מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת ביזיון בית משפט בתביעת פירוק שיתוף במושע

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ההליכים בבית המשפט קמא וההחלטה נשואת העירעור בתאריך 3.11.10 הוגשה לבית משפט קמא תביעה לפירוק שתוף במקרקעין וזאת בהקשר לחלקה 16 בגוש 12170 בכפר ערערה (להלן: החלקה, או - המקרקעין).
המקרקעין הנם מוסדרים אך הבעלות היא במושאע.
בתאריך 27.7.14, הגיש המשיב 1 (אחד התובעים בתיק העקרי) בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט (להלן: הבקשה), בה נטען כי אביו של המערער מפר את צו המניעה לעיל, בכך שהוא בונה בית בחלקה חרף צו המניעה.
...
במלים אחרות, מקובלת עלינו מסקנת בית המשפט קמא שהשלמת המבנה על ידי המערער באופן שהוא יכול להיות כשיר למגורים, אינה מובילה בהכרח למסקנה כי אין "סכנה" שהמערער ימשיך ויבנה – ובכך ימשיך ויפר את הצו – אם מבחינת בניית תוספות למבנה עצמו; אם על ידי בניית או "ביסוס" החצר כגון בניית גדרות; ואם על ידי "השתלטות" על שטח הצמוד לבית - לצרכי מגורים, להקמת מחסנים או לכל צורך או מטרה אחרים.
העובדה כי המערער לא טרח לשלם את הקנס וההוצאות שנפסקו לחובתו (ואף לא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע), רק מדגישה את המסקנה כי "עוד החלטה", צופה פני עתיד בלבד, תזכה לאותו יחס להן זכו החלטות קודמות.
סוף דבר, אנו מורים על דחיית הערעור.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, לכוף על המשיבה מס' 1 – הועדה המקומית לתיכנון ובנייה קרית אתא (להלן: "המשיבה") ועל המשיב מס' 2 – מהנדס הוועדה (להלן :"המשיב מס' 2 ") בקנס או במאסר לציית לפסק הדין מיום 09.02.2018 שניתן בעתירה המנהלית שהגיש המבקשת בתיק זה (להלן: "פסק הדין") באופן שהמשיבה תחתום על תשריט לצרכי רישום (תצ"ר) וזאת לשם רישום חלוקה עפ"י פסק דין לפירוק שתוף במקרקעין בלישכת רישום המקרקעין.
כאמור, המבקשת הגישה עתירה מנהלית בה טענה כי היא הבעלים במושאע בחלק מהזכויות בחלקות 18, 19 ו-20 בגוש 10261 בקריית אתא (להלן: "החלקות") ובמסגרת תובענה לפירוק שתוף שהתנהלה בבית משפט השלום בחיפה, שהצדדים לה היו העותרת ושותפיה לחלקות (לרבות רמ"י), הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין, לפיו יפורק השתוף בשתי החלקות בהתאם לתשריט החלוקה שהוגש לבית המשפט.
...
נראה, כי אי קיום ההחלטות שניתנו עד היום (החל מאי מתן החלטה בבקשה הראשונה של המבקשת, כלה באי קיום החלטת ועדת הערר ועד לאי כיבוד הוראות פסק הדין) מוביל למסקנה כי המשיבה פועלת משיקולים זרים ויש להצר על כך שגוף מנהלי פועל לסיכול החלטות שיפוטיות.
לאור האמור לעיל אני מקבל את הבקשה כנגד המשיבה ודוחה אותה כנגד המשיב מס' 2 שלא היה צד לפסק הדין.
כאמור, הבקשה כנגד המשיב מס' 2 נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

התמשכות ההליכים מביאה, בין היתר, לכך שפורעי חוק, כך נטען, משתלטים על החלקה באין מפריע, והבקשות הרבות שהגישה המבקשת לפי סעיף 6 של פקודת ביזיון בית-המשפט במסגרת תביעת פירוק השתוף כנגד מפרי צו המניעה, לא מנעו את הבנייה הפראית בחלקה, ובמהלך השנים הוסיפו עוד ועוד אנשים פרטיים להשתלט על שטחים פנויים בחלקה.
בעניינינו, מדגישה המבקשת, שיש לה זכויות בעלות בחלקים מתוך החלקה, הפגיעה בשטח החלקה על-ידי הבניה הבלתי חוקית בה - משתרעת על רוב החלקה, למרות שהליך פירוק השתוף בחלקה טרם הסתיים, וזכותה של המבקשת, כמו זכותם של יתר בעלי החלקים בחלקה, בהיות החזקה בה במושאע, היא בכל סנטימטר שבחלקה זו. ההשתלטות עליה נעשתה ונעשית במבני מגורים קבועים המשמשים למגורי קבע של הבונים או משפחותיהם, ולכן עוצמת הפגיעה בזכותה הקניינית של המבקשת גדולה ביותר.
...
לטענת המבקשת זהו מקרה מובהק בו יש להיעתר לבקשה, ולמנותה כנאמנה מטעם בית-המשפט לצורך תפיסת החזקה בשטחים הפנויים ומניעת ההשתלטות עליהם, הואיל ואי-מינויה המיידי ישפיע במידה ממשית על זכויות כל בעלי החלקים בחלקה, שכן תפיסת שטחים פנויים על ידי מי שאינם זכאים לכך ובניה על שטחים אלה, תמנע מבעלי זכויות קנייניות בחלקה מלקבל שטחים פנויים בה, ובכך ייגרם לבעלי הזכויות הקנייניות נזק ממשי.
המבקשת כאמור כבר לעיל, ממאנת להשלים עם החלטת בית-משפט קמא, ובבקשת רשות הערעור המונחת בפניי פירטה את נימוקיה עליהם כבר עמדתי, ואולם לאחר ששקלתי בדבר, סבורני, כי צדק בית-משפט קמא בדחותו את בקשתה של המבקשת לתפוס בשלב הנוכחי חזקה בשטחי החלקה שנותרו פנויים כדי למנוע השתלטות עליהם, וזאת מנימוקיו של בית משפט קמא המקובלים עלי.
לא ראיתי כל הצדקה להתערב בשיקול הדעת של בית משפט קמא, ולגופו של עניין אינני סבור כי נפלה שגגה במסקנה אליה הגיע בית-משפט קמא.
על-יסוד כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור, ומשלא התבקשה תגובת המשיבים, אני מורה שאין צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחדרה ת"א 9409-01-20 עמותת חסידי חוסני אלקואסמי (ע"ר) ואח' נ' אבו מוך(המנוח) ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:24 בפני כבוד השופט אהוד קפלן מבקשים/נתבעים 1. מוחמד אבו מוך 2. אפנאן אבו מוך 3. בסמה אבו מוך 4. חנאן אבו מוך 5. נעם אבו מוך משיבים/תובעים 1. עמותת חסידי חוסני אלקואסמי (ע"ר) 2. מנאל אבו סרייה החלטה
ביום 13.2.2020, יום לאחר הדיון, הגישה העמותה את הבקשה הראשונה לפי פקודת ביזיון בית המשפט (להלן: "הפקודה" ו-"בקשת הביזיון הראשונה").
בית המשפט המחוזי הסכים עם הקביעה שאין צורך להכריע בשאלה אם המיקום של המבנה מצוי בשטח שאולי יהיה בעתיד של אבו מוך אם לאו, שכן כל עוד המדובר בבעלות משותפת במושאע של כל החלקה וכל עוד אין הסכם חלוקה מוסכם ומאושר - אסור על אף צד לקבוע עובדות מוגמרות בשטח.
אני ער להערת בית המשפט המחוזי שלא בנקל יורה בית המשפט במסגרת הליך ביניים להרוס את מה שכבר ניבנה – אך יש לזכור שלא הוריתי להרוס את כל מה שניבנה – אלא רק את מה שניבנה לאחר מתן הצוו הראשון – וזאת כדי למנוע מצב של יצירת עובדות בשטח – (והיום ברור שבנייה כזו תכביד גם על פירוק השתוף).
...
לכן, נקבע כי: "במצב דברים זה ברור שיש לאכוף על המשיבים את הפסקת הבנייה והחזרת המצב לקדמותו - ואני מורה כי עד להחזרת המצב לקדמותו כאמור, הריסת כל מה שנעשה לאחר 5.3.20 והפסקת המשך העבודות – ישלמו המשיבים קנס יומי של 2,000 ₪ - החל מהיום", .
" בעניין החיוב להרוס את מה שנבנה – קבעה כב' השופטת נאות פרי: "אני סבורה כי יש קושי במתן צו לפי הפקודה המחייב את השבת המצב לקדמותו, וייתכן ומן הראוי היה להמתין עד ההכרעה בתיק העיקרי. אלא, שבאופן עקרוני הפסיקה קבעה כי מקום שניתן להשיב את המצב לקדמותו (היינו - למצב הדברים כפי שהיה בטרם הופר הצו שאת אכיפתו מבקשים) ניתן לכפות על המשיב הריסת הבנייה, במסגרת סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, למרות שנוכח אופיו של ההליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט (המצוי בין המשפט האזרחי למשפט הפלילי) ונוכח מטרתו - הצופה פני העתיד, לא במהרה ייתן בית המשפט צו עשה לגבי פעולות שנעשו בעבר ולא במהרה יורה על הריסה של מה שנבנה" הבקשה הנוכחית לעיון חוזר: בבקשתם לעיון חוזר טוענים אבו מוך שאין להשאיר את הצו על כנו – כי מלכתחילה לא היה מקום למתן הצו – והם מסתמכים על הנימוקים שהובאו על ידי בית המשפט המחוזי ופורטו לעיל בסעיפים 29 ו 30להחלטה הנוכחית.
סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשים, בתמצית, שגה בית משפט קמא בהחלטתו בכל אלה: שפסק הדין שניתן בהליך הקודם הוא פסק דין חלוט ומהוה "מעשה בית דין"; שהתעלם ממהותו של פסק הדין שניתן בהליך הקודם; שאין לביהמ"ש סמכות לידון פעם נוספת בתביעת פירוק השתוף בנוגע לאותם מקרקעין; שאין בסילוק התביעה כדי לפגוע בזכויות המשיבה שכן עומדות בפניה אפשרויות משפטיות לפעול בהתאם לפסק הדין; יש בהחלטה משום פגיעה בעקרון הסופיות; שהמבקשים הם צד להליך הקודם שניתן בו פס"ד שסיים את המחלוקות בין כלל בעלי הזכויות במקרקעין; שכבר נקבע בפסק הדין דרך פירוק השתוף (מכירה של אחד מהשותפים) ואין להדרש לטענות נוספות במסגרת התביעה קמא.
מנגד טענה המשיבה, בתמצית, כי דין הבקשה להדחות: לערכאת הדיונית שיקול דעת רחב ביותר בעיניין בקשה לסילוק תביעה על הסף, וערכאת העירעור תמנע מלהתערב בהחלטה מסוג זה; מחיקת ההליך הקודם אינה מקימה "מעשה בית דין". ההליך נמחק מבלי שהתקיים דיון בפרוק השתוף במקרקעין לגופו של עניין, ומבלי שניתנה הכרעה שיפוטית בטענות הצדדים; קבלת טענות המבקשים מותירה את המשיבה, שהנה בעלת זכויות במקרקעין במושאע, מבלי היכולת לפרק את השתוף במקרקעין; התביעה קמא נידרשת בנסיבות בהן כל הניסיונות לקדם את עסקת המכר בהתאם להסכמות שגובשו בהליך הקודם זכו להתעלמות מהמשיבה 3; המשיבה פעלה בהתאם להחלטה מיום 17.11.21; ההסכמות בהליך הקודם התייחסו למכירת זכויות המשיבה במקרקעין בלבד, והסכמות אלו לא קויימו, וממילא לא ניתן פיתרון למחלוקת ביחס לשיתוף בכלל המקרקעין.
עד עתה, וחרף ההסכמות משנת 2020 (והסכמות מאוחרות יותר משנת 2021), טרם נחתם הסכם בין המשיבה לבין המשיבה 3, טרם נרכשו זכויותיה של המשיבה במקרקעין, ונראה כי המשיבה/התובעת והמשיבה 3 אינן מצליחות ליישב את המחלוקות שביניהן, חרף ההסכמות שגובשו; שנית, המשיבה הגישה בקשה לביזיון בימ"ש במסגרת ההליך הקודם, ובהחלטה שניתנה ביום 17.11.21 נקבע כי המדובר בבקשה לפירוק שתוף במקרקעין ולא ניתן להדרש לסעד זה במסגרת ההליך הנוכחי.
...
לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, כמפורט להלן.
טענת המבקשים (שאליה מצטרפים גם המשיבים 4-2) לפיה על המשיבה היה להגיש הליך משפטי לאכיפת ההסכמות שהושגו בינה לבין המשיבה 3, ולא להגיש את התביעה קמא לפירוק השיתוף- דינה להידחות.
לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו