בקשת גילוי מסמכים ספציפיים בתביעה משפחתית

בבקשה המונחת להכרעה כעת, עותרים בני מישפחת קירשנבאום להורות למלון נוף הכרמל לגלות ולהעמיד לעיונם רשימה ארוכה של מסמכים .

בהתאם לכך, פנה ב"כ התובעים לב"כ נוף הכרמל בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (מכתב מיום 10/8/2020), ובהם: הסכמי היתקשרות בין נוף הכרמל לקבלני משנה מטעמה, תיכתובות בין נוף הכרמל לקבלני משנה, חברות ניהול ופקוח, דו"חות, תכניות, היתרים, יומני עבודה ועוד.

נוף הכרמל טענה כי העבירה לתובעים הן תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמה, והן עותק מכל המסמכים שהתבקשו על ידי התובעים, היו מצויים בשליטתה ורלוונטיים להליך.

נוף הכרמל הוסיפה וציינה כי כל מיסמך או תיכתובת שאינו נוגע לדירות מושא התביעה אינו רלוואנטי אף הוא, ומכאן שאין להתיר את גילויו ואת העיון בו. נוף הכרמל הדגישה, כי הקף המסמכים הנידרש בבקשה חריג בהיקפו, וכי לשם איסופו היא נידרשת לעצור את כל פעילותה ולהקדיש את זמנם של אנשיה אך ורק למשימה זו. מדובר בהכבדה בלתי סבירה, המטילה עליה להעביר לידי התובעים כימעט כל מיסמך שקשור בצורה כזו או אחרת לפרויקט, וכרוכה גם בעלויות ניכרות.

...

לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים רלוונטיים לתביעה (כך למשל, חלקם עוסקים בנושא הבטיחות בעבודה או ברישומי נוכחות), ובשים לב לצורך לאזן בין דרישת הרלוונטיות להכבדה על בעלי הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לגלותם.

אשר לבקשת התובעים לגלות את חוות הדעת ודו"חות המעבדות, מכון התקנים, דו"חות חברת פרת תעשיות וחוות דעת אינג' צביקה רום, וכן התכתבויות ודיווחים שנעשו על ידי יועצים שונים עבור הפרויקט (סעיפים 5.5.15-5.5.11) - אני מורה לנוף הכרמל לגלות לתובעים את אלו שמתייחסים לדירות שנרכשו על ידם בלבד, ולסוג הליקויים שפורט בחוות דעת ברגמן בלבד.

סוף דבר לנוכח כל שפורט לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, וכמפורט בסעיף 13 לעיל.

עו"ד עוז כהן טוען שהיו אלה תלונות סרק שהוגשו בחוסר תום לב, נדחו ברובן המוחלט, וכל מטרתן הייתה להזיק לו. למען שלמות התמונה אומר שהתביעה העיקרית הוגשה כתביעה בסדר דין מהיר, אך נוכח סכום התביעה שכנגד וכן נוכח ריבוי הבקשות והימשכות ההליכים בתיק (כפי שאתאר להלן) החלטתי להעביר את התיק לדיון בסדר דין רגיל (ר' החלטתי מיום 21.2.21) תוך שהבהרתי שאם יתברר שהבקשות בתיק היו בקשות סרק או שסכום התביעה שכנגד היה מוגזם אטיל הוצאות בהתאם.

בקשתו של עו"ד עוז כהן לגילוי מסמכים ספציפי: במסגרת ההליכים המקדמיים, לפני כמה חודשים, ביקש עו"ד עוז כהן לקבל את תיקה האישי של לימור זלצמן במשרד הבריאות.

כמו-כן ומכיוון שזלצמן כבר הסבירו בעבר את מחדליהם ואת האיחור במענה להחלטות בית המשפט בכך ששהו בבידוד, ובמחלות הקשורות בבני מישפחה ביקש עו"ד עוז כהן שזלצמן יציגו אישור על תקופת הבידוד.

...

בסופו של דבר זלצמן השיבו ומילאו אחר החלטות בית המשפט וכבר ניתנו בעבר החלטות שקבעו ששאלת ההוצאות תישקל בתום ההליך.

סיכומו של דבר: הבקשות נדחו, ונותר רק לבחון בסוף ההליך אלו הוצאות נגרמו לעו"ד כהן כתוצאה מהעיכובים במתן תשובות על ידי זלצמן והאם יש לחייב בהוצאות בגינן בנסיבות תקופת החירום.

לצורך קידום ההליך אני מורה כי התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית בתוך 30 יום והנתבע יגיש תצהירים מטעמו 30 יום לאחר מכן.

תיק תמ"ש 7916-11-15 – במסגרת ההליך שבפנינו פנתה הנתבעת בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, ובין השאר, ביקשה לקבל מסמכים מתיק תמ"ש 7916-11-15 שהתנהל בין התובעת למנוח בבית משפט לעינייני מישפחה.

בעקבות החלטה מיום 2.3.22 פנתה הנתבעת לבית משפט לעינייני מישפחה, אשר נעתר לבקשתה באופן חלקי והורה על חשיפת המסמכים הבאים מהתיק שהתנהל בפניו תמ"ש 7916-11-15: כתב תביעה מיום 3.11.15, כתב הגנה מיום 3.12.15, בקשה להסדר דיוני מיום 13.12.15 והחלטה מיום 13.12.15 ופרוטוקול ופסק דין מיום 24.11.16 [המסמכים צורפו כנספחים לתצהיר רונן-כהן].

...

לטעמנו לא הוכח כי המנוח והתובעת נפרדו פרידה של קבע.

מהטעמים המפורטים נקבע כי לא חלה פרידה של קבע בין המנוח לבין התובעת ובהתאם התובעת זכאית לקצבת שארים.

כמפורט לעיל, ובכפוף לאמור ביחס לאופן חישוב הקצבה, התביעה מתקבלת.

ביום 9.1.2023 ניתנה ההחלטה נושא בקשת רשות העירעור שלפנינו ובמסגרתה נקבע ע"י בית המשפט קמא לאמור: "הבקשה אשר אוגדת טענות עובדתיות אינה נתמכת בתצהיר. די בכך כדי לדחותה. לגופו של עניין טוב ונכון לדייק בעובדות. כבר במסגרת הליך מזונות זמניים בהחלטתי מיום 29.6.2021 בבקשת המבקש מיום 3.6.2021 לגילוי מסמכים ספציפי ובכללם הסכם העבודה שגילויו נידרש עתה שוב, דחיתי דה פאקטו את הבקשה שהרי מתוך ההן בהחלטה אתה למד על הלאו. הינה הוגשה הבקשה שנית. שבתי וקראתי את נימוקי הבקשה ואת התגובות של הצדדים ולא מצאתי את הרלוואנטיות של הסכם העסקה של האם עם .... לתביעת המזונות של הקטינים שלפניי. הדברים מקל וחומר שתלושי השכר של האם צורפו וגילם של הקטינים מקטני קטנים. בנסיבות אלו הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ₪." המבקש כאמור לא השלים עם ההחלטה וביום 18.1.2023 הגיש בקשה לקבלת רשות לערער עליה.

ובאשר להליכי הגילוי בבתי המשפט לעינייני מישפחה נוקטת הפסיקה אמנם גישה פחות פורמאלית, אך התכלית (ולא היחידה) הניצבת מאחורי חוק בית המשפט לעינייני מישפחה, תשנ"ה-1995 ותקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין), תשפ"א- 2020 (כמו גם התקנות הקודמות) של מניעת סירבול ההליכים והכרעה מהירה יחסית נוכח אופי הסכסוכים הבאים לפתחם משליכה גם על עניין זה. כך, למשל, נקבע בפרשת בוטח אשר התבררה בבית משפט זה (רע"א (ב"ש) 2466/00 בוטח נ' בוטח, פורסם במאגרים האלקטרוניים): "יתכן והמחוקק רצה למנוע סרבול ההליכים ולתרום ליעילותם. בהרבה מקרים, התובענה לעינייני מישפחה מאופיינת בנושא הכרעה בעל חשיבות רבה, הנתנת לברור עובדתי שאינו מורכב. הליך שהוא מעין אזרחי ולא פלילי במהותו, אך בשל עניינו דורש הכרעה מהירה. מנגנון גילוי מסמכים עשוי להכביד על ההליכים ולהאט את קיצבם. שיקול נוסף, הרלוואנטי לענייננו, הנו כי בענף זה של המשפט, המסמכים הנם אישיים יותר והחובה לגלות אותם פוגעת יותר בפרטיות המתדיין ועל כן איזון השיקולים נערך בצורה שונה". ומאוחר יותר נקבע בנידון דידן ע"י בית המשפט העליון ב- בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים האלקטרוניים): "סוף דבר: בתי המשפט לעינייני מישפחה מוסמכים להורות על גילוי ועיון במסמכים, ככל שהוראה כאמור נידרשת בנסיבות העניין. הוראות אלו ייעשו בדרך שבית המשפט ימצא לנכון, בהיתחשב בשיקולים השונים...". הינה כי כן, וזאת גם מכוח הוראת סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, לבית המשפט לעינייני מישפחה מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לסדרי הדין, והוא מוסמך לסטות מסדרי הדין הנוהגים בהליך האזרחי למען עשיית הצדק.

...

ביום 9.1.2023 ניתנה ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור שלפנינו ובמסגרתה נקבע ע"י בית המשפט קמא לאמור: "הבקשה אשר אוגדת טענות עובדתיות אינה נתמכת בתצהיר. די בכך כדי לדחותה. לגופו של עניין טוב ונכון לדייק בעובדות. כבר במסגרת הליך מזונות זמניים בהחלטתי מיום 29.6.2021 בבקשת המבקש מיום 3.6.2021 לגילוי מסמכים ספציפי ובכללם הסכם העבודה שגילויו נדרש עתה שוב, דחיתי דה פקטו את הבקשה שהרי מתוך ההן בהחלטה אתה למד על הלאו. הנה הוגשה הבקשה שנית. שבתי וקראתי את נימוקי הבקשה ואת התגובות של הצדדים ולא מצאתי את הרלוונטיות של הסכם העסקה של האם עם .... לתביעת המזונות של הקטינים שלפניי. הדברים מקל וחומר שתלושי השכר של האם צורפו וגילם של הקטינים מקטני קטנים. בנסיבות אלו הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ₪." המבקש כאמור לא השלים עם ההחלטה וביום 18.1.2023 הגיש בקשה לקבלת רשות לערער עליה.

ובאשר להליכי הגילוי בבתי המשפט לענייני משפחה נוקטת הפסיקה אמנם גישה פחות פורמלית, אך התכלית (ולא היחידה) הניצבת מאחורי חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 ותקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א- 2020 (כמו גם התקנות הקודמות) של מניעת סרבול ההליכים והכרעה מהירה יחסית נוכח אופי הסכסוכים הבאים לפתחם משליכה גם על עניין זה. כך, למשל, נקבע בפרשת בוטח אשר התבררה בבית משפט זה (רע"א (ב"ש) 2466/00 בוטח נ' בוטח, פורסם במאגרים האלקטרוניים): "יתכן והמחוקק רצה למנוע סירבול ההליכים ולתרום ליעילותם. בהרבה מקרים, התובענה לענייני משפחה מאופיינת בנושא הכרעה בעל חשיבות רבה, הניתנת לברור עובדתי שאינו מורכב. הליך שהוא מעין אזרחי ולא פלילי במהותו, אך בשל עניינו דורש הכרעה מהירה. מנגנון גילוי מסמכים עשוי להכביד על ההליכים ולהאט את קיצבם. שיקול נוסף, הרלוונטי לענייננו, הינו כי בענף זה של המשפט, המסמכים הינם אישיים יותר והחובה לגלות אותם פוגעת יותר בפרטיות המתדיין ועל כן איזון השיקולים נערך בצורה שונה". ומאוחר יותר נקבע בנדון דידן ע"י בית המשפט העליון ב- בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים האלקטרוניים): "סוף דבר: בתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים להורות על גילוי ועיון במסמכים, ככל שהוראה כאמור נדרשת בנסיבות העניין. הוראות אלו ייעשו בדרך שבית המשפט ימצא לנכון, בהתחשב בשיקולים השונים...". הנה כי כן, וזאת גם מכוח הוראת סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, לבית המשפט לענייני משפחה מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לסדרי הדין, והוא מוסמך לסטות מסדרי הדין הנוהגים בהליך האזרחי למען עשיית הצדק.

עינינו הרואות, כי עניין לנו בסוגיה הקשורה בסדרי הדין, שהיא, כאמור, בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ומשלא שוכנעתי כי נפל בה פגם, וודאי לא פגם העלול לגרום נזק ממשי, אין מקום להתערב בהחלטתה.

על יסוד האמור, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.

כתוצאה מכך, המבקש הגיש תביעה לבית הדין למתן צו כנגד המשיבה, כדי להורות לה לגלות פרטים בעיניין רווחיה והפסדיה, אך בקשתו זו נדחתה (הליך צ"ו 33784-07-22) משום שעל פי דין, מעסיק אינו נידרש למסור לעובד מסמכים אלה[footnoteRef:3].

הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מטעם המבקש בבקשתו המבקש עתר לגילוי מסמכים הבאים: חשבונית סחורה קריאה שנמכרה לסוחר "קו הזהב" מיום 26.1.2021.

] המבקש טען כי כל מיסמך שדרש רלוואנטי לגילוי האמת, לרבות החשבוניות, הסכמי העבודה של בני משפחתו של מנכ"ל ובעלי המשיבה, טופס 101 של גב' נעמה מקסימוב שהחליפה את המבקש בתפקידו, עניין סמכויותיה של רעייתו כמנהלת משאבי אנוש, ופרטים לעניין ריווחי הקבוצה שאינם חיסויים מכיוון שמדובר בחברה בע"מ[footnoteRef:9].

...

לנוכח העובדה כי מדובר במידע פומבי, אשר ממילא קיים ברשם החברות ועל כן לא מצאנו בכך פגיעה כלשהי במשיבה, אנו מורים לה להמציא מידע על אשכול החברות שפרטיו רשומים ברשם החברות.

מכאן, דרישתו של המבקש נדחית.

מכאן, לא מצאנו רלוונטיות לגילוי ההסכמים המבוקשים שיש בהם פגיעה בצדדים שלישיים שאינם צד להליך זה. לאור האמור לעיל, בקשתו של המבקש מתקבלת באופן חלקי, המשיבה תמציא למבקש את המחירון כמפורט בסעיף 37 לעיל, את פרטי אשכול החברות במשיבה כמפורט בסעיף 39 לעיל וכן את הסכם ההעסקה וטופס 101 של גב' נעמה מקסימוב תוך הסתרת גובה השכר ומידע העשוי לפגוע בפרטיותה כמפורט בסעיף 42 לעיל.