מכל מקום, ההחלטה להשחיר את הנתונים היתה של המשיבות, ובנסיבות המקרה שלפנינו אין לנו אלא להפעיל – לטובת המבקשים – את החזקה העובדתית הידועה שככל שהיו המשיבות נמנעות מלהשחיר את הנתונים המספריים, היה בהם כדי לתמוך בעמדת המבקשים דוקא;
שנית, המבקשים הגישו כראיה בכתב התומכת בגירסתם העתק מתוך אתר האנטרנט של הקבוצה (נספח ד' לתשובתם), שבו נאמר כי:
"קל אוטו עוסקת בהשכרת רכב בארץ לאנשים פרטיים ולעסקים שנים רבות. לחברה ידע וניסיון רב בתחום השכרת הרכב והיא משרתת מדי שנה אלפי לקוחות. בקל אוטו מיגוון כלי רכב המותאמים לצרכיהם של סוגים שונים של אוכלוסיות. מתוך הכרה השוק ניבנו אפשרויות ייחודיות של השכרת רכב בזול רק לסופי שבוע או לפרקי זמן קצרים אחרים, במחירים אטרקטיביים ובתנאים משופרים".
שלישית, כראיה נוספת לכך שתחום עיסוקה המרכזי של הקבוצה הנו בהשכרת רכב, הגישו המבקשים את דוח BDI, הסוקר את פעילות המשיבה 2 (נספח א' לכתב התשובה), שכך ובסדר הזה מתוארים בו תחומי העיסוק של החברה:
"שירותים, השכרת מכוניות נוסעים; תחבורה, השכרת רכב; סטונאות, כלי רכב; שירותי מימון – הלוואות; משכנתות ואשראי ליסינג (מימון) לציוד; ליסינג (מימון) לכלי רכב".
בהמשך לדוח זה מתוארת פעילות המשיבה 2 כך:
"החברה עוסקת במתן שירותי השכרת רכב בליסינג תפעולי ומימוני לזמן ארוך, ומהוה חלק מקבוצת 'קל אוטו' המספקת מיגוון שירותים בתחום";
רביעית המבקשים הגישו עוד ראיה לתחומי העיסוק של הקבוצה (נספח ג' לכתב התשובה) – ברושור המתאר את תחומי פעילות הקבוצה, ובו נימסר כי תחומי הפעילות של הקבוצה הם אלה: ליסינג תפעולי ומימוני, מכירת רכב וטרייד אין, והשכרת רכב;
חמישית המשיבות, מנגד, נימנעו מלהציג מסמכים בכתב שלהם, שיש בהם כדי להוכיח כי עיקר הפעילות שלהן אינו בתחום השכרת הרכב (כולל ליסינג תפעולי), וכל שצרפו לתגובה שהגישו היה מיסמך קצר ודל.
באותה החלטה נקבע כי אמנם אין לחייב את המשיבות בגילוי מסמכים רחב הנוגע לפעילותן – מעבר לדוחות הכספיים – אך המשיבות הוזהרו כי "ככל שמצויים [מסמכים] כאלה בידי המשיבות ייתכן שהיא תעשה נכון אם תגלה אותם למבקשים... שכן בהחלט ייתכן כי במסגרת הדיון בבקשה לאישור תנתן משמעות ראייתית לכך שהמשיבות טענו טענות כאלה ואחרות לגבי עיקר פעילותן, וזאת בלא לתמוך טענות אלה במסמכים כלשהם";
שישית מנהל הכספים של המשיבות, שהעיד מטעמן, העיד כי המשיבות 1 ו – 2 עוסקות ב"ליסינג, מכירה והשכרה" (עמ' 19 ש' 8).
יודגש, כי זוהי אף עמדתם המפורשת של הצדדים להסכם הקבוצי (ראו עמדת לישכת המסחר שהוגשה ביום 23.6.19 ועמדת ההסתדרות שהוגשה ביום 30.6.19), ולכל האמור נוסיף כי ניתן ללמוד על כך שהתחולה הגיאוגרפית הנכונה היא על כל מחוזות תל-אביב והמרכז גם מפסק דין ליטוס (שם), שניתן בבית הדין הארצי לפני שנים ספורות, ומפסקי הדין המוזכרים בו. נבהיר, כי התחולה הגיאוגרפית הרחבה יותר מובילה למסקנה עובדתית לפיה צו ההרחבה חל על המשיבות, לאור כך שמרבית סניפיה מצויים בתחום מחוזות תל אביב והמרכז (רשימת הסניפים צורפה לתגובה לבקשה) וכן לאור העובדה שנציג המשיבות אישר בחקירה הנגדית שלמשיבות מרכזים גדולים יחסית (ובהם משרד ההנהלה) שבכל אחד מהם מועסקים עשרות עובדים בתל-אביב, חולון, ופי גלילות (עמ' 17 ש' 6 ואילך).
...
טענות הגנה נוספות
להלן נתייחס על דרך הקיצור לטענות נוספות שהעלו המשיבות כנגד אישור התובענה כייצוגית, ונסביר מדוע אין בידינו לקבלן:
ראשית, הטענה כי לא מדובר בשאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה, על פני הדברים, אם אכן יקבע בסוף ההליך כי צו ההרחבה בענף השירותים חל על המשיבות, כי אז ברור כי חברי הקבוצה יהיו זכאים לפיו לפיצוי על אי ביצוע הפרשות לפנסיה.
שנית, הטענה בעניין היותה של הקבוצה מוגדרת, לטענת המבקשים, עובדי הקבוצה אינם קבוצה מוגדרת של תובעים, ומטעם זה יש לדחות את הבקשה.
דין הטענה להידחות, באשר היא עומדת בניגוד לפסיקה הברורה לפיה אין כל קושי לאשר תובענה ייצוגיות כאשר חברי הקבוצה הם כל עובדי מעסיק מסוים, אף שתמיד – כמו במקרה שלפנינו – המדובר בקבוצה שמספר חבריה מוגדר וניתן לאיתור;
שלישית, עניין הפניה מוקדמת – נחה דעתנו כי המבקשים אכן פנו למשיבות בפניה מוקדמת קודם לפניה לבית-דין זה, ועל כן אנו דוחים את טענת המשיבות כי יש לדחות את הבקשה לאישור רק על שום פרק הזמן הקצר לשיטת המשיבות שחלף בין הפניה לבין הגשת הבקשה (וממילא, נזכיר, על פי פסיקתו העדכנית של בית-הדין הארצי, קיים ספק של ממש האם קיימת חובת פנייה מוקדמת למעסיק בטרם פניה לבית-דין זה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ראו: ע"ע 20957-05-11 שרעבי נ' רשת בטחון בע"מ (21.11.17, ראו את עמדתו של כב' הנשיא יגאל פליטמן ואת עמדתה של כב' סגנית הנשיאה (כתוארה אז) ורדה וירט-לבנה, והאסמכתאות שם));
רביעית, הטענות לחוסר תום לב – לא מצאנו כל יסוד לטענות נעדרות הפירוט של המשיבים לפיהן המבקשים פועלים בחוסר תום לב וממניעים זרים, וכל שנאמר על טענות אלה שמוטב היה לולא נטענו;
ולבסוף נחה דעתנו כי ב"כ המבקשים, שהינו פרקליט בעל ניסיון בייצוג בתיקי תובענות ייצוגיות בבית-דין זה, ייצג בצורה הולמת את עניינם של חברי הקבוצה, ולא מצאנו כל יסוד לטענות המשיבות בעניין זה.
לסיכום
לאור כל המפורט לעיל, יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, אך זאת רק כנגד המשיבות 1 ו-2 (שפעילותן מוזגה), ורק בעילת צו ההרחבה בענף השירותים, להבדיל מעילת צו ההרחבה בענף התובלה, והכל בהתאם למפורט להלן:
חברי הקבוצה: כל מי שהועסק על ידי המשיבות 1 או 2 החל מיום 1.8.10 (שבע שנים קודם להגשת הבקשה לאישור) ועד ליום אישור תובענה ייצוגית זו (18.8.19).
