בקשת ביצוע שטרות נגד חייב חתום

עיקר השתלשלות ההליכים הקובעת את מסגרת התיק: התובעת הגישה ביום 28.2.16 בקשה לבצוע שטר כנגד שלושת החייבים בגין שלש המחאות שלא כובדו.

עוד הפנה הנתבע להוראות סעיף 22(א) לפקודת השיטריות (נוסח חדש) וטען שהוא אינו יכול להיתבע בפירעון השיקים שהרי מי שאינו חתום על שטר אינו חב כלל.

...

למרות האמור לעיל, ממכלול הראיות הכולל את המסמכים שהוגשו, המסמכים שלא הוגשו ועדויות העדים ניתן היה לקבל תמונה על השתלשלות העניים שהביאה להגשת תביעה זו ועל מערכת היחסים שהייתה בין הצדדים.

מסקנתי ממכלול הראיות כולל אלו שלא הוגשו, כי הנתבע עמד בנטל ההוכחה להוכיח כי לא היה ערב להמחאות נשוא תביעה זו. סוף דבר: לאור האמור לעיל התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע סך של 20,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד והוצאות.

ההליך כנגדו ננקט על רקע ערבותו זו. הרקע להגשת התביעה ותאור ההליכים בתיק תחילתו של ההליך בבקשה לבצוע שטר שהגיש התובע כנגד החייב בגין שטר על סך של 137,000 ₪ שזמן פרעונו 30.12.10.

תוקפה ותחולתה של הערבות אין חולק כי הנתבע חתם על כתב ערבות אישית בלתי חוזרת לחובות החייב שזו לשונו: "אני החתום מטה מר וליד עבד...ערב בזאת באופן אישי לתשלום החוב של מר בשיר סבאג...החייב בתיק הוצל"פ מס' 08-00809-11-7 (להלן: "החייב") כלפי מר ריאד סבאג .

...

יצוין כי לא נערכה חקירה חוזרת ביחס לסוגיה זו ובכלל וגם בסיכומים לא התייחס הנתבע להיבט זה. בנסיבות העניין ולאחר בחינת המסמכים ושמיעת העדויות בעניין זה שוכנעתי כי התובע יצא ידי חובתו לפי סעיף 8 לחוק.

בנסיבות המקרה דנן, ומשנקבע כי הנתבע אינו "ערב מוגן" הרי שטענתו לפיה התובע היה מנוע מלהגיש תביעה זו נוכח עמידתו של החייב בצו התשלומים כאמור שממילא לא נתמכה בתשתית משפטית ראויה - נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

בפני בקשה שהגישה המבקשת, התובעת בתביעה דנן, להעברת הדיון בתיק לבית משפט השלום בתל אביב-יפו מחמת העידר סמכות מקומית של ביהמ"ש זה לידון בה. עסקינן בהתנגדות לבצוע שטר חוב ע"ס של 50,000 ₪ עליו חתומה החייבת 3, חברת מדליס בע"מ, כאשר החותמת של המשיבה מצויה עליה בתור מסבה.

מטרת תיקון התקנות ב-2018 הייתה ליצור אחידות, שלא הייתה קיימת ערב התיקון, בין המצב המשפטי של חייב המוגשת כנגדו בקשה לבצוע תובענה על סכום קצוב; ובין חייב המוגשת כנגדו בקשה לבצוע שטר, הא ותו -לא. כוונת מחוקק המשנה הייתה להקל על חייבים את הגישה ללישכת ההוצאה לפועל ולא לשנות מההלכות הקיימות לעניין הסמכות המקומית.

...

הסכם הניכיון המשיבה טענה בתגובתה כי יש לדחות את הבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב-יפו מאחר שהיא אינה צד להסכם הניכיון ולפיכך התנייה אינה חלה עליה ואינה מחייבת אותה.

בהתאם לאמור, על אף שהמשיבה אינה חתומה על ההסכם, אך לבית המשפט בתל אביב-יפו קנויה הסמכות הייחודית לדון בתובענה כנגד החייבת 3 בתיק דנן ואף נוכח תקנה 7(ג) לתקנות, אני מורה כי התנגדותה של המשיבה יידון בבית המשפט במחוז תל-אביב.

לסיכום: לפיכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית המשפט השלום במחוז תל-אביב, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.

בפני בקשה שהגישה המבקשת, התובעת בתביעה דנן, להעברת הדיון בתיק לבית משפט השלום בתל אביב-יפו מחמת העידר סמכות מקומית של ביהמ"ש זה לידון בה. עסקינן בהתנגדות לבצוע שטר ע"ס של 39,197.33 ₪ אשר נמשך ע"י המשיבה לפקודת חברת מדליס בע"מ החתומה על הסכם ניכיון שיקים עם המבקשת ואשר מכוחה הוגש השטר לבצוע ואף בקשה זו. טענות הצדדים: המבקשת טוענת בבקשתה כי הסמכות הייחודית לידון בתביעה נתונה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו וזאת לאור תניית השיפוט הייחודית המופיעה בסעיף 17.1 להסכם הניכיון עליו חתמה המבקשת עם חברת מדליס בע"מ (להלן: "ההסכם הניכיון").

מטרת תיקון התקנות ב-2018 הייתה ליצור אחידות, שלא הייתה קיימת ערב התיקון, בין המצב המשפטי של חייב המוגשת כנגדו בקשה לבצוע תובענה על סכום קצוב; ובין חייב המוגשת כנגדו בקשה לבצוע שטר, הא ותו -לא. כוונת מחוקק המשנה הייתה להקל על חייבים את הגישה ללישכת ההוצאה לפועל ולא לשנות מההלכות הקיימות לעניין הסמכות המקומית.

...

הסכם הניכיון המשיבה טענה בתגובתה כי יש לדחות את הבקשה להעברת הדיון מאחר שהיא אינה צד להסכם הניכיון ולפיכך התנייה אינה חלה עליה.

לסיכום: לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה להעברת התובענה לבית משפט השלום שבמחוז תל אביב-יפו.

לפיכך, הבקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית - נדחית.

בפני בקשה שהגישה המבקשת, התובעת בתביעה דנן, להעברת הדיון בתיק לבית משפט השלום בתל אביב-יפו מחמת העידר סמכות מקומית של ביהמ"ש זה לידון בה. עסקינן בהתנגדות לבצוע שטרות ע"ס של 108,839.72 ₪ אשר נמשכה ע"י המשיבה לפקודת חברת מדליס בע"מ החתומה על הסכם ניכיון שיקים עם המבקשת ואשר מכוחה הוגשו השיטריות לבצוע ואף בקשה זו. טענות הצדדים: המבקשת טוענת בבקשתה כי הסמכות הייחודית לידון בתביעה נתונה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו וזאת לאור תניית השיפוט הייחודית המופיעה בסעיף 17.1 להסכם הניכיון עליו חתמה המבקשת עם חברת מדליס בע"מ (להלן: "ההסכם הניכיון").

מטרת תיקון התקנות ב-2018 הייתה ליצור אחידות, שלא הייתה קיימת ערב התיקון, בין המצב המשפטי של חייב המוגשת כנגדו בקשה לבצוע תובענה על סכום קצוב; ובין חייב המוגשת כנגדו בקשה לבצוע שטר, הא ותו -לא. כוונת מחוקק המשנה הייתה להקל על חייבים את הגישה ללישכת ההוצאה לפועל ולא לשנות מההלכות הקיימות לעניין הסמכות המקומית.

...

הסכם הניכיון המשיבה טענה בתגובתה כי יש לדחות את הבקשה להעברת הדיון מאחר שהיא אינה צד להסכם הניכיון ולפיכך התנייה אינה חלה עליה.

לסיכום: לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה להעברת התובענה לבית משפט השלום שבמחוז תל אביב-יפו.

לפיכך, הבקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית - נדחית.