בקשת גילוי מסמך חסוי בהתאם לסעיף 59 לתקנות סדר הדין האזרחי

2) ביחס לסעיף (1) ציין הנתבע כי הוא מוכן להעביר במעטפה סגורה העתק מהאפליקציה שבפיתוח והטיפול בפן הרגשי (בו לא עוסקת המבקשת) לעיונו של ביה"ד בלבד (מכוח תקנה 59 לתקנות סדר הדין האזרחי 2018 ותקנה 119 לתקנות הישנות) על מנת שביה"ד ייווכח שאין באפליקציה והטיפול של הנתבע כל רלוואנטיות לענייניה של התובעת.

ונפסק: "סמכות בית הדין לעבודה בעיניין גילוי מסמכים, יסודה בתקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב –1991 (להלן - התקנות) הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". נפסק כי למבחן הרלוואנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף), במסגרתו יש לבחון אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העקרי; וההיבט הרחב, במסגרתו על בית הדין להדרש לאנטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, גם על הציבור וצדדים שלישיים (ר' ע"ע 494/06, מדינת ישראל-נציבות המים נ' קלרק אבנציק, פורסם בנבו).

...

אין הפניה ספציפית זה הכל מכל כל ללא מיקוד.זאת בנוסף לכך שעלול להיחשף מידע אישי של צדדי ג' מטופלים העלולים להיפגע ואין להתיר זאת כלל.בקשה זו נדחית.

הנתבע כבר גילה את תעודת עוסק פטור שלו בהליך הזמני ודי בה. בקשה לגילוי מסמכים נוספים ביחס לעוסק פטור נדחית.

מאחר ומרבית הבקשות של התובעת נדחו, כל אחת מנימוקיה , חלק מהמסמכים כבר גולו וחלק הוכחש עצם קיומם תשלם התובעת שכ"ט ב"כ הנתבע בסך 5,000 ₪ סכום זה ישולם תוך 30 יום.

סעיף זה קובע כי לא תנתן רשות ערעור על "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעיניין גילוי מיסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון"; ובעניינינו אין מחלוקת כי החלטת בית המשפט המחוזי היא החלטה לפי פרק ט' לתקנות, שכותרתו "הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים". המשמעות היא שניתן לידון בבקשת רשות העירעור רק ככל שהיא נסבה על החלטה בעיניין "גילוי מיסמך פלוני" או "עיון במסמכים" או "טענת חיסיון". המונח "מיסמך פלוני" שבסעיף 1(10) לצוו מופיע גם בתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), שהיו בתוקף בעת הגשת בקשת רשות העירעור (כיום הוחלפה תקנה 113 בתקנה 59(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

טרם סיום יצוין עוד, כי בהתאם לסעיף 1(8) לצוו, לא תנתן רשות ערעור על "החלטה בעיניין הטלת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו". משכך, אין לשעות לטענות המבקשים בנוגע לכך שלא נפסקו לטובתם הוצאות בהחלטה בבקשת הגילוי – ואולם כפי שיפורט להלן, ראיתי לנכון לתת לדברים ביטוי בפסיקת ההוצאות בהליך שלפניי.

...

לאחר עיון בכתבי הטענות בבקשת האישור, הגיעה הערכאה הדיונית לכלל מסקנה כי עמדה זו של חברות הביטוח תוחמת את גדר המחלוקת בין הצדדים, כך ששאלת אמינותו של המידע שעליו מבוססים נוהלי החיתום במקרה ספציפי, אינה רלוונטית לדיון בשלב האישור.

משהגעתי למסקנה כי לא נפל פגם בקביעתו של בית המשפט המחוזי בנוגע לרלוונטיות המסמכים המבוקשים, ממילא מתייתר הדיון בטענה שלפיה לא הונחה בבקשת האישור תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה גילוי מסמכים; ואומר רק כי לא מצאתי שיש בטענה זו ממש.

סוף דבר התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

בקשות לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (שיכולה להתייחס גם לסוגי מסמכים), כמו גם בקשה למענה על שאלונים, תוכרענה לאחר בחינת שני רכיבים עקריים; רלוואנטיות המידע המבוקש (ראו גם תקנות 56(א) ו- 57 לתקנות סדר הדין האזרחי) ומידת ההכבדה שיש במתן הצוו על הצד ממנו נידרש הגילוי (רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין (13/10/2009)).

ככל שהנתבעים עומדים על טענתם כי חשיפת המידע יפגע בפרטיותם של צדדים שלישיים וכי הם חוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח, הם רשאים להגיש את המסמכים לעיון בית המשפט בצרוף בקשה מפורטת, וזאת בהתאם לסעיף 59(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2019.

...

סוף דבר הבקשות מתקבלות באופן חלקי, בהתאם לכל שפורט לעיל.

עם זאת, בשים לב לכך שבקשות התובעים שכנגד כנגד קבוצת שחקים ובדרך הירוקה בע"מ נדחו כמעט כליל, אני מורה כי התובעים שכנגד ישאו בהוצאותיהם של הנתבעים שכנגד בגין בקשות אלה, כך שכל אחד מן התובעים שכנגד ישלם לשחקים ולחברת בדרך הירוקה סך של 1,500 ₪.

על כן, אני קובע כי הצדדים יתייצבו לדיון מקדמי ביום 19.102022 שעה 14:00.

בפני בקשת הנתבע 2 להורות לנתבעת 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") לגלות מיסמך הנטען על ידה כחסוי, בהתאם להוראות סעיף 59 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

...

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: הרשות תגלה לצדדים את מסמכים 8-10, 12-15 לטבלה שלעיל.

אינני נעתרת לגילוי מסמכים 12-15 לטבלה.

יחד עם זאת נוכח השלב המאוחר בו הגיש המבקש את בקשתו, אני קובעת כי הרשות תשלם הוצאות מופחתות בשיעור של 1,000 ₪ במיוחד כדי לבטא את העובדה שהרשות טענה לחיסיון ביחס למסמכים שכבר המציאה בפועל.

ככלל, "תיקיה של רשות ציבורית פתוחים בפני כל אדם "הנוגע בדבר" – קרי, מי שיש לו עניין לגיטימי לעיין באותם מסמכים" (ענין דור תעשיות, פסקה יד'), אולם נוכח ההכבדה הנטענת על ידי רמ"י לפיה מדובר בדרישה "רחבה וכוללנית" (סעיף 4 לתשובת רמ"י) וכן נוכח השיקולים המצויים בבסיס החיסיון על מסמכים פנימיים כפי שציינתי לעיל, ראיתי להורות לנתבעת בהתאם לסמכותי כאמור בתקנה 59(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, להעביר לעיוני במעטפה סגורה את המסמכים שראתה לחסות כדי שאוכל להתרשם "אם יש ממש בטענה זו". אשר למסמכים האחרים בתיקים כמבוקש, הרי שהנתבעת צרפה אותם לתשובתה ועל כן מתייתרת ההחלטה בעיניין זה. בסעיפים 3-4 לדרישת הגילוי, התבקשו "תיק ההדמיה" וחוות דעת תכנונית.

...

תחילה לציין כי אני סבורה שהרלוונטיות של חוות הדעת היא משמעותית והבקשה לגילוין מוצדקת שכן הן 'עשויות' להיות רלוונטיות להליך (ענין בן צבי, פסקה 12), נוכח האמור בסעיף 7.1.3-7.1.5 להסכם המכר בין בזק למגדלי נעימי (נספח 3 לבקשה) לפיהם בזק תישא בהיטל ההשבחה שיחול על הנכס בגין תב"ע שאושרה ונכנסה לתוקף לאחר פרסום עד ליום חתימת ההסכם האמור, וכן כי ידוע למגדלי נעימי כי בזק זכאית "לקבל מהמינהל מחצית מהיטל ההשבחה שתשלם" (סעיף 4 לבקשה), ועל כן הייתי מורה כבר עתה לגלות את חוות הדעת ואולם כדי לא לגרום נזק כלשהו לאור טענת בזק לסודות מסחריים במסגרת חוות הדעת אני מורה לבזק להעביר לעיוני את חוות הדעת ולציין בבירור מהם הסודות המסחריים המצויים שבחוות הדעת.

לא ראיתי לקבל את טענת התובעת בדבר העדר רלוונטיות, ואני סבורה כי הם בהחלט עשויים להיות רלוונטיים ומכל מקום לאור ההלכה הפסוקה בדבר גילוי מסמכים רחב, ובהעדר סיבה ממשית לאי גילוים למעט רלוונטיות, אני מורה על גילויים.

מאחר שהטעם היחידי שבשלו סבורה התובעת כי אין לגלות את החלטות הדירקטוריון הן מטעמי רלוונטיות, לא ראיתי לקבל את עמדתה ואני מורה לגלות את החלטת הדירקטוריון אותה ציינה התובעת מאחר שהיא עשויה בהחלט להיות רלוונטית להליך זה, וכן אני מורה לתובעת להצהיר כי זו החלטת הדירקטוריון היחידה בעניין עסקת המכר למגדלי נעימי.

תקנה 56(א) לתקנות קובעת כי בעל דין יכול לשלוח שאלות למענה בעל דין אחר "ובלבד שהן נוגעות לעניין הנדון ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה...". התרשמתי כי לנוכח טענת רמ"י בדבר התעשרות שלא כדין לכאורה שמקורה בתביעת בזק לגבי סכומים שכבר קיבלה ממגדלי נעימי ולאור הרף הנמוך הנדרש בעניין הרלוונטיות כפי שציינתי לעיל, ראיתי להורות על מענה לשאלון שבהחלט עשוי להיות רלוונטי להליך זה. סוף דבר לאור האמור, אני מקבלת את הבקשות לגילוי מסמכים באופן חלקי וכן את בקשת הנתבעת למענה על השאלון, הכל כמפורט בהחלטה.