מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת ביטול עיקול על דירת מגורים של עורכי דין נשואים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

עוד טוענת המשיבה כי היא נקטה נגד המבקשת בהליכי גבייה רבים לרבות הגבלות ועיקול על זכויות המבקשת בדירת המגורים השייכת לה ולנתבע 3.
עוד העידה המבקשת כי מרבית המגעים עסקו בבקשותיה לביטול הגבלות שונות שהוטלו עליה – אף זאת מבלי שהבינה שההגבלות הוטלו במסגרת הליכי הוצאה לפועל שנועדו לממש את פסק דין שניתן נגד המבקשת ביום 14/11/13 המבקשת וויתרה על חקירת עו"ד לסרי שתצהירה צורף לתגובת המשיבה לבקשה לביטול פסק דין.
המבקשת הפניתה לכך שבתצהיר מוסר מיום 25/8/19 צוין שהמסירה לנתבע 3 בוצעה לידי "רעייתו מרגלית" – היא המבקשת – כאשר היא והנתבע 3 גרושים כבר מספר שנים, הנתבע 3 נשוי בשנית והמבקשת לא מתגוררת במען בו בוצעה המסירה.
המשיבה, מצדה, הגישה בקשה לצרף כראיה טופס בקשה שהגישה המבקשת בלישכת ההוצאה לפועל, במסגרתה טענה לזכויות בדירה בה, לטענתה, לא מתגוררת כבר מספר שנים ואף הצהירה שבכוונתה לפעול לביטול הסכם גירושין לאחר שהנתבע 3 העביר במירמה את חלקה של המבקשת בדירה זו על שמו.
כאמור, טוענת המשיבה שהמבקשת ידעה בפועל שהוגשה נגדה תביעה וניתן במסגרתה פסק דין מאחר והיא ניהלה במשך שנים מגעים מול המשיבה, ביקשה להסיר מעצמה אחריות לחובות הנתבעת 1, פנתה בבקשות לביטול ההגבלות שהוטלו במסגרת הליך הוצאה לפועל בו נקטה המשיבה ואף הסכימה, בכפוף לעריכת שינויים מינוריים, לחתום על הסכם התשלומים מול המשיבה, המאזכר את מספר ההליך שנוהל נגדה והעובדה שניתן בו פסק דין בהעדר הגנה.
...
סוף דבר, פסק הדין מיום 14/11/13 מבוטל.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם יש להצהיר שהמבקשת ושני ילדיה הם בעלים של 60% מדירה הרשומה ע"ש בעלה של המבקשת - המשיב 5 והאם כתוצאה מכך, יש להורות על ביטול עיקולים שהוטלו על הדירה לפי בקשות המשיבים 1-4? תמצית טענות המבקשת המבקשת, אשר נישאה למשיב 5 (להלן: רפאל) ביום 30.3.15, הצהירה בתצהירה שתמך בהמרצת הפתיחה שהגישה (סעיפים 7,10,11), כי היא "מוכרת כבת זוגו מחודש יוני 2014" וכי: "עקב וכתוצאה מהמצב הכלכלי הקשה אליו נקלע בעלי ובין היתר בשל ההליכים המשפטיים שהתנהלו כנגדו... עלו יחסיו עם גרושתו על שרטון, בין היתר כתוצאה ישירה מהמצב שנוצר... הגיעו בעלי וגרושתו להסכמה על פרידה... אשר נערך ונחתם ביום 20.6.14...
המשיבים ידעו שהמבקשת נשואה לרפאל והיא גרה בדירה שעה שהטילו את העיקולים.
לא ברור גם, מדוע לא נרשמה אפילו הערת אזהרה לטובת המבקשת על הדירה בעקבות הסכם הממון, לאחר שכבר ניתן היה לרשום הערת אזהרה ונרשמה הערה לטובת רפאל בלבד ביום 19.1.17? גם רפאל לא הביא שום ראייה על כך שפנה לרחל ממשרד עורכי הדין פישר בכר חן שטיפל ברשום ובקש לרשום את זכויותיה של המבקשת כפי שטען.
...
מכל הנימוקים הנ"ל, יש לדחות את התביעה.
לפיכך, התביעה נדחית.
המבקשת תשלם לכל אחד מהמשיבים 1-4 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע והשתלשלות העניינים המבקשת, גב' אילנה יפה, ומר יצחק יפה נישאו ביום 7.3.1999 (להלן: "המבקשת" ו-"יצחק", בהתאמה) וגרו במשך שנים ארוכות, יחד עם שלושת ילדיהם המשותפים, בדירה בשיכון בבלי בתל אביב (להלן: "דירת המגורים" או "הדירה").
ביום 25.10.2010 שלח עו"ד שבן תצהיר מטעמו לבנק, לפיו הוא עורך דינה של חברת זנקס ומיופה כוחה בישראל, וכי החברה בעלת מלוא הזכויות בדירת המגורים (להלן: "תצהיר עו"ד שבן").
לאחר פתיחת הליך ההוצאה לפועל, ובטרם ניתן הצוו לכנוס נכסיו של יצחק, ביום 3.12.2016 הגישה המבקשת לבית הדין הרבני האיזורי בתל אביב בקשה למתן צו עיקול על דירת המגורים, בטענה שיצחק מפר את הסכם הגירושין.
להלן: "התובענה"), במסגרתה ביקשה שורת סעדים הצהרתיים: הצהרה כי היא בעלת מחצית מהזכויות בדירת המגורים; ביטול שטר המשכנתה והצהרה כי אין לבנק זכויות בדירה; הצהרה שהדירה אינה מהוה בטוחה לחשבון העיסקי של חברת לעובד גרופ; רישום זכויותיה בדירת המגורים בלישכת רישום המקרקעין, כאשר הדירה נקייה מכל שיעבוד; וכן סגירת הליך ההוצאה לפועל.
...
לטענת המבקשת, בחינת סיכויי הערעור ומאזן הנוחות במקרה דנן מובילה למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
לפיכך, סבורני כי בענייננו מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת מתן הסעד הזמני.
נוכח כל האמור, ובהתחשב במעמד הבכורה שניתן לשיקולי מאזן הנוחות, מצאתי לנכון להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת אף אם על פני הדברים, ומבלי לטעת מסמרות, סיכויי הערעור להתקבל אינם נראים גבוהים (ראו: ע"א 2690/17 באלס נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פסקה 12 (6.4.2017); ע"א 4291/20 שרעבי נ' פורטמן, פסקה 17 (6.8.2020)).
סוף דבר: הבקשה מתקבלת, במובן זה שניתן בזאת צו מניעה זמני לתקופת הערעור המונע את הליכי מימוש דירת המגורים המצויה ברחוב עוזיאל 3/25 בתל אביב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במהלך חודש דצמבר 2018 נישאו השניים.
לטענת הנתבע למעלה מ- 100,000 ₪ הוחזרו לתובע וסכום של מיליון שקלים בתוספת מיליון שקלים מכספו האישי של הנתבע, ניתנו לבקשתה של הנתבעת, כהלוואה לבני הזוג שטנר לצורך הבראת חברה מסוימת כאשר לצורך הלוואה זו שועבדה כבטוחה דירת מגוריהם של בני הזוג.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שמעתי את העדויות ובשים לב לאמות המידה לבחינת הטענות בשלב מקדמי זה של ההליך, באתי לידי מסקנה שדינה של הבקשה לביטול העיקולים להדחות, בכפוף לכך, שראוי לנהוג במידתיות ולהגביל את סכום העיקולים בנוגע לנתבע והחברה לסכום הכספים שהועבר אליהם, סך של 2,558,400 ₪ כנטען בכתב התביעה (סעיף 6).
הוצג הסכם שכר טירחה עם עורכי הדין וטיוטות לא חתומות של מכתבים (נספח 15 לבקשה), אלא שהסתבר למרבה האבסורד ששכר הטירחה לעורכי הדין שולם באמצעות המחאה שהועברה לנתבעת על ידי בנו של התובע, לצורך השקעה (נספח 5 לתשובת התובעים מתאריך 29/6/23).
אשוב ואדגיש שאין זה השלב להכריע במהימנות גרסאותיהם של התובע והנתבע, הרושם הוא ששני הצדדים נוטים לסדר את העובדות לפי האינטרסים שלהם ואינם מתמודדים באופן משכנע דיו עם הקשיים, בשלב זה די בכך שניתן להתרשם שקיימת עילה ואפילו חלקית של התובע כלפי הנתבע והחברה המצדיקה הותרת לפחות חלק מהעיקול על כנו.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שמעתי את העדויות ובשים לב לאמות המידה לבחינת הטענות בשלב מקדמי זה של ההליך, באתי לידי מסקנה שדינה של הבקשה לביטול העיקולים להידחות, בכפוף לכך, שראוי לנהוג במידתיות ולהגביל את סכום העיקולים בנוגע לנתבע והחברה לסכום הכספים שהועבר אליהם, סך של 2,558,400 ₪ כנטען בכתב התביעה (סעיף 6).
לאחר בחינת מלוא טענות הצדדים, באתי לידי מסקנה שקיים קושי לקבל את גרסת הנתבע כפשוטה, ומכל מקום, ניכר מן המסמכים שצרף הוא עצמו לתגובתו, שקיבל לחשבונו ולחשבון חברתו כספים שגם לשיטתו אינם מיועדים לו. עתה משהסתבר שהכספים הועברו לכאורה תוך הולכת שולל את התובע, יש לתובע את הזכות לדרוש את הכספים.
סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה, בכך שסכום העיקול כלפי הנתבע והחברה יועמד על על הסכום שהועבר לנתבע ולחברה, לטענת התובע, סך של 2,558,400 ₪.

בהליך תמ"ש שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

במהלך נישואיהם רכשו הצדדים שלושה נכסי מקרקעין, הרשומים בחלקים שוים בלישכת המקרקעין: בית מגורים פרטי ברחוב XXX בשכונת הרצליה פיתוח בעיר הרצליה (להלן: "בית המגורים"), שבו התגוררה המשפחה.
בחקיקה נוסחו הוראות חוק פרטניות וייחודיות לעניין סוגיית פירוק השתוף בדירת מגורים של בני זוג, זאת כדי לאפשר התאמה של הדין הכללי למאפייניו המיוחדים של הסיכסוך המשפחתי.
למעלה מן הצורך יוער, כי החלטת הרשמת מיום 21.1.2022 ניתנה בטרם הגשת חו"ד המומחה והשמאי; והחלטת הרשמת מיום 18.7.2023 שדחתה את הבקשה לביטול העיקולים נומקה בכך ש"משעה שנטען כי ביטול צו העיקול נידרש לצורך מכירת אחת הדירות ולשם כסוי החובות, לא ברור מדוע התבקש ביטול צו העיקול על זכויות המשיבה בשלושת נכסי המקרקעין" (סעיף 9 להחלטה).
המשיבה תישא בהוצאות המבקש ובשכר טירחת עורך דין בסך של 5,000 ₪.
...
משכך אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בדירת המגורים המשותפת, הנמצאת ברחוב YYY, דירה מספר 22 או 23 בתל אביב (להלן: "הדירה"), וזאת בדרך של מכירה בשוק החופשי לכל המרבה במחיר.
תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו