מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת ביטול פסק דין גירושין בבית הדין הרבני

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

. (להלן: "הדירה"); לעכב את מימוש הסכם הגירושין ופסק דינו של בית הדין הרבני שאישר את ההסכם; לחייב את הנתבעת 1 להשיב לתובע סכומים ששילם לה בגין הדירה על פי הסכם הגירושין; לבטל את פסק הדין שניתן לאישור הסכם הגירושין בבית הדין הרבני ואת הסכם הגירושין בכל הנוגע לדירה.
החלטה המבטלת באופן מלא או חלקי את פסק הדין של ביה"ד הרבני תהא חסרת כל תוקף משפטי; - התובע מבקש בתביעה זו לבטל שני פסקי דין חלוטים שניתנו כדין על ידי בית המשפט ובית הדין הרבני ולתקן פגם בסיסי של אי הגשת ערעור במועד; - ההסכם הוא עצמאי, קובע הסכמות הצדדים ועל סמך זאת נחתם ואושר בביה"ד הרבני.
...
לטענת הנתבעת 1 בכתב הגנתה, בתמצית - התביעה נשענת על ההנחה שפסק הדין מיום 8.4.18 בטל ומשכך היא נעדרת כל בסיס ודינה להידחות; בקשת התובע הנה למעשה שבית המשפט יבטל פסק דין חלוט של בית הדין הרבני שניתן על יסוד הסכמת הצדדים, כשהתובע היה מיוצג והבין את משמעות ההסכם; התובע יחד עם אחיו עושה שימוש לרעה בהליכים המשפטיים לשוב ולפגוע בה ומטרת ההליך לערער על פסקי דין חלוטים; כבר נפסק כי הדירה מעולם לא היתה שייכת לנתבעת 2 ולא נרכשה על ידה זהו חלק מניסיונו להעלים רכוש ממנה; סמכות מקומית ועניינית לביטול ההסכם נתונה לבית הדין הרבני שאישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין.
בסעיף 13.1 בהסכם הגירושין נקבע כי התובע ישלם לנתבעת 1 סך 500,000 ₪ ביום חתימת ההסכם.
מתוך שכך ראוי ונכון להשית גם על הנתבעת 2 הוצאות לטובת הנתבעת על יסוד כל האמור לעיל - התביעה נדחית.
₪ התובע ישלם לנתבעת 1 הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 .

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

אמנם התובע עתר במסגרת בקשתו לעיכוב ביצוע גם בבקשה לביטול הסכם הגירושין ואולם בית הדין הרבני האיזורי הכריע אך בבקשתו לעכב ביצוע פסק הדין, וכל קביעותיו בנוגע לתוקפו של הסכם הגירושין והיעדר תוקפו של הסכם 2015 הן אינצידנטאליות ואינן יוצרות מעשה בית דין.
...
מסקנתי היא אפוא שהסכם 2015 הוא הסכם תקף ומחייב ומקים לתובע זכות לעתור לפירוק שיתוף בבית.
אינני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה להסכם 2015 תוקף אובליגטורי בלבד להבדיל מהסכם הגירושין שלו תוקף קנייני.
בירושלים XXX ' לאור האמור לעיל אני נעתרת לתביעה ומורה על פירוק השיתוף בבית ברח בדרך של מכירה, ומורה כדלקמן: 26 X תת חלקה X חלקה XXX הידוע כגוש הבית יימכר כפנוי, למרבה במחיר, במכירה שבין מוכר מרצון לקונה מרצון.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

" עיקר טענות התובעת בתביעה: הצדדים חתמו על הסכם גירושין שקבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני ביום 28/8/16 (להלן-ההסכם).
פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות ביום 14/2/22 לא נימסר לו עד למועד הגשת הבקשה "...לא על ידי בא כוחו ולא על ידי בית המשפט ולא על ידי המשיבה על אף חובתה לעשות כן..." עיקר טענותיה של המשיבה לבקשת המבקש לביטול פסק הדין: טיעוני המשיבה יובאו בקצירת האומר: באת כוחה שוחחה עם עו"ד אוחנה, מי שייצג את המבקש וצפה בהחלטה, שטען שהמבקש ידע גם ידע על מועד הדיון.
...
" אני מורה על פירוק שיתוף בבית הצדדים ברח' XXX באילת.
אני ממנה את באות כוח הצדדים (עוה"ד להב ועזריה) כונסות נכסים ביחד (להלן-כונסות הנכסים) למכר הבית לצד ג' על פי תנאי שוק של מוכר מרצון לקונה מרצון.
כללו של דבר הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1889/23 לפני: כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. פלוני 2. דרמה מוצרים ושרותים וטרינאריים נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 2. בית הדין הרבני האיזורי נתניה 3. פלונית 4. פלוני 5. פלונית 6. עו"ד ברוורמן פרי אל - כונסת נכסים 7. עו"ד אודי גנון - כונס הנכסים עתירה למתן צו על תנאי; בקשה לביטול פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 27.10.2022 במסגרת תיק 1324771/2 בשם העותרים: עו"ד איל מנחם בשם המשיבות 3 ו-6: עו"ד פרי-אל ברוורמן בשם המשיבים 5-4: עו"ד ליאור פרי בשם המשיב 7: עו"ד יהודה אודי גנון ][]פסק-דין
השופט ע' גרוסקופף: העתירה שלפנינו מבקשת לבטל את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול מיום 27.10.2022, שדחה ערעור על החלטתו של בית הדין הרבני האיזורי בנתניה מיום 31.5.2021 – החלטה במסגרתה נדונה העברת זכויות במערכת סולרית המותקנת על בית מגורים, שנמכר בהליך כנוס נכסים כחלק מחלוקת רכוש בין בני זוג שהתגרשו.
...
הנה כי כן, טענתו של העותר להיעדר סמכות נדחית, וממילא נותר המקרה שלפנינו מחוץ לקבוצות המקרים המצומצמות בהם התערבותנו מוצדקת.
לאור כל האמור, אין לנו אלא לדחות את העתירה.
סוף דבר: העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אולם בקשה שהגיש אוריאל לביטול פסק הדין שניתן כנגדו התקבלה בידי הרשמת הבכירה, וביום 31.5.2018 הגיש כתב הגנה מטעמו.
אורית העידה בעיניין זה כי הביעה בפני הנתבעת "חשש כללי" שאוריאל ייסע ולא יחזור (עמוד 27 שורה 4 לפרוטוקול), וטענה זו מתיישבת עם נוסח נימוקי הבקשה שהוגשה לבית הדין, לפיו אחד מהנימוקים שעמדו בבסיס הבקשה הוא החשש שהמשיב יחליט להאריך שהותו בחו"ל "מה שעלול להכביד באופן ממשי על בירור תביעת המבקשת, ואף לסכל ביצועו של פסק הדין כשיינתן ולהביא חו"ח לעיגונה של המבקשת" [ההדגשה הוספה].
אולם הטענה כי מדובר בנוסח אחיד המופיע בכל בקשה המוגשת לבית הדין הרבני לא הוכחה, ומכל מקום, ככל שאכן נוסח זה מופיע ככלל בבקשות לעיכוב יציאה מהארץ המוגשות בבית הדין דומה כי יש בכך כדי לחזק את ההנחה שכאשר מוגשת בקשה לעיכוב יציאה מהארץ במסגרת הליך גירושין, היא מוגשת בין היתר על רקע החשש שהגבר יותיר את רעייתו עגונה במידה ויצא מן הארץ.
לטענת הנתבעת, ככל שתחוייב בפצוי אזי יש לקזז מתקופת העגינות את התקופה בה הוקפא ההליך בבית הדין (תקופה של שנתיים, עד סוף שנת 2010); יש לספור את התקופה רק מן המועד בו ניתן פסק דין המורה על אכיפת גט בבית הדין הרבני בירושלים (21.11.2012), ובעניין זה יש לקחת לטענתה בחשבון את ההנחה שאם אוריאל היה בארץ פרק הזמן שהיה נידרש לקבלת פסק דין כאמור היה ממושך יותר; יש לקחת בחשבון שגם בישראל היה נידרש פרק זמן לקבלת גט (לפחות שנה-שנתיים), ובמכלול יש לחייבה לכל היותר על תקופה של שנת עגינות בלבד.
...
הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הטענות כלפיה, וכן הגישה הודעה לצד ג' כנגד בעלה לשעבר של התובעת, כמי שיצר את הנזק, ככל שנגרם; וזה טוען מצידו כי יש לדחות את התביעה שכן לא ברח ולא עיגן את התובעת, ומכל מקום יש לדחות את ההודעה נגדו.
את מרבית טענותיו של אוריאל הפנה הוא כלפי התובעת-אורית וטען כי יש לדחות את תביעתה, טענות אלו נדחו על ידי כאמור.
מכל מקום, איני סבורה כי בהגשת ההליך האמור ובתוצאותיו יש כדי להטות את התוצאה בהליך הנוכחי למסקנה שונה.
סיכומם של דברים מכל הטעמים המפורטים לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת מחוייבת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 260,000 ש"ח. בנותני דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, ובכלל זאת גם להיקף ההליך ולפער בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק, תישא הנתבעת בהוצאות ובשכ"ט עו"ד של התובעת, בסך כולל של 60,000 ש"ח. כאמור לעיל ומהטעמים שפורטו ההודעה לצד ג' מתקבלת, וצד ג' מחוייב לשלם לנתבעת את סכום הפיצוי וסכום ההוצאות בהם חוייבה לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו