לפניי בקשת המבקש, מר ערן בסון (להלן: "המבקש") לאישור תובענה שהוגשה על ידו כנגד חברת ישרכרט בע"מ (להלן: "המשיבה") כייצוגית.
במסגרת הבקשה טען המבקש כי המשיבה הפרה את חובותיה עת שלחה ללקוחותיה את דפי פירוט חיוב העיסקאות באשראי באמצעות הדואר האלקטרוני חלף משלוח באמצעות דואר רגיל ובכך בין היתר התעשרה שלא כדין על חשבון לקוחותיה והפרה את חובת תום הלב.
בשים לב לדברי בא כוח המבקש וכן להסכמת הצדדים במסגרת הדיון, ובעיקר לאור העובדה כי המשיבה שולחת ללקוחותיה את פירוט החיובים החודשי בדוא"ל, רק לאחר בקשה מפורשת מצד הלקוח, הרי שבקשת האישור מיצתה את עצמה, ותובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
ואילו במסגרת סיכומיו, טען המבקש כי הנזק הממוני לחברי הקבוצה, נע בין 4-6 מיליון ₪, כאשר לדבריו בעקבות הגשת בקשת האישור צימצמה המשיבה חלק מהנזק שניגרם בעקבות משלוח פירוט החיובים ללקוחות המשיבה באמצעות דואר רגיל [ר' סעיף 27 לסיכומי המבקש].
...
יש בהתנהלות פסולה זו של המבקש להביא לכדי מסקנה כי יש לפסוק גמול ושכר טרחה, על הצד הנמוך (לעניין זה ראו דבריה של כב' השופטת ע' ברון בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2018) (שם בפסקה 26)).
סוף דבר
בקשת האישור נדחית.
המשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 6000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו המייצג בסך כולל של 40,000 ₪.
