על מנת להקל על גביית יתרת הפיצוי, ביקשה התובעת כי נשית על הנאשמים קנס סימלי של 100₪, שלצידו מאסר של 3 חודשים, אם לא ישולם, וזאת בשל הוראת הדין הקובעת קדימות לתשלום הפצוי על פני הקנס, באופן שהדבר יהווה "חרב על ראשם" של הנאשמים במידה שלא יפקידו את יתרת הפצוי.
התסקירים, חוות הדעת, ראיות הנאשמים לעונש, וטיעוני באי כוחם:
הנאשם 1 – שניר פרץ נאשם זה הוא הציר המרכזי בפרשה העגומה שלפנינו, בן 20.5, נשוי ואב לילדה כבת שנתיים וחצי, ולדבריו בפני שירות המבחן, עסק בעבר בעבודות קבלניות בחיפוי אבן ולאחר מכן היה עצמאי בתחום השיפוצים.
עו"ד סולקין ביקש להעיד את הנאשם עצמו, כעד לעונש, אך ויתר על כך כאשר התברר שהוא מתקשה לעלות על דוכן העדים, והפרקליט ציין שיביא את דבריו של מרשו, כעולה מאמרתו במשטרה, הגם שלא הוגשה כראייה במהלך המשפט.
מכאן, שגם אם נכונה הטענה, העולה כחוט השני, בכל טיעוני הסניגורים, כי המאורעות התגלגלו שלא על פי תיכנון מוקדם, ושלא כחלק מהקשר הראשוני, שנועד "רק" להפחיד את המתלונן תוך שימוש בכח ובאיומים, הרי, כאשר הדברים יצאו מכלל שליטה, נדרשו שעות ארוכות עד שמי מהנאשמים הפנים את הצורך לחזור לזירה ולהציל את חיי הקורבן, שידעו שמצוי בסכנה, והאקט הסופי של חילוצו מהמקום, הסתייע רק כאשר אחד הנאשמים נעצר על ידי המישטרה, ואולי אז התעשת.
כך למשל, אומנם נאשם 2, הוא זה שיחד עם הנאשם המרכזי חזר לזירה וניסה למצוא את המתלונן, ונראה שאף יזם מהלך זה, אך מאידך, הוא זה, שמשנכשל החיפוש אחריו, הזדרז לסייע בידי חברו להשמיד ראיות ולשבש את ההליך על ידי שריפת המוצגים המפלילים שהיו בזירה.
...
בהתייחס לנאשמים 2 ו-3, למרות שחלקם במסכת העובדות שונה בפרטים אחדים, לא מרכזיים, זה מזה, ונסיבותיהם האישיות ורקעם אינם זהים, לא מצאנו מקום להבחין ביניהם לעניין העונש.
אלא, שביחס לנאשם זה מצאנו, כי ראוי להוסיף לעונשים שיגזרו עליו גם קנס, אומנם לא גבוה, על מנת שאכן הדבר יסייע גם לגביית סכום הפיצוי, והעברתו למתלונן, על מנת שזה האחרון לא ינזק ולא יצא נפסד עוד מעבר לנזקים ולתלאות שהתרגשו עליו בעטיים של מעשי הנאשמים.
אשר על כן, אנו גוזרים על הנאשמים את העונשים הבאים:
הנאשם 1:
הנאשם 1 יאסר למשך 10 שנים, כאשר מופעל, בחופף למאסר זה, כפי שהוסכם, המאסר המותנה של 4 חודשים שנגזר עליו ביום 4.9.05, בגדר ת"פ 501/04, בית משפט מחוזי לנוער באר שבע.
