מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת גילוי מסמכים ומענה על שאלון בתביעה ייצוגית נגד חברת החשמל

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשה לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון (להלן: "הבקשה") אשר הוגשה על ידי המבקשים – מר גיורא ניקלס, מר עודד שיחור, גב' אביטל חקק, מר אילן גל ומר שלומי וינברג (להלן: "המבקשים"), במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעיקרה בטענתם כי המשיבות – דלק מוטורס בע"מ (להלן: "דלק מוטורס") ו-ל.ד. ישראל אוטו אקוויפמנט (1990) בע"מ (להלן: "קוברה") (להלן וביחד: "המשיבות"), ייבאו ו/או שיווקו ו/או התקינו ביודעין, במשך שנים ארוכות, מערכות מולטימדיה פגומות, הסובלות מתקלות מוכרות וידועות, שלא נמצא להן פיתרון, המותקנות על ידי קוברה בכלי רכב חדשים מתוצרת מזדה ופורד, אותם מייבאת דלק מוטורס (להלן: "בקשת האישור").
למעלה מן הצורך, מוסיפה קוברה וטוענת, כי אף אם אכן חוו המבקשים את התקלות המתוארות בבקשה (והאמור מוכחש), הרי שאין כל קשר בין תקלות נטענות אלה לבין "פגם", אלא שמדובר בסוג של תקלות שיכולות להגרם משלל גורמים שאינם קשורים למערכות עצמן ולאיכותן (כגון איכות ירודה של הקישוריות לאינטרנט, בעיית קליטת לוויינים ברשת ה-GPS, הפרעה בחשמל הרכב, וכו').
" בהנתן האינטרסים השונים שתוארו לעיל, הלכה פסוקה היא כי בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, הזכות לגילוי מסמכים, מצומצמת יחסית בהשוואה להקף זכות זו בהליכים אזרחיים אחרים (ראו רע"א 8855/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קינג (24/2/16); רע"א 6217/13 נאור נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (6/10/13)).
זאת הואיל, וכאמור לעיל, על המבקש גילוי מסמכים ו/או מענה על שאלון להוכיח כי המסמכים שמתבקש לגלותם ו/או השאלות עליהן מתבקשת תשובה, הם רלוואנטיים להוכחת עילת תביעה כלשהיא כנגד המשיב הספציפי.
...
לאור כל האמור וכפי שהקדמתי וציינתי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, הואיל ולא מתקיימים התנאים המצטברים הנזכרים בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות.
סוף דבר; הבקשה נדחית בזאת.
המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מבוא לפני בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון, שהגישו המבקשים, ה"ה ירון קטן, שלמה אלבז גולן ולירון חזן (להלן: "המבקשים"), הם המבקשים בתובענה הייצוגית, נגד המשיבות, כלמוביל בע"מ ו – HYUNDAI MOTOR COMPANY (להלן בהתאמה: "כלמוביל", "יונדאי" ויחד: "המשיבות").
כך, ועל פי הנטען, בסליל כרית אויר שיוצר על ידי יצרן ספציפי והותקן על ידי יונדאי בחלק מדגמי הרכב שלה, קיים פגם אשר כתוצאה ממנו הולכת הזרם החשמלי בסליל נפגעת באופן שמוביל להידלקות נורת כרית אויר, לפגיעה בתיפקוד צופר הרכב ואף עשוי להוביל לאי פתיחת הכרית.
" אשר להיקפה של התשתית הראייתית הנדרשת, הבהיר בית המשפט העליון ברע"א 6646/19 ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ נ' MAN Truck & Bus AG (12.10.2021) (מפי כבוד השופטת ענת ברון), כי דרישה זו נועדה למנוע מצב בו מוגשות תביעות ייצוגיות רעועות, כאשר מחד גיסא, הרף אינו מתמצה בכך שבקשת האישור אינה בקשת סרק, אך מאידך גיסא, מדובר ברף נמוך מזה הנידרש לצורך אישור התובענה כייצוגית: "...כלומר, במסגרת בקשה לגילוי מסמכים נידרש בית משפט לבחון אם בבקשת האישור הונחה תשתית ראייתית ולוּ ראשונית המעידה על כך שקיים סיכוי שהיא אכן תאושר בסופו של יום. דרישה זו נועדה למנוע מצב שבו מוגשות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות רעועות, תוך ניסיון להשלים את החסר הראייתי שביסודן באמצעות הליכי גילוי ודומיהם (עניין פרטנר, פסקה 20). בפסיקה נקבע שהרף להוכחת תנאי זה אינו מתמצה בכך שבקשת האישור אינה בקשת סרק, אולם הוא נמוך מן הנידרש לצורך אישור התובענה כייצוגית. בתוך כך, אין מקום להכנס לעובי הקורה של טענות ההגנה במסגרת דיון בבקשה לגילוי מסמכים, וזאת על מנת שהדיון בבקשת הגילוי לא יהפוך לדיון בבקשת האישור גופה (ראו מני רבים: רע"א 563/20 ארד נ' אי. בר מים בע"מ, פסקה 13 (24.3.2021); רע"א 2929/19 גולדברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 10 (13.2.2020); עניין אלקטרה, פסקה 13; רע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש, פסקה 13 (7.7.2019); עניין פרטנר, פסקה 20; רע"א 2155/17 קליאוט נ' פרטנר תיקשורת בע"מ, פסקה 6 (24.8.2017); רע"א 7734/16 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' שטיינברג, פסקה 5 (5.12.2016))." [ההדגשות שלי – נ.ע.] מן הכלל אל הפרט.
...
במקרה דנן, סבורני כי לא ניתן לומר שאין סיכוי שהבקשה תאושר בסופו של יום, ובכך די. סבורני כי המבקשים הצביעו על תשתית ראייתית ראשונית מספקת לבקשה זו, בדבר קיומן של שאלות מהותיות משותפות, וכי ככל שיוכחו טענותיהם של המבקשים כי קיים פגם בייצור בעל אלמנטים בטיחותיים, הרי שסבורני כי על פניו, תובענה שכזו עשויה להתקבל, וכי תובענה ייצוגית תהא הדרך היעילה וההוגנת לברור העניין.
לנוכח כל האמור, המשיבות יגלו וימסרו את המבוקש בדרישה א, כאמור בסעיפים 29 - 30 לעיל, לעיונם של המבקשים תוך 30 יום, ולא יאוחר מיום 15.10.2023.
יתר הדרישות נדחות ובכלל זה גם הדרישה למתן מענה לשאלון משלא ניתן כל טעם בענין זה בבקשה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת יסכה רוטנברג) בת"צ 53165-06-22 מהימים 30.1.2024 ו-31.1.2024, במסגרתן הורה בית המשפט למבקשת להגיש תשובה משלימה במסגרת בקשה לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון, ולא נעתר לבקשתה למחיקת תגובתן של המשיבות במסגרת הליך זה. לצדה של הבקשה, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע.
וזו, בתמצית, השתלשלות העניינים הרלוואנטית לענייננו: ביום 24.6.2022 הוגשה נגד המבקשת (להלן: החברה) בקשה לאישור תובענה כייצוגית שעניינה בטענות להפרת החוק לטפול סביבתי בציוד חשמל ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 (להלן: החוק לטפול סביבתי).
ביום 29.1.2024 הגישו המשיבות את תגובתן לתשובת החברה, במסגרתה הגיבו לטענות החברה, וכן צורפו אליה לראשונה דרישותיהן הקונקרטיות לגילוי מסמכים והשאלות שעליהן התבקש מענה (להלן: התגובה).
...
] לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת יסכה רוטנברג) בת"צ 53165-06-22 מהימים 30.1.2024 ו-31.1.2024, במסגרתן הורה בית המשפט למבקשת להגיש תשובה משלימה במסגרת בקשה לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון, ולא נעתר לבקשתה למחיקת תגובתן של המשיבות במסגרת הליך זה. לצדה של הבקשה, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע.
דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף לאור סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: הצו), המורה כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון". החברה סבורה כי הצו לא חל בעניינה, היות שהחלטת בית המשפט קמא שלא להיענות לבקשה למחיקת התגובה אינה מנומקת (זאת, בהסתמך על פסק הדין בעניין רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ (8.12.2015), הקובע כי הצו לא ימנע בהכרח ערר על החלטה בלתי מנומקת).
ואולם, אין בידי לקבל טענה זו. בית המשפט קמא סבר בהחלטתו הראשונה מיום 30.1.2024, אף אם לא ציין זאת ב"רחל בתך הקטנה", כי למרות שהדרישות פורטו לראשונה בתגובה, אין מקום לעשות שימוש בסעד קיצוני של מחיקת התגובה, וחלף זאת יש לאפשר לחברה להגיש תשובה משלימה, במסגרתה היא רשאית, מטבע הדברים, להציג כל טענה שבאמתחתה (ובכלל זה הטענות שהעלתה יום לאחר מכן בבקשה למחיקת התגובה).
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית ומאליה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בתמצית יצוין כי בתאריך 18.1.2023 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד טסלה בטענה כי רכבים אשר נמכרו לחברי הקבוצה כשהם כוללים מערכת התרעה הכוללת חיישנים ב- 360 מעלות, סופקו לחברי הקבוצה בלעדיה (להלן: "בקשת האישור").
יוער כי כבוד הנשיאה (בדימוס) חיות הסתייגה ממבחן זה ברע"א 2224/17 ‏חברת החשמל לישראל בע"מ נ' ורה פרוידמן (27.6.2017), וקבעה כי אין חובה לכלול בבקשה לאישור תובענה ייצוגית מענה מראש לטענות הגנה גם אם צפוי כי תיטענה על ידי הצד שכנגד, שכן מענה זה מקומו "הטבעי" הוא בתגובה לתשובה, אף בשים לב להוראת תקנה 2(9) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, ממנה ניתן ללמוד כי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית יש לכלול את הטענות והראיות המבססות אפשרות סבירה כי התובענה תוכרע לטובת הקבוצה המיוצגת – זאת ותו לא. עם האמור, הובהר כי אין במבחני העזר כדי להחליף את מבחן המענה הישיר, ואי עמידה באחד מהם או יותר, אינה מובילה בהכרח למסקנה כי כתב התגובה חורג מגדר המותר, וכי ישנה הרחבת חזית.
בקשת המבקשים לגילוי מסמכים ומתן מענה על שאלון כידוע, הוראות תקנה 4(ב) בתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010 (להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות") קובעות שני תנאים מצטברים למתן צו גילוי מסמכים בשלב הגשת הבקשה לאישור תובענה כייצוגית.
...
סבורני כי אף דבריו אלו תומכים בטענות המבקשים, כדלהלן: "14. במקרה דנן, הצדדים חלוקים ביחס לשאלה האם קשיי הנזילות, אותם חוו חלק מלקוחות החברה, מאפיינים את תקופת תחילת משבר הקורונה בלבד, כטענת ההגנה של החברה, או שמא גם תקופות אחרות, כטענת המשיבים. בנסיבות המקרה, תצהיר המתייחס לתקופה אחרת, אף אם היא מאוחרת למועד הגשת התובענה, בוודאי עשוי להעיד על שאלה זו ולסייע בבירור הפלוגתא. ודוק, הגם שעילות התביעה מבוססות על ראיות שהציגו המשיבים בבקשת האישור ואשר, מטבע הדברים, נוגעות ליכולת הלקוחות למשוך את הכספים בתקופה עובר להגשת הבקשה, אין משמעות הדבר כי לראיות הנוגעות להתנהלות החברה בתקופה מאוחרת יותר, אין מניה וביה כל רלוונטיות לבחינת יכולת החברה לעמוד בהתחייבות הנטענת לנזילות מיידית (התחייבות המוכחשת על ידי החברה)." לאור האמור, במקרה דנן, איני סבור כי ניתן למנוע מהמבקשים את הגשת הראיות הנוספות המבוקשות, כאשר בשלב בקשת האישור אלו לא היו קיימות, וכאשר הצורך בהן עלה רק בשים לב לתשובת המשיבה לבקשת האישור, והנימוקים לדחיית בקשת טסלה, כמפורט לעיל, יפים גם לעניין זה. ככל שברצון המשיבה להגיש אף היא ראיות נוספות בעניין זה, רשאית היא לעשות כן במסגרת כתב הטענות המשלים שיוגש, כאמור בהחלטתי בבקשת טסלה.
סיכום לנוכח כל האמור, מצאתי לדחות את בקשת טסלה תוך מתן היתר לטסלה להגיש כתב טענות משלים, ולהיעתר לבקשות המבקשים בחלקן, כמפורט לעיל.
אשר לשאלת ההוצאות, משסבורני, כאמור, כי בקשת טסלה לא הוגשה בחלל ריק, כמו גם בשים לב לכך, אף התנגדותה לבקשות, לא ראיתי לעשות צו להוצאות לטובת מי מהצדדים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע והשתלשלות העניינים וזו, בתמצית, השתלשלות העניינים הרלוואנטית לענייננו: המשיבים, עובדי חברת החשמל לישראל (להלן: המבקשים המייצגים), הגישו בקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית נגד המבקשת, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: הראל), בה בוטחו כחלק מתנאי עבודתם (להלן: בקשת האישור).
בהמשך להגשת בקשת האישור והתגובות לה, ביום 26.11.2023 הגישו המבקשים המייצגים לבית המשפט קמא בקשה לגילוי מסמכים רבים הקשורים, על פי הנטען, לפרשה שבמוקד בקשת האישור, וכן בקשות למסירת פרטים נוספים ולמענה על שאלון (להלן: בקשת הגילוי).
בכל הנוגע לתנאי שעניינו קיומה של תשתית ראייתית ראשונית להתקיימות התנאים לאישור התובענה כייצוגית – נקבע, תוך הסתמכות על עמדות השופטים בעיניין חנוכה, כי הוא מיתקיים במקרה הנידון, ובאשר לתנאי שעניינו רלוואנטיות המסמכים שגילוים נידרש והשאלות שהמענה להן מבוקש – נקבע כי גם הוא מיתקיים ביחס לרוב המסמכים והשאלות הנזכרים בבקשת הגילוי.
...
על רקע זה, סבורני כי אכן צלחו המבקשים המייצגים את משוכת התשתית הראייתית הראשונית, ולו לנוכח הכרעת בית משפט זה בעניין חנוכה.
נוכח האמור, אין בידי לקבל את טענת הראל כי מסמכים אלו אינם רלוונטיים כיוון שאין צורך "לדייק את לוח הזמנים לצרכי הכרעה בבקשת האישור" (פסקה 61 לבקשת רשות הערעור).
חברה לביטוח בע"מ נ' פלד, פסקה 8 (22.1.2023)), וכך בוודאי בהינתן דבריי שלעיל ביחס לגופה של הנמקה קצרה זו. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו