גם אם יש בחלקים שנמחקו מידע סודי, כנטען, הרי שככל שמדובר במידע סודי ששייך לנתבעת, ביחסים שבינה לבין התובעת על רקע המחלוקת שקיימת, לפיה נראה כרגע לפחות שישנה הצדקה לאפשר לתובעת לראות את החשבון כולו כדי לוודא שאין שם סעיפים ששולמו לנתבעת ושנמחקו ושחרף זאת שייכים לעבודות שהתובעת מגיעה לה תשלום בגינן, גובר בנסיבות אלה זכותה של התובעת לברר את זכאותה לסכומים שהיא תובעת על פני הטענה לסודיות שנטענה כאמור.
בהקשר זה יפים הדברים שנפסקו ע"י כב' השופט סולברג ברע"א 6676/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דיין (17.9.17):
"לעיתים מזומנות, סוגיית גילוי המסמכים מעצם טבעה מצדיקה מתן רשות ערעור עוד בעיצומו של המשפט. זאת בעיקר בשני הקשרים: הראשון, כאשר בית המשפט מקבל בקשה לגילוי מסמכים, ונטען שהמסמכים המבוקשים נהנים מחסינות, מכילים סודות מסחריים וכיוצא באלה. במצב זה, ברי כי חשיפת המסמכים תהיה בלתי הדירה, ולא ניתן יהא לתקן את החשיפה בסיום ההליך. ההקשר השני הוא כאשר בית המשפט דוחה בקשה לגילוי מסמכים, כך שבעל הדין נידרש לנהל את המשפט ללא המידע שרצה לקבל.
ד) כאשר נתבע מבקש מתובע מידע הכולל מידע סודי, כמו סוד מסחרי, בימ"ש מעדיף לעיתים את אינטרס הנתבע לגילוי האמת על פני אינטרס תובע לשמירת סודיות מידע, מה שלא נעשה לגבי מידע המבוקש מהנתבע על ידי תובע, זאת כיון שהנתבע נגרר בעל כורחו להליך משפטי ולא ניתן להניח לגביו כי הוא מסכים למחיר החשיפה, ולכן נקודת האיזון תהיה שונה.
...
בהחלטה מיום 29.1.2023 נקבע:
"לאחר שנתתי דעתי לנושא, אני סבור שיש מקום לחייב את הנתבעת להעביר את החשבון הסופי שהועבר ללא מחיקות כלשהן.
על כן, לצורך קביעה כי כל החשבון שבין המזמינה והנתבעת הוא רלוונטי למחלוקת למרות טענה לפגיעה באינטרס עסקי מובהק של הנתבעת, אני סבורה כי בית משפט קמא היה צריך לנמק מדוע אינטרס התובעת גובר על אינטרס הנתבעת ובייחוד מדוע המסמך המלא רלוונטי למחלוקת.
לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל במובן זה שבו בית משפט ייתן החלטה חדשה ובמסגרתה יבדוק את רלבנטיות המסמך המלא להליך ואת טענות הנתבעת לפגיעה באינטרס העסקי שלה.
