בקשת ארכה והתנגדות לביצוע שטר עקב ערבות לבית עסק

לבסוף, המבקשת עוד טענה טענת "פרעתי" מאחר והמשיב הפקיד את השיק בטחון שלה ביחד עם הציקים של מר שרון אדרי והיא טוענת כי מאחר והשיק ערבות נפרע במלואו יש לבטל את העיקול שהוטל על משכורתה מנוגה הנדסה שלומי וכן את העיקול שהוטל על חשבונה בבנק לאומי.

עוד טען המשיב כי המבקשת לא הגישה בקשה להארכת המועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר וזאת על אף כי ההיתנגדות עצמה הוגשה באיחור.

עוד טען המשיב כי טענת "פרעתי" הנה גם טענת הגנה לצדדים הקרובים לעסקה היסוד, לפיכך מאחר ועסקינן בצדדים רחוקים לעיסקת היסוד אין עומדת למבקשת טענת הגנה זו. לבסוף, טען המשיב כי מהטעם שהבקשה הוגשה ללא תצהיר ואף כי אין בפי המבקשת כל טעם מספק לביטול העיקולים שהוטלו כדין וכל טענת הגנה ראויה בהתנגדות שהוגשה על ידה וכי הואיל ומדובר בניסיון היתחמקות מתשלום החוב, יש לדחות את הבקשה על הסף תוך חיוב המבקשת בהוצאות הבקשה והוצאות שכ"ט עו"ד ומע"מ כדין וכן לדחות את ההיתנגדות על הסף היות והיא הוגשה ללא תמיכה בתצהיר וללא בקשה להארכת המועד להגשת ההיתנגדות.

על מנת לעמוד על הקף שיקול דעתו של בית המשפט בשאלת עיכוב ו/או ביטול הליכים פעילים בהוצאה לפועל, יש לזכור את תכליתו של חוק ההוצאה לפועל שנועד להעמיד לרשות הציבור מנגנון, באמצעותו יוכל בעל דין לממש פסק דין שניתן לטובתו, וגם מסמכים משפטיים הניתנים לבצוע כמו פסק דין, ובהם שטרי מישכון, משכנתה, שטרות ושיקים, וגם תובענות על סכום קצוב.

...

עוד טען המשיב כי טענת "פרעתי" הינה גם טענת הגנה לצדדים הקרובים לעסקה היסוד, לפיכך מאחר ועסקינן בצדדים רחוקים לעסקת היסוד אין עומדת למבקשת טענת הגנה זו. לבסוף, טען המשיב כי מהטעם שהבקשה הוגשה ללא תצהיר ואף כי אין בפי המבקשת כל טעם מספק לביטול העיקולים שהוטלו כדין וכל טענת הגנה ראויה בהתנגדות שהוגשה על ידה וכי הואיל ומדובר בניסיון התחמקות מתשלום החוב, יש לדחות את הבקשה על הסף תוך חיוב המבקשת בהוצאות הבקשה והוצאות שכ"ט עו"ד ומע"מ כדין וכן לדחות את ההתנגדות על הסף היות והיא הוגשה ללא תמיכה בתצהיר וללא בקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי ש מקום להורות על ביטול העיקול על משכורת החייבת בכפוף להפקדת סך של המבקשת טענה בבקשתה כי החוב הנטען כוסה במלואו וזאת כאשר המשיב הפקיד את השיק ביטחון ע"ס 20,000 ₪ וכן את השיקים אשר מסר לו מר שרון אדרי.

בנסיבות העניין נראה כי האיזון הראוי הוא להותיר את צו העיקול על חשבונה של המבקשת ויתר ההגבלות המוטלות בתיק ההוצל"פ, עם זאת על מנת של אלחסום דרכו של המבקש אני מורה כי ההליכים יעוכבו כנגד הפקדת מלוא סכום חוב תיק ההוצל"פ בקופת בית המשפט בתוך 30 יום.

עם זאת, מבקשתו של המבקש עולים נימוקים באשר להתנגדותו לבצוע השטר המהוים טיעונים מהותיים וענייניים הדורשים בירור וחקירה, אשר בעטיים ובהצטרפותו של מצבו הרפואי אני מוצאת בסיכומו של דבר כי יש טעם להעתר לבקשתו לארכה ולהתיר את הגשתה של הבקשה להתנגדות.

הגם שבית העסק נושא את אותו שם ולא ברור אם מדובר באותו עסק (רשת המתפרשת על מספר נקודות מכירה) או שמא החוב הוא פרסונאלי כערב לעסקיו מול המשיבה, יהיו אשר יהיו, משעל פניו שטר חוב אמור להיות ספציפי לעניין מסוים.

בהגשת שטר הבטחון המנוסח באופן כוללני, שאין חולק בין הצדדים ששטר זה ניתן במסגרת אספקה שוטפת ויכול כי אספקת ציוד הייתה מכוונת למטרה זו ולא לאספקת ציוד במובן של השאלת ציוד ייחודי לבית עסק – להבדיל מהשטרות שעסקו ספציפית בהשאלת ציוד, יש מקום לבחון האם שטר הבטחון הוגש לבצוע כנגד אי השבת הציוד הספציפי (ולמה משויכים שני המכשירים – לשטר חוב הנושא כותרת השאלת ציוד או לשטר חוב שבתוכנו מצוין בין יתר סעיפיו כי ניתן עבור וניתן לכלול זאת תחת זאת וראוי לבחון למה התכוונו הצדדים באותן נסיבות, להבדיל מפרשנות מילולית דווקנית שאולי חוטאת לכוונת הצדדים אותה עת).

בהתאם לסמכותי מכח הוראת תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") והואיל וטענות המבקש עשויות להקנות לו הגנה לכאורה מפני התביעה יש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט, אולם בשים לב לאיחור המשמעותי, אני נותנת לו רשות להיתגונן בכפוף להפקדה על סך של 3000 ₪ בקופת בית המשפט עד ליום 20.7.2018, שאם לא כן תדחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.

...

בנסיבות אלה, אני קובעת כי המסמכים הדרושים הומצאו למבקש כדין והמבקש לא הוכיח אחרת.

עם זאת, מבקשתו של המבקש עולים נימוקים באשר להתנגדותו לביצוע השטר המהווים טיעונים מהותיים וענייניים הדורשים בירור וחקירה, אשר בעטיים ובהצטרפותו של מצבו הרפואי אני מוצאת בסיכומו של דבר כי יש טעם להיעתר לבקשתו לארכה ולהתיר את הגשתה של הבקשה להתנגדות.

ואולם, לאחר שעיינתי בנספח ה', אליו הפנתה, לא מצאתי כל אינדיקציה לכך שיש בזאת להעיד כי מדובר בציוד שלא הוחזר.

רקע לפניי שתי תביעות שעילתן שטרית, אשר הגישה התובעת - חברת ח.ש. בקרנה בשר בע"מ שעיקר עסקה שיווק בשר לבתי עסק שונים.

התביעה הראשונה (ת"א 519-12-18) הוגשה נגד סג'וד זועבי (להלן – סג'וד או הנתבעת) בגין שטר חוב בסך 853,459 ₪ שהוגש לבצוע בתיק הוצל"פ שמספרו 522240-07-18 (להלן – שטר החוב).

כפי שנקבע בע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746: "הופכת הבקשה לבצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההיתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה, כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה". ביום 12.3.19 היתקיים דיון בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד הראשון - ת"א 519-12-18 (נגד סג'וד).

משלא הגישו הצדדים כתבי טענות מתוקנים, כתבי הטענות שהגישו במסגרת הבקשות לבצוע שטר והתצהירים שצורפו להתנגדות בכל תיק, הם אלה הגודרים את קוי המחלוקת בין הצדדים ובית המשפט יידרש אליהם בלבד (ראו לעניין זה ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, 151 (2003)).

המומחית קבעה בחוות דעתה כי "ברמת סבירות גבוהה (כ-90%) שהחתימות המיוחסות לגברת סג'וד זועבי על שטר חוב וערבות אואל עבור ח.ש בקרנה בשר הכפר בע"מ מתאריך 5.1.14, הן חתימות לא אותנטיות, לא חלק מטווח הכתיבה שלה כי אם חתימות מזויפות.

...

במסגרת ההתנגדות והתצהיר שצורף לה, טענה הנתבעת כי דין התביעה השטרית להידחות בהיעדר בקשה לפירעון השטר או הודעת חילול, מאחר שאינה מכירה את שטר החוב שאותו ראתה לראשונה במסגרת תיק ההוצל"פ; מעולם לא חתמה עליו; והחתימות המופיעות על גבי השטר אינן חתימותיה.

לצדדים היו טענות נוספות, שלא ראיתי להידרש להן, משלא מצאתי כי יש בהן כדי לשנות ממסקנתי כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר; אני מורה על דחיית שתי התביעות.

אני מורה על סגירת תיקי הוצאה לפועל: מס' 522240-07-18 ומס' 500359-11-18.

על השטר מופיעות חתימות של שני עושי שטר וביניהם המערער – החייב בתיק ההוצל"פ. כמו כן לפי כתב היד המופיע על שטר החוב, המערער – החייב חתם ערבות "עבור אספקת ירקות ופירות". בתחתית השטר מתחת לחתימת הערבות נכתב בכתב יד: "ערבות עבור אספקת ירקות ופירות לחב' דני את מנש עבור מסעדות: מרתה, אוונגרדף ג'ויה הרצליה ,טורו רמת החייל מצדה – המנוהלות על ידי". המערער – התובע הגיש בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר והתנגדות לבצוע שטר.

המערער לא הכחיש כי חתם על שטר החוב הן כעושה שטר והן כערב ולכן עיקר המחלוקת היא האם הערה שהתווספה נרשמה באישורו של המערער על שטר החוב ואם לאו וכי "מחלוקת זו הוכרעה על ידי בית משפט קמא בפסק דינו" (סעיף 11 לתשובה).

יש לכך משמעות בין היתר גם בנוגע לחוסר יכולתו בשלב מקדמי זה לגבש גרסה עובדתית מלאה באשר לעסקה העומדת מאחורי שטר החוב שניתן לבטחון.

...

ד) יחד עם זאת, אני סבורה, כי העובדה שחתימתו מצויה על גבי השטר כעושה שטר ללא תוספת של חותמת כלשהי וכן בשל כך שגרסתו העובדתית באשר לנסיבות החתימה לא גובשה דיה, תוך שינוי מסוים בגרסאות העובדתיות (אשר נעשה ניסיון ליישבם בדיון בערעור על ידי ב"כ המערער), יש מקום להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה מסוימת, אם כי לא במלוא סכום החוב.

לאחר שבחנתי את מכלול הטענות, מצאתי לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת סך 17,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. היה מקום לחייב את המערער בסכום הפקדה גבוה ואת המשיבה בהוצאות הערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל מתקבל הערעור כך שניתנת רשות להתגונן למערער כנגד הפקדת סך 17,000 ₪ בקופת בית משפט השלום בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. ב) אין צו להוצאות בערעור.

בפני בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות בצרוף היתנגדות לבצוע שטר חוב בסך 100,000 ₪ שניתן על ידי המבקש למשיב במסגרת הסכם שכירות שנחתם בין הצדדים (להלן: "הבקשה").

לגוף ההיתנגדות טען המשיב כי המבקש גמר בדעתו להיתקשר בהסכם השכירות, מאחר שחתם על ההסכם וכן על שטר החוב ואף מסר 12 שיקים חודשים ע"ס 35,000 ₪ כל אחד; המבקש התחייב בהסכם להמציא ערבות בנקאית בסך של 90,000 ₪, ואין בסיס לטענה כי הוא שוחרר מהתחייבות זו; בבית העסק מותקן מזגן חדש יחסית, והוא מעולם לא פורק, וההסכמות הנטענות בהקשר זה משוללות יסוד; המבקש החליט, ככל הנראה, לחזור בו מהתחייבויותיו, וכתוצאה מכך נגרם למשיב נגרם נזק כלכלי שכן הפסיד שוכרים פוטנציאליים ובית העסק נותר ריק מספר חודשים.

ההיתנגדות גופה סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ''ז-1967 קובע כי היתנגדות לבצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.

...

לכאורה, כבר מסיבה זו, דין הבקשה להידחות.

משכך, ובאיזון הראוי בין השיקולים הרלבנטיים ובפרט השיקול של טענות הגנה, מצאתי להיעתר לבקשה להארכת מועד.