בקשת גילוי ועיון במסמכים בתביעה נגזרת נגד בנק

הליך הגילוי והעיון במסמכים ביום 2.2.2014 הגיש ישעיהו נשר (להלן: המשיב), בעל מניות בבנק הפועלים בע"מ, בקשה לגילוי ועיון במסמכים, לפי סעיף 198א לחוק החברות (תנ"ג 1905-02-14), במטרה לבחון אפשרות להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בנק הפועלים בע"מ (להלן: המבקש או הבנק) ומספר נושאי משרה, הם המשיבים 20-1 (להלן: נושאי המשרה), שכיהנו בתקופה מסוימת כחברי דירקטוריון ו"ועדת האשראי" בבנק (להלן: הבקשה לגילוי ועיון במסמכים).

...

כאמור, עובר להגשת הבקשה לאישור התביעה הנגזרת נקט המשיב בהליך לגילוי ועיון במסמכים, אשר בסופו של דבר נדחה מחמת העדר תשתית ראייתית ראשונית.

על כן, ככל שהבקשה לאישור התביעה הנגזרת מבוססת מבחינה מהותית על אותו מסד ראייתי שהיה מונח בבסיס הבקשה לגילוי ועיון במסמכים, הרי שהיה בכך כדי לשמוט את הבסיס לבקשה לאישור התביעה הנגזרת כבר בשלב זה. בירורה של סוגיה זו פשוט באופן יחסי, מהיר, ועשוי להביא למסקנה ברורה.

בקשת מתן רשות הערעור נדחית.

תמצית העובדות וההליכים משיב 1, בעל מניות בבנק (להלן: המשיב), הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לגילוי ועיון במסמכים מסוימים מכוח סעיף 198א (להלן: בקשת הגילוי).

זאת על מנת לבחון אפשרות הגשתה של בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם הבנק כנגד נושאי משרה ועובדים של הבנק.

לעניין המסמכים המבוקשים – כפי שציינתי בעיניין אחר המעורר סוגיות דומות באורח כללי (רע"א 6122/14 בנק הפועלים נ' נשר (6.5.2015)), סעיף 198א מדגיש את הצורך בקיומה של תשתית ראייתית ראשונית לצורך העתרות לבקשה לגילוי כחלק מהליך התביעה הנגזרת.

...

המשיב טוען כי הניח בפני בית המשפט קמא תשתית ראייתית ראשונית – ולשיטתו אף למעלה מכך – בדמות טיוטת הדו"ח. עוד נטען כי הבקשה למתן רשות ערעור לוקה בחוסר תום לב דיוני, וכי תיאור הבנק – לפיו רק על יסוד המסמכים שהועברו לבית המשפט המחוזי מכוח תקנה 119 הוא הגיע למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית – אינו תיאור נכון של הדברים.

בנסיבות הייחודיות של המקרה דנא, לרבות התפתחויות שונות – הן עובר להגשת הבקשה לגילוי והן לאחריה – סבורני כי אין הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט קמא במסגרת הביקורת הערעורית על ההחלטה הנידונה.

נראה לי כי די במסמכים המבוקשים שיועברו לידו בהתאם להחלטה זו. הדבר יאפשר למשיב לבחון את אפשרות הגשתה של בקשה לאישור תביעה נגזרת, כפי שנועדה בקשת הגילוי לעשות.

התוצאה היא כי על הבנק להעביר לעיון המשיב את המסמכים המבוקשים, אך לא את הדו"ח הסופי.

בקשת המחיקה הוגשה על ידי ד"ר שולמית שרון (להלן: "שרון" או "המבקשת"), היא המבקשת בתנ"ג 89-03-15 – בקשה לאישור תביעה נגזרת כנגד בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק" ו"בקשת שרון"), ביחס לתנ"ג 4846-05-20 גנסין נ' בנק הפועלים ותנ"ג 48658-05-20 לבון נ' בנק הפועלים – שתיהן בקשות לגילוי ועיון במסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות כנגד הבנק (להלן ובהתאמה: "בקשת גנסין" ו"בקשת לבון").

...

סיכומו של דבר, בגין פרשת החקירות בארה"ב מתנהלים שני הליכים במקביל כנגד הבנק: בקשת שרון המתוקנת (אשר אוחדה עם בקשת בן עמי) בפני הש' אלטוביה – היא בקשה לאישור תביעה נגזרת, וכן בקשת לבון לגילוי ועיון במסמכים מכוח סעיף 198א. בקשת המחיקה ביחס לבקשת גנסין התייתרה נוכח בקשת הצדדים (המבקשת עמית גנסין, חברת עורכי דין, והבנק) לדחיית ההליך בהסכמה – בקשה שתידון אף היא במסגרת החלטתי זו. בקשת המחיקה טענות המבקשת לשיטת המבקשת בקשת לבון עוסקת באותה פרשה של החקירות בארה"ב – לגביה הוגשה בקשת שרון, כאשר בקשת שרון המתוקנת עוסקת בכל הנזקים והעילות הנטענים בבקשת לבון.

בשים לב לנסיבות דנן, נוכח קיומה של בקשת שרון – בקשת אישור קודמת בזמן, וכלל הנסיבות שתוארו בהחלטתי זו לרבות עבודתה של הוועדה הבלתי תלויה והעובדה שהדיון בפרשה מצוי בשלב מתקדם בפניה, מצאתי להיעתר לבקשת הדחייה.

לא ניתן צו להוצאות בהקשר זה. סוף דבר מכל הטעמים האמורים לעיל, אני מורה על מחיקת בקשת לבון.

הצדדים לתנ"ג 89-03-15, בקשת שרון, יעדכנו את בית המשפט (הש' אלטוביה) בדבר מתן החלטתי זו. ניתנה היום, כ"ז אב תשפ"א, 05 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.

במסגרת התשובה לבקשה ערך כץ טבלה המסכמת את עיקר ההבדלים בין שתי הבקשות, ממנה עולה כי לבקשת אהרוני לא צורפו: הסכם ההיתקשרות בין הבנק לרשויות בארה"ב וכתב האישום המותנה שהוגש נגד הבנק בארה"ב, אשר לטענת כץ הם "תנאי בלעדיו אין לצורך ביסוסה של תשתית ראייתית ראשונית". מסמכים אלה נוצרו לאחר הגשת בקשת אהרוני ובבחינת העדרותם של מסמכים אלה, יש להיתחשב במדיניות השיפוטית הנוגעת למערך התמריצים הגלום במנגנון התביעה הנגזרת.

עוד יש להדגיש בעניינינו, כי לצורך אישור בקשה לגילוי ועיון במסמכים, די להציג בפני בית המשפט "תשתית ראייתית ראשונית", לפיה התביעה הנגזרת וניהולה הן לטובת החברה והמבקש עצמו אינו פועל שלא בתום לב. אוסיף, כי היתנהלות מינהלי החברה במסגרת החקירה הפלילית ביחס לפעולות המזיקות, ככל שהיא מכוונת נגד החברה, היא בבחינת "סיפור חדש" העומד בפני עצמו למבחן טובת החברה במסגרת מנגנון התביעה הנגזרת.

...

במצב דברים זה, אין לאפשר הגשת בקשה מאוחרת רק כדי לכלול בה ראיות וטענות חדשות, לפי שבכפוף לקיום התנאים הקבועים בדין אין כל פסול בתיקון בקשה מוקדמת בשל אירועים שהתרחשו לאחר הגשתה מקום שהבקשה הוגשה בתום לב בשקידה ראויה בהתאם למידע שהיה גלוי באותה עת ולא רק כדי 'לתפוס מקום בתור'.

סוף דבר בהתחשב בכל האמור לעיל, נראה כי במקרה כאן אין הצדקה לחרוג מהכלל לפיו יש ליתן עדיפות לבקשה המוקדמת, ועל כן, אני מוחק את בקשתו המאוחרת של אלעד כץ בתנ"ג 39057-03-19.

רקע והשתלשלות עניינים ביום 25.9.2019 הגיש המשיב 1, מר גולובינסקי (להלן: מגיש בקשת האישור), בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם הבנק נגד מי שכיהנו כדירקטורים בבנק בתקופה הרלוואנטית – הם המשיבים 22-4 (להלן: בקשת האישור ו-הדירקטורים, בהתאמה).

הבנק סבור כי אין להתיר מצב שבו הליך שתכליתו להועיל לחברה יהפוך כבר בעת פתיחתו להליך הפוגע בה, עקב הצורך לגלות לכל דכפין את כל המידע העיסקי והמסחרי שלה הרלוואנטי לתיק, וכי החלטת בית המשפט יוצרת אנומליה בה חיבור בין מכשיר התביעה הנגזרת עם זכות העיון נותנת בידי בעל מניות את הכוח להזיק לחברה יותר מאשר להועיל לה. נימוק שני, נגע לתמריץ השלילי להקמת ועדות בלתי תלויות הנובע מהחלטת בית משפט קמא.

ודוק: איני מוציא מכלל אפשרות כי ייתכנו מצבים בהם חשיפה של תשובת החברה לבקשה לאישור תביעה נגזרת או לבקשה לגילוי ועיון במסמכים לפי סעיף 198א לפקודת החברות, עלולה לפגוע בחברה.

...

גם טיעוני הבנק כי כעניין שבמדיניות ראוי להעניק למסמך כאמור חיסיון, אינם יכולים להצדיק מסקנה שונה.

במצב דברים זה, סבורני כי גילוי אך יגביר את "אמון הציבור בגופים העושים בכספו וברכושו" (עניין אזולאי, עמ' 64), וזאת נוכח היקפי האשראי בהם עסקינן, אשר משליכים על כלל הציבור, ולמצער כלל ציבור לקוחות הבנק (וכבר ידענו מקרים בהם הקופה הציבורית נדרשה לחלץ בנק שנקלע למשבר בשל התנהלות לא אחראית מצד הנהלתו.

סוף דבר לאור האמור לעיל, וגם בהביאי בחשבון את אמות המידה המרחיבות ביחס להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות בבקשת מסוג זה (ראו עניין רבקה טכנולוגיות, פסקאות 11-10), דין בקשת רשות הערעור להידחות.