בקשת ביטול פסק דין בהיעדר התייצבות בתביעת נזקי רכוש

  אקדמות מילין: ההליך שבכותרת עניינו תביעה כספית בעילה נזיקית על סך 287,311 ₪ בגין ניזקי רכוש שנגרמו לדירת התובעים בעקבות ארוע הצפה שאירע, אשר לשיטת התובעים, האחריות לפצותם נתונה לחובת מי מהנתבעות.

בנסיבות אלו, נטען כי לא יהיה בבטול פסק הדין כדי לגרום נזק לצד שכנגד הואיל והסעד הנתבע בכתב התביעה הנו כספי, בעוד המבקשות הנן בעלות כיס עמוק, זאת להבדיל המשיבים עצמם.

לעניין השיקולים המנחים את בית המשפט בהפעלת שיקול דעתו, אפנה ל - רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:   "כפי שציין בימ"ש קמא, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השפוטי?", או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בנגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין.

...

בנסיבות האמורות, הגעתי לכלל מסקנה כי דחיית הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ומניעת גישה לערכאות לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה ולאיזון שבין סיבת העדר ההתגוננות לבין סיכויי ההגנה.

סוף דבר: לאחר שאיזנתי את כלל השיקולים המפורטים לעיל, אני מורה כי פסק הדין שניתן כנגד המבקשות בהעדר כתב הגנה, יבוטל בכפוף לכך שהמבקשות תשלמנה הוצאות המשיבים בסך של 2,500 ₪, זאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ב"כ המבקשות תגיש לתיק בית המשפט, אסמכתאות בדבר ביצוע העברת התשלום לחשבון ב"כ המשיבים, בתוך 21 ימים ממועד המצאת החלטתי זו, שאז יבוטל פסק הדין.

אמנם המבקשת אינה מסבירה מדוע הוגשה בקשתה לביטול פסק הדין בשיהוי כה ניכר שעה שפסק הדין הומצא לה בהתאם לאישור המסירה המצוי בתיק בבית המשפט עוד ביום 05.09.2021, אולם לאור טענת ההגנה הלכאורית של המבקשת, ולפיה, הנתבע מס' 1, הוא אשר פגע ברכבה, וגרם למבקשת לניזקי רכוש, נראה שיש בכך משום טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת בקשת הביטול.

העילות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר: תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות(סדרי דין)- תשל"ז 1976, דנה בבטול החלטה שלא בפני בעל דין, וזו לשונה: "ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין והגיש בעל דין בקשה לביטולה תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט, על פי צד אחד, לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או ענינים אחרים; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם". הוראות תקנה 12 לתקנות השיפוט מסמיכה את בית משפט לתביעות קטנות לבטל פסק דין שנתן במעמד צד אחד גם ללא תגובת הצד שכנגד.

המשיב טען כי המבקשת לא הודיעה למשיבים על שהייתה בבידוד, בטרם מועד הדיון, אך אינם מתנגדים לביטולו של פסק הדין, שניתן ביום 05.09.2021, בהיעדר התייצבות.

...

בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 05.09.2021 יבוטל.

ההוצאות שולמו על ידי הנתבע, ובית המשפט הורה על קיום דיון בתביעה, שעניינה ניזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים מיום 20.1.2019.

הנתבע לא התייצב לדיון בתובענה, ולבקשת התובעת ניתן ביום 29.9.2021 פסק דין נגד הנתבע בהיעדר התייצבות לדיון.

לכתב ההגנה שצורף לבקשת ביטול פסק הדין לא צורפה חוות דעת נגדית, זאת חרף דברי הנתבע בדיון מיום 21.2.2021, או כל ראיה אחרת בדבר סכום הנזק.

כאשר בית המשפט משתכנע שנפל פגם בהמצאת כתב התביעה למבקש הביטול הוא יורה על ביטול פסק הדין, ללא שיקול דעת, וזאת ללא קשר לסכויי ההגנה של מבקש הביטול, קרי "מחובת הצדק" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח (1) 395, 397).

...

ואפרט; חרף העובדה שבית המשפט הורה שאין מקום לבטל את פסק הדין הראשון והבקשה נדחתה, בית המשפט נעתר בהמשך לבקשת הנתבע לעיין מחדש בהחלטה, והורה על זימון הצדדים לדיון.

לאור האמור לעיל, משהבקשה אינה עומדת בהוראות הדין וההלכה הפסוקה, ולאחר שנתתי דעתי לשלל ההזדמנויות שניתנו לנתבע להוכחת טענותיו, כך שלנתבע ניתן יומו בבית המשפט, וכן לזלול הנתבע בבית המשפט, בתובעת ובסדרי הדין, אני מורה על דחיית הבקשה.

סיכומו של דבר; פסק הדין מיום 5.12.2021 עומד בעינו.

בפני בקשה לביטול פסק דין מתאריך 01.12.2021 שניתן כנגד המבקש בהיעדר התייצבות, לאחר שכתב התביעה וההזמנה לדין נימסרו לו כדין.

ולשיטתו, המשיב הוא שגרם לנזק ברכוש המבקש בשל סתימה במערכת הביוב הפרטית של התובע.

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 01.12.2021 יבוטל, ללא תנאי.

ביום 22.8.23 הגישו הנתבעות בקשה בהולה לביטול פסק הדין שניתן נגדם בהעדר התייצבות ולאחר שהועברה לתשובת התובע וזה היתנגד – בשלה העת להכריע בה. תמצית טענות הצדדים לטענת הנתבעות היתקיימו בעיניינו העילות לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות.

בתביעות קטנות שעניינן ניזקי רכוש שנגרמו בתאונות דרכים שחברות ביטוח צד להן, ככלל נוהגות חברות הביטוח לשלוח לדיון נציג מטעמן (שאינו עו"ד או משפטן), והן גם אלו שאחראיות לזימון הנהגים והעדים מטעמן.

לאמור יש להוסיף גם את העובדה כי בפסק הדין ממילא לא התקבלה תביעת התובע במלואה, ולא נפסק לו פיצוי בגין שכ"ט עו"ד או בגין רכיב של נזק לא ממוני.

שיקלול נתונים אלו, בצרוף סכוייה הלא מבוטלים של התביעה להיתקבל בסופו של יום, ולו בחלקה הארי (בשים לב לדברים שפירטתי לעיל), מוביל אל המסקנה שעלויותיה המצרפיות של ההחלטה לביטול פסק הדין בתיק זה עלולות להיות גבוהות מעלויותיה המצרפיות של הותרת פסק הדין על כנו (גם תחת ההנחה שיכול והיה ניתן פסק דין שונה במעט לאחר דיון נוסף).

...

שקלול נתונים אלו, בצירוף סיכוייה הלא מבוטלים של התביעה להתקבל בסופו של יום, ולו בחלקה הארי (בשים לב לדברים שפירטתי לעיל), מוביל אל המסקנה שעלויותיה המצרפיות של ההחלטה לביטול פסק הדין בתיק זה עלולות להיות גבוהות מעלויותיה המצרפיות של הותרת פסק הדין על כנו (גם תחת ההנחה שיכול והיה ניתן פסק דין שונה במעט לאחר דיון נוסף).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות מתבקשת להמציא החלטתי לצדדים גם באמצעות כתובת הדוא"ל. ניתנה היום, י"ד אלול תשפ"ג, 31 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.