מבוא, טענות הצדדים וסקירת ההליך – מונחת לפנינו תביעתו של התובע, מר יוסף אלבחרי (להלן: "התובע") כנגד החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון (נכות כללית), שניתנה בעיניינו ביום 21.10.2020 (להלן: "הוועדה").
תקנה 45(א)(2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת, כי בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע, בין השאר, בשל "חוסר סמכות". תקנה 45(א)(3) לתקנות מאפשרת לעשות כן לאור "כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע".
אשר לסדר הדיון בפני הוועדות הרפואיות בענף נכות כללית, סעיף 208(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע כי "תנאי לקביעת אי-כושר להישתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה – המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להישתכר – קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות".
סעיף 208(ב) לחוק ממשיך וקובע, כי "רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן - רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א)". אשר לסעיף 211(א) לחוק, הרי שהוא קובע כי "הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגימלה לפי פרק זה, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים", ואילו סעיף 213 קובע, כך: "החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין איזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא".
עינינו הרואות, כי המחוקק פירט באופן מדויק את שלבי הדיון בעיניינו של נכה בענף נכות כללית: ועדה רפואית מדרג ראשון; שלאחריה מוקנית זכות ערעור לוועדה רפואית לעררים; שלאחריה מוקנית זכות ערעור לבית הדין האיזורי לעבודה, בשאלה משפטית בלבד; שלאחריו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
...
הכרעת בית הדין – נקדים ונציין כי לאחר שעיינו בטענות ובעמדות הצדדים, אנו קובעים כי יש לקבל את הבקשה, ולסלק את התביעה על הסף, וזאת – ללא כל התייחסות לטענות התובע לגופו של עניין.
לסיכום – דין התביעה להיות מסולקת על הסף, ולאור המפורט במהלך פסק הדין.