לפניי בקשת בעלי התפקיד (מנהל מיוחד והכנ"ר) להורות על ביטול ההליך כפושט רגל בשל מחדליו של החייב שיפורטו בהמשך.
ייתכנו מצבים שבהם הפיתרון המידתי הראוי יהיה לפיכך דחייתה של הבקשה, באופן שיאפשר לצדדים להמשיך ולהתנהל במסגרת ההוצאה לפועל, תוך הותרת הפתח לחייב לשוב ולפנות לבית המשפט, או לרשם ההוצאה לפועל, בבקשה מתאימה כעבור זמן מה, ובילבד שיתברר שנהג בתום לב. (ט) יש, אפוא, מקום לבחון, לעיתים, האם החלופה של ניהול הליכי ההוצאה לפועל – יהיה בה כדי להועיל לנושים באופן ממשי, יותר מהליכי פשיטת הרגל של החייב, או שמא לא צפויה לצמוח לנושים תועלת ממשית כתוצאה מחסימת הליכי פשיטת הרגל מהחייב.
...
אסור ליצור מצב דברים שבו חייבים יעדיפו להימנע מתשלום חוב מזונות פסוק משך שנים ארוכות (חרף יכולתם לעמוד בתשלום הסכום, אשר נקבע ע"י ערכאה שיפוטית מבררת), ובתוך כך יגדילו ויאדירו אותו, והכל במטרה לזכות, בסופו של דבר, בהפטר – מטעמים הנעוצים בהתנהלותם.
לפיכך ולאור כל האמור לעיל, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה קודמת ובהתאם להנחיות הפסיקה כפי יישומן בנסיבות מקרה זה וכאשר בית המשפט מתרשם כי החייב פתח ונכנס להליך הפש"ר בחוסר תם לב והמשיך לנהל אותו בחוסר תם לב, אני עושה שימוש בסמכותי לפי סעיף 18ה(א)(2) לפקודה ומורה על מחיקת הבקשה וביטול ההליך על כל השלכותיו.