בקשת גילוי מסמכים בתביעה על זכאות לפנסיה תקציבית

בבקשתה התייחסה המבקשת למתכונת ההעסקה של העובדים הזרים בענף הסיעוד אשר העסקתם ממומנת באמצעות תקציבים שמעביר המל"ל לנותני השירותים (חברות ועמותות שזכו במיכרז לאספקת שירותים) אשר מעסיקים את העובדים בפועל ומשלמים את שכרם וזכויותיהם.

המבקשת גורסת כי מאז שנת 2008 חברות הסיעוד מקבלות תשלום מלא מהמוסד לביטוח לאומי בגין תשלום הפרשות לפנסיה לעובדים, ואולם, במהלך השנים חלק מחברות הסיעוד ובכלל זה גם המשיבה פעלו בנגוד להנחיות המוסד לביטוח לאומי, נימנעו מלשלם לעובדים הזרים בענף הסיעוד תשלומים בגין הפרשות לפנסיה (גמל + פצויי פיטורים) ובכך התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור והעובדים, כאשר העובדים ,שבחלקם עזבו בנתיים את ישראל ,כלל לא ידעו על זכויותיהם.

על רקע האמור מן הראוי להזכיר כי חוק תובענות ייצוגיות מונה תנאים מקדמיים נוספים המהוים תנאי סף בדרך לאישור תביעה ייצוגית ובכלל זה כי לתובע יש עילת תביעה אישית (סעיף 4 (א)(1) לחוק, כי עילת התביעה מפורטת בתוספת השניה לחוק, כי אין מניעה אחרת שנקבעה בדין (לדוגמא לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות (תביעת השבה נגד רשות); או לפי סעיף 10(3) לתוספת השנייה (תביעה נגד מעביד שחל עיו הסכם קבוצי)) – פשיטא ששאלת העמידה בתנאי הסף צריכה אף היא להישקל בעת שנדונה בקשה למתן צו לגילוי מסמכים.

...

אבהיר כי בשלב זה אין בידי לקבל את טענת ב"כ המבקשת כמפורט לעיל, לפיה התובעת פוטרה מעבודתה ("לא נתנו לה להכנס לבית") שכן טענה זו סותרת את גרסתה הראשונה של התובעת (כפי שפורטה במכתביה למשיבה ובכתב התביעה לפיה "עזבה" את מקום עבודתה), סתירה אשר כשלעצמה עשוייה לעורר קושי בהליך מסוג זה. עוד אציין, כי מהמסמכים שצורפו לכתבי הטענות עולה כי מיד לאחר שהמבקשת הודיעה למשיבה באמצעות ב"כ כי היא נמצאת בישראל וביקשה לבצע "גמר חשבון" ולקבל את זכויותיה לגמל ולפיצויי פיטורים נשלחו אליה המחאות על מלא הסכום.

כללו של דבר מכל הטעמים שפורטו לעיל : הן לעניין סיכויי התביעה, הן לעניין הספק ביחס לקיומה של עילת תביעה אישית והן לעניין הקשיים בניסוח הבקשה והתביעה, אני סבורה כי בשלב זה של ההליך לא עלה בידי התובעת להציג תשתית ראייתית ראשונית להוכחת טענותיה.

משבקשתה לגילוי מסמכים נדחתה על כל חלקיה, המבקשת תשלם למשיבה בתוך 30 יום הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

הרקע הרלוואנטי – המבקשת הגישה תביעה כנגד המשיבה למתן צו עשה ותשלום סכומים הנובעים, לשיטתה, מהפער בין מסלול הפנסיה לו היא הייתה זכאית לבין זה שאליו היא שויכה בפועל.

המשיבה הגישה כתב הגנה מטעמה ובו טענה, בין היתר, כי המבקשת לא הייתה זכאית בתקופה הרלוואנטית להיות מבוטחת במסלול של פנסיה תקציבית.

דיון והכרעה - תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בסוגית מתן צו לגילוי מסמכים הנה שאלת רלבאנטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון.

בשולי הדברים יצוין, כי משנמצא כי למסמכים מושא הבקשה אין כל רלוואנטיות לניהול הליך, והואיל ולמבקשת פתוחה הדרך להוכיח תביעתה באמצעות זימון עדים רלוואנטיים, לא מצאתי כל טעם להתיר את גילוי המסמכים תוך השחרת הפרטים המזהים.

...

לאחר בחינת הבקשה שלפניי, בהתחשב בסוג המסמכים המבוקשים, במידת תרומתם לדיון בתיק ובשאלת הפגיעה בצדדים שלישיים, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לאור כל האמור – הבקשה נדחית.

המסמכים שגילויים התבקש הם בתמצית, כפי שפורט בסעיף 1 לבקשה: כל המסמכים וההתכתבויות בין המדינה לבין הנתבע 1 (צוק) או מי מטעמו, הקשורים למו"מ שניהלה עמו המדינה בעקבות החריגות שנמצאו בשכרו; תעוד ומסמכים לגבי העסקת צוק במשרד החינוך בתקופה המקבילה להעסקתו בעגור (ומעט קודם לכן, משלהי 1994) לרבות העסקתו במשרד החינוך לאחר תום תקופת החל"ת, החל משנת 1998; תעוד ומסמכים לגבי סיום העסקתו של צוק במשרד החינוך והסיבות לכך, וכל שסוכם או הוחלט לגבי סיום העסקתו במשרד; מסמכים ואסמכתאות לגבי שיעור (באחוזים) וסכום הפנסיה התקציבית שקבל צוק ממשרד החינוך עם פרישתו; כל המסמכים, ההסכמים וההתכתבויות המצויים בידי המדינה בעיניין העסקתו וסיום העסקתו של צוק בעריית באר-שבע, בדגש על זכויותיו הפנסיוניות מהעירייה.

המדינה בתגובתה, לא היתנגדה לגילוי המסמכים המבוקשים, ככל שלא מדובר במסמכים פנימיים, וכפוף להשחרת מסמכים המכילים פרטים לגבי צדדים שלישיים.

לאחר שבחנתי את הבקשה סברתי כי אין מניעה להורות על גילוי המסמכים המבוקשים, לאור תגובת המדינה ובשים לב לעובדה כי אין בפני בקשה לתיקון כתב התביעה, ככל שהוא נוגע לעילות התביעה כנגד צוק, ולכן אין לקבל את טענתו כי הגשת כתבי הטענות בהליך טרם הסתיימה.

...

לאחר שבחנתי את הבקשה סברתי כי אין מניעה להורות על גילוי המסמכים המבוקשים, לאור תגובת המדינה ובשים לב לעובדה כי אין בפני בקשה לתיקון כתב התביעה, ככל שהוא נוגע לעילות התביעה כנגד צוק, ולכן אין לקבל את טענתו כי הגשת כתבי הטענות בהליך טרם הסתיימה.

נוכח האמור, הבקשה מתקבלת.

סוף דבר בקשות התיקון מתקבלות כמפורט לעיל.

בנוסף טוען התובע כי בסמוך לחודש ינואר 2018 נתגלה לו כי עם המעבר מהשב"ס לרשות להגנת עדים בשנת 2011, הוא הועבר ממסלול של פנסיה תקציבית למסלול של פנסיה צוברת מבלי שהובהרו לו השלכות המעבר ועל כן הוא תובע להשיבו למסגרת של פנסיה תקציבית ולהפקיד לו את כל הכספים המגיעים לו בגין כך. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי התובע אינו זכאי לשני חודשי היסתגלות מהטעם שהחל את קורס המאבטחים במשרד החוץ מיד לאחר שסיים את עבודתו ברשות להגנת עדים.

מן הכלל אל הפרט במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים ספציפי מבקש התובע לקבל את המסמכים הרלוואנטיים בהם מופיע רישום הפנסיה הצוברת של התובע כדלקמן: "הנתבעת מתבקשת לגלות את כל המסמכים הרלוואנטיים בהם מופיעים כספי הפנסיה שנרשמו לטובת התובע. הווי ברור כי בפועל לא מופרשים כספים אלא נרשמת הזכות עת מדובר בכספי מדינה לעניין פנסיה צוברת ולכן מתבקש הרישום של הזכות הנצברת". הנתבעת טוענת בתגובתה כי הבקשה מנוסחת באופן גורף וכללי וכי התובע לא פירט לאלו מסמכים הוא מכוון.

...

הנתבעת טוענת בתגובתה כי המועד להגשת בקשות מקדמיות והשלמת גילוי מסמכים חלף וכי אף לגופם של דברים אין מקום להיעתר לבקשה למתן צו לשאלון מהטעם שלשם כך נדרשים בבית הדין לעבודה טעמים מיוחדים והתובע לא הצביע על כל טעם מיוחד.

לפיכך הבקשה למתן צו לשאלון ולמתן תשובות ופרטים נוספים נדחית.

בנסיבות אלה דין הבקשה לגילוי מסמכים להידחות.

סוף דבר הבקשה למתן צו לשאלון ולפרטים נוספים, כמו גם הבקשה לגילוי מסמכים נדחית.

(להלן – התכתובות) המסגרת המשפטית הבקשה שבפנינו הנה לגילוי מסמכים לצורך מימוש ומיצוי זכותם של התובעים לשימוע.

אין בפנינו חולק על זכותם של התובעים לשימוע בטרם תיתקבל החלטת הנתבעת לסיווגם הפנסיוני ועל כן לא נרחיב בעיניין.

הנתבעת אינה מעלה כל טענה כנגד היתנהלות התובעים ולא מסתמכת על מקרים אחרים, כך שביחס למסמכים ומידע שהנתבעת מחויבת לגלות לתובעים, כמפורט בסעיף 15 לעיל, אין למעשה חומר נוסף על זה המצוי כבר בידי התובעים; והתובעים אינם טוענים אחרת.

חוות הדעת לטענת התובעים מדובר במסמך כתוב, סדור ומגובש, בו הבהירה הנהלת בתי המשפט כי היא מצדדת בעמדת השופטות (בדבר זכאותן לפנסיה תקציבית) וכי נכתבה חוות דעת משפטית בנושא, לכאורה כנגד עמדת מנהל הגימלאות במשרד האוצר.

...

לא מצאנו יסוד עובדתי כלשהו לטענה מרומזת זו. הנתבעת הבהירה מפורשות מהם המקרים הנדונים על ידה במקביל לעניינם של התובעים והנתונים העובדתיים הרלוונטיים לאותם מקרים ידועים לתובעים.

סוף דבר לנוכח האמור לעיל, הגענו למסקנה כי דין הבקשה לגילוי המידע ו/או המסמכים שנותרו במחלוקת להידחות וכך אנו מחליטים.

מכיוון שמדובר בהליך בהתהוות וביחסים נמשכים – אנו קובעים כי כל צד ישא בהוצאותיו.