"
(עמוד 36 לפרוטוקול, שורה 10 עד שורה 19)
בהמשך הדברים הסתלק התובע/המבקש מן העילה הראשונה הנ"ל (בנושא מועד תחילת צבירת ההצמדה וריבית) וזאת לאחר שהתחוור כי טעונו בנושא זה איננו מבוסס; נוסח מוצע ומוסכם להחלטה בדבר ההסתלקות הוגש על ידי הצדדים ביום 29.9.2021 ובהחלטתי מיום 2.11.2021 נכתב כי:
"מאושרת איפוא הסתלקותו של המבקש מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית ביחס לעילת מועד החישוב (וביחס אליה בלבד), וזאת ללא צו להוצאות, והכל בהתאם לאמור בנוסח המוסכם בין הצדדים."
לגבי הסוגיה הנותרת – אופן עיגול סכומי הפרישי הצמדה וריבית – בהחלטה העיקרית הנ"ל מיום 6.10.2022, דחיתי את הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, וזאת לאחר שהגעתי למסקנה, אשר נומקה שם, כי התביעה אינה ראויה להידון כתובענה ייצוגית (ראו סעיפים 40 עד 50 להחלטה העיקרית).
"
המבקש עותר לפסיקת גמול ושכר טירחה הן בשל מתן הודעת החדילה הנ"ל והן לנוכח מסקנת בית המשפט לעצם הסוגיה המשפטית בנושא העיגול (ולמרות דחיית הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית).
ואכן במקרה של המבקש עצמו, בו ההחזר בוצע (בדרך הקזוז) כימעט שלוש שנים לאחר הסבת המערכת, הוא היה זכאי לתוספת של 2 ש"ח בגין ביטול העיגול המיותר, ולא רק ל- 1 ש"ח. מכיוון שכך, לטענת המבקש נקודת המוצא לדיון על גמול ושכר טירחה בשל הודעת החדילה צריכה להיות הטבת נזקים בהקף של 400 אלף ש"ח, ולא מחצית מסכום זה.
בנושא הודעת החדילה, טיעון המבקש מורכב מישניים:
(1) ראשית, גורס המבקש כי "... לא יכול להיות חולק, שגילוי התקלה במערכת המחשובית של המשיבה, קל וחומר תקונה והתשלום שבוצע לנישומים כתוצאה מכך, קשור קשר ישיר לבקשת האישור אשר הוגשה על ידי המבקש" (סעיף 3 לטיעוני המבקש).
...
הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה הנוכחי יש מקום לפסוק גמול ושכר טרחה, אמנם בסכומים צנועים.
"הטעם המיוחד" שמצדיק מסקנה זו הוא כפול:
ראשית, ובמישור הכללי, המבקש צודק לדעתי בעמדתו המשפטית, כפי שנימקתי בהחלטה העיקרית.
בשקלול כלל העובדות, הנסיבות והנימוקים, הגעתי למסקנה כי יש לפסוק כדלקמן:
(1) גמול למבקש בסכום של 7,500 ש"ח;
(2) שכר טרחה למייצגי המבקש בסכום של 20,000 ש"ח.
בפסיקת סכומים אלה לא יושמה שיטה אריתמטית נוקשה כלשהי כי הרי בקשת האישור נדחתה ואף אם תאומץ פרשנות המבקש בסוגיית העיגול, לא תהיה בכך "בשורה" כספית חיובית לכלל הציבור, כמפורט לעיל.
