בקשת ביטול הליך פשיטת רגל בשל חוסר תום לב ואי עמידה בחיובים

לאור כל האמור לעיל, המנהל המיוחד עתר כאמור לביטול ההליך או להורות לחייב להציע הצעת הסדר לנושיו ולדחות את הבקשה להכרזה מאחר ולטענת המנהל המיוחד נסיבות ההסתבכות בכלל ובפרט בתום לב לא הוכחו ולאור מחדלי החייב בהליך המונעים היתחקות אחר מצבו הכלכלי האמתי ובחינת מיצוי כושר הישתכרות למשק הבית כך שלא ניתן לגבש כל מתוה בעיניינו של החייב.

בהקשר זה אציין גם את התכתובת שהוצגה עם משרד רואי החשבון שטיפלו בעינייני חברה 1 והחייב וכפי שעלה ממכתב רואי החשבון מיום 2.12.2020, בידיהם אך ורק נתוני הנהלת חשבונות חלקיים לשנים 2015-2016 , ולא הוגשו על ידם עבור החברה או החייב ואישתו דוחות כספיים או אישיים לשנים הללו, וכי רק לצורך מסירת החומר הגולמי דרשו רואי החשבון תשלום בסך של 10,000 ₪ שהחייב לא יכל לעמוד בו, ולעמדתי גם האמור במכתב זה תומך בגירסת החייב שלפיה חובותיו נוצרו בשל היתנהלות עסקית כושלת שהתאפיינה בחוסר סדר חשבונאי אך ללא חוסר תום לב מצדו של החייב.

סיכומו של דבר, על מנת לדחות בקשת החייב להכרזתו פושט רגל ולבטל את ההליך בשל חוסר תום לב בשלב יצירת החובות, אין די בתמיהות או הספיקות שעליהן הצביע המנהל המיוחד, שכנגדן ניתנו הסברי החייב שפורטו לעיל, ובנסיבות אלו כאמור אין מקום לביטול ההליך.

בהקשר זה יצויין כי ב"כ החייב הפנה לסעיף 163(ג) לחוק חידלות פירעון וטען כי חוסר תום לב ביצירת החובות אינו יכול לשמש כיום כעילה לביטול הליכי פשיטת הרגל אלא לכל היותר להארכת משך תקופת התשלומים בצו לשקום כלכלי.

...

כבר אציין כי בהמשך עדכן החייב כי הוגש כנגדו וכנגד החברה 1 כתב אישום על ידי רשויות המס בשל אי הגשת הדו"חות ובסופו של דבר ביום 16.11.20 הרשיע בית המשפט השלום בחיפה את החברה 1 והחייב, על יסוד הודאתם, בשתי עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סע' 216(4) + סעיף 224א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן-"פקודת מס הכנסה) והחייב הורשע ב-3 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה (ת.פ. 64413-12-19). בגזר הדין מיום 24.1.21 גזר בית המשפט על החייב, בגין אי הגשת הדו"חות במועד, 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, קנס כספי בסך של 5,000 ₪ והתחייבות כספית על סך של 10,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים.

לאור כל האמור לעיל, המנהל המיוחד עתר כאמור לביטול ההליך או להורות לחייב להציע הצעת הסדר לנושיו ולדחות את הבקשה להכרזה מאחר ולטענת המנהל המיוחד נסיבות ההסתבכות בכלל ובפרט בתום לב לא הוכחו ולאור מחדלי החייב בהליך המונעים התחקות אחר מצבו הכלכלי האמיתי ובחינת מיצוי כושר השתכרות למשק הבית כך שלא ניתן לגבש כל מתווה בעניינו של החייב.

אני קובע דיון נוסף בתיק ליום 23.11.21 בשעה 11:00 ובדיון יוכרז החייב ויעשה מאמץ לגבש תכנית פירעון מתאימה לחייב .

אני מורה לחייב להמציא למנהל המיוחד עד ליום 1.11.21 דוחות דו חודשיים מלאים ומגובים באסמכתאות כנדרש המתייחסים ל-6 חודשים אחרונים , והמנהל המיוחד יגיש דו"ח עדכון והצעה לתכנית פירעון עד ליום 15.11.21.

אין בכל האמור לעיל כדי למנוע מהחייב להציע במועד מוקדם יותר, הצעת הסדר לנושיו, ולעמדתי הצעה כאמור לא תוכל להיות נמוכה יותר מסכום שיאפשר תשלום דיבידנד בשיעור שלא יפחת מ- 10% ובתוספת הוצאות הליך, ואשר ישולם לא יאוחר מ-24 חודש ממועד אישור הצעת ההסדר.

לפני בקשת המנהלת המיוחדת לביטול הליך פשיטת הרגל בעיניינו של החייב בשל חוסר תום לב בשלב יצירת החובות.

לאחר שבחנתי את העקרונות שנקבעו בפסיקה לעיל ויישמתי אותם על ענייננו אני סבור כי החייב לא עמד בנטל, המוטל כאמור עליו, להוכיח כי יצר את חובותיו בהליך בתום לב ומטעם זה בלבד אני סבור כי דין הבקשה להדחות ואין מקום להכריז על החייב פושט רגל; כפי שדיווחיה המנהלת המיוחדת כבר בדו"ח המסכם שהוגש לקראת הדיון הראשון שהתקיים בתיק, שיעור לא מבוטל מהחובות שעליהם הצהיר החייב בבקשתו בהליך דנן מקורם בפסקי דין והליכים משפטיים בהם יוחסה בסופו של דבר אחריות החברה ללקוחותיה גם לחייב עצמו, באופן אישי כמנהל ובעל מניות בחברה בזמנים הרלוואנטיים לאותם הליכים, ומעילות שונות כגון: היתנהגות שמצדיקה הטלת אחריות אישית על החייב והרמת מסך ההיתאגדות והטלת חובות החברה עליו [ר' תא"מ (ת"א)33814/08 וסילבסקי ואח' נ' שחף לבן תיירות ונופש בע"מ (1905) (פורסם ללא תאריך)](להלן-"עניין וסילבסקי"), חוסר תום לב מצד החייב במו"מ לקראת חתימת ההסכמים עם הלקוחות של החברה [ר' תא"מ(ת"א) 54266-09 אדלשטיין גלילה ואח' נ' אורי רותם ואח' (5.10.11) (להלן-"ענין אדלשטיין")בפיסקה 69 לפסק הדין], הטעה מכוונת ואף תרמית [ראו: תא(ת"א) 65257-07 בובה שלמה נ' אורי רותם (6.11.11)(להלן-"עניין בובה"); וכן ראו את הדברים שהובאו בדו"ח המסכם מתוך פסק הדין שניתן בת"א 30054-11-10 עליזה קורין טיבי נ' אורי רותם (11.10.12)(להלן-"ענין טיבי").

...

בענין זה אציין כי מקובלת עלי הנחת המוצא שלפיה של בעלי התפקיד לפיה לנוכח נסיבות יצירת החובות , מצופה מהחייב להציע הצעה ראויה שיהיה בה כדי להצביע על לקיחת אחריות והכרה מצידו של החייב בנזקים שנגרמו על ידו בעיקר ללקוחות החברה, ונסיון כנה של החייב לפצות את נושיו על הנזקים שנגרמו להם בשל מעשיו ו/או מחדליו של החייב.

לפיכך ובשים לב למכלול הנסיבות , אני סבור כי שיפור מסוים של ההצעה שהועלתה על ידי , יהיה בה כדי להצביע על מאמץ כנה של החייב לסילוק ולו חלק מחובותיו, ובהתאם אני סבור כי הצעת הסדר של החייב בה יציע הוספת סך של 200,000 ₪ לקופת הכינוס, בתקופה של 60 חודשים , הינה הצעה שהמנהל המיוחד צריך לתמוך בה ולהמליץ בפני נושי החייב על קבלתה.

אמתין כאמור להגשת הצעה מצד החייב עד ליום 19.8.2020 וככל שחייב לא יפעל לפי החלטתי זו עד ליום 19.8.20, תהיה המנהלת המיוחדת רשאית לעתור לביטול ההליך ללא דיון נוסף.

בבית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, נקבע כדלקמן- "סבורים אנו ככלל כי התקופה שיש לקבוע לשם חידושו של כנוס אכן צריכה להיות קצרה מזו שקבע בית המשפט קמא. נראה לנו כנכון להעמיד תקופת פניה מחדש במקרה של ביטול כנוס עקב מחדלי החייב, וכדי ליתן ביטוי ראוי למחדלים, על בין שנה לשנה וחצי לפי שיקולו של בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי". יוצא איפוא שהתובנה העיקרית שעמדה ביסוד ההחלטות שניתנו בעיניין "אלקצאצי" הייתה הצגת מסר ברור לחייבים, שלפיו חייב המעוניין לחסות תחת ההגנה מפני נושיו במסגרת הליך של פשיטת רגל, שומה עליו לכבד את ההחלטות שניתנו בעיניינו, להמנע ממחדלים, כגון אי עמידה בתשלומים העתיים ואי הגשת דו"חות תקופתיים, לנצל את ההזדמנויות שהועמדו לפניו לצורך תיקון המחדלים, וככל שלא יעמוד בכך ייחשב כמי שעשה שימוש לרעה בהליך המשפטי, וכמי שהתנהלותו לוקה בחוסר תום לב, ומשכך כניסתו להליך חדש תותר רק לאחר תקופת המתנה של לפחות שנה ממועד ביטול ההליך הקודם או לפרק זמן ארוך יותר בשים לב לנסיבותיו של המקרה הנידון.

"... כפי שהובהר לאחרונה בעיניין גל, גם על הליכי חידלות פרעון לפי חוק חידלות פרעון חולש העקרון הקובע כי על חייב לנהוג בתום לב ולא לנצל לרעה את ההליכים על מנת להנות מחסדיהם. כך, קובע סעיף 183 לחוק חידלות פרעון כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, אם היתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1) לחוק, ובכלל זה: היתנהלות בחוסר תום לב במטרה לנצל את ההליכים; אי-שתוף פעולה עם בעל התפקיד או עם "הממונה"; הפרת ההגבלות שהוטלו עליו.

תחולת הילכת אלקצאצי הדנה בבטול הליך פשיטת רגל בשל חוסר תום לב של החייב, והתקופה שתחלוף טרם פתיחת הליך חידלות פרעון חדש, מקבלת, לטעמי, חזוק בדברי בית המשפט העליון ב-ע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן (פורסם בנבו, 18.12.19), שם חזר על החובה לנהוג בתום לב בהליך של חידלות פרעון, ותוך שבית המשפט העליון מציין שעיקרון תום הלב ממשיך לחול גם לאחר כניסת חוק חידלות פרעון לתוקפו, והדרישות בכל הנוגע לתום לב החייב נותרו על כנן גם לאחר חקיקת חוק חידלות פרעון.

...

המערערים טענו שיש להגביל את תחולתה את הלכת "אלקצאצי" להליכים שננקטו לפי פקודת פשיטת הרגל, ולטעמם המחוקק העביר את מרכז הכובד בשאלת תום הלב של היחיד מנקודת הכניסה להליכי חדלות פירעון למועד מתן צו ההפטר, תוך שאימץ את הקביעה שנעשתה ב-ע"א 307/12 ישראל בלום נ' כונס הנכסים הרשמי (14.8.2012; להלן: "עניין בלום"), ויש לשים לב שלפי סעיף 163 לחוק ניתן לתקן פגמים שנפלו בהתנהלותו של היחיד, לרבות פגמים בתום הלב, אך סבורני שאין בטענות אלה כדי לסייע להם בגדרו של הליך זה. המחוקק העמיד את תקופת התשלומים בגדרו של הצו לשיקום כלכלי, כברירת מחדל, על שלוש שנים (סעיף 163(א) לחוק).

הממונה העמיד את תקופת ההמתנה על שנה ממועד ביטול ההליך הקודם, וסבורני, בשים לב לנסיבות העניין, כי החלטתו בעניין זה היא סבירה.

הממונה העמיד את תקופת ההמתנה על שנה ממועד ביטול ההליך הקודם, וסבורני, בשים לב לנסיבות העניין, כי החלטתו בעניין זה היא סבירה.

ראוי לציין כי בעניינו של "ווקנין" התרתי להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים טרם שחלפה מלוא תקופת ההמתנה שנקבעה על ידי הממונה, וזאת לפנים משורת הדין, מכיוון שחלפה יותר משנה ממועד ביטול ההליכים הקודמים, ומבלי שיש בכך כדי להשליך על ההחלטה שתתקבל בגדרו של הליך זה. התוצאה מהמקובץ לעיל ראיתי לנכון לדחות את הערעורים.

לפניי בקשת בעלי התפקיד לביטול הליך פשיטת הרגל בו נקט החייב וזאת בשל חוסר תום לב מצד החייב, הן בשלב יצירת החובות והן בהתנהלותו בהליך.

לאור כל האמור ולאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין והצטברות התנהגויות החייב המעידות על חוסר תום לב ואי עמידה בחובות ההליך, אני מקבלת את הבקשה ומורה על דחיית בקשת החייב להכריזו כפושט רגל וכתוצאה מכך מורה על ביטול ההליך.

...

לטענת בעלי התפקיד, למרות מצבו הרפואי של החייב ,הרי לאור העובדות שהתגלו במהלך ההליך, כמו גם התנהלותו של החייב לכל ארכו, אין להיעתר לבקשתו למתן הפטר ויש להורות על ביטול ההליך.

אדגיש כי גם לאחר כניסת חוק חדלות פירעון (שאינו חל על ההליך דנן) לתוקף, שבו והדגישו ביה"מ כי אין מקום להיעתר לבקשת חייב אשר התנהלותו מעידה על חוסר תום לב. כך לדוגמא הבהיר ביה"מ העליון בע"א 7375/18 יניב גל נ. עו"ד מוטי בן ארצי וכונס הנכסים הרשמי,(פס"ד אשר ניתן לאחר כניסת החוק לתוקף) כי: "נקודת המוצא היא שהליך חדלות פירעון ככלל והליך פשיטת רגל בפרט הוא הליך של "חסד המחוקק", אשר אין מקום להעניקו לחייב אשר נהג שלא בתום לב (רע"א 2282/03 גרינברגר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004); ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (20.11.2008) (להלן: עניין ג'נח)).

לבסוף קובע בית המשפט בסעיף 63 כך: "בתביעה דנן טענת הנתבע לפיה נפל קורבן למעשי נוכלות ומרמה לא נטענה בעלמא, אלא מצאתי שיש לה תשתית עובדתית איתנה. כך גם הנתבע אמנם נרשם ברשם החברות כבעל מניות בנתבעות 1-2, אך שוכנעתי, כי לא היה זה בהסכמתו ומבחירתו". לאחר שהתגלה פס"ד שבנידון, נחקר החייב כאמור אצל המנהל המיוחד (ראה פרוטוקול חקירתו שצורף לבקשת המנהל המיוחד).

שוכנעתי כי החייב הסתיר את נסיבות הסתבכותו, אשר היה בהן חוסר תום לב ,חלק מחובותיו נוצרו במהלך ניהול עסקים (באמצעות אחרים), עליהם לא דיווח במטרה להתחמק מנושים, הסתיר מידע בהליך בנוגע לעסקיו, ואף לא דיווח על נכסים בהם החזיק והליכים בהם היה מעורב לאחר כניסתו להליך .

לאור כל האמור ולאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין והצטברות התנהגויות החייב המעידות על חוסר תום לב ואי עמידה בחובות ההליך, אני מקבלת את הבקשה ומורה על דחיית בקשת החייב להכריזו כפושט רגל וכתוצאה מכך מורה על ביטול ההליך.

בקשה לביטול הליך פשיטת רגל בשל היתנהלות החייב בחוסר תום לב. הרקע לבקשה וטענות הצדדים ביום 25.04.18 ניתן צו כנוס נכסים כנגד החייב, לפי בקשתו.

ביום 29.10.23 הגיש הנאמן את תגובתו ובה שב על בקשתו לביטול ההליך, הן בשל אי עמידת החייב בתשלומי המזונות והן בשל מאסרו, המונע עמידה בתשלומים שהושתו על החייב.

חוסר תום הלב אף מקבל משנה תוקף בשעה שחובות שכאלה נוצרים בעטייה של פעילות פלילית, ולו בשל כך שהפעילות הפלילית והענישה עליה מונעים את האפשרות לעמוד בתשלום החובות (השוו: פש"ר (מחוזי-י-ם) 4217/07 בועז יונה נ' כונס הנכסים הרישמי (2.08.22)).

...

בהחלטה שניתנה באותו יום צוין, כי קיים קושי להיעתר לבקשתו של החייב בדבר הפחתת התשלום החודשי נוכח מחדליו, אך בסופו של יום, לפנים משורת הדין הופחת התשלום ל-200 ₪ למשך 3 חודשים.

בנסיבות אלו אין מנוס מביטול ההליך.

אני מורה אפוא על ביטול הכרזת החייב כפושט רגל ועל ביטול ההליך בעניינו בהתאם להוראת סעיף 55(ב) לפקודה.