החברה הקבלנית טוענת כי כפי שאישור פסק ביניים של הבורר בזמנו, בסכום של 585,000 ₪, התברר בביהמ"ש המחוזי, נדון ואושר שם, כך גם דיון בהפחתת שכרו צריך להתברר לפני אותה ערכאה, ביהמ"ש המחוזי בת"א.
החברה הקבלנית טוענת כי אורן בניה גם הסתירה את העובדה כי בהליך אחר אותו פתחה בביהמ"ש המחוזי מרכז תוך שהעלתה טענת חוסר סמכות של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב לידון בטענותיה, וטענותיה אלו נדחו ע"י ביהמ"ש המחוזי מרכז תוך העלאת חשש כי אורן בניה מנסה לעשות "פורום שופינג" פעולה שאינה מתיישבת עם היתנהלות דיונית תקינה וניהול הליכי משפט בתום לב. כן נקבע כי טעמים של היתנהלות דיונית ראויה מחייבים שבקשה נוספת בעיניין הליך הבוררות תוגש לביהמ"ש שדן בבקשות קודמות בעיניינו של הליך הבוררות.
דיון והכרעה
הליך הבוררות עסק במחלוקות שבין אורן בניה לבין החברה הקבלנית בכל הקשור לעבודות בניה ופיתוח להקמת בנין בן 22 קומות מעל 3 קומות מרתפי חניה תת קרקעיים, הכולל 91 יח"ד למגורים (ראו סעיף 1 לפרק א לפסק הבוררות).
בקשר עם הבוררות הוגשו לביהמ"ש המחוזי בתל אביב הבקשות שלהלן:
הפ"ב 65522-02-20 בקשה לאישור פסק בוררות חלקי מיום 17.2.20.
הפ"ב 58830-05-20 בקשה לביטול פסק הבוררות החלקי יחד עם בקשה למתן ארכה להגשת הבקשה מיום 26.5.20.
...
יצויין שבמקביל להליך שלפניי, החברה הקבלנית הגישה ביום 22.12.21 תביעה בבימ"ש השלום בתל אביב (ת.א. 49066-12-21 לפני כב' השופט ליאור גלברד) בה עתרה לתשלום שכר טרחת הבורר שהיה על אורן בניה לשלם, ומאחר ואורן בניה לא שילמה סכום זה, ובסופו של דבר נאלצה החברה הקבלנית לשלמו.
לטענת החברה הקבלנית המסקנה המתבקשת היא שביהמ"ש המחוזי הוא המוסמך עניינית לדון בבקשה להפחתת שכ"ט הבורר בתובענה זו, כל שכן כאשר כל ההליכים שהתקיימו ב"ענייני הבוררות" נדונו לפניו ומן הראוי לקיים את כל ההליכים תחת אותה אכסניה.
דומה שלא בכדי אורן פניה לא פירטה את כל המסכת העובדתית והמשפטית בתובענה שבכותרת ולא מילאה חובתה בהתאם לתקנה 10(11) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לפרט בכתב התביעה "דבר קיומו של הליך נוסף בביהמ"ש או בבית הדין בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד או היה צד לו".
לאור כל האמור לעיל, נמחקת התביעה על הסף וזאת בהעדר סמכות עניינית של בימ"ש זה לדון בה.
אורן בניה תשלום לבורר וכן לחברה הקבלנית, לכל אחד מהם, הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪ (סה"כ 20,000 ₪) תוך 30 יום.