בקשת ביטול פסק דין במעמד צד אחד בתביעה כספית בגין חיובי אגרה בכביש 6

עסקינן בתביעה כספית ע"ס 34,256 ₪ בהליך של סדר דין מהיר, בגין תשלום עבור שימוש בכלי רכב הרשומים בבעלות המבקש בכביש האגרה "מינהרות הכרמל". המבקש טוען בבקשתו, אשר נתמכה בתצהיר, כי אי התייצבותו לא נבעה מזלזול בבית המשפט אלא מסיבות בריאותיות, הקשורות למחלתו של ב"כ המבקש, בנגיף הקורונה, שמנעה ממנו מלהתייצב לדיון.

עוד טוען המבקש כי לא הייתה כוונה לדחות את הדיון, שהיה קבוע ליום 24.02.2022 ולשיטתו, וכי ב"כ המבקש נמצא חיובי לנגיף הקורונה, ביום 06.02.2022, ונאלץ להכנס לבידוד.

העילות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר: תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018 דנה בבטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, וזו לשונה: "מקום בו ניתנה החלטה לפי צד אחד ובעל הדין שכנגד הגיש בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה בקשה לביטול, רשאי בית-המשפט לבטלה בתנאים שייראו לו". ביטול מחובת הצדק כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מאי המצאה כדין- הוא יבוטל בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסכויי ההצלחה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין ואת ההיתנגדות תוך חיוב הנתבע בהוצאות התובעת מהטעמים שיפורטו להלן, לגופו של עניין, שכן אין לנתבע כל הגנה כנגד התביעה.

תקנות כבישי אגרה (מינהרות הכרמל) (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תש"ע-2010, קובעות: פרק ג': פיצוי והחזר הוצאות- חיוב בפצוי והחזר הוצאות: (א) חייב יחויב בפצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה: (1) נסיעה בכביש מינהרות הכרמל בלא הסכם שימוש תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה; (2) אי-פרעון של חשבון במועד תשלומו; (3) מעשה שעשה החייב שיש בו כדי למנוע זהוי רכב או אמצעי זהוי או למנוע חיוב באגרה; (4) יציאה מכביש מינהרות הכרמל שלא במקום שנקבע לכך דרך כלל או לכלי הרכב שבו נסע החייב בכביש; (5) טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי החוק ותקנות אלה; (6) פינויו של רכב מכביש מינהרות הכרמל.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין ואת ההתנגדות תוך חיוב הנתבע בהוצאות התובעת מהטעמים שיפורטו להלן, לגופו של עניין, שכן אין לנתבע כל הגנה כנגד התביעה.

ברע"א 32940-09-21 קבוצת כרמלטון בע"מ נ' מרדכי, בפני כב' הנשיא רון שפירא, בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים, דחה את בקשת רשות הערעור על החלטת ועדת הערר על פי חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה – 1995, וזאת מאחר שלא נפלה בהחלטה שבנדון טעות בממצאים העובדתיים, במסקנה המשפטית או בחוק.

" אשר על כן, לא מצאתי כי בפסק הדין שניתן ביום 24.02.2022 נפל פגם המצדיק את ביטולו, ומנגד אף סיכויי ההגנה לא מן הגבוהים עם זאת, לאור האישורים הרפואיים שצורפו על ידי ב"כ המבקש, סבורני כי האיזון הראוי מחייב תשלום הוצאות כתנאי לביטולו של פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות המבקש ולפיכך אני מורה על חיובו בסך של 1,000 ש"ח שישולמו לתובעת כתנאי לביטולו של פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות.

תשובה חיובית מחייבת את המשך ניהול התיק לשלב הבא, בו יידונו המחלוקות הכספיות בין הצדדים.

ביום 26/12/05 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין בהסכמת הצדדים שעל פיו ניתנה לנתבעת האפשרות לטעון טענותיה גם לעניין שיק ג', וזאת במסגרת השלב הראשון.

לאור זאת הגישה הנתבעת כנגד התובעת תביעה כספית בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על סך של 16,000,000 אשר הועמדה לצרכי אגרה בלבד על סך של 2,600,000 ₪.

לדבריו, רק הוא ומר אטיאס פריאל היו נוכחים במעמד החתימה.

הפרשנות המילולית של המוסכם בין הצדדים בסיכום הפגישה מיום 23.4.2002 בה נכחו אבו נעום מנהל התובעת, מר פריאל אטיאס מטעם הנתבעת ומר רפי אילון מטעם הקבלן הראשי נכתב בסעיף 6 כדלקמן: (נספח ב' לתצהיר מנדלביץ): " לבקשת אבו נעום תימסור לו מדן שיקים מעותדים ע"ס – 3,700,000 ₪ ע"ח אספקות אבן עתידיות. בכל מקרה, מוסכם כי מדן תהיה רשאית לבטל כל שיק מהשיקים שיועברו לאבו נעום, אם במועד תשלום שיק כלשהו סכום השיק או בחלקו לא יגיעו לאבו נעום ע"פ חשבונות מדן. במקרה של ביטול שיק לא תהיה לאבו נעום כל טענה ויאסר עליו לפעול בכל דרך למימוש שיק זה". במסמך מיום 1.5.2002 שכותרתו "מקדמת תשלום" ובו התייחסות לשיקים א ו-ב – נספח ג' לתצהיר מנדלביץ נכתב כדלקמן: " אנו מאשרים בזאת כי חברת מדן קבלנות כללית, עפר כבישים ומחצבות (1964) בע"מ זכאית עפ"י שיקול דעתה הבלעדית (כך במקור = הח"מ), שלא לפרוע כל אחד מהתשלומים הנ"ל באם לא נספק את האבנים לשביעות רצונה המלאה של חברת מדן קבלנות כללית, עפר, כבישים ומחצבות (1964) בע"מ עד למועד זמן פרעון התשלומים". נוסח דומה מופיע במסמך מיום 15.8.202002 שכותרתו "מקדמת תשלום" (המתייחס לשיקים ד' ה' ו-ו') וכן במסמך מיום 26.6.2003 שכותרתו גם כן " מקדמת תשלום" והמתייחס לשיקים ז' ו-ח' (נספח ג לתצהיר מנדלביץ).

בהסכם זה אשר נושא תאריך 1.8.2001 נכתב בסעיף 5 ג כדלקמן: "בחתימתו על הסכם זה מאשר אבו נעום לחברת מדן כי היא תהיה זכאית לבטל כל שיק שניתן ו/או יינתן לו כתשלום בגין אספקת עבר ועתיד. אבו נעום מצהיר, כי לא תהיה לו כל טענה או תביעה בקשר לביטול שיקים כאמור". בסיפא של ההסכם האמור עליו חתם מנהל התובעת נכתב כדלקמן: "אני, החתום מטה, טיטח ח'ליל, מאשר בזאת, כי אבו נעום חתם בפניי על ערבותו זו לעיל לאחר שהסברתי לו את מהות ההסכם ומשמעותו הכספית". העובדה כי מנהל התובעת חתם ביום 1.8.2001 על מסמך בנוסח דומה, לאחר שתוכנו הוסבר לו וזאת מספר חודשים לפני ההסכם מיום 23.4.2002, מלמדת כי אין ממש בטענות המועלות על ידו.

...

כמו כן שוכנעתי כי השיק האחר ניתן במקום שיק ג' שבוטל ולכן התובעת אינה זכאית לתבוע את פירעונו.

אשר על כן התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ניתן היום, כב' ניסן תש"ע, 06/04/2010, בהיעדר הצדדים.

בתמצית נושא התביעה הוא חיובי אגרה בכביש 6 של המבקש, אשר המשיב נאלץ לשלם במקומו, לאחר שהבעלות הרשומה ברכב שנמכר על ידי המשיב לא הועברה על שם המבקש.

בתקופת הביניים המבקש העביר למשיב כסף מזומן לצורך תשלום חיובי האגרה של כביש 6, אלא שהמשיב נטלו לכיסו ולא שילם את החשבונות במועד באופן שגרר הפרישי קנסות.

דיון והכרעה תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת כך: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם". ההתייחסות להליך של ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית של כל אדם לערכאות המשפט ולקיומו של דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט בעיניינו.

לבקשה מטעם המבקש לא צורפה כל ראיה לכך שהוא אכן שילם למשיב כספים לצורך תשלום האגרה של כביש 6.

...

עם זאת, אפשר שבית המשפט יגיע למסקנה כי מחדלו של המבקש הוא כה משמעותי, עד שיהיה בו כדי להאפיל על התשובה לשאלה השנייה, שאז ייטה בית המשפט לדחות את הבקשה.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, סבורני כי יש להעדיף את זכותו של המשיב לכך שתביעתו תישמע ותתנהל בתוך זמן סביר.

אם תתקבל הבקשה ייגרם למשיב עינוי דין שאין להסכים לו. לפיכך אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 26/4/17.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 23962-02-20 ציון גל טל מובילים 2500 בע"מ נ' מבראשית - תנועה חברתית רוחנית (ע"ר) לפני כבוד הרשמת בכירה ורדה שוורץ התובעת: ציון גל טל מובילים 2500 בע"מ הנתבעת: מבראשית - תנועה חברתית רוחנית (ע"ר) ב"כ התובעת - עו"ד אורון אלוני ב"כ הנתבעת – עו"ד רעות זייטלבך פסק דין

הליך זה החל כבקשה לבצוע תובענה בסכום קצוב בלישכת ההוצאה לפועל בה נתבעה הנתבעת לשלם לתובעת סך 37,900 ₪.

הנתבעת הגישה היתנגדות לבצוע התובענה ולימים, לאחר מתן רשות להיתגונן לנתבעת, התאימו הצדדים את ההליך לדיון מהיר והוגשו כתב תביעה בסדר דין מהיר וכתב הגנה בהתאם.

כראיה צורפה כרטסת הינה"ח אצל התובעת שמשמשת כאסמכתא כי הנתבעת התחייבה בתשלום לגבי עשרות ואף מאות עיסקאות במהלך השנים תוך שהכספים המשולמים ע"י הנתבעת מועברים מחשבון הנתבעת לחשבון התובעת.

עוד טענה הנתבעת כי יש לזכותה בסך 3,500 ₪ חיובי יתר בגין שתי הזמנות שיכונו על ידה: הזמנת קריית גת והזמנת רמת יוסף.

הצדדים חלוקים ביניהם מי ביטל את ההזמנה מספר שעות לפני המועד לביצועה.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעם נציגי הצדדים ואלו נחקרו בחקירה נגדית במעמד דיון ההוכחות.

אלא שהסברו זה אינו עולה בקנה אחד עם ההסבר שניתן בתצהיר עדותו הראשית להפרש בין סכום חשבונית המס לבין הסכום המופיע בהזמנה המעודכנת (סעיף 25 לתצהיר) שם נאמר כי סכום חשבונית המס גבוה יותר בשל הוצאות נוספות כגון כבישי אגרה נסיעות נוספות וכו'.

6 מתוך 6

...

סוף דבר הוא כי נזקה של הנתבעת בסך 34,400 ₪ הוכח ועל התובעת לשאת בו. כמו כן יש להפחית מסכום התביעה את חיוב היתר בסך 3,500 ₪ והתוצאה היא כי התביעה נדחית בהעדר יתרת חוב לנתבעת.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

לפניי תביעה כספית (תביעת הפסדים) בסך 5,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעת בעקבות תאונת דרכים מיום 04/02/2021 עם רכב הנתבעות.

באחת הפעמים רכב הנתבעות מ.ר. 560-75-601 (להלן: "רכב הנתבעות") לא עצר וניכנס ברכב התובעת מאחור.

כשעצרו הנהגים בצד, סרב נהג רכב הנתבעות לקחת אחריות ושאל את התובעת "למה עצרת". באותו מעמד, צילמה התובעת את רישיון הרכב והביטוח של הנהג השני והעבירה את העניין לביטוח.

נוסף לכך, לתובעת נגרמו הפסדים בעקבות הפעלת הפוליסה והיא תבעה את הסכומים הבאים: שכ"ט שמאי בסך 900 ₪, הישתתפות עצמית בסך 1,100 ₪, עליית פרמיית הביטוח בסך של 1,176 ₪ למשך 3 שנים ובסה"כ 3,528 ₪, עוגמת נפש בסך של 500 ₪ ואגרת ביהמ"ש בסך 50 ₪.

יש לציין כי סיכומים של הסכומים הנ"ל עומד על 6,078 ₪, בוא בזמן שסכום התביעה הועמד על 5,000 ₪.

בפתח הדיון ביקשה הנתבעת 1 לבטל את ההוצאות שהוטלו עליה בדיון הקודם ובהחלטתי קבעתי כי נושא ההוצאות יישקל בסוף ההליך.

כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז – 1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

על אף האמור לעיל, נושאת התובעת באשם תורם בשיעור מסוים, היות ובעדותה בפני לא נתנה גרסה אחידה האם בעת התקרבותה לצומת במטרת הישתלבות בכביש הראשי, נסעה ישר או שהייתה בפניה ימינה, והדבר משליך על הפגיעה שהייתה עם רכב הנתבעות.

עדותה של התובעת בעיניין זה הייתה מהימנה והותירה רושם חיובי.

הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין תוך 15 יום מהיום לביהמ"ש המחוזי בחיפה.

...

לפיכך, אני קובע כי נזקי התובעת עומדים על סך של 5,000 ₪.

סוף דבר: לאור כל האמור והמקובץ לעיל, ובשים לב לחלוקת האחריות, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת 80% מסכום הנזקים, קרי סך של 4,000 ₪.

יחד עם זאת, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.