בקשת ביטול פסק בוררות בסכסוך מקרקעין בינלאומי

אמנם בסופו של יום לא בוטל פסק הדין, אך אין מדובר במצב בו נימנעה מהמשיבות האפשרות לטעון בו. המשיבות מתייחסות למחלוקת ביניהן לבין המבקשת אך הנכון הוא שאין מקום לבדוק את עצם הסיכסוך ואין מקום לבחינה מחודשת של הליך שהסתיים.

טענה נוכחית של המשיבות לפיה אין סמכות לבית משפט גאורגי או אין לאמץ את פסיקותיו תשמוט את הקרקע תחת טענותיהן המוקדמות בדבר הסכמה להחל הדין הגאורגי.

וכלשון המסמך - (הציטוט מתורגם): "למרות שלא קיים הסכם הדדי עם מדינת ישראל בית המשפט העליון של גאורגיה בהיתחשב בעיקרון הבנלאומי המשפטי של הרצון הטוב והתמורה מכיר בפסקי דין והחלטות בוררות ממדינת ישראל" מיסמך דומה לו, או לפחות הפסקה שצוטטה לעיל, הופיע גם בפסק הדין בענין אשטרום אינטרנשיונאל ואולם המבקשת שם לא הגישה אותו כראיה ולא ניתן היה להתייחס אליו.

...

יוצא אפוא שלגישת המשיבות יש להמתין להליך ערעור שיגישו בבריטניה.

חלק שלישי – סוף דבר לאור האמור לעיל התובענה מתקבלת.

בנוסף אני מחייב את המשיבות, ביחד ולחוד, בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.

על הנכס היתה רשומה משכנתא לטובת הבנק הבנלאומי הראשון לישראל.

לא למותר לציין כי קביעה זו באה לאור טענתו של בולג באותו הליך לפיה יש לבטל את פסק הבורר שכן הסיכסוך הוא כזה שלא ניתן למוסרו לבוררות בשל כך שהוא עוסק בעינייני מקרקעין שיש להם השלכות על מי שאינם צדדים להליך, בעוד היום, בהליך שלפניי, טוען הוא ההיפך, קרי כי הסיכסוך בעיניין המקרקעין נימסר להכרעת הבוררים, ומבקש לקבל סעדים בנוגע לאותם מקרקעין בהיתעלם מזכויותיהם של צדדים שלישיים ומהליך פשיטת הרגל.

...

בפסק דין שניתן ביום 12.2.2017 ניתנה רשות ערעור אך בשאלת סמכותם של הבוררים ליתן פסק בוררות לאחר שמונו לדיינים, אך הערעור נדחה לגופו, שכן אף שלטעמו של בית המשפט הבוררים לא היו מוסמכים ליתן פסק בוררות לאחר שמונו לדיינים, לא מצא הוא לבטל את פסק הבוררות מנימוק זה. ביחס ליתר טענותיו של בולג סבר בית המשפט כי אין מקום ליתן רשות ערעור בגינן.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבורה שדין הבקשה להידחות.

סיכומו של דבר – נוכח חולשתה של הזכות הלכאורית ומאזן הנוחות שאינו נוטה לטובתו של המבקש, דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות.

למען הנוחות, מבקשי אישור פסק הבוררות (בתיק 47583-03-21), הם המשיבים לבקשה לביטולו, יכונו "המבקשים". הצד שכנגד, הם המשיבים לבקשה לאישור פסק הבוררות ומבקש ביטול פסק הבוררות (בתיק 33238-04-21), יכונו "החברה" ו"המשיב" בהתאמה.

רקע וההליכים ביום 1.7.18 רכשו המבקשים מהחברה דירה בבאר שבע, עליה רבצה משכנתא לטובת בנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ. המוכר (כהגדרתו בהסכם) התחייב להסיר את השיעבוד.

כך ברע"א 1196/14 ג'רייס נ' עראף (נבו, 24.3.2014) נאמר: "... הסכם בוררות, ככל חוזה, יש לפרש באופן תכליתי על פי אומד דעת הצדדים לו, כאשר במידה ותכליתו של הסכם בוררות היא לאפשר פיתרון מלא של כלל המחלוקות בין הצדדים בדרך של בוררות, אפשר, לעיתים, כי לצורך הגשת תכלית זו יידרש צרפו להליך הבוררות של גורם הקשור למחלוקת ולאחד מבעלי הדין המעורבים בה. על כן, הלכה היא כי במקום בו כוונת הצדדים, על פי פרשנות אומד דעתם, היא לברר באופן שלם ומלא את כלל המחלוקות ביניהם, אין מניעה אפריורית לשלב בהליך הבוררות גורמים החיוניים לבירור הסיכסוך, ואשר בלעדיהם יהיה הליך חסר וחלקי, ואילו בנסיבות המתאימות מוסמך הבורר לצרפם אף אם אינן חתומים על הסכם הבוררות ...

עוד יצוין כי מעיון בפרוטוקול הבוררות, נדמה כי לא נדונה טענה לפיה בנוסף להתחייבות החברה בהסכם המכר, המשיב חב אישית בהסרת השיעבוד מנימוקים של מירמה וכיוצ"ב. על כן לא ניתן לראות את המשיב כצד נוסף להליך הבוררות, שהרי גם לא ניתנה לו זכות טיעון כנגד טענה זו. נכון הוא שכעולה מנסח המקרקעין (נספח 2 לבקשה להטלת עיקולים), השיעבוד הוטל על הדירה להבטחת הלוואה שנטל המשיב כלווה (ולא החברה).

...

אמנם, תום ליבו של המשיב עומד בספק, יחד עם זאת, אין מנוס מהמסקנה כי אומד דעת הצדדים, ולכל הפחות אומד דעת המשיב, לא כלל הסכמה, במפורש או במשתמע, להליך הבוררות שיתייחס לחבותו האישית.

סוף דבר הבקשה לביטול פסק הבוררות בנוגע למשיב מתקבלת.

מה עוד כי דין הטענות הקנייניות העולות בבקשה (שנרשמה הערת אזהרה לטובת הקונים עובר לעיקול), להתברר בהליך נפרד שיזמו הקונים במסגרתו יש לבחון את טיב העסקה שנעשתה עמם (תום הלב, הידיעה, התמורה וכיוצ"ב).

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ע' אבמן-מולר) בהפ"ב 52147-08-20 מיום 30.11.2020, במסגרתו נדחתה בקשת המבקש ליתן צו מניעה שיאסור על המשיב לעשות כל דיספוזיציה או להעביר חלק בנכס מקרקעין ברחוב שטראוס 25 בירושלים (להלן: הנכס) מכוח סעיף 16 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק).

הצדדים מצויים בסכסוך ארוך שנים בנוגע לנכס, הכולל דירה (להלן: הדירה), מרתף וחנות.

על הנכס הייתה רשומה משכנתא לטובת בנק הבנלאומי הראשון לישראל (להלן: הבנק) ובשלב מסויים רכש המשיב את המשכנתא מהבנק, בהליך שאושר על ידי בית המשפט, תוך התחייבות שלא לפנות את מוסיוף ומשפחתו מהדירה.

נקבע כי אף שהבוררים לא היו מוסמכים ליתן פסק בוררות לאחר מינויים כדיינים, אין מקום לבטל את פסקי הבוררות מנימוק זה. יתר הטענות שהעלה המבקש ביחס לפסקי הבוררות נדחו אף הן. לאחר אישור פסקי הבוררות נקט המשיב הליכי הוצאה לפועל נגד המבקש.

...

בפסק הדין מיום 12.2.2017 אמנם ניתנה רשות ערעור בשאלת סמכותם של הבוררים ליתן פסק בוררות לאחר שמונו לדיינים, אך הערעור נדחה לגופו.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

הבקשה נדחית.

בהסכם לא פורטו עילות הביטול אך עיון בכתב התביעה במסגרת הבוררות (גמול נגד אחים עזרא - נספח 14 לבקשה), מעלה כי עיקר טענות ההפרה נובעות מכך שבמשך 11 שנים לאחר שנחתם הסכם התמורות, ניבנה ביניין אחד בלבד והשני ניבנה בעצלתיים, תוך שהמפונים מצויים בסיוט ארוך ומתמשך שאין רואים את סופו ותוך שכל השנים מפרה אחים עזרא את ההסכם הפרות יסודיות חוזרות ומתמשכות (סעיף 10 לכתב התביעה, עמוד 206 לבקשה).

לאחר הליכים אלה היתקשרה אחים עזרא בהסכם לווי עם הבנק הבנלאומי הראשון, וכן בהסכם משולש – גמול, אחים עזרא והבנק, המסדיר את יחסי הצדדים (הסכם מיום 29.10.2019, נספח 7 לתשובת אחים עזרא – להלן: "ההסכם המשולש").

עלות הטיפול תחול על גמול ותמומן על ידי צרפתי (סעיף 4.2.3); צרפתי טענה כי כניסתו של הסכם זה לתוקף הותנתה בהצלחתו של הנאמן לבטל את המעשים הפסולים שביצעו המשיבים, כמתואר לעיל, תוך הברחת זכויותיה של גמול במקרקעין, ממחזיקי האג"ח (יאמר כבר עתה כי טענה זו אינה מתיישבת עם רצף האירועים שכן ההסכם נחתם לאחר פסק דין הרמטיק).

זאת נוסף לניסיונה של צרפתי להטעות את בית המשפט בהשוואת ההליכים מושא פסק הדין בעיניין הרמטיק, לבין ניסיונותיהם של גמול ואחים עזרא לסיים את הסיכסוך בין הצדדים.

ושלישית, צרפתי בעצמה סברה שיש חשיבות לצרוף אותם צדדים שלישיים, כאשר במסגרת התביעה התלויה ועומדת ואף בסעד הזמני שהוגש במסגרתה (הזהה ולמצער דומה לסעד בבוררות – נספח 12 לבקשה) צורפו הן הבנק שהעמיד מימון במסגרת ההסכם משולש והן בעלי זכויות במקרקעין שחתמו על הסכמי פינוי כצדדים רלוואנטיים (וראו גם הסעד הזמני המפורט בס"ק ו' בעמוד 2 לבקשה המופנה כלפי כל צד ג' שהוא).

...

שיקולי צדק ויושר ושאלת ההכבדה בכל הנוגע לשיקולי צדק ויושר – סבורני כי בשים לב למפורט לעיל, לא ניתן לומר כי אלו מטים את הכף באופן מובהק לטובת מי מהצדדים, בין השאר, בשים לב להודעת ב"כ גמול לצרפתי.

אשר לשאלת ההכבדה – סבורני כי אף שיקול זה אינו מטה את הכף לטובת צרפתי, בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי הפרויקט ובעיקר בשים לב לאופי זכויותיה של צרפתי כמי שנכנסה בנעלי בעלי האג"ח, ואפשרות הפירעון על פי הסכם התמורות, כמפורט לעיל וכאשר נזקיה, ככל שישנם כאלה, הם נזקים כספיים.

סיכום לאור כל האמור הבקשה נדחית.