל באותו אופן ובאותה מידה גם על הבקשות הללו.
לאור האמור לעיל, גם שתי הבקשות הנוספות נדחות – ללא צורך במתן תשובה.
סיכומם של דברים הבקשה נדחית, ועמה מלוא הבקשות שהתובעים הגישו לאחר דיון ההוכחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 22.11.2023 בת"א 39282-11-18 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת 1 (התובעת) והמבקש 2 (הנתבע שכנגד) לזמן עד. לעניינו של התיק קמא נידרשתי בבקשת רשות ערעור קודמת שהוגשה על ידי המשיב 1 – רע"א 60942-06-20 שמשון נ' נ. ק. י גנה השקעות ואחזקות בע"מ (פס"ד ניתן ביום 20.8.2020), שם גם כתבתי בסעיפים 2 ו-3 מה היא המחלוקת שבין הצדדים בתביעה הראשית ובתביעה שכנגד, ולא איחזור על כך. תצהירי עדות ראשית הוגשו עוד בשנת 2021.
בהחלטה מיום 22.11.2023 נקבע: "... נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. מועד זימון עדים חלף מזמן. המסמך שמבוקש להגיש אותו הוא משנת 2020. התובעת היתנגדה בעבר לזימונו של העד המדובר. אולם העיקר – גם אם לא הייתה יכולה התובעת בשקידה ראויה וסבירה לדעת על המסמך המדובר כדי לזמן את העד לעדות מזמן ובמועד החוקי והמסמך התגלה רק בחודש יולי כנטען, והתובעת הסתמכה כל קיומו של זימון לעד גבאי מטעם הנתבע 1, עדיין הייתה חייבת התובעת לעדכן מיד את הצדדים האחרים בדבר הגעת המסמך לידיה, לגלות אותו ולחשוף את כוונתה להגיש אותו כראיה באמצעות העד. משלא עשתה כן ותחת זאת הכמינה את המסמך מתוך כוונה להפתיע את הצדדים האחרים, פעלה בחוסר תם לב ועשתה שימוש לרעה בהליכי משפט ודי בכך כדי לדחות את בקשתה וכך אני מורה.
המבקשים נסמכים גם על הילכת קרטין (רע"א 7143/21 בוריסי נ' קרטין(4.12.2022) על מנת להראות לטענתם, כי כשבעל דין מבקש "למשוך" תצהיר של עד מטעמו או לא לזמן לעדות עד המזוהה עימו, בעל הדין שכנגד יוכל לחקור את העד בחקירה נגדית, גם אם מדובר בבעל דין וגם אם זהו עד המזוהה עימו.
...
למשל ברע"א 4834/22 ד"ר שלמה כהן נ' עו"ד ליעד וטשטיין (20.7.2022) כי בית משפט רשאי לא להיעתר לבקשה לזימון עד, בין היתר, אם מצא שאין בה צורך "או אם מצא שיש שיקולים נוספים המצדיקים שלא להיענות לבקשה שאינם מוגבלים לרלוונטיות ולקבילות של העדות... בין היתר ניתן לבחון בהקשר זה האם ישנן ראיות אחרות בשאלות השנויות במחלוקת והאם דווקא זימון העדים המבוקשים עשוי להכריע את הכף.
מהאמור לעיל נובע גם כי בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות אף אם עדותו קבילה ורלוונטית (ראו למשל: רע"א 457/21 לומדעת מכשירי כתיבה בע"מ נ' עיריית אילת, פסקה 8 [פורסם בנבו] (16.2.2021); עניין כהן, בפסקה 8).
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מאידך, אף על הנתבעת החובה להבהיר עמדתה לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות, להעלות את הטענה להיעדר חבות בצורה ברורה ומפורשת, ולהמנע ממצב בו נוצר רושם כי הטענה נטענה באופן כללי ונזנחה בהמשך ההליך (ראו לעניין זה בהרחבה בפסק דינה של כבוד השופטת מור אל בת.א. 29467-07-13 ה.ד. נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (6.12.2018)) (להלן: "עניין ה.ד. נ' אליהו").
ברשימת המסמכים שהועברה מטעם הנתבעת במסגרת גילוי מסמכים מיום 2.11.2021, צוין בסעיף ד' כי ברשות הנתבעת "דו"חות חקירה על נספחיהם – הנתבעת תעתור לחסיונם עד לאחר שמיעת ראיות התובע". בפועל, לא הוגשה מטעם הנתבעת בקשה לדחיית מועד העיון בדו"חות החקירה, והיא לא פעלה על-פי האמור בהחלטה על הגשת ראיות מיום 27.2.2023, בה נקבע במפורש כי צד המבקש לעכב את חשיפתו של חומר חקירה מחויב בהגשת בקשה מתאימה בצרוף המסמכים במעטפה סגורה לעיונו של בית המשפט.
לגופם של דברים, על אף הקושי העולה מן העובדה שגירסתו של התובע לא פורטה כנדרש בתצהירו, לאחר שמיעת עדותו בחקירה נגדית ולאחר בחינת מכלול הנתונים, באתי לידי מסקנה כי עלה בידי התובע להוכיח את נסיבות התאונה, וקיימות די ראיות על-מנת לקבוע באמת המידה הנדרשת על-פי מאזן הסתברויות כי התובע נפגע בתאונת דרכים ברכב המבוטח על-ידי הנתבעת.
...
סוף דבר סכום הפיצוי הכולל שיש לפסוק לטובת התובע הוא כמפורט להלן: הפסדי שכר בעבר כולל פנסיה 62,620 ₪ אובדן כושר השתכרות כולל פנסיה 20,000 ₪ עזרת צד שלישי 12,000 ₪ הוצאות רפואיות וניידות 5,000 ₪ נזק לא ממוני 18,000 ₪ __________________________________________________________ סה"כ 117,620 ₪ סיכומו של דבר, דין התביעה להתקבל.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 117,620 ₪, בתוספת שכר טרחת עורכי דין בשיעור 15.21% (כולל מע"מ) מהסכום שנפסק ואגרה.
בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט שהוציא בסך 642 ₪, וכן את סכום ההוצאות בסך 1,000 ₪ שנפסקו לחובתה בהחלטה מיום 21.6.2023.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 8 לתחשיב הנתבעת נכתב בהבלטה, כי נכון יהיה שבטרם ימסור בית המשפט את הצעתו לצדדים, יצפה בסירטון המוגש על-ידי הנתבעת בנפרד לעיונו בלבד, בצרוף בקשה מתאימה לדחיית מועד העיון עד לתום פרשת התביעה.
לאחר שמחמת תקלה או אי הבנה מזכירות בית המשפט לא אפשרה את הגשתו של סירטון הארוע על-ידי הנתבעת, הוגשה ביום 24.1.2024 בקשה מטעם הנתבעת שכותרתה: "בקשה מטעם הנתבעת להבהרת החלטה בבקשת הנתבעת להגשת סירטון לעיון ביהמ"ש בלבד והצגתו בתום פרשת התביעה". בגוף הבקשה צוין כי הוגשה בקשה לדחיית העיון עד לתום פרשת התביעה, על-מנת למנוע מהתובעת את האפשרות להתאים את ראיותיה ועדותה ביחס לנצפה בסירטון, ולהביא לחקר האמת.
בבקשה מטעם התובעת נטען כי היה על הנתבעת להגיש בקשה נפרדת לדחיית מועד העיון בסירטון הארוע וכי הנתבעת "הגניבה", כך התובעת, את הבקשה לדחיית מועד העיון בסירטון לתחשיב הנזק.
התובעת שבה והעלתה טענות בנוגע להתנהלותה הדיונית של הנתבעת ובנוגע לעובדה שבשלב ראשון ניתנה החלטה על העברת הסירטון לעיון בית המשפט, בטרם נחשף בפני התובעת.
על כן, לטענת התובעת אין טעם בהגשת תצהירים ובניהול דיון הוכחות בתיק "שעה שהתוצאה ידועה". הנתבעת השיבה לבקשה, וטענה כי לא מתקיימת עילת פסלות, באשר גם התובעת אינה טוענת דבר בהקשר של חשש ממשי למשוא פנים, לכאורה, על רקע היכרות קודמת, ולפיכך לא ברורה הרלוואנטיות של אזכור עובדה זו. לאחר שניתן גילוי נאות השיבה באת כוח התובעת כי אין לה היתנגדות וכי היא סומכת על בית המשפט ועל שיקול דעתו.
...
לגופו של עניין, נטען בבקשה מטעם התובעת באופן מנומק כי אין להיעתר לבקשה לדחיית מועד העיון, תוך הפניה לפסיקה, והתבקש כי בית המשפט יורה לנתבעת להעביר את סרטון האירוע לעיונה של התובעת.
סוף דבר סיכומו של דבר, במקרה דנן לא קמה עילת פסלות על בסיס טענה כלפי החלטות דיוניות, או על בסיס הכרות מוקדמת שאינה מקימה חשש למשוא פנים, או על בסיס העלאת הקושי הראייתי במסגרת דיון פשרה.
העובדה שהבקשה הוגשה בדיעבד ורק בעקבות אי שביעות רצון מהחלטות בית המשפט ומעמדתו הראשונית בדיון מעידה אף היא כי דין הטענות להידחות.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו