מ"מ הנשיא (לנדוי): העותר, אסיר בכלא שטה, מבקש מתן צו-על-תנאי נגד שירות בתי-הסוהר-מדוע לא יורשה לרכוש שני ספרים ולקבלם בהיותו בבית-הסוהר: חוברת מפרי עטו של ד"ר ישראל שחק ששמה "הציונות במערומיה" וספרה של עורכת-דין פליציה לנגר "במו עיני".
באת-כוחו, עורכת-הדין גב' צמל, טענה לפנינו שיש לתת לעותר את מבוקשו, על יסוד מה שנפסק בבית-משפט זה ב-בג"צ 144/74,.
.סירובו של מנהל בית-סוהר להרשות הכנסת ספר פלוני לתוך בית-הסוהר יהא חוקי וסביר, אם יש למנהל סיבה סבירה לחשוש שהספר משמש צינור להכנסה בלתי-חוקית של חפצים אסורים (כמשמעות מונח זה בפקודת בתי-הסוהר), או שהספר הוא פורנוגרפי עד כדי גירוי יצרים או השחתת המידות, או שיש בספר חומר מסית נגד המדינה או רשויותיה.
הייתי חייב לעיין בשני הספרים שהעותר מבקש להכניס אל בין כתלי בית-הסוהר, ולאור הדברים שבוארו לעיל נראה לי שאין להרשות את הכנסת ספרה של עו"ד פליציה לנגר אל בית-סוהר שטה.
...
הייתי חייב לעיין בשני הספרים שהעותר מבקש להכניס אל בין כתלי בית-הסוהר, ולאור הדברים שבוארו לעיל נראה לי שאין להרשות את הכנסת ספרה של עו"ד פליציה לנגר אל בית-סוהר שטה.
הינה, מצוטט בע' 97 ללא שום הסתייגות נאומו של נאשם בבית-דין צבאי, הפונה בזו הלשון אל שופטיו:
"הבאתם אותי למסקנה, כי דרכי השלום לא תועלנה והחלטתי להילחם בכם בכוח הנשק, כדרך היחידה להחזיר לעמי את זכויותיו, כדי שרגלו של חייל ישראלי לא תידרוך על אדמת מולדתי...