בקשת אישור תביעה ייצוגית מחירים של שיחות בינלאומיות

עניינה של בקשת האישור באי גילוי מחירם של שירותים מיוחדים מעבר לחבילת שירותי תיקשורת, המהוה לטענת המבקשת הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, הפרת חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובת ההגינות ותום הלב לפי דיני החוזים, ורשלנות לפי סעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין.

לפי בקשת האישור, המשיבה מיתעלמת מהוראות הרשיון שהוענק לה על ידי משרד התיקשורת, והמסדיר את דרכי פעולתה והתנהלותה כלפי לקוחותיה, ואינה מוסרת מידע לגבי המחיר שהם נאלצים לשלם בגין השמוש בשרותי המשיבה המוגדרים בכותרת "תעריפי שירות מיוחדים", כולל שיחת ועידה, שיחה מזוהה, פירוט שיחות קבוע, דמי הוראת קבע, דמי טיפול בשובר, כרטסת הנהלת חשבונות, העתק חשבונית, החלפת מספר פלאפון, החלפה בין מכשירים, דמי העברה על שם, הפסקת שירות חלקית לחודש או לתקופה אחרת, שינוי מפעיל בנלאומי נבחר, שינוי יעד נבחר, משלוח והפקת פקס במענה קולי, תיקשורת נתונים, שירותי כוכביות, עמלת אי תשלום שובר במועד, משלוח תמונה, קול, טקסט מהמכשיר, הפקת פירוטי מינויים בחשבונית מעל פעם שלישית באותה שנה, חסימת זהוי חד פעמית בשיחה יוצאת, שליחת זהוי חד פעמית בשיחה יוצאת, מחיר הודעה למפעיל סלולארי פלסטינאי, גוביינא בחיוג ברשת בזק, איפוס ססמה במענה קולי, עמלת תשלום חיוב במרכז שירות, שירות 144, השלמת שיחה ל-144 ושרות 1344.

אין הטעה לפי חוק הגנת הצרכן, לא נגרם כל נזק ממוני או אחר, המשיבה לא הפרה חובה חקוקה, לא עשתה עושר ולא במשפט, לא הפרה את חוק החוזים, לא התרשלה, ויש לדחות את הבקשה גם משום שהמשיבה נתונה לפיקוח רגולטורי, וגם משום שלא מתקיימים תנאי סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות, ובין היתר המבקשת אינה תמת לב, שכן הסתירה ראיות מבית המשפט וחלק אחר הציגה באופן מניפולטיבי.

...

יודגש כבר עתה, כי מסקנתי זו אמורה ביחס לתובענות המוגשות כנגד הרשות, ומבלי לטעת מסמרות ביחס למקרים שבהם הנתבע הוא גוף פרטי; אף כי כשלעצמי סבורני כי חובת ההגינות ותום הלב תומכת בפניה מוקדמת גם לגוף פרטי, אף ששם אין רלבנטיות "סטטוטורית" לאופציית החדילה".

סוף דבר על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 17,550 ₪.

ביום 13.9.2017, פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), כנגד חברת הוט מובייל בע"מ וחברת הוט מובייל תיקשורת בינלאומית בע"מ (להלן – המשיבה 1 והמשיבה 2 בהתאמה).

על כן, לשיטת המבקש, מנויים משויכים הם בגדר מנויים של המשיבה 2, ובשל כך מחויבת היא לעדכנם בשינויים של מחירי השיחות לחו"ל. ביום 26.3.2018, נערך בפניי קדם משפט במסגרתו המלצתי לצדדים לשקול מתוה לסיום ההליך בדרך של הסכמה.

סבורני, כי תיקון ההסכם המוצע נותן מענה הולם לטענות המבקש העומדת בבסיס בקשת האישור, ויעניק ללקוחות המשיבות מידע מלא ונהיר יותר ביחס לאפשרויות העומדות בפניהם, אשר יאפשר להם לעשות בחירה מושכלת במפעיל שיחות בינלאומיות בהתאם לתעריפים המוצעים על ידו.

...

בתשובתן לבקשת האישור מיום 20.2.2018, טענו המשיבות, כי דין בקשת האישור להידחות מהטעם שבסיסה של הבקשה נעוץ בטעות יסודית עובדתית ומשפטית.

אשר על כן, אני מאשרת את הסתלקותם של המבקש ובא כוחו מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ומן התובענה הייצוגית דנן, ומורה על מחיקת בקשת האישור בכל הנוגע למשיבות, בהתאם להוראות סעיף 16(ד)(5) לחוק.

כמו כן, נדחית תביעתו האישית של המבקש נגד המשיבות.

נוכח הצורך לוודא, כי התחייבויות המשיבות יוצאות מהכוח אל הפועל, וברוח ההסדר שהוצע בין הצדדים, אני מורה, כי מחצית הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 15 יום מהיום.

התובענה הייצוגית המבקשות הגישו תובענה ייצוגית בטענה לגביית יתר בגין שיחות בינלאומיות.

ביצעו שיחות גם ליעדים שאינם כלולים בתכנית, ובגין יעדים אלו גבו מהן המשיבות מחיר של "מתקשר מזדמן" שהוא גבוה מן המחיר ל"לקוחות".

תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, קובעת כי ניתן לתת צו לגילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, אך תנאי לכך הוא שהמבקש הראה שהמסמכים שגילויים נידרש נוגעים לשאלות הרלוואנטיות לדיון בבקשת האישור, והעמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התובענה כייצוגית.

...

הבקשה מתקבלת.

הבקשה מתקבלת.

סוף דבר המשיבות יפעלו בהתאם להחלטה זו, וימציאו למבקשות תצהיר גילוי מסמכים תוך 20 ימים מהיום.

התובענה המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות.

עילת התביעה האישית של המבקש היא, כי בחודש 10/14 הוא הזמין מהארץ חבילת תיקשורת לשיחות בינלאומיות, באמצעות אתר האנטרנט של המשיבה.

באותה היזדמנות, המבקש שאל את נציגת המשיבה מה תנאי החבילה, והאחרונה ציינה שהחבילה כוללת שיחות יוצאות מגרמניה לישראל ללא הגבלה, וכן שיחות מישראל לגרמניה לקו ביתי ללא הגבלה, ושיחות כאמור לקו טלפון נייד במחיר של 4 סנט לדקת שיחה.

...

בסופו של דבר, טענותיה של המשיבה אינן מתמודדות עם העיקר.

אני דוחה את טענות המשיבה.

סיכום לאור כל האמור לעיל, בקשת המשיבה לביטול היתר המצאה לחו"ל – נדחית.

עניינה של הבקשה לאישור תובענה כייצוגית שלפניי (להלן: "בקשת האישור"), הוא בטענת המבקשת כי כל אחת מהמשיבות גובה מלקוחותיה המזדמנים- שאינם נמנים על מנוייה, מחיר לדקת שיחה, על פי תעריפים הגבוהים בהרבה מתעריפי השיחות שנקבעו על ידי כל אחת מהמשיבות למנוייה.

"משרד התיקשורת טרם נידרש לבחינת סוגית סבירות התעריפים של השיחות הבינלאומיות. כאמור לעיל, משרד התיקשורת אינו נוטה להתערב ולהפעיל את סמכותו בכל הנוגע למחירים המוצעים על-ידי בעלי הרישיונות למעט במקרים חריגים בהם נמצאה הצדקה מיוחדת לדבר, וזאת בפרט, כאשר אלו נקבעים בשוק תחרותי דוגמאת שוק השיחות הבינלאומיות, המונה שמונה "שחקנים" שפועלים בסביבה תחרותית רבה המתמרצת יצירת תנאים מיטביים לציבור הצרכנים, לרבות בכל הנוגע לתעריפי השרות ולאלטרנטיבות המוצעות.

אין מקום לכפות על שוק השיחות הבין-לאומיות את המחירים שלדעת המבקשת הם המחירים הסבירים עבור לקוחות מזדמנים - התעריפים למנויים (שלא במסגרת חבילה) בתוספת 10%, על יסוד טיעון הלוקה בכשלים, ונסמך על גזירה שווה מההלכה המסתמנת בעיניין תימחור מופרז על ידי מונופול, שכלל אינה רלבאנטית בנסיבות העניין לאור המצב התחרותי המתקיים בשוק הנבחן בבקשת האישור שלפני, שהרי תנאי סף לקיומה של העילה הוא קיומו של מונופול .

...

הדברים נאמרו תוך הסתמכות על פסק הדין בעניין זליגמן, אך זאת ביחס למשקל שיש לייחס לעמדת הרגולטור בפרשו את הנחיותיו ולא ביחס לעצם ייחוס המשקל לעמדתו, שעליו אין עוררין בפסיקה: "אציין בנקודה זו כי לטעמי היה מקום להידרש לעמדת משרד התקשורת בשאלות הפרשניות המתעוררות בבקשת האישור – בהיותו לא רק מנסח הרישיון, אלא אף הגורם האמון על אכיפת הוראותיו; והדברים אמורים במיוחד שעה שההוראות הרלוונטיות ברישיון תוקנו לאחרונה על ידי משרד התקשורת עצמו, והצדדים חלוקים בנוגע למשמעות התיקון. הרישיון הוא מסמך ארוך וסבוך, הכולל מגוון הוראות מתירות ואוסרות, בשורה של נושאים מקצועיים, צרכניים ואחרים; ומשרד התקשורת הוא הגורם בעל המומחיות הדרושה על מנת להשקיף על הרישיון כמכלול, ובהתאם נודע גם משקל לפרשנותו את ההוראות הרלוונטיות בהקשרן. בע"א 9778/16 זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (31.5.2018) (להלן: עניין זליגמן), נקבע כי "אם מצא בית המשפט כי עמדתו של המאסדר סבירה ומתיישבת עם לשון הנחיותיו, ברירת המחדל תהיה לאמץ עמדה זו. סטייה מברירת המחדל האמורה, תתאפשר מקום בו ימצא בית המשפט כי קיימים טעמים כבדי משקל לדחיית עמדת המאסדר ואימוץ פרשנות חלופית תחתיה" (שם, בפסקה 40).

התוצאה מהטעמים המפורטים לעיל הגעתי למסקנה כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 8(א) (1)ו-(2) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 שכן לא מצאתי שיש אפשרות סבירה שהשאלות שמעוררת בקשת האישור יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה ולא כי זו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

בקשת האישור נדחית.