בקשת בנק לאומי לסילוק בקשת המנהל המיוחד למתן הוראות

המשיב 3 (להלן: "החייב") והמבקשת נשואים משנת 1969, ומתגוררים תחת אותה קורת גג. ביום 15.11.2017 הגישו שלושה בנקים – בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק איגוד, בקשה להכריז על החייב פושט רגל בגין חוב נטען בסך 3,229,967 ש"ח. ביום 14.1.2018 ניתן צו כנוס לנכסי החייב, והמשיב 1 מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייב (להלן: "המנהל המיוחד" ובהמשך "הנאמן").

מפאת היותה תמציתית, תובא להלן החלטת בית משפט של חידלות פרעון במלואה: לאחר עיון בבקשה ובתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות מהטעמים הבאים: בין הצדדים הושגה הסכמה דיונית שקבלה תוקף של החלטה, לפיה התובענה תוגש על דרך של בקשה למתן הוראות (ראה פרוטוקול דיון מיום 5.12.18).

המבקשת סבורה כי שגה בית משפט של חידלות פרעון בהחלטתו, משלושה נימוקים: ראשית, ההליך בו נקט המנהל המיוחד אינו מתאים להתברר בדרך של בקשה למתן הוראות, הואיל ומדובר בהליך מורכב וסבוך שמצריך הכרעה עובדתית בפלוגתות רבות; שנית, בית המשפט של חידלות פרעון אינו מוסמך להכריע בחלק מהסעדים שבקש הנאמן, דהיינו בבקשה להורות על ביטול מחמת מירמה של פסק הדין שניתן בשנת 2004, במסגרתו אושר הסכם יחסי הממון שבין המבקשת לבין החייב, ובבקשה למתן הצהרה בדבר שתוף המבקשת בחובות החייב; שלישית, ההסדר הדיוני בין הצדדים, אליו הגיעו הצדדים לפני שהגיש המנהל המיוחד את הבקשה למתן הוראות, לא כלל ויתור של המבקשת על טענותיה לעניין אופן בירור התובענה כלפיה.

...

אשר על כן, הבקשה נדחית.

דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובת המשיבים.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

המנהל המיוחד הוסיף כי לו שולמה יתרת התמורה לקופת הכנוס, בהתאם להוראות הסכם המכר, היו נמנעות הבעיות, שכן ניתן היה לשלם את החוב מושא העיקול לבנק לאומי (אותו חוב של 30,000 ₪).

המנהל המיוחד הגיב להודעה זו, וכתב כך: "... (ש) בכפוף להפקדת סך נוסף של 30,000 ₪, ובכפוף להתחייבותם של המבקשים להפקיד את היתרה בסך 22,000 ₪ כאמור בתגובה שהוגשה לקופת הכנוס, מטעם המנהל המיוחד... לא יתנגד המנהל המיוחד למחיקת ההערות והעיקולים החוסים תחת ההליך..." על תגובת המנהל המיוחד ניתנה החלטת בית המשפט (כב' השופטת מ. עמית – אניסמן) כדלקמן: "הרוכשים יפעלו בהתאם לאמור בתגובה זו בדבר תשלום היתרה תוך 30 יום". כלומר: המחלוקת שהובאה לפתחי כבר הוכרעה ביום 1.9.16, בהחלטת בית המשפט, שהורתה לרוכשים לפעול בהתאם לתגובת המנהל המיוחד, וקיבלה את עמדת המנהל המיוחד בנידון.

לכן, מעת שהרוכשים לא פעלו לסילוק המשכנתה במועד שקבע ההסכם, ממילא עליהם לשאת בכל ריבית שנצברה עקב כך. ודוק: החישוב שביצע המנהל המיוחד מתייחס ליתרת המשכנתה סמוך לאישור ההסכם על ידי בית המשפט, כך שאין כל רלבאנטיות לטענת הרוכשים כי נדרשו שלושה חודשים עד שההסכם אושר.

...

לאחר עיון בעמדות הצדדים אני מקבלת את עמדת המנהל המיוחד, מהטעמים שיפורטו להלן.

בסופו של דבר, ביום 28.7.16 הודיעו הרוכשים כי הפקידו בקופה סכום של 490,000 ₪.

התוצאה היא, שבהחלטה מיום 1.9.16, לכאורה בית המשפט "קיבע" באותה החלטה את החוב לקופה על סכום של 22,000 ₪ (שכן הסכום הנוסף של 30,000 ₪ שולם).

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 54034-04-18 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' קבוצת שדה בניה ופיתוח בע"מ ואח' בקשה 17 לפני כבוד השופטת חנה פלינר בעיניין: פקודת החברה [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 ובעניין: קבוצת שדה בניה ופיתוח בע"מ החברה ובעניין: עו"ד עמית פינס בתפקידו כמנהל מיוחד ע"י ב"כ עו"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות' המנהל המיוחד ובעניין: י.ע.ז. חברה לבניה ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר גלעד וקסלמן ו/או מאור רוט ואח' יעיז/המשיבה ובעניין: הממונה על הליכי חידלות פרעון הממונה החלטה

עוד סבור המנהל המיוחד שיש להעמיד על דיוקם מספר דברים ובין אלה את העובדה שהחברה לא הסתלקה מהפרוייקטים אלא סולקה באופן חד צדדי ועל כן אין לי.ע.ז אלא להלין על עצמה שלא פעלה כדין.

אם לסכם; אזי לגישת המנהל המיוחד, י.ע.ז מודה, בהודאת בעל דין, שהחברה זכאית לכל התקבולים שהמזמינים שילמו בנכוי העמלה המוסכמת של י.ע.ז ואין בטענותיה כדי לפטור אותה מתשלום יתרת החוב לחברה העומדת על פי תחשיביו על סך של 4,951,899 ₪ כולל מע"מ. בקשה 17 - העברת התביעה לפסים רגילים בבקשה זו עותרת י.ע.ז להעביר את ההליך בו נקט המנהל המיוחד בדרך של בקשה למתן הוראות לתביעה אזרחית רגילה.

...

בעקבות הפירוט הנוסף התבקשה תגובתו העניינית של הכנ"ר, אך משחלף המועד המוארך להגשת העמדה וזו לא הוגשה, לא מצאתי מקום לעכב את מתן החלטתי זו. דיון והכרעה ברי שלאור האמור, יש מקום להכריע בבקשה 17, קרי בשאלה האם יש מקום לדון בסכסוך בין הצדדים במסגרת בקשה למתן הוראות? תשובה שלילית לשאלה זו תייתר את הצורך בהכרעה בבקשה למתן הוראות.

לסיכום, לבית המשפט של חדלות פירעון נתון שיקול דעת נרחב באשר לאופן בירור ההליך .

לאור האמור לעיל, אני מורה כי בקשה 16 לא תידון כבקשה למתן הוראות.

לפניי בקשה למתן הוראות, בה מבקש המנהל המיוחד של החברות שבפרוק (להלן: "המנהל המיוחד") הכרעה במחלוקת שעניינה השאלה האם בנק לאומי לישראל בע"מ ובנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנקים") זכאים להישתתף כנושים רגילים בחלוקת דיבידנד ביחס לסך של 500,000 ₪ ששילמה סיטי צומת בע"מ (להלן: "המשיבה") לקופת הפרוק תמורת רכישת נכסים ופעילות של החברות שבפרוק (להלן: "עסקת הרכישה"), עסקה שאושרה בהחלטה מיום 2.7.2017.

אין חולק שהבנקים היו נושים מובטחים של החברות שבפרוק, ושלאחר מימוש הנכסים המשועבדים לטובת הבנקים, נותרה יתרת חוב בלתי מסולקת כלפיהם.

...

דא עקא, בסופו של דבר הוסכם להקצות לאותם ספקים חיוניים סך של 500,000 ₪ בלבד, ואילו לטובת הנושים הרגילים הוקצה סך נוסף של 500,000 ₪.

לפניי בקשה למתן הוראות מטעם מרלה ואברהם טייכמאן (להלן: "המבקשים"), בגדרה עתרו כי בית משפט זה יורה למנהל המיוחד לעמותת תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ-חיים (בפרוק) ונאמן ההקדשות הדתיים והציבוריים לתלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ-חיים (להלן: "המנהל המיוחד") ולחברה להקמת קרית מאטרסדורף בע"מ (להלן: "החברה"), לרשום לאלתר את המבקשים בספרי לישכת רישום המקרקעין בירושלים כבעלי הזכויות של הנכס שבמחלוקת.

עוד נטען, כי בהסכם נכלל סעיף מפורש, לבקשת המבקשים, המתנה את העסקה בקבלת הלוואה מבנק ועל פיו, ככל שהבנק יסרב לתת הלוואה עקב אופן רישום המקרקעין, ההסכם יבוטל והקונה הראשונה תשיב למבקשים את כספם.

בא כוח הכנ"ר ביקש למצוא בסיס לחיוב החברה במכתבו של המשיב 3 מיום 11.6.2012, שנשלח לבנק לאומי למשכנתאות בשם המבקשים.

זאת ועוד, המשיב 3 טען, הן בתגובתו בכתב והן בדיון היום, כי הוא ניסה בשעתו לפעול לרישום הבית המשותף, תוך טפול בסילוק חוב למס רכוש ובתשלום מופחת של מסוי מקרקעין, אולם החברה עצרה את התהליך מסיבות שאינן ידועות לו. בדיון היום טען המשיב 3, כי הוא לא קיבל שכר מהחברה, וכי הוא לא ייצג את החברה ומכאן רחוקה הדרך לראות בחברה כמחויבת על פי דין לטפל ברשום הזכויות ולממן טפול זה. בפתח הבקשה למתן הוראות, ציינו המבקשים כי ביום 19.12.2022 הוגשה על ידם לבית משפט זה, תובענה אזרחית בה עתרו למתן פסק דין הצהרתי (ת"א 39016-12-22), כאשר המשיבים בבקשה הנם החברה, הקונה הראשונה, המשיב 3, אברהם וגיטל פישר, ושרגא וטובה קפלר.

...

בנסיבות אלה, ובהתאם לאמור לעיל, אני מקבל את עמדת המנהל המיוחד, כי אין מקום להורות לו לפעול לתיקון צו הבית המשותף ולרישום הזכויות על שם המבקשים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה למתן הוראות נדחית.

משום כך, המבקשים ישלמו למנהל המיוחד הוצאות בסך של 3,000 ₪ וסך של 2,500 ש"ח ישולם על ידם למשיב 3, וזאת תוך 45 ימים מהיום.