משכך, התבקש להורות על ביטול פקודת המאסר, ולחילופין, מטעמי זהירות, לפרוס את קרן הקנס או מה שנותר ממנו לתשלום חודשי בסך 1000 ₪, ולהורות על ביטול תוספת הפיגורים.
ככל שהמבקש רוצה להמנע ממאסר, עליו לשלם את יתרת קרן הקנס העומדת אחרי קזוז על סך 21,444 ₪, ולאחר תשלום קרן הקנס יוכל להגיש בקשה מנומקת הנתמכת באסמכתאות לשם הפחתת ריבית הפיגורים או פריסת יתרת חוב הקנס בהתאם לחוק המרכז.
גם בכך יש כדי ללמד כי עתירתו לפריסת התשלום לתשלומים בני 1000 ₪ בחודש בלבד ולביטול תוספת הפיגורים, נועדה אף היא לצמצם ללא הצדקה וללא שמץ של הנמקה את חובו, ולדחות את תשלום הפיצויים והקנס, ויש בה כדי ללמד גם על העידר רצון או מאמץ מינימאלי מצד המבקש לעמוד בתשלום חובותיו.
...
משבחנתי את השתלשלות האירועים ואת התנהלות המבקש לאורך שנים ארוכות אלו, ובכללן את אי פניית המבקש למרכז לגביית קנסות לאורך אותן שנים, חרף התראות שקיבל, ואי העברת תשלום כלשהו למרכז לשם תשלום הקנס או הפיצוי, למעט במסגרת הליכי פשיטת הרגל או לשם שחרורו מהמאסר, שוכנעתי כי עסקינן במבקש אשר הגם שאינו חולק על עובדת אי תשלום הקנס והפיצוי (למעט הסכומים שניגבו ממנו כמפורט לעיל), מתחמק באופן שיטתי מתשלום חובותיו, ובהם הקנס והפיצוי נשוא תיק זה. בנסיבות אלו, מצדיקים שיקולים של דין וצדק, כמו גם האינטרס הציבורי, את מאסרו ככל שלא ישולם הקנס.
לאחר שניתנה למבקש פעם נוספת זכות הטעון על מנת לוודא קיומו של הליך הוגן בעניינו, במסגרת "הרחבת" הלכת גוסקוב, שוכנעתי כי עסקינן במי שלאורך השנים מתחמק שוב ושוב מפרעון חובו, הגם שהמציאות מלמדת כי משעה שנאסר שילם באופן מיידי את הסכום בסך 3000 ₪ אותו הורה בית המשפט כי עליו לשלם כערובה לשחרורו, וחרף זאת עותר המבקש כי אם תידחה טענתו לביטול הקנס, יתאפשר לו לשלמו בתשלומים בני 1000 ₪ בלבד מדי חודש.
משכעת אין עוד חולק כי מכתב ההתראה נמסר כדין, ומשמדובר כאמור במי שמתחמק לאורך שנים מתשלום חובותיו, באתי לכלל מסקנה כי בנסיבותיו של מבקש זה, אין הצדקה להימנע מחתימה על פקודת המאסר חלף הקנס, ולפיכך בקשתו נדחית.
