בקשת ביטול פסק דין בהודעה לצד שלישי בתביעת תאונת דרכים

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד המבקש, צד שלישי מס' 3 בהודעה לצד שלישי שהגישה הנתבעת 4 (להלן: "קרנית") בתובענה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

...

המבקש ידע אפוא כבר לפני שנתיים וחצי על ההליכים כנגדו, והעובדה שלא נקט בכל הליך, מחזקת את המסקנה כי המסירה היתה כדין.

נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

המבקש ישלם לקרנית הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪.

כאן המקום לציין כי עובר להגשת התביעה הכספית בגין ניזקי הרכוש, הגישו המבקשים לבית המשפט השלום בהרצליה, תביעה כנגד קרנית וכנגד המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" בע"מ, מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק"), בגין ניזקי הגוף שנגרמו למור ולריקי, בהיותה מיטיבת ניזקו, כתוצאה מהתאונה דנן ואף מתאונת דרכים נוספת שעבר מור שאינה רלוואנטית לסכסוך כאן.

בית משפט קמא בהחלטתו מיום 10.8.20 קבע כי : "ההודעה בדבר מסירת מיסמכי התביעה מתקבלת לתיק. בשלב זה, לא תבחן שאלת חוקיות המסירה וזו תבחן בהמשך, במידת הצורך ועפ"י ההתפתחויות בתיק." ביום 2.12.20 הוגשה על ידי המשיבים בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה בצרוף פסיקתא לחתימה.

ביום 4.3.21 ניתנה החלטת בית משפט קמא לפיה מתאפשר למבקשים לצרף תצהיר תמיכה לבקשתם ואף צויין כי מומלץ לצדדים להידבר ביניהם ולהגיע להסכמות בדבר ביטול פסק הדין כנגד תשלום הוצאות, לאור העובדה שההלכה ביחס לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ברורה וידועה.

בית משפט קמא מתייחס לכך כי לתצהיר שהוגש צורפו כתבי הטענות אשר הוגשו על ידי המבקשים בהליך הפלת"ד, אולם הוא קובע שבכך לא די, זאת משום שלשיטתו צירוף כתבי הטענות אינו יכול להוות תחליף לתצהיר ערוך כדין של המבקשים עצמם ובו פירוט, ולו על קצה המזלג, של טענות ההגנה, שלא לדבר על הסבר לפשר מחדלם המתבטא באי הגשת כתב הגנה ובאי הגשתה במועד של הבקשה לביטול פסק הדין.

המבקשים לא הגישו תביעה נגד המשיבים, חרף הנזק שגרמו למור לטענתם, אלא הגישו תביעתם נגד "קרנית". זו האחרונה הגישה הודעת צד ג' כנגד המשיבים לאור מחדליהם ואחריותם.

לצורך כך, על בית המשפט לבחון האם למבקש קיימים סכויי הצלחה בתביעה/הגנה אם יבוטל פסק הדין, וכן את הנימוק למחדל הדיוני, האם נבע כתוצאה מזלזול או שמא מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות, כאשר לטעם הראשון ניתן משקל רב יותר (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (29.10.2000); ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (16.1.2005); רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה רוברט – נכסים ובניה בע"מ (27.2.2005); רע"א 706/15 המועצה המקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – המנהל המיוחד של העמותה (22.4.2015)).

...

לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו לתצהירו של בא כוחם ניתן לומר כי אי הגשת בקשה לביטול פסק הדין במועד נבעה ממצבו הרפואי וממצב המשק באותה העת.

לכן לאור הפסיקה, נכון היה להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ולקבל את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

סוף דבר לאור כל דבריי שלעיל מצאתי לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, ולקבלה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו בס"ד ת"א 57377-12-19 לפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין התובע: המוסד לביטוח לאומי הנתבעת: צד ג': רפי חן קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים החלטה

יחד עם הגשת כתב הגנתה אשר הוגש ביום 10.03.20 בו טענה כי התשלומים האמורים אינם קשורים לתאונה, הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כלפי מר רפי כהן (להלן: "צד ג'") בטענה כי במידה ויפסק כי הכספים ששילם התובע לצד ג' כגימלת סיעוד קשורים לתאונה, הרי שצד ג' חייב לשפות את הנתבעת בגין כך, לאור העובדה שבפשרה ביניהם בתיק 46631-10-14 שנחתמה ביום 08.12.15 וקיבלה תוקף של פס"ד בידי השופטת מירית פורר, התחייב בפניה צד ג' כי לא יתבע מהמוסד לביטוח לאומי כל תביעה לרבות קצבת סיעוד.

לטענת ב"כ צד ג' המלומד התקבלה החלטה שמשמעותה דחיית תביעת התובע ודחיית הודעת צד ג' וזאת משום שבבקשה היו טענות מפורטות ומפורשות הן לדחיית התביעה בגין היתיישנות והן כנגד הנתבעת בגין חוסר תגובה ולכן יש לידון קודם בשאלת ביטול הפס"ד. הנתבעת לא צרפה תצהיר לבקשה.

ב"כ צד ג' המלומד טוען כי הוראות סעיף 328(א1)(3) אשר נקבעו במסגרת תיקון 168 לחוק ביום 30.11.15 כחלק מחוק התוכנית הכלכלית התשע"ה -2015 אינן חלות במקרה שלנו וזאת מהסיבה כי על פי חוק ההסדרים יחול סעיף 328 כנסחו בסימן זה על הסכמים או פס"ד שנחתמו ביום 01.01.2016 ואילך ומפנה את בית המשפט לפסק הדין 22963-10-18 חברת נמל אשדוד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (21.01.20) דיון והכרעה ראשית אדון בבקשה לביטול פסק דין.

...

משכך אני סבור שפסק הדין בענין נמל אשדוד אינו מוביל למסקנה כי במקרה שלנו חלה התיישנות בשל העובדה שפסק הדין שנתן תוקף לסדר הפשרה בין הנתבעת וצד ג' נעשה לפני ה01.01.16.

אשר על כן ולנוכח כל האמור לעיל אני דוחה את טענת ההתיישנות כטענת סף ושאלה זו תוכל להתברר לאחר שלב ההוכחות (בו אבדוק גם האם נגרם לצד ג' נזק ראייתי כתוצאה מהשיהוי שבהגשת התביעה) ובמסגרת הסיכומים.

משכך אני קובע כי פסק דיני מיום 05.08.20 יבוטל אך אעשה זאת בתנאי שהנתבעת תשלם הוצאות המחדל הדיוני בסך של 1,800 ₪ עד ליום 1.12.20.

ענייננו בבקשת הנתבע מס' 1 / הצד השלישי מס' 1 – מג'די בן מורשד הייבי (להלן: "הנהג" ו/או "המבקש"), לביטול פסק דין בהודעה לצד שלישי שנשלחה על ידי קרנית – הקרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית").

השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431, 438) (1983)), עוסק בסכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי טענות הצדדים ועיינתי בכלל המסמכים שהונחו לפניי הגעתי שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.

עפאף אבו סביתאן באמצעות עו"ד אחמד אבו קטיש (סיוע משפטי) פסק דין בהודעה לצד שלישי רקע ומהות התביעה ראשיתו של ההליך הוא בתביעת עזבון המנוח מוחמד סיאד ז"ל לפיצויים בגין ניזקי גוף שהוגשה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

תיק הוצאה לפועל ניפתח ביולי 2011, בשנת 2015 בוצעה לכאורה מסירת האזהרה לצד ג' 2 וב-4.10.18 הוגשה על ידה בקשה לביטול פסק הדין, בטענה כי לא ידעה אודות ההליך אלא לראשונה בחודש אוגוסט 2018 כשנודע לבעלה שהוטל עיקול על חשבונם.

...

אולם לאור הגיון הדברים ולאור הזיקה הסטטוטורית בין הסעיפים 7 ו- 9, מתבקשת המסקנה כי יש ללמוד גזירה שווה משם לכאן.

אם נוסיף לכך את תשובת עפאף בחיוב לשאלה האם היא ואחיה ביחסים קרובים (פרו', עמ' 6, ש' 6-7, 26-29), נגיע למסקנה כי כפייה לא היתה כאן, כי אם הסכמה ושיתוף פעולה להונות אחרים.

סוף דבר חובת השיפוי של צד ג' 2 כלפי קרנית נובעת מהיותה הבעלים הרשום של הרכב ומתירת השימוש בו, אשר עצמה עיניה מלברר האם הוצאה לרכב תעודת ביטוח חובה כמתחייב על פי פקודת ביטוח רכב מנועי.