בקשת גילוי מסמכים, עיון ספציפי, מענה לשאלון, עיכוב הליכים וסילוק על הסף

בבקשה מיום 16.1.18, שהוגשה על ידי הנתבעת, נטען למחדלי התובעת, לאי קיום ההחלטה לגילוי מסמכים, מענה לשאלון והגשת תצהירים ולזלזול מתמשך ובוטה של התובעת.

ביום 5.2.18 הגיש ב"כ התובעת "בקשה בהולה לדחיית מועד דיון, הארכת מועד לקיום הליכים מקדמיים ותצהירי עדות ראשית ומתן החלטה בבקשת התובעת למתן צוים לגילוי מסמכים כללי, לעיון והעתקה של מסמכים ספציפיים ולהשיב לשאלון על ידי תצהיר (בקשה מס' 10)". בבקשה נטען כי "מחמת השמטה מקרית ותקלה משרדית, התיק נשמט ממעקב וכך בהתאם ההליכים המקדמיים מטעם התובעת לא הושלמו וכך גם תצהירי עדות ראשית לא הוגשו מטעם שני הצדדים". עוד, צויין כי לא ניתנה החלטה בבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בהליכים מקדמיים.

עוד, הפנה ב"כ התובעת לכך כי יש להמנע מצעד דראסטי של מחיקת ההליך וכי יש בנסיבות אלו לדחות את בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף.

כפי שפורט, בית המשפט נאות, לפנים משורת הדין, להעניק לתובעת הזדמנויות ואורכות חוזרות ונישנות, תוך עיכוב ההליך המשפטי התלוי ועומד ואולם נראה כי יש לשים קץ להתנהלות זו המבזה את ההליך המשפטי ואת הצדדים לו. אני קובעת כי במקרה שלפני, אין מנוס מנקיטת הסנקציה הקבועה בתקנות ומחיקת התובענה שהוגשה על ידי התובעת.

...

טעמים אלו עמדו ביסוד חקיקתה של תקנה 122 לתקסד"א: "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים... הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו...". עולה, כי על אף הפגיעה הקשה ביישום התקנה כאמור, לא נמנע המחוקק מלקבוע סמכותו של בית משפט להורות על מחיקה של כתב טענות וזאת "מקום בו מצא בית המשפט באופן פוזיטיבי, כי בעל דין נמנע ביודעין ולא מתוך חוסר הבנה, מלקיים אחר החלטות שיפוטיות, מפורשות המורות לו, לקיים הליכים מקדמיים מסוימים". (ר' ת"א (ב"ש) 1091-07 מועצה אזורית שדות נגב נ' עיריית נתיבות (9.1.12)).

כפי שפורט, בית המשפט נאות, לפנים משורת הדין, להעניק לתובעת הזדמנויות ואורכות חוזרות ונשנות, תוך עיכוב ההליך המשפטי התלוי ועומד ואולם נראה כי יש לשים קץ להתנהלות זו המבזה את ההליך המשפטי ואת הצדדים לו. אני קובעת כי במקרה שלפני, אין מנוס מנקיטת הסנקציה הקבועה בתקנות ומחיקת התובענה שהוגשה על ידי התובעת.

התנהלות זו אינה מאפשר קידום ההליך ובירור המחלוקת בין הצדדים ולמקרים מסוג זה נועדה תקנה 122 לתקסד"א. נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה על מחיקת התובענה.

עוד טענה הנתבעת שהתובע מיתחמק ממענה עינייני לשאלות שנמסרו לו בטענה כי אלה שאלות "כלליות מידי". לאחר הגשת שתי בקשות למתן ארכה להגשת תגובה לבקשת הנתבעת מיום 7.5.19, הגיש ב"כ התובע את תגובתו ביום 20.6.19 ובה טען כי יש לסלק את בקשת הנתבעת על הסף מאחר ומדובר בבקשה טורדנית וחסרת כל בסיס.

כן ביקש ב"כ התובע להורות לנתבעת להשיב לשאלון שהומצא לה, ולתת תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי, לרבות עיון והמצאה במסמכים שפורטו על ידו.

במעשיו של התובע, הוא עיכב את ההליכים בתיק, ולמעשה אילץ את הנתבעת להגיש מספר רב של בקשות לצורך קידום וייעול התיק.

המדובר בדרישות להשלמת הליכים מקדמיים עוד מחודש דצמבר 2018, לצדן הגיש התובע אין ספור בקשות להארכות מועד לצורך מענה לדרישת הנתבעת לגילוי מסמכים ומענה עינייני על השאלות שבשאלון שהועבר לו. עוד ניתנו לתובע אין ספור אורכות להגשת תגובות לבקשות השונות שהוגשו על ידי הנתבעת.

...

לאחר עיון בבקשות, בתגובות ובתשובות אשר הוגשו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה שיש מקום לקבל את בקשת הנתבעת ולחייב את התובע בהוצאות.

מקובלת עליי טענת הנתבעת לפיה שאלות 4.3, 4.4, 4.5, 4.7, 4.9 ו- 4.10 בשאלון אינן רלוונטיות לתביעה דנן, וכי המדובר במידע אשר מהווה סוד מסחרי בהיותו עוסק ברשימת הלקוחות שלה, ועל שאלות 4.11, 4.12 ו- 4.13 היא ענתה באופן מספק.

אני מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית, כל צד תוך 45 ימים, כשהתובע מתחיל.

ביום 13/12/22, נשלחה הודעת מייל מאת ב"כ הנתבע לב"כ התובעים במענה לדרישתו לקיום הוראת התקנות, במסגרתה נטען כי תלויה ועומדת בקשה לסילוק על הסף הממתינה למתן החלטה.

בכך גרם ללא הצדקה לעיכוב סיום השלמת ההליכים המקדמיים ולבקשה שהגישו התובעים.

עוד יצוין, כי הנתבע לא השיב לעתירת התובעים לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים וכן למענה לשאלון בכל תגובה עניינית, חרף העובדה שדרישה הועברה עד בחודש אוקטובר 2022.

עם זאת, בשל שורת המחדלים כאמור, יישא הנתבע בהוצאות התובעים בגין אי המצאת תצהיר גילוי מסמכים, אי קיומו של הליך מקדמי ובגין הארכת בירור התביעה נוכח מתן ארכה לתגובה לבקשה לגילוי ועיון ספציפי וכן לשאלון שהועבר, בסך כולל של 2,500 ₪ אשר ישולם בתוך 30 ימים מהיום לידי ב"כ התובעים.

...

בנקודה זו יצוין כי מקובלת עלי טענת התובעים כי נבצר מהם לגבש את רשימת העדים מטעמם, מאחר ולא הומצא לידם תצהיר גילוי מסמכים וכן התייחסות לבקשות לגילוי ועיון במסמכים ומתן תשובות לשאלון.

בקשות הצדדים כאמור, ענייננו בבקשת הנתבעים לגילוי מסמכים ספציפיים ומענה על שאלון, ובבקשת אמרלד לעיכוב ההליכים עד לסיום הליכי פירוק הקרן בארה"ב ולמחיקת תביעתה של החברה על הסף מחמת העדר עילה.

לטענתם, כחלק מהליך גילוי המסמכים בין הצדדים, העבירו ביום 6.8.23 דרישות לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ושאלונים לתובעים ולצדדי ג', ובימים 31.8.23, 20.9.23 ו-21.9.23 השיבו מר מור, אמרלד והתובעים, בהתאמה, לדרישות הנתבעים.

מנגד, גם בקשותיה של אמרלד לעיכוב ההליכים ולסילוק הודעת צד ג' על הסף נדחו כאמור, ומשכך מצאתי לחייבה בהוצאות בסך 500 ₪ שישולמו לטובת התובעים (בגין הבקשה לעיכוב ההליכים) ו-500 ₪ נוספים שישולמו לטובת הנתבעים (בגין הבקשה לסילוק הודעת צד ג').

...

סוף דבר: בשים לב לכל המקובץ אני מחייב את התובעים, מר מור ואמרלד להעביר לעיונם של הנתבעים את המסמכים הנדרשים לעיון במסגרת גילוי מסמכים ספציפי, בכפוף לכלל הסייגים וההוראות שניתנו באופן פרטני לגבי כל אחת מהדרישות.

כמו כן, אני מחייב את אמרלד להשיב על שאלה 7 לשאלון.

כל האמור יבוצע תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה זו. בנסיבות העניין ובשים לב לקבלת הבקשה כולה ביחס לדרישות כלפי התובעים, אני מורה לתובעים לשאת בהוצאות הנתבעים בסך של 1,000 ₪.

הדבר סותר את האמור בקדם המשפט מיום 25.1.24 שם בתגובה לטענת ב"כ הנתבעות לפיה התובעת הפרה הוראות התקנות ולא שלחה תצהיר גילוי מסמכים כללי ולא השיבה לדרישות לגילוי מסמכים ספציפיים ומענה לשאלון - השיבה התובעת כי ביצעה את כל המוטל עליה.

בנוסף, סעד של מחיקה על הסף הנו חריג שיש לבצע במשורה בודאי שלא בגין טענה של עיכוב בהליכי גילוי מסמכים.

זהו המקום לציין, את השתלשלות הזמנים ולפיה: בבקשה מס' 22 שהוגשה מטעם הנתבעות לסילוק על הסף מחמת העידר עילה והיעדר יריבות, טענה התובעת בתגובתה מיום 20.11.22 שבמסגרת ההליכים המקדמיים יוכל בית המשפט להווכח שהנתבעת 2 ובעליה הנם מובילי ההחלטות בנתבעת 1.

ואולם, שעה ששני הצדדים לא הקפידו על הוראות התקנות ולא הגישו בקשות בהתאם להחלטה מיום 1.6.23, כאשר גם הגשת הבקשה למחיקת התביעה על רקע אי קיום הליכי גילוי ועיון חורגת מההחלטה האמורה, הגעתי למסקנה כי חרף הפגמים הפרוצדורליים שלכאורה נפלו בהשלמת ההליכים המקדמיים מטעם התובעת שמובילים להארכת ההליך שלא לצורך, ניתן לרפאם, חלף מחיקת התביעה, בכך שהתובעת תגיש תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים, תשובה בתצהיר לשאלון וזאת בכפוף לפסיקת הוצאות, לאור אי קיום הליכים מקדמיים כדבעי ובשים לב לכך שהתביעה דנן הוגשה עוד ביום 28.4.22 וכי למעשה ניתנה לצדדים ארכה להשלמת ההליכים המקדמיים עוד במסגרת ההחלטה מיום 1.6.23 (ואף ביום 26.2.24) והתובעת לא השלימה את האמור עד היום.

...

בתגובה, התובעת טענה כי דין הבקשה להידחות על הסף לנוכח החלטת בית המשפט מיום 28.2.24 לפיה לאור הגשת תצהיר גילוי המסמכים בקשה מס' 31 מתייתרת.

ראו לעניין זה רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' רונית פלץ, פסקה 6 (14.8.05) (להלן: "עניין פלץ") שם נקבע: "... המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 520)." ואולם, ככל והועברו כלל המסמכים הספציפיים הנדרשים ביום 26.2.2023, מקובלת עליי טענת הנתבעות לפיה היה על התובעת לצרף תצהיר בהתאם לתקנות על מנת למלא חובתה בהליך דנן, זאת להבדיל מהליך הגישור - כאשר ממילא המועד להשלמת ההליכים המקדמיים חלף חודשים לפני ישיבת הגישור הראשונה.

ואולם, שעה ששני הצדדים לא הקפידו על הוראות התקנות ולא הגישו בקשות בהתאם להחלטה מיום 1.6.23, כאשר גם הגשת הבקשה למחיקת התביעה על רקע אי קיום הליכי גילוי ועיון חורגת מההחלטה האמורה, הגעתי למסקנה כי חרף הפגמים הפרוצדוראליים שלכאורה נפלו בהשלמת ההליכים המקדמיים מטעם התובעת שמובילים להארכת ההליך שלא לצורך, ניתן לרפאם, חלף מחיקת התביעה, בכך שהתובעת תגיש תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים, תשובה בתצהיר לשאלון וזאת בכפוף לפסיקת הוצאות, לאור אי קיום הליכים מקדמיים כדבעי ובשים לב לכך שהתביעה דנן הוגשה עוד ביום 28.4.22 וכי למעשה ניתנה לצדדים ארכה להשלמת ההליכים המקדמיים עוד במסגרת ההחלטה מיום 1.6.23 (ואף ביום 26.2.24) והתובעת לא השלימה את האמור עד היום.

בקשה מס' 34 – דחיית רשימת הבקשות מטעם התובעת: כאמור, בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 25.1.24, הותר לצדדים להגיש עד ליום 26.2.24 רשימת בקשות שהיה מקום להגישן בטרם הישיבה, בהתאם לתקנה 49 (ג) לתקנות, הא ותו לא. ביום 26.2.24 הגישה התובעת רשימת בקשות, כאשר כבר עתה יאמר, כי מקובלת עליי טענת הנתבעות לפיה מדובר למעשה בדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים, שאין חולק כי מעולם לא נשלחה לנתבעות עובר לכך.