בקשת דחייה על הסף בשל התיישנות

בכך עמד בחובתו לבסס את שיקול הדעת המינהלי מכוחו ביקש דחייה על הסף מטעמי היתיישנות.

...

הנתבע טען כי דין התביעה שהוגשה ב-2.4.20 לביה"ד להידחות מטעמי התיישנות, שכן ההחלטה בעניינו של התובע הייתה בתאריך 12.2.19.

נדחית טענת הכתובת "הלא מדויקת" נוכח דרכי המסירה האחרות שבהן נקט המשיב.

בנוסף, בדקנו אחת לאחת את אמות המידה שקבע כבוד בית הדין הארצי הנכבד מפי כבוד השופטת סיגל דוידוב מוטולה ובכובד ראש הראוי לנוכח היותנו עוסקים בזכויות סוציאליות בתאונת עבודה אולם גם בסיטואציה זו לא מצאנו נימוק המצדיק הארכת מועד בנסיבות ההליך שבפנינו.

אשר על כן, מתקבלת טענת ההתיישנות ודין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות.

סוף דבר בהתאם לכל האמור לעיל, מצאתי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף מחמת העדר עילה ומחמת היתיישנות; כמו כן, מצאתי לדחות את הבקשה לעיכוב ההליך.

...

למסקנה זו הגעתי לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה דנן, ובתוכן היקף המעילה החריג ביותר לו טוען התובע והתשתית העובדתית אותה פרס לעניין זה; הקשר ההדוק בין טענות התובע לבין ישראל ובהן היקף הכספים שהועברו לישראל, טענותיו כנגד דיסקונט, אזרחותם ומגוריהם של הנתבעים 2-1; הצדדים השונים המעורבים בכל אחד מההליכים המקבילים; והעובדה שאין מחלוקת בין הצדדים שככל שמתקיימת חפיפה עובדתית בין המקרים היא חלקית בלבד; כמו גם החשש מהכרעות סותרות וזאת, במקרה בו יקבעו הכרעות פוזיטיביות לעניין חלק מהחברות הרלוונטיות להליך דנן ול"גרעין" המעילה באוקראינה.

סוף דבר בהתאם לכל האמור לעיל, מצאתי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה ומחמת התיישנות; כמו כן, מצאתי לדחות את הבקשה לעיכוב ההליך.

כפי שציינתי לעיל, במהלך הדיון שהתקיים לפניי ביום 29.07.2020, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נתתי המלצתי לדיסקונט שלא לעמוד על טענותיו לעניין הסילוק על הסף היות ויהיה עליו לעבור משוכה גבוהה ביותר.

בתגובת המשיבים לבקשה למתן סעדים זמניים, נטען כי דין הבקשה להדחות על הסף מחמת היתיישנות ושיהוי, שכן האירועים מושא כתב התביעה החלו, כלשונם של המבקשים, לפני שנים ארוכות – מעת שנוסדה העמותה.

...

עוד טענו המשיבים, כי הסעדים שנתבקשו בבקשה למתן סעדים זמניים זהים בעיקרם לסעדים שנתבקשו בתובענה, ואף מטעם זה דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

במצב דברים זה, ובשים לב לקביעת בית המשפט קמא שלפיה המבקשים לא הניחו תשתית לכך שהתנהלות זו לא הייתה ידועה למבקשים זה מכבר, סבורני כי בצדק דחה בית המשפט קמא את הבקשה למתן סעדים זמניים, בוודאי לאור המשוכה הגבוהה הניצבת בפני המבקשים לקבלת סעדים מהסוג המבוקש על ידם.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות איפוא.

תביעת המשיבה נגד המבקשת נדחית על הסף מחמת היתיישנות.

...

בפסק הדין בעניין ע"א 109/63 שמשון בע"מ נ' איון, פ"ד י"ז, ע"מ 2019, בפסקה 4, נקבע כך: "...המונח 'עילה' אין פירושו כאן: כלל הפרטים של דבר-עובדה ודבר-הלכה גם יחד ששימשו יסוד לתביעה הראשונה; שאם לא תאמר כן, הרי פסק-הדין בתביעה הראשונה אשר כבר נדחתה יהיה כרגיל 'רס יודיקטא' כלפי התביעה השניה, וההוראה ההיא תהיה אילוזורית. על כרחך אתה אומר, שאם התביעה השניה מסתמכת על אותן העובדות, אלא שיסודה המשפטי הוא שונה, מותר להגישה מחדש בשל הפסקת ההתיישנות עקב התביעה הראשונה מכוח הוראת סעיף 15". ב- ע"א 7401/00 יחזקאלי ואח' נ' גלוסקה ואח', פ"ד נז(1) 289, בית המשפט העליון ציטט את ההלכה שנקבעה ב- ע"א 109/63, והוסיף כך (בפסקה 26): "הבקשה למתן הוראות והתובענה לביטול הקצאה הינן שני הליכים בעלי אופי שונה. ברי כי דחייתה של תובענה בנושא כלשהו המוגשת כנגד פלוני, לא תגרום לעצירת תקופת ההתיישנות ביחס לתובענה חדשה בנושא אחר המוגשת כנגד אותו פלוני. במקרה האמור לא יחול סעיף 15 משום שעילתה של התובענה החדשה שונה מזו של התובענה שנדחתה ... בסיסה העובדתי של התובענה לביטול ההקצאה זהה לבסיס העובדתי שהבקשה למתן הוראות מבוססת עליו. אף הצדדים לשני ההליכים זהים הם. מטרתו של סעיף 15 לחוק ההתיישנות, כפי שהובעה בדברי ההסבר להצעת חוק ההתיישנות, הינה למנוע את קיפוחו של בעל-דין אשר הפסיד את זמנו בגלל טעות פורמאלית בהגשת התביעה ... בנסיבות האמורות, שהקשר ההדוק בין שני ההליכים גלוי וברור בהן, נראה כי עצירתה של תקופת ההתיישנות מתיישבת עם מטרתו של סעיף 15 כפי שהובעה לעיל ... פרשנות תכליתית של סעיף 15 מובילה אפוא למסקנה כי יש לראות בבקשה למתן הוראות ובתובענה לביטול ההקצאה כהליכים אשר הוגשו 'בשל אותה עילה'". בענייננו, בתביעה הקודמת, שהוגשה על ידי המשיבה לבית המשפט המחוזי מרכז (כתב התביעה צורף כנספח לתגובה), נטען בתמצית ולצרכי ההכרעה כאן, כדלקמן: מטרת החכירה היא בית מסחר.

מסקנתי היא שעילות התביעה הן שונות.

תביעת המשיבה נגד המבקשת נדחית על הסף מחמת התיישנות.

יצוין כי במסגרת בקשתה לסילוק בקשת האישור על הסף העלתה המבקשת גם את טענות הסף הנוסף שפרטה בתשובתה לבקשת האישור ובהן הטענה כי דין בקשת האישור להדחות על הסף בשל העדר עילה; כי דין בקשת האישור להדחות על הסף מחמת היתיישנות; כי דין בקשת האישור להדחות על הסף מחמת שהוי; כי דין בקשת האישור להדחות על הסף מחמת השתק; וכי דין בקשת האישור לסילוק על הסף מחמת אי צירוף צדדים דרושים.

...

אציין כי חוות דעת המומחה מטעם המתנגדים כללה טענות נוספות אשר הביאו אותו למסקנה כי לא ניתן לעשות שימוש חוו"ד וינר וכי חלוקת הדיבידנד המבקשת תפגע בכושר הפירעון של המבקש וביתר שאת כשמתחשבים בנשייה בכוח של גמלאי אגד המתנגדים ושל הקבוצה אליה הם משתייכים.

טענות אלה זכו למענה מקיף ומפורט בחוות דעתו של פרופ' וינר ועל יסוד מענה זה, כמו גם מסקנתי דלעיל בנוגע לתוחלת החבות כלפי גמלאי אגד המתנגדים, באתי למסקנה כי ניתן להסתמך על האמור בחוות דעתו של פרופ' וינר לשם הערכת יכולת הפירעון של המבקשת.

סוף דבר נוכח האמור התנגדות גמלאי אגד לבקשה לאישור חלוקה - נדחית.