בקשת ביטול הפטר מותנה בשל חוסר תום לב

רקע כללי - השתלשלות העניינים וטענות הצדדים בהחלטה בדיון מיום 11/4/16 אושרו הסכמות הצדדים לפדיון זכויותיו של החייב בנכס (1/8 דירה ברח' ריינס בגבעתיים) בסך של 212,000 ₪; וכן, תוכנית פרעון שלפיה יוסיף לקופת הכנוס סך של 36,000 ₪ ב-36 תשלומים בסך של 1,000 ₪ כ"א. זמן מה לאחר שאושרה תוכנית הפרעון, בחודש פברואר 2017, הגיש הנאמן בקשה לביטול ההליך (בקשה מס' 15) מחמת חוסר תום לב של החייב; משהתברר לנאמן, כי לאחר מתן ההפטר המותנה הגיש החייב, ללא ידיעת בית המשפט והנאמן ומבלי שניתן היתר לכך, תביעה כספית ע"ס 800,000 ₪ כנגד חברת שלטי ירושלים ומנהלה, מר חביב אביב נקש.

...

לאחר שהוגשו טענות הצדדים, לרבות עמדת הכנ"ר, ניתנה לחייב אורכה כמבוקש, כדלקמן: "לאחר שעיינתי בבקשה ובטענות הצדדים לרבות עמדת הכנ"ר וכן, במסמכים שבתיק, סבורני כי בנסיבות העניין (ובכלל זה, בין היתר, פדיון נכסי החייב וסוגיית ההליך המשפטי שמתנהל באישור בדיעבד של בית המשפט לפי ההחלטה מיום 8/5/17) והזמן שחלף מאז הגשת בקשת הנאמן ותשובת החייב מיום 26/6/18 - ניתן להיעתר לבקשת החייב לארכה של 90 ימים לתשלום הפיגורים. החייב יסדיר את חוב הפיגורים עד ליום 1/10/18..." (החלטה מיום 8/8/18).

בשקילת כל השיקולים הרלבנטיים בנסיבותיו של תיק זה, בשים לב לפדיון זכויות החייב בנכס ולזמן שבו הוא מצוי בהליך, מצד אחד ולמחדלים חוזרים ונשנים של החייב כמפורט לעיל ובכלל זה גם פיגור בתשלומים כמפורט לעיל, מצד שני - סבורני כי המלצת הכנ"ר על דעת הנאמן להארכת תוכנית הפירעון בשנה, מהווה משום איזון ראוי בנסיבות העניין, בין אינטרס החייב לשיקום לבין אינטרס הנושים.

סוף דבר תוכנית הפירעון תוארך בתקופה של 12 חודשים.

סוף דבר – תכנית הפרעון וההפטר המותנה בקשת הנושה לביטול ההליך בשל חוסר תום לב נדחית.

...

החייב בינתיים לא התגונן והגיש כאמור בקשה לפשיטת רגל בהליך זה. הדיון הראשון בתיק נקבע ליום 27.11.2018 ולקראת דיון זה, הגיש הנושה התנגדות להכרזה על החייב כפושט רגל, בטענה כי החייב ואביו הבריחו נכסים מחברה אחת לאחרת כאשר בסופו של דבר החברה האחרת נמכרה, והחייב ואביו קיבלו כספים שמקומם היום אינו ידוע ועליהם לא הצהירו [ההתנגדות הוגשה במסגרת בקשה 3].

סוף דבר – תכנית הפירעון וההפטר המותנה בקשת הנושה לביטול ההליך בשל חוסר תום לב נדחית.

כך גם נדחית טענת החייב להיעדר יריבות בינו לבין הנושה.

כאמור, לאחר ששמעתי את הצדדים, וקיבלתי את המידע שנמסר ע"י הנאמן אני קובע כי ינתן לחייב הפטר אם יוסיף לקופת פשיטת הרגל סכום נוסף של 96,000 ₪ אשר ישולמו תחילה ב- 30 תשלומים שלא יפחתו מ- 1,400 ₪ והיתרה בתשלומים שלא יפחתו מ- 1,800 ₪ [להלן: "תכנית הפירעון"], וזאת בנוסף לנכסים הצבורים בקופה ולנכסים המוקנים לקופה אשר ימומשו בנפרד, לרבות פיצויי פיטורין וקרנות השתלמות ככל שקיימים.

הבקשה: לפניי בקשת הנאמן (לשעבר) לביטול הפטר מותנה שניתן לחייב בתיק זה בשל חוסר תם לב בהתנהלותו והסתרת מידע אודות נכס מקרקעין שבבעלותו.

...

מכל אלה אני מגיע לכלל מסקנה, כי החייב העלים מידיעת הנאמן את קיומו של הסכם הגירושין, את העובדה שהוא בעל הערת אזהרה ביחס לנכס המקרקעין מושא הבקשה, את העובדה שהזכויות בנכס מעולם לא הועברו על שם גרושתו ולא נעשה כל מהלך לקדם זאת וככזה הוא נהג בחוסר תם לב. העלמת עובדות חשובות אלה מהמנהל המיוחד מהווה שינוי נסיבות שמצדיק עיון חוזר בהפטר ועל כן ולמרות חלוף הזמן מאז ההפטר, אין מנוס אלא מלהיענות בחיוב לבקשת הנאמן.

סוף דבר: כפועל יוצא אני מורה על ביטול ההפטר שניתן לחייב בתיק זה ביום 12/9/2019 והחזרתו להליך פשיטת הרגל.

אני מחייב את החייב לשלם לנאמן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 2000 ₪.

לאור האמור, עתר החייב שלא לבטל את ההליך ולהורות על הפטר מותנה.

ב"כ מע"מ פירטה כי אמנם בזמנו הייתה נכונות ללכת לקראת החייב, במידה שישלם את קרן החוב למע"מ. אך לדבריה, "כיום, לאור התסקיר שהגיש הנאמן [המנהל המיוחד] ולאור העובדה כי מע"מ רואה שלא מדובר בחייב תם לב שיש איזה שהיא סיבה כפי שחשב אז, לראות לנסות כיצד מע"מ יכול לתרום להליך על ויתור כזה או אחר מתוך סך החוב, כיום מע"מ מצטרף לעמדת הנאמן [המנהל המיוחד] ומבקשים לבטל את ההליך בשל היתנהלותו בחוסר תום לב – בגין החובות למע"מ שמקורם במירמה ובגין שבהליך עצמו מיתנהל בחוסר תום לב" (עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 18-14).

מן החייב "לא נידרש... לעשות הרבה. כל שעליו לעשות הוא לשלם תשלום חודשי אשר בדרך כלל מהוה אך טיפה בים הנשייה כלפיו, להגיש דו"ח כספי על הוצאותיו והכנסותיו פעם בחודשיים ולשתף פעולה עם הנאמן על נכסיו. בהניח שהחייב מיתנהל בתום לב, דרישות אלו צנועות ביותר. משכך, עמידה דווקנית ומדויקת בדרישות ובתנאי צו הכנוס היא בבחינת 'תנאי בלעדו-אין' לקיומו של ההליך ולקבלת הפטר בסיומו..." (כב' השופט ד' מינץ בפש"ר (מחוזי י-ם) 977/04 שריקי נ' כונס הנכסים הרישמי – מחוז ירושלים, פסקה 6 (21.11.10)).

...

ב"כ החייב והחייב עצמו השיבו לטענות שהועלו ועתרו ליתן לחייב הזדמנות במסגרת הליך זה. לאחר שעיינתי בהודעות העדכון ובתסקירים שהוגשו מטעם המנהל המיוחד, בתגובות הנושים ובתשובות החייב ובחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לביטול ההליך להתקבל, זאת בשל צירופם של מספר טעמים.

המסקנה הבלתי נמנעת מן המקובץ היא כי יש להורות על ביטולו של ההליך – וכך אני מורה.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט ע' עאסי) מיום 19.6.2023 בפש"ר 45151-06-16, בה נדחתה בקשת המבקש לביטול הליך פשיטת הרגל בו מצוי המשיב 1 ולביטול ההפטר המותנה שניתן לו. המשיב 1 (להלן: החייב) מצוי משנת 2016 בהליך פשיטת רגל שניפתח לבקשתו.

בהחלטתו, ציין בית המשפט כי כבר ביום 4.7.2022 אושרה תכנית פרעון למתן הפטר מותנה, שהתייחסה גם לחובות מסוימים שיצר החייב במהלך ההליך, וזאת לצורך ריפוי חוסר תום לבו של החייב בהקשר זה. כן צוין כי החייב עמד בהסדר שנקבע ושילם את הסכומים שנקבעו בו. עוד הוסיף בית המשפט כי המבקש והנאמן לא הכחישו כי המבקש ידע על הליך פשיטת הרגל ועל ההסדר אליו הגיע החייב עם צדדי ג' עוד בטרם אישורו, וחרף זאת לא הצטרף אליו.

הלכה זו חלה גם ביחס להחלטות שעניינן אישור תכנית פרעון ומתן הפטר מותנה (ראו, מיני רבים: רע"א 5966/22 פוליבה בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 14 (26.10.2022); רע"א 6757/23 לוי נ' עו"ד מיכאל, הנאמן, פסקה 14 (22.1.2024); רע"א 7719/23 מילשטיין נ' עו"ד לב, מנהל מיוחד, פסקה 16 (23.1.2024)).

...

בשל נימוקים אלה הגיע בית משפט קמא למסקנה כי אין מקום להיענות לבקשתו של המבקש לביטול הליך פשיטת הרגל ולביטול ההפטר המותנה.

מדובר במסקנה סבירה, וודאי לא כזו שנפל בה פגם מהותי כלשהו המצדיק את התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתו הרחב של בית משפט של פשיטת רגל.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.