מן הכלל אל הפרט – הכרעת בית הדין בבקשה – מתוך טיעוני הצדדים, ולרבות התגובה לתשובה מטעם המבקשים (שבמידה רבה, אינה מתייחסת לגילוי מסמכים – אלא להליך לגופו של עניין, וראו למשל סעיפים 4-1 לתגובה לתשובה, וכן סעיף 6), נוכחתי לדעת כי במידה רבה המחלוקת בין הצדדים הצטמצמה, ואפרט:
ראיות דיגיטאליות מהתרגול שנערך ביום 16.6.2020 – אשר לצילומים ממצלמות האבטחה – הצילומים הרלוואנטיים הועברו על ידי ב"כ המשיבה לידי ב"כ המבקשים (וככל שטרם הגיעו, יסדירו ב"כ הצדדים סוגיה זאת ישירות ביניהם).
אשר להקלטות הקשר מאותו היום, מקובלת עלי עמדת המשיבה כי הן אינן רלוואנטיות, וגם כאן – המבקשים לא הסבירו מדוע הן נידרשות לענייננו.
...
לכן, ולסיכום, בקשת המבקשים בהקשר זה, דינה להידחות;
תיעוד האירוע מיום 21.6.2020 שבו המבקש 2 השתמש במערכת הכריזה – לא נסתרה טענת המשיבה, שטענה כי תיעוד האירוע מופיע בזימון המבקש 2 לדיון משמעתי.
כלומר, המשיבה מציינת שאין בידיה ראיות נוספות לעניין זה. לכן, בקשת המבקשים בהקשר זה, דינה להידחות;
דו"חות האירועים שבהם השתתף המבקש 2 ביום 21.6.2020 – המידע הרלוונטי הועבר על ידי ב"כ המשיבה לידי ב"כ המבקשים (וככל שהוא טרם הגיע, יסדירו ב"כ הצדדים סוגיה זאת ישירות ביניהם).
לסיכום – לאור כל האמור לעיל, עולה כי המשיבה הסכימה לגלות מסמכים וראיות מסוימים, לפי המצוין בהחלטה זו. יתר רכיבי בקשת המבקשים, ובעיקר הבקשה לגילוי תחקירים והליכים משמעתיים אחרים, דינה להידחות.