בקשת ביטול הליך פש"ר מחמת חוסר תום לב בכניסה להליך

לפניי בקשת בעלי התפקיד לביטול הליך פשיטת הרגל בו נקט החייב וזאת בשל חוסר תום לב מצד החייב, הן בשלב יצירת החובות והן בהתנהלותו בהליך.

אדגיש כי גם לאחר כניסת חוק חידלות פרעון (שאינו חל על ההליך דנן) לתוקף, שבו והדגישו ביה"מ כי אין מקום להעתר לבקשת חייב אשר היתנהלותו מעידה על חוסר תום לב. כך לדוגמא הבהיר ביה"מ העליון בע"א 7375/18 יניב גל נ. עו"ד מוטי בן ארצי וכונס הנכסים הרישמי,(פס"ד אשר ניתן לאחר כניסת החוק לתוקף) כי: "נקודת המוצא היא שהליך חידלות פרעון ככלל והליך פשיטת רגל בפרט הוא הליך של "חסד המחוקק", אשר אין מקום להעניקו לחייב אשר נהג שלא בתום לב (רע"א 2282/03 גרינברגר נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004); ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרישמי [פורסם בנבו] (20.11.2008) (להלן: עניין ג'נח)).

...

לטענת בעלי התפקיד, למרות מצבו הרפואי של החייב ,הרי לאור העובדות שהתגלו במהלך ההליך, כמו גם התנהלותו של החייב לכל ארכו, אין להיעתר לבקשתו למתן הפטר ויש להורות על ביטול ההליך.

אדגיש כי גם לאחר כניסת חוק חדלות פירעון (שאינו חל על ההליך דנן) לתוקף, שבו והדגישו ביה"מ כי אין מקום להיעתר לבקשת חייב אשר התנהלותו מעידה על חוסר תום לב. כך לדוגמא הבהיר ביה"מ העליון בע"א 7375/18 יניב גל נ. עו"ד מוטי בן ארצי וכונס הנכסים הרשמי,(פס"ד אשר ניתן לאחר כניסת החוק לתוקף) כי: "נקודת המוצא היא שהליך חדלות פירעון ככלל והליך פשיטת רגל בפרט הוא הליך של "חסד המחוקק", אשר אין מקום להעניקו לחייב אשר נהג שלא בתום לב (רע"א 2282/03 גרינברגר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004); ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (20.11.2008) (להלן: עניין ג'נח)).

לבסוף קובע בית המשפט בסעיף 63 כך: "בתביעה דנן טענת הנתבע לפיה נפל קורבן למעשי נוכלות ומרמה לא נטענה בעלמא, אלא מצאתי שיש לה תשתית עובדתית איתנה. כך גם הנתבע אמנם נרשם ברשם החברות כבעל מניות בנתבעות 1-2, אך שוכנעתי, כי לא היה זה בהסכמתו ומבחירתו". לאחר שהתגלה פס"ד שבנידון, נחקר החייב כאמור אצל המנהל המיוחד (ראה פרוטוקול חקירתו שצורף לבקשת המנהל המיוחד).

שוכנעתי כי החייב הסתיר את נסיבות הסתבכותו, אשר היה בהן חוסר תום לב ,חלק מחובותיו נוצרו במהלך ניהול עסקים (באמצעות אחרים), עליהם לא דיווח במטרה להתחמק מנושים, הסתיר מידע בהליך בנוגע לעסקיו, ואף לא דיווח על נכסים בהם החזיק והליכים בהם היה מעורב לאחר כניסתו להליך .

לאור כל האמור ולאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין והצטברות התנהגויות החייב המעידות על חוסר תום לב ואי עמידה בחובות ההליך, אני מקבלת את הבקשה ומורה על דחיית בקשת החייב להכריזו כפושט רגל וכתוצאה מכך מורה על ביטול ההליך.

זמן קצר לאחר מכן הגיש החייב את הבקשה לפשיטת רגל בשל ובעיקר לאור חיובו בפסק הדין.

גם בהליך החייב לא נהג בתום לב והראייה היא שהמנהל המיוחד עתר בבקשה לביטולו של ההליך עקב מחדלי החייב.

הנושה הפניתה לפסק דינו של ביהמ"ש העליון בעיניין פלונית נגד יפים שיכמן ואחרים [פורסם במאגרים, 11.1.15], "ראה דברי ביהמ"ש מול סעיף כד') שם נקבע בין היתר, כי "כשהמדובר בחוב שנוצר במירמה, אין לשלול מהחייב את האפשרות לנהל הליך פש"ר תוך שביהמ"ש העליון מבהיר את השיקולים שעל ביהמ"ש לקחת בחשבון בעת מתן ההפטר לחייב, כגון מהות המעשה שנעשה בגינו נוצר החוב, חלוף הזמן, החרטה של החייב, היתנהלותו בהליך, וזכות הנושה לעתור להחרגת חובו. האיזון שביהמ"ש עורך בנושא זה הנו מתן אפשרות לחייב להמצא בהליכי פש"ר תוך הפטרתו מחובותיו, והחרגת החוב הנגוע בחוסר תום לב מההפטר.". דברים דומים קובע ביהמ"ש בעיניין עא 3376/11 שרגא רוזנברג נ' כונס הנכסים הרישמי [פורסם במאגרים, 6.10.

החייב ניכנס להליך ביוני 2016 ונקבע לו צו תשלומים של 500 ₪, אך הוא לא מילא אחריו וצבר פיגורים, בעקבות כך הוגשה בקשה לביטולו של ההליך, והדיון בעיניינו של החייב נדחה.

...

כשאני בוחנת את החייב, העובדה שיש לחייב שלושה ילדים קטינים הסמוכים על שולחנו, הרי מסיבה זו סבורני שיש מקום להורות על תכנית פירעון שתוביל לתשלום ממשי של החובות באופן שיעלה בקנה אחד עם הצהרותיו של החייב.

כאמור לעיל החייב הצהיר כי הוא משלם 4,000 ₪ דמי שכירות לחמותו, אינני סבורה כי החייב ביסס טענה זו ואני דוחה את הטענה כי אכן החייב משלם בפועל לחמותו, ואולם תכלית הצהרתו הייתה להקטין את היקף ההכנסות הפנויות שנועדו לתשלום חובותיו, ולכן באיזון הראוי ובמכלול הדברים ועל יסוד כל האמור לעיל אני סבורה כי הדרך הראויה הינה קביעת תכנית פירעון שתשקף את הנהלות החייב מחד תוך הותרת החוב במסגרת הליכי הפש"ר בלא החרגתו.

אני קובעת כי יינתן לחייב הפטר ככל ויוסיף לקופה סכום של 240,000 ₪ ב-60 תשלומים של 4,000 ₪ לכל חודש.

בהקשר זה, אני מסכים עם העקרון המשפטי העולה מהפסיקה אליה הפנה ב"כ החייבת, כי לא בנקל יבוטל הליך בשל חוסר תום לב, וכי הדעת אינה נוחה מביטול הליך של פשיטת רגל בשל טענות לתום לב, ללא בסיס עובדתי מניח את הדעת [השוו פש"ר (ת"א) 10495-04-16 שני נ' כונס נכסים רישמי ת"א (פורסם בנבו, 13.3.2018)].

ואולם, מצויים אנו עדיין בתחום המשפט האזרחי, וגם אם נאמר כי המבקש לבטל את ההליך נידרש לנטל ראייתי ושכנוע אף מעבר למאזן ההסתברות, עדיין כאשר מלכתחילה ניכנס החייב להליך על רקע פגמים בתום ליבו בהליך קודם, והוא מבקש כרגע "לחזור בתשובה", הרי שהוא נידרש להסיר כל עננה משמעותית נוכחית כדי להראות תום לב מצידו, וזהו נטל משני הרובץ עליו יותר מאשר על חייב שניכנס להליך הנוכחי ללא ההליך קודם שבוטל בשל חוסר תום לב. זה המקרה שלפנינו, כאשר ברקע הדברים קביעותיו של בית המשפט בהליך הקודם, בדבר ניצול לרעה של ההליך בשל הסתרת נתונים הכוללים עבודה בתיווך ושימוש ברכב, עד כדי שהדברים הביאו לביטול ההליך.

...

הנושה הפנה לפסק הדין בהליך הקודם, וטען כי החייבת הסתירה נתונים לגבי מצבה הכלכלי ולגבי נכסיה לרבות דירה שלא נדונה בהליך זה. לדבריו, החייבת טרטרה אותו הכניסה אותו להוצאות כספיות ואין לאפשר לה להתנער באופן לא מוסרי מהחוב.

הגם שלא הוצגו הסרטונים לבית המשפט, אני מקבל את גרסתו של החוקר ולטעמי הועבר הנטל אל החייבת להסביר או לסתור את עדותו של החוקר כי ראה אותה נוהגת ברכב מנהג בעלים ביחד עם בתה הקטינה.

אני מקבל בהחלט את עמדתו של הנושה בטיעוניו האישיים כי אף הוא חש נפגע מכך שמי שנקבע כי הוא חב לו כספים מתנהל בחוסר תום לב. צודק הנושה כי יש בכך כדי להעביר מסר לא נכון לחייבים אחרים.

ככל שלא ימצא האיזון הראוי, ישקל ביטול ההליך מטעמים של חוסר תום לב. סוף דבר לא הוכח כי החייבת עוסקת היום בתיווך.

ביום 31.12.18 הגישה הנושה בקשה לביטול הליכים, בשל חוסר תום לב ביצירת החובות, וביום 26.12.19 היתקיים דיון הוכחות בבקשה.

בראי הפקודה והפסיקה, חייב חסר תום לב, שעושה שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל, אינו זכאי להגנות הפקודה, ודינו סילוק מהליך הפש"ר. נוכח האמור, הדוחות שהגישה המנהלת המיוחדת, מחדלי החייב בהליך, ותמיכת המנהלת המיוחדת בבקשה לביטול הליך, יש לבטל את ההליך כבר בשלב זה. תמצית טענות המנהלת המיוחדת החייב אינו מקפיד על הגשת דוחות כלכליים ובעלת התפקיד נידרשת לחזור ולהזכיר לו לעשות כן, על אף שהוא מיוצג.

היתנהלותו חסרת התום לב של החייב אינה נוגעת אך ורק לנושה אלא לנושים רבים אחרים, אליהם התחייב החייב טרם כניסתו להליך, כשידע כי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.

...

אולם, הרבה לפנים משורת הדין, נוכח מצבו של בנו של החייב, העובדה שהחוב לנושה מהווה כ-16% ממצבת החובות של החייב והלכת שיכמן [ע"א 3083/13 פלונית נ' יפים שיכמן, 11.1.15] (יוער שאם יסתבר שגם החוב לחברת כרטיסי אשראי בע"מ נוצר בחוסר תום לב, כפי שנטען על ידי הנושה, יהיה קושי להחיל את הלכת שיכמן, משום שבמקרה כזה, החובות שנוצרו בחוסר תום לב קיצוני יהוו כ-35% ממצבת החובות) ואם תהיה תועלת לנושים מההליך, אני סבור שניתן לאפשר לחייב להמשיך בהליכים.

לכן, אני קובע שההליכים לא לא יבוטלו, בכפוף לאמור להלן: החוב לנושה יוחרג מהפטר שהחייב יקבל, אם יקבל (דהיינו, ההפטר לא יחול על יתרת החוב שתיוותר, לאחר שנושה תקבל דיבידנד בהליך).

החייב ימסור החלטתי זו לכל הנושים, תוך 7 ימים מהיום (לנושים מיוצגים ע"י בא-כוחם ולנושים שאינם מיוצגים- במסירה אישית), וימסור את אישורי המסירה למנהלת המיוחדת.

כמו כן לאור טענות הנושים ומחדלים רבים להתנהלות חסרת תום לב של החייב, העלמת הכנסות, עבודה במקומות אחרים שאינם מדווחים להליך וכיוצא בזה, הוריתי כי בעל התפקיד, אז המנהל המיוחד, ישלים את בדיקותיו כמפורט בבקשה מספר 29.

שבתי וקבעתי בהמשך להחלטתי המפורטת מיום 14.1.2020 כי : "אין מקום להעלאת טענות של חוסר תום לב כלפי החייב, אין לראות את היתנהלותו בהליך כבעייתית ורצופת מחדלים באופן המצדיק ביטול ההליך כנגדו. הכל כמפורט שם ולא ראיתי מקום לחזור על כך בהחלטה הנוכחית" (שם, ס' 2).

מדובר בטענות "אווירה" שאינן עולות כדי ראיות של ממש ואינן מבססות צידוק להעלמת נכסים ועבודות ובכלל – אין בטענותיהם תשתית להיתנהגות חסרת תום לב מצד החייב, לא בכניסה להליך ולא במהלכו.

קביעת תקופה זו נובעת, בין השאר, מהמעבר מתפיסה שלפיה המצב הכלכלי שאליו הגיע היחיד נגרם באשמתו הבלעדית, לתפיסה הרואה בחדלות הפרעון, בחלק גדול מן המקרים, "תאונה כלכלית..." אמנם אין מדובר בעניינינו בהליך המתנהל לפי חוק חידלות פרעון אלא לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, אך כבר נקבע על ידי בית המשפט העליון כי "...אין בכך כדי לשלול השפעה פרשנית מסוימת של החוק החדש על המצב המשפטי הקיים" (ראו בע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, פסקה 47 (נבו 19.3.2018).

...

בעקבות אותה ישיבה ניתנה החלטתי מיום 14.1.2020 בה קבעתי כי אין המדובר בחייב שנהג בנוכלות או במירמה כלפי נושיו או צדדי ג' אלא חייב שנקלע לתאונה כלכלית על כל המשתמע מזה.

לא למותר לשוב ולציין, ביחס למעורבות הנושים את האמור בסעיף 17 להחלטה מיום 14.1.2020: "בהקשר זה אוסיף כי מעורבותם של הנושים בהליך מבורכת ורצויה ואם יש בידם לסייע באופן פוזיטיבי במסירת מידעים של ממש בעניין החייב, הם מוזמנים לעשות כן באמצעות המנהל המיוחד. כמובן באופן מכובד ומכבד כפי שניתן לצפות מפניות לבעל תפקיד וזרועו הארוכה של הכנ"ר בטיפול בהליך זה". אחזור ואדגיש, אני סבורה כי יש לברך ואף לעודד ניסיונות של נושים להגדיל את קופת הנשייה, לספק מידע לבעל התפקיד אודות החייב תוך גילוי מעורבות ופעילות בהליך.

בסיומה של אותה ישיבה ניתנה החלטתי מיום 14.10.2021.

סיכום: מן המקובץ לעיל, בשלה השעה לסיים את ההליך בתכנית פירעון לחייב זה. אני מאמצת את המלצות הנאמן שזכו לברכת ב"כ הכנ"ר. תכנית הפירעון שגובשה בסעיף 11 לתסקיר לעיל הולמת את יכולתו הכלכלית של החייב כפי שנבדקה ע"י הנאמן.