בקשת ביטול משכון על זכויות אלמנה בנכס

העיקול הוטל על זכויות ונכסים של המבקש בשני כלי רכב, דירת מגורים וכספים המגיעים מלקוחות, בני הזוג בהר.

לאחר ששקלתי את בקשת העיקול מלכתחילה, כמקובל בדיון בבקשה לביטול עיקולים (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן, פ"ד נא(3) 789, 798 (1997)), החלטתי לבטל את העיקול אצל המחזיקים ה"ה בהר ולהשאיר את העיקול על שני כלי הרכב ועל נכס המקרקעין על סכום נמוך יותר.

בכך תובטח זכותה של המשיבה לגבות את חלק סכום פסק הדין, הנתמך בראיות מהימנות לכאורה, ומן הצד האחר יוכל הנתבע, אלמן ואב לשלושה, להמשיך לעבוד, להיתפרנס בכבוד, ובמידת הצורך לשמור על יכולת כלכלית לפרוע את פסק הדין, ככל שינתן.

...

אני קובעת כי טענות הצדדים בשלב זה ראויות לבירור, התובעת הציגה ראיות לכאורה לתביעתה, והנתבע הציג הגנה ראויה לבירור, שאינה מגיעה עד הטלת ספק בתביעה כולה.

כובד משקלם של השיקולים השונים להשארת העיקול על כנו משפיעים אלה על אלה, ואני קובעת כי נימוקי ההגנה מטים את הכף לזכות המבקש.

אני קובעת כי איזון נכון בין האינטרסים של הצדדים יהיה בביטול העיקול אצל הלקוחות, המחזיקים מס' 5, השארת העיקול על כלי הרכב והמקרקעין, והקטנת סכומו לסכום חוות הדעת בלבד, ובמעוגל 120,000 ₪.

ב- 9.8.16 הגישה נושה של החייב בקשה להורות לבנק לאומי לישראל בע"מ למסור פרטים על יתרת ההלוואה שלהבטחתה נרשם מישכון על זכויות החייב ואישתו בנכס (בקשה 4).

ב- 15.1.17, נוכח ניגוד העניינים בין תפקידה כנאמנת לתפקידה כמייצגת האלמנה, הוריתי על ביטול מינויה של הנאמנת ומיניתי את עו"ד אורן צורן כנאמן במקומה.

מאחר שעל הנאמן לבחון עניינים שיש בהם כדי להשפיע על זכויותיה של המבקשת כאלמנת החייב, כבעלת זכויות בדירה וכיורשת- לא היה מקום שעו"ד שלי תשמש כנאמנת בתיק.

...

אם המלצותיו של הנאמן אינן נראות למבקשת נכונות, רשאית היא לעמוד על טענותיה, לשתף פעולה עם הנאמן בבדיקת תביעת החוב, ואם הכרעתו לא תהיה מקובלת עליה, תהיה היא רשאית לערער עליה.

התוצאה אני דוחה את הבקשה להחלפת הנאמן.

המבקשת תשלם את הוצאות הבקשה, בסכום של 3,000 ₪.

רקע המבקשת הנה אלמנתו של המנוח רבהייב מישאל (להלן: "המנוח").

עו"ד עופר בן צבי מונה ביום 21.3.1996 ככונס נכסים על זכויות הלווים בנכס (נספח 3 לכתב התביעה).

משמעות הדברים הובהרה אף בפשר (מרכז) 38395-10-11‏ עו"ד מרים זפט (נאמנת) נ' דב דבורצקי (24.7.19), בפיסקה 51: "לאור העובדה כי בין החייב לבין המשיבים נחתמו הסכמים בהם התחייב החייב למשכן את זכויותיו בנכס לטובת המשיבים עד לפרעון החוב, אזי ככל שהדבר נוגע למישור היחסים שבין החייב לבין המשיבים, די בהסכמים כדי להקנות למשיבים זכות מישכון" (ר' גם פשר (נצ') 30960-09-14 באראט אלכס יאיר נ' אנט באראט (23.6.2016)).

אין באמור כדי לגרוע מזכותה של המבקשת, לפנות לרשם ההוצאה לפועל להוכחת טענת פרעתי ולברור טענותיה לפיהן יש לבטל את מינוי כונס הנכסים מכח ס' 81ב1(ב)(ג)(ג) לחוק ההוצל"פ ואת טענותיה ביחס להפרשי הריביות מכח סעיף 81א(ד) לחוק ההוצל"פ כמו גם טענתה כי העדר הדיווח לרשם הוצאה לפועל בקשר עם גובה החוב עולה כדי עבירה פלילית הקבועה בסעיף 81ג(א) לחוק ההוצל"פ, ביחס לטענת המשיבה לפיה, אינה מתחשבת ביתרות בתיק ההוצל"פ "ומיד מעבירה את כל יתרת ההלוואה שהיא תיסחוב את כל הריביות אלא מגדל גובה לפי הספרים שלה שזה הרבה יותר נוח ללווה" (פ' ע' 17 ש' 9- 11; ר' גם פ' ע' 20 ש' 10- 11).

...

אשר על כן, התביעה נדחית.

בעמ' 9 לפרוטוקול, שורות 30-32 ציינה המ"מ: "הנכס העקרי שאנו מדברים עליו, זכויות המנוח בנחלה שנמצאת בכלנית. למיטב ידיעתי הזכויות האלה ממושכנות לבנק לאומי שגם הגיש תביעת חוב בתיק על 669,281 ₪. לא עשינו הערכה לנכס בשלב זה. עדיין לא נקטנו מימוש...". עמדת בא כוח הכנ"ר היתה (עמ' 11 שורה 15-17) "...על הצד הפראקטי, אני חושבת שככל שהבנק באמת מתכוון לממש את הנכס ואת הנחלה, יפעל במסגרת ההליכים, הוא צריך להוציא שומה כדי שנדע ונבין אם יש תועלת בהליך ונבין אם יש נכסים שנוכל לממש". עמדת בא כוח הנושה המובטח בנק לאומי (עמ' 11 שורה 24-26) ".. שמעתי את הדיון ואת ההצעה המתגבשת לפיה, הנחלה הממושכנת על ידי הבנק תמומש באמצעות הבנק בפקוח בעל התפקיד. נושא הנחלה היה על הפרק, היה ידוע. יש לי הצעה לייעל את ההליך שהליך המימוש ...". אלמנת המנוח שנכחה בדיון התפרצה בבכי ואמרה "אני רוצה רק צדק, אני פה בשביל הצדק". (עמ' 11 שורה 28).

ב"כ היורשים טען (עמוד 11 ש' 19 לפרוטוקול): "... לגבי הנחלה, אני יודע שעמדת היורשים שהנחלה היא לא במסת נכסי העזבון... למיטב ידיעתי, הנחלה היא לא במסגרת מסת הנכסים של העזבון" בתום הדיון ניתנה החלטה כדלקמן: "לאור ההסכמות בין הנושה המובטח לבין המנהלת המיוחדת לעיזבון המנוח ובהיעדר היתנגדות של יתר הצדדים ושל הכנ"ר, אני מורה על מינויים של עו"ד ניב זר ועו"ד מיכל גילבוע במשותף כבעלי תפקיד לצורך מימוש הנחלה, פירעון החוב הממושכן והפקדת היתרה לתיק הפש"ר מכוח שטר המשכנתא. לצורך כך רשאים בעלי התפקיד להגיש בקשות למתן הוראות ולצרף אליהן את עמדת בא כוח הכנ"ר. אין צורך לציין כי ככל שיש למי מהצדדים טענות לגבי הנחלה או לגבי אפשרות המימוש שלה במסגרת מימוש נכסי העיזבון, רשאי להעלות את טענותיו במסגרת הליך המימוש.". ביום 23/7/20 במסגרת בקשה מס' 26 הגישה המבקשת "בקשה דחופה לביטול החלטה". החלטתי כאן , מתייחסת לבקשה מס' 26.

אין כל מניעה לממש זכויות חוזיות של החייב המנוח ושל המבקשת עצמה וקיומו של מישכון על זכויות אלה ממלא אחר הגדרת "הנושה המובטח". הנושה המובטח אוחז בפסקי דין שניתנו גם נגד החייב המנוח וגם נגד המבקשת ובדעתו להפרע מלוא החובות כלפיו בין אם על ידי מימוש זכויות החייב המנוח, ובין אם על ידי מימוש זכויותיה של המבקשת, ובין אם על ידי מימוש זכויות החייב המנוח והמבקשת ביחד, ככל שיהיה צורך בכך.

...

ב"כ היורשים טען (עמוד 11 ש' 19 לפרוטוקול): "... לגבי הנחלה, אני יודע שעמדת היורשים שהנחלה היא לא במסת נכסי העיזבון... למיטב ידיעתי, הנחלה היא לא במסגרת מסת הנכסים של העיזבון" בתום הדיון ניתנה החלטה כדלקמן: "לאור ההסכמות בין הנושה המובטח לבין המנהלת המיוחדת לעזבון המנוח ובהעדר התנגדות של יתר הצדדים ושל הכנ"ר, אני מורה על מינויים של עו"ד ניב זר ועו"ד מיכל גלבוע במשותף כבעלי תפקיד לצורך מימוש הנחלה, פרעון החוב הממושכן והפקדת היתרה לתיק הפש"ר מכוח שטר המשכנתא. לצורך כך רשאים בעלי התפקיד להגיש בקשות למתן הוראות ולצרף אליהן את עמדת בא כוח הכנ"ר. אין צורך לציין כי ככל שיש למי מהצדדים טענות לגבי הנחלה או לגבי אפשרות המימוש שלה במסגרת מימוש נכסי העזבון, רשאי להעלות את טענותיו במסגרת הליך המימוש.". ביום 23/7/20 במסגרת בקשה מס' 26 הגישה המבקשת "בקשה דחופה לביטול החלטה". החלטתי כאן , מתייחסת לבקשה מס' 26.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן: אני מורה על דחיית הבקשה לביטול ההחלטה.

אני קובע כי הנושה, בנק לאומי, הינו נושה מובטח מכח שטר משכון שנרשם במשרדי רמ"י. על פי הסכמתם ובקשתם של הממשכנים – המבקשת ובעלה המנוח, והמבקשת מנועה מלטעון כנגדו.

בבקשה של הנתבע מס' 4 לסילוק על הסף של התביעה בשנת 2009 היו נתבעים מס' 2-1 (להלן: הזוג רוט), על-פי הצהרותיהם, בעלי זכות חכירה במשק חקלאי ברחוב הנריאטה סולד בקרית ביאליק הידוע כחלקות 9 ו-10 בגוש 11560 וכן בשטחים חקלאיים הידועים כגושים 10233 ו-11597 (להלן: משק רוט).

עוד נקבע כי חברת יוניק תמשכן את זכויותיה על-פי הסכם רוט לטובת התובע, כי התובע יגבה את החזר ההלוואה "אך ורק ממשפחת רוט ו/או מהערבים להסכם רוט", וכי חברת יוניק תשיב לתובע את מלוא סכום ההלוואה גב אל גב במועד השבת ההלוואה בהתאם להסכם רוט.

בבקשה, שנתמכה בתצהירו מיום 6.10.2009 של בירמן, נכתב שלא עלה בידי הזוג רוט למכור את משק רוט בשל בעיה משפטית הכרוכה בסכסוך ירושה בינם לבין אלמנת אחיו של נתבע מס' 1.

בהקשר לכך אבהיר, כי שגיא אינו זכאי להפרע מהמשכון סכומים העולים על הסכם אשר יוניק זכאית להפרע מהמשכון, היינו – הסכום אשר יוניק הלוותה לרוט – סך של 400,000 דולר בלבד (הוא סכום שטר המישכון) שכן יוניק איננה יכולה להמחות לשגיא יותר זכויות מאשר יש לה כלפי הנכס.

עוד קבעתי, כי התובעים השתהו בתביעתם והם מושתקים מלטעון, כעת, לביטול הסכם המכר; כי טרם הגיע המועד לתשלום יתרת התמורה; כי אזולאי לא הפר את הסכם המכר וכי, בנסיבות העניין, התביעה לביטול ההסכם היא תביעה חסרת תום לב וביטולו יהיה בלתי צודק".

...

לכן, אני מקבל את טענת רונן כי טרם התגבשה העילה החוזית נגדו.

משהגעתי למסקנה כי אין בכתב התביעה גרסה עובדתית המצמיחה עילות נזיקיות, על כל מרכיביהן, אני דוחה את הטענה לפיה יש לברר את התביעה הנוכחית נגד רונן כתביעה נזיקית על אף הקביעות והמסקנות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה נגד נתבע מס' 4, ומחייב את התובע לשלם לו שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.