בקשת ביטול פיטורים ומתן זכויות עד להחלטה בתיק העיקרי

במסגרת הבקשה התבקש בית הדין ליתן צו מניעה קבוע שיעמוד בתוקפו עד לסיום ניהול ההליך, המורה למשיבה להמנע מפיטוריה של המבקשת עד למתן החלטה אחרת.

על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. למותר לציין כי לצורך מתן סעד זמני די בראיות לכאורה לצורך הוכחות העובדות השנויות במחלוקת ולא נידרש שיכנוע במידה הדרושה להכרעה בהליך.

" הכרעת בית הדין בבקשה בטרם ניגש לפירוט הכרעתנו, נשוב והדגיש כי החלק העובדתי שיפורט להלן בתמצית והדרוש לביסוס ההחלטה, הוא לכאורי בלבד, ואין וודאות שהעובדות הלכאוריות שייקבעו במסגרת החלטה זו, הן אותן העובדות שייקבעו במסגרת פסק הדין בתיק העקרי.

למען הסר ספק, נציין כי גם טענתה של המבקשת כי היא "ערכה משא-ומתן" עם הגורמים המוסמכים בניסיון לבטל את ההחלטה בדבר פיטוריה, דינה להדחות, היות שאין בקיומו של משא-ומתן שכזה כדי לבטל את השהוי, יש מאין.

...

אשר למשיבה, היא הכחישה מכל וכל את טענות המבקשת, וטענה כי יש לדחות את הבקשה, וכי החלטתה ניתנה כדין.

בעניין זה, ראו שוב בעדותה של העדה טל (ראו גם בסעיפים 63-62 לתצהירה), לפנינו: ".... כשנקלטו אחיות מחברת נטלי, נקלטו 16 אחיות מעשיות, מדברים רק על מחוז חיפה שם היה הסכם עם האוצר וההסתדרות, היה גם מהלך דומה במחוז דרום אך הוא היה כמה שנים לפני כן, מתוך 16 אחיות שנקלטו חלקן רובן התחילו את הלימודים חוץ מהארבעה שאנו מדברים עליהן ומתוכם היו כאלה שהחליטו מראש לוותר ולא ללמוד ולכן סיימו את העסקתן ויש אחיות שהחלו נכשלו ופוטרו בשל כך." לסיכום לסיכום – הגענו לכלל מסקנה בשלב הנוכחי של ההליך, ברמה הלכאורית ועל פני הדברים, וברמת ההוכחה הנדרשת לצורכי ההליך הזמני וכפי שפורט דלעיל בהרחבה, כי המבקשת לא הוכיחה את עילת הבקשה כלפי המשיבה.

על כן, דין הבקשה להידחות.

עם זאת, ולפנים משורת הדין, אנו קובעים כי סכום זה ישולם רק בתום ההליך.

ביום 1.9.2020, לאחר שהמשיב לא התייצב לישיבת השימוע אותה ניסה בלא הצלחה לדחות בהליך הזמני השני, נשלחה למשיב הודעת פיטורים מפורטת, הנפרשת על פני 13 עמודים (!), על פיטוריו שייכנסו לתוקף "לאלתר, עם שובך ממחלה או עם מיצוי ימי המחלה הצבורים לזכותך". המבקש, אשר הודעת הפיטורים הומצאה לו ביום 3.9.2020, הגיש ביום 14.9.2020 "בקשה דחופה (במעמד צד אחד) למתן צו מניעה ולמתן סעד זמני בעיניין פיטורים", בה עתר לביטול הפיטורים או להשהייתם עד להחלטה בתיק העקרי ולחלופין מתן צו אירעי עד לדיון בפיטורים במעמד הצדדים (להלן – ההליך הזמני השלישי).

משכך, צדק בית הדין האיזורי עת בחן בבקשה לסעד זמני את תקינות הליך הפיטורים, בהנתן הראיות והטענות שנשמעו בפניו, ואישר את הפיטורים לאחר שמצא כי לא נפגעה זכות הטיעון של המבקש וכי, כמצוטט לעיל, "החלטת המשיבה לסיים את העסקת המבקש לכאורה אינה לוקה באי סבירות קיצונית או בחוסר תום לב, שכן, פעלה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלה, מצאה כי כלל נסיבות העניין אינו מותיר בפניה אלא דרך מעשית אחת". בית הדין האיזורי אף פרט בהחלטה את נימוקיו לאי קבלת טענת המבקש לפיטורים שאינם עינייניים, הסביר היטב מדוע אין לקבל את הטענות לפיטורים כפולים ולפיטורים בעת מחלה בנגוד לדין.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה לרשות הערעור, החלטת בית הדין האזורי וחומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את בקשת רשות הערעור, אף ללא צורך בקבלת תשובת המשיבה.

בנוסף, אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה כל עוד לא נבחנו לגופן טענותיו באשר לסמכות הפורום שקיבל את החלטת הפיטורים, שהועלו לראשונה בהליך הזמני השלישי, יש מקום למתן סעד זמני, הגם שניתן היה להעלות טענות אלה מבעוד מועד בפני המשיבה ונוכח עיתוי העלאתן לראשונה בפני בית הדין האזורי.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

] ההסתדרות והחברה המשיכו בחילופי מכתבים בנוגע לזימונו של מר אפרתי לשימוע לפני פיטורים, כאשר ההסתדרות חוזרת וטוענת שהפיטורים קשורים להתארגנות ומבקשת נתונים על הליך הצמצומים וההחלטה לבטל את תפקידו של מאפרתי והחברה מצידה חזרה על טענותיה בדבר המצב הכלכלי הקשה המחייב ביטול תפקיד מנהל אגף אולמות והודיעה על סרובה להמציא נתונים להסתדרות בדבר מצבה הכלכלי ורשימת העובדים שפוטרו ו/או נקלטו.

] הינה כי כן, השאלה הטעונה הכרעה בבקשה בשלב זה, על סמך ראיות לכאורה בלבד היא, האם המבקש הוכיח זכות לכאורה לביטול הפיטורים ולהחזרתו לעבודה כמנהל אגף אולמות בחברה במידה כזו שתצדיק הענקת סעד זמני כבר בשלב זה ועוד בטרם הוכרעה התביעה העיקרית.

באשר לפיטורי המבקש, נקדים ונאמר כי שוכנענו ברמה הלכאורית כי מר אפרתי פוטר על רקע פעילותו בהתארגנות של עובדי אתו"ס ועל כן אנו נעתרים לבקשה לביטול הפיטורים ולהחזרתו לעבודתו כמנהל אגף אולמות בחברה וזאת עד למתן הכרעה בתיק העקרי.

...

יתר על כן, שוכנענו כי מר אפרתי הוא ה"רוח החיה" ופעיל דומיננטי בהתארגנות העובדים המצויה כעת בשלב קריטי של המשך המאבק לניהול משא ומתן וחתימה על הסכם קיבוצי ראשון בחברה ולפיכך, הוצאתו מהחברה בשלב זה עשויה לסכל את ההתארגנות.

מנגד, לא שוכנענו שייגרם לחברה נזק בלתי הפיך מהמשך העסקתו של המבקש עד לתום ההליך.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, שוכנענו על פי הראיות לכאורה כי למבקשים קיימת זכות לכאורה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם ועל כן אנו נעתרים לבקשה למתן צו מניעה זמני ומורים על ביטול פיטוריו של מר אפרתי והחזרתו לעבודה כמנהל אגף אולמות בחברה.

בדיון שהתקיים ביום 10.2.19 נקבע כי הסעד הזמני יאוחד עם התיק העקרי.

זוהי זכותו של התובע להגיש תביעה זו ולהוכיח שלא היה יסוד להחלטה על פיטוריו.

הינה כי כן, היתנהל הליך בוררות שעניינו היחיד היה פיטורי התובע, התובע היה פעיל בהליך הבוררות כמו כל אחד מהצדדים האחרים, ניתן לו יומו באופן מלא ללא הגבלות, והוא אכן מימש את הזכות שניתנה לו. לאור זאת, פסק הבוררות מחייב את התובע ומהוה מעשה בי-דין כלפיו, גם אם תוצאתו אינה נוחה לו. לאור האמור לעיל, יש לידון בבקשתו החלופית של התובע, בקשה לביטול פסק הבוררות.

הבוררת הסבירה כי הוכחת מעשי התובע אומנם מחייבת חקירת כל העובדים, וכי די בעדויות ששמעה, לרבות עדויות של ראשי הועד; שבמשך שנים תמכו בתובע וניסו ליפתור את הדברים בדרכי נועם, עד כי הגיעו למסקנה שלא ניתן להמשיך לתמוך בו וכי יש להסכים לפיטוריו.

באשר לתנאי הפרישה של התובע, הרי שבהסכם הבוררות לא הוסמכה הבוררת לידון ולהכריע בנושא זה. עוללות לאחר שהוגשו הסיכומים, הגיש התובע "בקשה להפנות לאסמכתא חדשה", שם הפנה לפסק הדין שניתן בביהמ"ש העליון בתיק רע"א 7838/21 זלצמן – בית מדרש גבוה לתורה באר אברהם (מיום 8.12.21).

...

בהסכם הבוררות הבוררת הוסמכה לדון "בשאלת סבירות פיטוריו של מר שגיא שולזינגר מעבודתו בבנק והצדקתם". הבוררת בחנה את הראיות שהוגשו, שמעה עדויות, והגיעה למסקנה כי "הפיטורים היו סבירים ומוצדקים ונעשו בהליך תקין". הבנק קבע כי התנהלות התובע היתה בלתי ראויה, ולכן פיטר אותו.

בחינת הליך הבוררות נעשתה בהתאם לחומר הרב שהוגש מאותו הליך, והבעות הדעה אשר בתצהירי התובע ועדיו אין בהן כדי להביא למסקנה בדבר ביטול הליך הבוררות.

אחרית דבר מכל האמור לעיל עולה, כי יש לדחות את כל טענות התובע כנגד פסק הבוררות.

המבקש פנה לבית הדין ביום 14.12.23 ובקש לקבל הסעדים הזמניים הבאים: צו מניעה זמני, האוסר על המשיבה לפטר את המבקש עד למתן החלטה בתיק העקרי; צו מניעה זמני, האוסר על המשיבה לאייש או לפעול לאיוש תפקידו של המבקש.

צו הצהרתי זמני, הקובע כי פיטורי המבקש היו שלא כדין ועל כן הם בטלים או דינם להתבטל.

לאור הטענות שהועלו בתגובה לזימון לשימוע ובשים לב למכתב סיום העסקתו של המבקש, לא ניתן לומר כי למבקש לא ניתנה זכות טיעון.

...

לא מצאנו כי נפל פגם בהליך השימוע.

המבקש טען כי החברה התנהלה 'בהעדר מינהל תקין', אולם המבקש לא הביא ראיות לכאורה לטענה זו. איננו מקבלים את טענות המבקש בקשר לצו ההגנה שלא ניתן לו ממבקר המדינה מאחר שהגיש תביעה, הרי המבקש כתב לחברה שהוא פנה למבקר המדינה כבר בתשובותו לשימוע ביום 22.11.23 לפני הגשת התובענה לבית הדין.

משהמבקש לא הגיש תביעה עיקרית אנו מורים על דחיית הבקשה, שכן וכאמור הסעד הזמני אמור לשרת את התביעה העיקרית.