בקשת גרושתו של יחיד בכינוס נכסים לביטול צו פתיחת הליכים

ב"כ היחיד טען כי בכוונת היחיד להגיש לאחר קבלת הפטר בקשה לפריסת החובות למוסד לביטוח לאומי ולגרושה בנסיבות אלה, טען, "הגם שהחוב גבוה יש ליתן הפטר לחייב בגין החובות הרגילים". לשאלתי כיצד צפוי היחיד להשתקם כלכלית עקב ההליך בשים לב לכך שהוא פתח בהליך בעודו חדל פרעון והוא צפוי לסיימו ( לאחר קבלת הפטר) כשהוא עדיין בחדלות פרעון נוכח העדר נכסים למימוש וקיצבת נכות מינימאלית אשר כל גריעה ממנה לטובת סילוק החובות שצוינו או מי מהם צפויה לפגוע בזכותו של היחיד לקיום בכבוד.

להצעה כי ב"כ היחיד יפנה כאמור לקבל תחילה את עמדת המוסד לביטוח לאומי בנוגע להיתחשב בסכום החוב, ציין ב"כ היחיד כי הוא "[..] סבור שמדובר במהלך שסיכויו אינם גבוהים". דיון והכרעה כפי שאראה, אני מוצא טעם רב בחיוב ב"כ היחיד לפנות למוסד לביטוח לאומי ולגרושה בבקשה להפחתת גובה החובות המוחרגים מתחולת ההפטר בהליך תוך שיובהר כי ככל והחובות יוותרו בגובהם הנוכחי, ייתכן ולא יהיה מנוס מן המסקנה כי אין בצו פתיחת ההליכים כדי למנוע את חידלות פרעונו של היחיד או לסייע במניעתה.

מדובר בקיצבה מוגנת אשר בעטיו של גובהה הנמוך נקבע בעיניינה ברע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרישמי (11.2.2020) כי "נוכח אפיה המינימאלי של הגימלה, צימצומה באמצעות תשלום חודשי גם בסכום נמוך, עלול להיות הרה גורל לגבי החייב ויכולתו להתקיים בכבוד". דברים אלה יפים גם לענייננו.

נוכח כל האמור דומה כי על מנת לעשות כל שניתן על מנת להותיר את היחיד בהליך מבלי לבטל את צו פתיחת ההליכים בהתאם לסעיף 286 (א) לחוק – שכן היחיד וב"כ לא חלקו על כך שהותרת היחיד עם חוב בסך 140,518 ₪ במצבו ונסיבותיו שפורטו לעיל תותיר אותו בחדלות פרעון – הכרחי לחייב את היחיד לפנות למוסד לביטוח לאומי ולגרושה על מנת לנסות ולהפחית את גובה החובות המוחרגים מן ההפטר בהליך זה. ככל ותהיה הסכמה להפחתת גובה החוב באופן שיצדיק קביעה כי יש תועלת במתן הפטר ליחיד לצורך שקומו הכלכלי יהיה מקום לאפשר ליחיד לבוא בדברים עם הגרושה והמוסד לביטוח לאומי לצורך פריסת החוב שיוותר.

...

להצעה כי ב"כ היחיד יפנה כאמור לקבל תחילה את עמדת המוסד לביטוח לאומי בנוגע להתחשב בסכום החוב, ציין ב"כ היחיד כי הוא "[..] סבור שמדובר במהלך שסיכויו אינם גבוהים". דיון והכרעה כפי שאראה, אני מוצא טעם רב בחיוב ב"כ היחיד לפנות למוסד לביטוח לאומי ולגרושה בבקשה להפחתת גובה החובות המוחרגים מתחולת ההפטר בהליך תוך שיובהר כי ככל והחובות יוותרו בגובהם הנוכחי, ייתכן ולא יהיה מנוס מן המסקנה כי אין בצו פתיחת ההליכים כדי למנוע את חדלות פירעונו של היחיד או לסייע במניעתה.

למותר לציין כי ככל שהפריסה לתשלומים תהיה ממושכת יותר וההחזר החודשי יהיה נמוך יותר צפוי הדבר אך לחזק את המסקנה כי היחיד היה לפני פתיחת ההליכים ונותר אחריהם במצב של חדלות פירעון היינו במצב בו אין בידו לפרוע את חובותיו בהגיע מועד פירעונם (סעיף 2 לחוק).

בנסיבות אלה בהן כלל השיקולים תומכים בביטול צו פתיחת ההליכים מבלי שהוצג ולו שיקול אחד התומך בהותרת היחיד בהליך, אני סבור כי יש לפרש את הביטוי "רשאי" בסעיף 286 (א) לחוק כסמכות אשר הפעלתה היא בגדר חובה.

נוכח כל האמור דומה כי על מנת לעשות כל שניתן על מנת להותיר את היחיד בהליך מבלי לבטל את צו פתיחת ההליכים בהתאם לסעיף 286 (א) לחוק – שכן היחיד וב"כ לא חלקו על כך שהותרת היחיד עם חוב בסך 140,518 ₪ במצבו ונסיבותיו שפורטו לעיל תותיר אותו בחדלות פירעון – הכרחי לחייב את היחיד לפנות למוסד לביטוח לאומי ולגרושה על מנת לנסות ולהפחית את גובה החובות המוחרגים מן ההפטר בהליך זה. ככל ותהיה הסכמה להפחתת גובה החוב באופן שיצדיק קביעה כי יש תועלת במתן הפטר ליחיד לצורך שיקומו הכלכלי יהיה מקום לאפשר ליחיד לבוא בדברים עם הגרושה והמוסד לביטוח לאומי לצורך פריסת החוב שיוותר.

בהתאם לסעיף 183 לחוק, בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול ההליך בהתקיים התנאים הבאים: ההליך ניפתח לבקשת היחיד; ישנו פגם ערכי בהתנהלות היחיד בהליך, באופן שמתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) לחוק או שהיחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי; ובנוסף, היתנהלות היחיד פוגעת מהותית בניהולם התקין של ההליכים (ראו עודד מאור ואסף דגני ההפטר - חידלות פרעון, הסדרי חוב ושקום כלכלי של יחידים, כרך א', (2019), עמ' 377 (להלן: "עודד מאור ואסף דגני").

היתנהלות חסרת תום לב זו מצדיקה ביטול ההליך ליחיד ואף אם המציא היחיד כל מיסמך נידרש או הסדיר כל תשלום לגרושתו ופרודתו, לאחר הדיון אשר היתקיים בעיניינו, אין בכך די. כאמור, לא ניתן לעשות שימוש באותם ממצאים שהציג הנושה לנאמנת, ברם פרוטוקול הדיון בבית המשפט לעינייני מישפחה, המאשש טענות גרושתו של היחיד, מעלה תמונה בעייתית בלשון המעטה בכל הקשור להתנהלות היחיד ולדיווחיו בהליך באשר למצבו הכלכלי, הכנסותיו, הוצאותיו ומצבו האישי.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תעשה בהתאם להילכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרישמי (2.4.14), לפיה התקופה שיש להמתין עד לחידוש הליך שבוטל בשל ניצול לרעה תהא בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעת בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי ובכפוף לתשלום בסך 3,500 ₪ אשר ישולמו במעמד הגשת הבקשה ויהוו תנאי להגשתה.

...

אולם, ב"כ הממונה סבורה כי התנהלות היחיד בהליך מצדיקה ביטולו מהטעמים המפורטים.

נוכח כל האמור והעובדה כי המדובר בהליך שני בעניין היחיד, כאשר גם בהליך זה, בדומה להליך הקודם היחיד מתנהל בחוסר תום לב ובהיעדר שקיפות כמצופה מיחיד בהליך, המליצה ב"כ הממונה על ביטול ההליך בעניינו.

לאחר שעיינתי בחומר בתיק ושמעתי טענות הצדדים בדיון – באתי לכלל מסקנה כי יש להורות בנסיבות על ביטול ההליך וביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד, מכל הטעמים שיפורטו להלן.

אשר על כן, אני מורה על ביטול ההליך וביטול הצו לפתיחת הליכים על כל הוראותיו.

עוד צוין כי אין ביכולתה של המבקשת לקדם את ההליך לגביית המזונות דרך הוצאה לפועל לאור פתיחתו של הליך חידלות פרעון זה. משכך, ביקשה המבקשת להורות על ביטולו של ההליך בעיניינו של היחיד.

עוד קבעתי: "יובהר ליחיד, בשלב זה לא הוגשה בקשה לקציבת מזונות ובהתאם לסעיף 11(ד) לצוו פתיחת ההליכים עליו לשלם מזונות בהתאם לפסק דין המזונות מיום 30.11.17 (החל מיום 1.2.22) ככל שליחיד ישנן טענות לגבי גובה דמי המזונות שנקבעו בעיניינו הוא יכול להגיש בקשה לניהול הליך בעיניין זה, אך הוא אינו יכול לעשות דין לעצמו, לא לשלם מזונות באופן מלא וליצור חוב חדש בהלך ההליך. ככל שהיחיד יוצר חוב חדש – ההליך יבוטל". היחיד הגיש עמדתו המשלימה במסגרתה ציין כי משך תקופה ארוכה, כאשר לא עבד במהלך ריצוי עבודות השרות, לא עלה בידו לעמוד בתשלום המזונות המלא, אלא העביר לגרושתו תשלום חלקי ככל שידו השיגה באותה העת.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חידלות פרעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת חייב, אם היתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

הליך חדש של חידלות פרעון, ככל שיינקט בעתיד, יהא כפוף לתקופת הצינון בהתאם לע"א 8673/13 ג'מיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרישמי (2.4.14).

...

על כן, בהחלטתי מאותו היום קבעתי: "...לאחר ששמעתי את הצדדים שלפניי, ובעיקר את היחיד, אני סבור כי נכון ליתן ליחיד הזדמנות נוספת להסיר את מחדליו בהליך, ובראשם, תשלום המזונות וחוב המזונות שיצר ביחס לזכאית למזונות, וזאת ממועד מתן צו פתיחת ההליכים... ". משכך, ביחס לבקשה לקציבת מזונות, הוריתי, באופן זמני, על קציבת דמי המזונות לסך של 3,000 ₪ בתוספת מחציות.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

סעיף 183(א) לחוק קובע : "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163(ג)(1) לחוק קובע : "בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה:

יש לזכור כי מדובר בהליך חידלות פרעון שני של היחיד כשהקודם בוטל בשל מחדלים, כך שתוצאת צבירת מחדלים ידועה לו. בכל הנוגע לתשלום המזונות הקצובים בצו לפתיחת הליכים, היחיד לא הציג אסמכתא על תשלומם.

ליחיד חוב מזונות משמעותי למל"ל, לגרושתו על פי הצהרתו בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים וכן חוב למג"ק, כולם אינם חובות ברי הפטר לפי סעיף 175(א) לחוק.

כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מבניהם.

...

סעיף 183(א) לחוק קובע : "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163(ג)(1) לחוק קובע : "בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

המסקנה היא כי אין בהליך זה כדי למנוע את חדלות פירעונו של היחיד ויש להורות על ביטולו.

אשר על כן ועל בסיס הוראות סעיפים 286(א) ו- 183(א) לחוק, אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים.

ביום 20/6/23 היתקיים דיון אליו התייצבו היחיד בלווי בא כוחו, ב"כ הנאמן, ב"כ הממונה וב"כ הנושה, גב' מנאל נסראלדין, גרושתו של היחיד.

סעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן:" החוק") קובע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163(ג)(1) לחוק קובע כי: "בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה:

אשר על כן ועל בסיס הוראות סעיפים 286(א) ו- 183(א) לחוק, אני מורה על ביטול הצוו לפתיחת הליכים בעיניינו של היחיד.

כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מבניהם.

...

סעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן:" החוק") קובע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163(ג)(1) לחוק קובע כי: "בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

תשלום חלקי של המזונות, שלא במועד הקבוע ומידי חודש, אינו מוביל לשינוי המסקנה הנ"ל וכל זאת מבלי לדון בטענת הנושה כי לא קיבלה את הסך של 7000 ₪ שהיחיד טען שהעביר לה בחודש 7/22.

המסקנה היא כי אין בהליך זה כדי למנוע את חדלות פירעונו של היחיד ויש להורות על ביטולו.

אשר על כן ועל בסיס הוראות סעיפים 286(א) ו- 183(א) לחוק, אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.