בקשת בזק לדחיית מועד הגשת תשובה לתביעה נגזרת

ביום 8.1.2018 היתקיים בפניי דיון בנוכחות הצדדים לחמשת ההליכים, במסגרתו הציגו הצדדים את עקרי טיעוניהם בעל פה. יצוין עוד, למען שלמות התמונה, כי ביום 31.1.2018 הגיש מר גיל אמיד, המבקש בבקשה לאישור תביעה נגזרת תנ"ג 37867-03-15, בקשה למחיקת בקשת גנסין 2, בטענה כי זו מתיימרת לתקוף את עסקת בזק-יס בעוד בית המשפט כבר קבע, בהליך אחר, כי ניהול כל ההליכים ביחס לעיסקת בזק-יס בכללותה יהיה במסגרת בקשת האישור שהגיש אמיד.

הבקשה מתייחסת לנושאי המשרה הבאים, אשר כיהנו, נכון למועד הגשת הבקשה, בחברת בזק, יס או בשתיהן בתפקידים שונים: מר שאול אלוביץ, מר אור אלוביץ, מר עמיקם שורר, גב' סטלה הנדלר, מר רון אילון, עו"ד לינור יוכלמן ומר מיכאל ניימן, תוך פירוט אודות פרטי הסכם שירותי הניהול והייעוץ בין יורוקום תיקשורת בע"מ לבין בזק לרבות סכומים ששולמו למר שאול אלוביץ, אור אלוביץ ועמיקם שורר וכן אודות פרטי הסכמי ההעסקה של גב' הנדלר ומר אילון בהתאם למידע המפורסם לציבור, לרבות מענקים ששולמו להם.

מבלי להכריע בסוגיה האם יש חובה לפנות בפניה מוקדמת בטרם הגשת בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, דוחה אני את טענתו של סיני לפיה המועד בו הוגשה הפניה המוקדמת הוא המועד הקובע לעניין פתיחת ההליך.

ודוק, כאשר נדרשו בתי המשפט להכריע בין בקשות מתחרות לאישור תביעה נגזרת ובין בקשות מתחרות לאישור תביעה ייצוגית נקבע כי לצורך בחינת איכות הבקשות לאישור אין לבחון בשלב זה לעומקן את טענות המבקשים השונים זה כנגד זה וכי בחינה שכזו חורגת מהשלב הראשוני של הדיון בו מצויה הבקשה לאישור, עוד בטרם הוגשו תשובות המשיבים לבקשה (ראו עניין אסם, פסקה 50; תנ"ג (מחוזי ת"א) 19057-07-16 כימיקלים לישראל בע"מ נ' ברק (6.12.2016)).

...

במצב דברים זה, בו אחת מן הבקשות הוגשה כשבועיים לאחר הבקשה המתחרה, שיקולי המדיניות המשפטית הראויה מובילים למסקנה כי בכל הנוגע לעסקת היסוד, עסקת יס-חלל, יש ליתן עדיפות לבקשה הראשונה בזמן, היא הבקשה המאוחדת.

לפיכך, אני מורה על מחיקת חלקי בקשת גנסין 2 המתייחסים לעסקת יס-חלל.

סוף דבר בקשת גנסין 2, תנ"ג 67531-07-17, תתוקן באופן שימחקו כל העילות וכל התייחסות בבקשה לעסקת יס-חלל.

הראשון, שלב הבקשה לאישור התביעה כייצוגית או כנגזרת, ובמידה שהבקשה לא נדחית בשלב זה, היא עוברת למשוכה הבאה והגבוהה יותר - הדיון בתביעה גופה.

השאלה היא מה הם אותם מקרים הלכה למעשה - ובעניינינו, האם יש לידון בזהותו של מבקש האישור וקיומה של עילה אישית כבר בשלב טרום מקדמי זה. כך למשל, נפסק כי מחזיק של מניות בנאמנות אינו "בעל מניות" כפי שדורש חוק החברות מתובע בתביעה נגזרת (תנ"ג 20087-11-11 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' זקן חמו (14.6.2012) עמ' 9, מפי כב' השופטת רונן, מחוזי ת"א – המחלקה הכלכלית): "אני סבורה כי במקרה דנן, ניתן לידון בבקשת הסילוק על הסף ככול שהיא מתייחסת להיותו של המבקש בעל מניות בבזק, שכן הדיון בבקשה זו הוא פשוט, אינו מחייב בירור עובדתי, וניתן להכריע בה על אתר... למבקש אין זכות להגיש את הבקשה הנוכחית, שכן הוא אינו בעל מניות בבזק – היעילות מחייבת לקבוע זאת כבר בשלב זה של הדיון. אילמלא כן, משמעות הדבר תהיה כי בית המשפט יקבע קביעה זהה בתום הדיון בבקשת האישור, בקשה שהדיון בה יהיה אם כן למעשה מיותר." כך, טענות סף בתביעה נגזרת יהיו טענות שההכרעה בהן יכולה לעשות בנקל ומתאפיינות בהעדר מורכבות.

זאת מפאת שאותו עניין אכן היה מהחריגים שמאפשרים זאת, הן לאור עמדת הצדדים בעיניין, הן לנוכח נסיבות אובייקטיביות וחיצוניות לתיק שחייבו היתייחסות מקדמית ומהירה, והן מכיוון שהשאלה ה"טרום מקדמית" הייתה שאלה של סמכות (ת"צ 30614-12-12 זומר נ סקיילקס קורפוריישן בע"מ (10.2.2013)): "ביום 26.12.2012 הגישו סקיילקס וטלקום (להלן ביחד: 'מבקשות הסילוק') בקשה משותפת לסילוק על הסף של הבקשה לאישור. הבקשה לסילוק הוגשה ימים ספורים לאחר שזומר הגיש 'בקשה לקביעת מועד דיון דחוף' בה עתר כי בית המשפט יקדים וידון בתובענה עוד בטרם יגיע מועד אישור העסקה (שהיה קבוע ליום 7.2.2013). יצוין כי זומר לא הגיש בקשה לסעדים זמניים ולא חתם על התחייבות כלשהיא, אולם ביקש כי בית המשפט יורה למשיבות בבקשה לאישור להגיש את תגובותיהן בתוך שבוע בלבד.

המבקשת תגיש את תשובתה לתגובת המשיבים, אם תבחר לעשות כן, עד ליום 12.5.2013.

...

כך, בהתאם לכל האמור לעיל, לא מצאתי לנכון לקבוע כי רק קושי מובנה מעצם הסיטואציה, כגון יחסי מרות או התיישנות, ייצור "קושי" לפי החוק.

לסיכום, הבקשה לסילוק התובענה על הסף נדחית, המשיבים יגישו את תגובתם עד ליום 14.4.2013.

אני קובע את התיק לדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ליום 13.6.2013 בשעה 9:00.

אף שמדובר בהליך עקרי של תביעה אשר הוגשה זה עתה, ביקשה התובעת באופן תמוה וחסר בסיס לקיים מועדי דיון דחופים ומהירים, בתיק העקרי, כבר עתה, טרם שהוגש כתב הגנה; טרם שחלף המועד להגשתו וטרם קיום הליכים מקדמיים.

בהליכים אלה התבקש אישור תובענה נגזרת כנגד בזק ונושאי משרה ובעלי שליטה בה, אשר כללו, בין השאר, טענות לקיומו של עניין אישי לבעל השליטה בבזק בהקשרן של חלוקות בזק.

טענתה של התובעת בתשובתה לתגובות המשיבים על פיה לא התמודדה בזק עם השאלות אשר פורטו בכתב התביעה, אינה רלוואנטית לשם הכרעה בבקשה שלפניי.

משנה תוקף לדחייתה של הבקשה ולקביעה כי לא היה כל מקום להגישה, יש למצוא בטענת השהוי אשר הועלתה על ידי כל הנתבעים.

...

עוד נטען, בין היתר, כי יש לדחות את הבקשה מחמת השיהוי הכבד בו היא ואף התובענה עצמה לוקות.

נאמר כי דין הבקשה להידחות שכן היא עומדת בניגוד מוחלט למושכלות יסוד בבירור הליך משפטי ולסדרי הדין.

גם לשיטת התובעת, המפנה לפסק דין פרטנר, הרי שהשאלה בדבר קיומו של עניין אישי לבעל שליטה בהחלטה על חלוקה דיבידנד, דורשת בירור עובדתי נרחב כדי להגיע למסקנה מרחיקת לכת וחריגה זו. בעניין פרטנר ערך בית המשפט בירור עובדתי נרחב בקשר לטענות שהועלו.

בפניי בקשה שהוגשה על ידי המשיבה 9, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "בזק"), לדחיית המועד להגשת תשובה לבקשה לאישור תביעה נגזרת, במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות כי התשובה תוגש 90 ימים לאחר שיודיעו רשות ניירות ערך (להלן: "הרשות") והפרקליטות כי אין מניעה או הגבלה לשוחח עם גורמים שונים ולקבל מידע בקשר עם הנושאים הנדונים בבקשה לאישור, זאת נוכח חקירה פלילית המתנהלת בעיניין.

...

סבור אני כי הרציונאליים לעיכוב ההליכים בעניין חלל יפים אף לענייננו.

יחד עם זאת, סבור אני כי מתן גרסה במסגרת הליך אזרחי, בין אם במסגרת מענה לבקשה לאישור ובין אם במסגרת חקירת הנתבעים, על ידי נתבעים אשר הם גם נחקרים כחשודים/ כעדים במסגרת הליך של חקירה פלילית, עשוי לפגוע בהליך הפלילי שחקירתו טרם מוצתה והושלמה ולשבש את החקירה הפלילית.

לפיכך אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק דנן עד ליום 20.8.2018.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני, כי המועד להגשת תשובה לבקשת האישור יוארך, עד לאחר מתן החלטה בבקשות הסילוק.

לדבריה, חקיקת המשנה שעליה מבוססת התובענה, קרי סעיף 11(א)(1) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים בוטלה בשנת 2003 , ומאז היא חלה רק על חברת בזק לתקשורת בע"מ, ולא על המוצר עצמו (כרטיס טלכרט).

המשיבה 2 טוענת עוד, כי לאור הילכות קודמות ובעיקר הילכת שפינדלר (ע"א 4343/07 שפינדלר נ' מדינת ישראל), כאשר מדובר בבקשה לאישור, שעילתה החלטה של רשות ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבת סכומים שנגבו, יש להגישה לבית משפט לעניינים מינהליים, ולא כתביעה ייצוגית.

ראו, למשל, ברע"א 8332/96 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה(5) 276, 293 שם נאמר: "בהתייחס למוסד של התביעה הייצוגית... ככלל אין מקום לסלק על הסף בקשה לאישור תביעה ייצוגית, שכן שאלת קיומה של עילת התביעה נבחנת ממילא במסגרת התנאים לאישורה של התביעה הייצוגית". וכן רע"א 2022/07 הבנק הבנלאומי הראשון בע"מ נ' אר און השקעות בע"מ (13.8.07) שם נאמר: "...בדרך כלל, אין מקום לסלק על הסף בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית או בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת, מהטעם של העידר עילה. שאלת קיומה של עילת תביעה מתבררת בשלב בקשת האישור, שהוא כשלעצמו שלב מקדמי של הדיון, שנועד לצורך זה בדיוק. ייתכנו מקרים חריגים בהקשר זה, בהם ניתן לסלק את הבקשה על הסף עוד בטרם דיון בבקשת האישור לגופה". במקרה דנן, קיימת מחלוקת משפטית בין הצדדים, לגבי הוראות הדין הרלבנטי החל על הבקשה לאישור, בענין קיומה של עילת תביעה לפי חוק תובענות ייצוגיות, היריבות בין הצדדים ועוד.

אשר על כן אני דוחה את בקשות הסילוק על הסף וקובעת, כי המבקשת והמשיבה 1 יגישו תגובתם לבקשת האישור תוך 90 יום מהיום.

...

אשר על כן אני דוחה את בקשות הסילוק על הסף וקובעת, כי המבקשת והמשיבה 1 יגישו תגובתם לבקשת האישור תוך 90 יום מהיום.