מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת אישור תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כן יפים לעניין זה דברי כב' השופט ח' מלצר בע"א 8037/06 שי ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ (4.9.2014; פורסם במאגרים), כדלקמן: " הינה כי כן, לגישתי, אין מקום לדחות בקשה לאישורה של תובענה ייצוגית ראויה, דהיינו: מבוססת-עילה ושמתקיימים לגביה כל התנאים הנדרשים על פי החוק – ולפגוע אגב כך בזכויותיהם של חברי הקבוצה הנטענת ובסיכוייהם לקבל טובת הנאה מזכייה אפשרית בתובענה, ואף במטרות החברתיות שההליך הייצוגי נועד להשיג – כל עוד המבקש הראה כי קיים יסוד סביר להניח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. וזאת גם אם המניע להגשת התובענה והמוטיבציה לנהל אותה ולשאת בנטל (הרב, בדרך כלל) הכרוך בכך נעוצים בתקווה להשיג רווח אישי לתובע הייצוגי ולעורך דינו בסופו של יום.
הרצון לקבל שכר טרחה, או גמול באמצעות התובענה הוא ממהותו ועיקרו של מכשיר זה. לפיכך הגשת התובענה ממניעים של עשיית רווח, אין בה כשלעצמה כדי להעיד על חוסר תום לבו של עורך הדין המייצג (ראו: קלמנט קווים מנחים, 150-148; וכן: ישי לויט, תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך, הפרקליט מב 465, 471 (1996); גיל לוטן, אייל רז, תובענות ייצוגיות, כרך א', 131 (תשנ"ו); דויטש, 327 (2004)).
...
לשיטת המבקש, על רקע האמור ומשלא ניתנה הסכמתו לקבלת דבר פרסומת, נמצאה המשיבה מפרה את הוראת סעיף 30א(ב) לחוק הספאם הקובעת כי: "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת..." כן נטען כי הודעתה של המשיבה אינה עומדת בהוראות סעיף 30א(ה)(1) לחוק התקשורת משלא צוין בתחילתה כי זו מהווה פרסומת; משלא כללה את כתובת המשיבה ופרטים אודות דרכים אפשריות ליצור עמה קשר; מקום בו המידע אודות האפשרות העומדת לנמען למסור הודעת סירוב חתם את ההודעה המוקלטת, כאשר בהתאם להוראות הדין היה עליה לפתוח את זו. כן טען המבקש כי משלוח ההודעה המוקלטת כמפורט אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות), כי זה מהווה הן רשלנות הן הפרת חובה חקוקה תחת פקודת הנזיקין [נוסח חדש], וכן הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן).
אכן, מוטב היה לו היה המבקש מפרט את פעילותו בתחום תביעות הספאם, ואולם אף משנמנע לעשות כן אין אני סבורה כי הדבר מחייב פסילת המבקש ופרסום לצורך מציאת מבקש חלופי ובוודאי שלא דחיית הבקשה שלפני.
לא ראיתי אגב הליך זה לבחון האם המבקש פועל על מנת להיכלל ברשימות תפוצות כאלה ואחרות אם לא. אוסיף ואומר כי אין בידי לקבל כי מקרה זה דומה לעניין פייסבוק הנ"ל כנטען מפי המשיבה בסיכומיה, ולו מן הטעם הפשוט שלפני בקשה לאישור תובענה כייצוגית בעוד בנסיבות שם נדונה תביעה קטנה.
זאת ועוד התנהלות המערער שם אינה מזכירה את התנהלותו של המבקש מול המשיבה כאשר הראשון פנה במכתב דרישה ולאחר שנענה באופן מפורט כי לשם הסרתו מרשימת התפוצה עליו ללחוץ על לחצן ה'הסר', סירב לעשות כן. סוף דבר אשר על כן, מאושרת הבקשה לניהול תובענה כייצוגית כנגד המשיבה בכל הנוגע למשלוח ההודעה המוקלטת כמפורט.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

רקע במסגרת הליך זה נדונה בקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2005 (להלן: החוק) אשר הוגשה עוד ביום 24.3.2020 וטרם הוכרע בה. במוקד ההליך טענה לנזקים סביבתיים באיזור מיתחם תעשיות אלקטרוכימיות בעכו (להלן: המיתחם), אשר על פי הנטען נגרמו כתוצאה מחומרים מזהמים שנפלטו על ידי מיפעל תעשיות אלקטרוכימיות שפעל במקום.
ביום 12.5.2021 הודיעה דלק ים כי ביום 25.3.2021 נחתם הסכם מכר עם תדהר (תדהר הראל מניבים הפרק הלוגיסטי בעכו – שותפות מוגבלת, שכאמור כונתה בהחלטה זו – תדהר), וצרפה דיווח לרשות לניירות ערך לגבי עסקת המכר.
בהתאם לכך נקבע כי בנגוד לאמת המידה הליבראלית ביחס לתיקון כתבי טענות, בית המשפט אל יתיר תקונם של כתבי טענות בתובענה ייצוגית אם הוברר שהתובע לא ערך מלכתחילה את כתבי הטענות ביסודיות ובכובד ראש; כך גם נקבע שיש לתת ביטוי לאינטרסים הציבוריים שההליך הייצוגי מגלם לצד עניינו הפרטני של המבקש (עניין אינסלר, פסקה 12 ואילך).
...
לטענת תדהר, יש לדחות את הבקשה – הן על הסף והן לגופה – משום שקבלת הבקשה עלולה לעקוף את הדרישה המכוננת בהליך הייצוגי הישראלי, שמעוגנת בסע' 3(א) לחוק, שלפיה תובענה ייצוגית תוגש אך ורק בעניין שמפורט בתוספת השנייה לחוק.
גם בחינת הדברים לגופם לא מוליכה למסקנה לה מייחלת תדהר.
המסקנה היא אפוא שאני מקבל את בקשת הצירוף ומתיר למבקשים לתקן את כתבי הטענות (בקשת האישור והתביעה הנספחת) על ידי צירוף תדהר הראל מניבים הפרק הלוגיסטי בעכו – שותפות מוגבלת, כבעלת דין נוספת בהליך.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה לעיכוב הליך הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שבכותרת (להלן: "בקשת האישור"), עד לאחר השלמת החקירה הפלילית שניפתחה על ידי הרשות לניירות ערך (להלן גם: "הרשות") כנגד חלק מן המשיבים בהליך.
על פי הודעת הרשות מיום 22.2.2023, כפי שצוטטה בבקשה, חקירת הרשות ניפתחה "בחשד לבצוע עבירות הצעה ומכירה ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך; קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין, ועבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, וזאת בעיניין פעילותה של חברת MHR1 ניהול השקעות בע"מ". במסגרת ההודעה צוין כי "החשודים המרכזיים בתיק הם בעלי החברה ומייסדיה, המכהנים כמנכ"לים במשותף בה: צח יצחק חרמון ויגיל מנוביץ'; (ו)בנוסף, יו"ר ועדת ההשקעות בחברה, שובל מנוביץ'". כן צוין כי "על פי החשד, פעלו החשודים באמצעות חברת MHR כדי להציע ולמכור לציבור המשקיעים ניירות ערך בקשר להשקעות בתחום הנדל"ן בגרמניה, תוך שגייסו ממאות משקיעים סכומי כסף המסתכמים בעשרות מיליוני ₪ וכל זאת שלא על פי תשקיף כמתחייב מהוראות חוק ניירות ערך" וכי "גיוס הכספים האמור נעשה, על פי החשד, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שוא באשר לשימוש בכספים ותוך העברת כספי המשקיעים שלא לטובת ההשקעה המובטחת". במסגרת הבקשה לעיכוב ההליך צוין כי במהלך חודש פברואר האחרון, המשיבים הנחקרים נחקרו באזהרה על ידי רשות ניירות ערך ושוחררו בתנאים מגבילים חלף מעצר, ובכללם, בין היתר, הוטלה עליהם חובה להמנע מכל פעולה שעלולה לשבש את הליכי החקירה.
...
לטענת המשיבים, אף הליך הפירוק המתנהל במקביל, תומך אף הוא בעיכוב ההליך דנן זאת מן הטעם שככל שתתקבל בקשת הפירוק וימונה כונס נכסים כמבוקש בה, יהיה בכך כדי להשפיע על קופת השותפות המוגבלת ועל הכספים שיחולקו בסופו של דבר למשקיעים, באופן שישליך גם על שאלת עצם קיומו של נזק למשקיעים.
לצד זאת, נקבע בפסיקת כי הכלל האמור ייסוג במקרים בהם זכותו של מתדיין עלולה להיפגע אם לא יעוכב ההליך האזרחי, וכי יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבות (ראו: עניין לופטין, לעיל, פסקה 4; רע"א 3146/19 דניה סיבוס בע"מ נגד פלוני [פורסם בנבו] (7.7.2019); אני סבורה כי יישום הלכות אלה על ענייננו מוליך למסקנה לפיה יש לעכב את ההליך עד לאחר השלמת החקירה הפלילית שנפתחה על ידי הרשות לניירות ערך ולמצער עד להסרת המגבלות שהוטלו על המשיבים הנחקרים, המתחייבות מטבעה של החקירה ו/או קבלת עמדה מפורטת יותר של הרשות בנוגע למגבלות המוטלות על המשיבים הנחקרים והשפעתן האפשרית על יכולתם להיחקר על תצהיריהם במסגרת ההליך שבכותרת.
אמנם, הרשות אינה עותרת, במקרה דנן, לעיכוב שמיעת ההליך שבכותרת מפאת קיומה של החקירה אך זאת, כאמור, "מבלי להמעיט בהגבלות שהוטלו על הגורמים שנחקרו ברשות, ובמלי שיש בכך כדי לפגוע בחובתו של איש, בין אם נחקר ובין אם לאו, להימנע מפגיעה בהליך הפלילי, לשבש אותו ו/או את תקינותו" תוך שלעמדת הרשות "המשמעות היא שבמסגרת הכנת חרמון (המשיב 2. ס.י.) לחקירתו וכן במסגרת חקירתו הנגדית על תצהיר, על כולי עלמא לדאוג שלא להימצא במצב בו תיטען טענה של שיבוש הליכים וחשש לפגיעה בחקירה". אני סבורה כי מגבלות אלה, אשר הרשות בעמדתה אישרה את קיומן, הגם שטיבן המדויק לא הובהר די צרכו בשלב זה, כמו גם חששם של ב"כ המשיבים מהקלעות למצב בו הם שותפים לשיבוש ההליך הפלילי, אשר לא נסתר בעמדת הרשות (ולהיפך) , פוגעות ביכולתם ובזכותם של המשיבים להתגונן כראוי בהליך האזרחי.
אשר על כן, אני נעתרת לבקשה לעיכוב ההליך כך שההליך יעוכב, בשלב זה, עד ליום 31.08.2023.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עניינה של הבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ביישום ההיתחייבות שניתנה ע"י המשיבה במסגרת הודעת חדילה מכוח סעיף 9 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות בת"צ 54231-01-17 (להלן: "התובענה הייצוגית הראשונה"), שאושרה ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א – יפו (כב' השופטת שושנה אלמגור) ביום 24.4.17 בפס"ד חלקי.
התובענה הייצוגית הראשונה (ת"צ 54231-01-17): 3.1) התובענה הייצוגית הראשונה הוגשה ע"י המבקש 1 נגד המשיבה וכך הוגדרה הקבוצה בבקשה לאישור מיום 24.1.17 (סעיף 83 לבקשה): "... כלל ציבור הנישומים אשר היו זכאים להחזר מס רווח הון ששולם על ידם ביתר בהתאם להוראות סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודה (הכוונה לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) – הוספה שלי –א.כ.) ואשר הפרישי ההצמדה והריבית שנוספו לסכום ההחזר שהושב להם על ידי המשיבה חושבו שלא ממועד תשלום מס רווח ההון במהלך שנת המס (בין אם בתשלום עצמי של מקדמת מס רווח הון ובין אם בדרך של ניכוי מס במקור), אלא מתום שנת המס שבמהלכה שולמו על ידם מקדמות מס רווח ההון, וזאת בנגוד להוראות סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודה, והכל במהלך השנתיים (2) שקדמו למועד הגשת בקשה זו לאישור התובענה הייצוגית...". 3.2) בהודעת החדילה שהוגשה ע"י המשיבה ביום 24.4.17 וכן בתשובה לבקשת האישור מיום 27.4.17 הבהירה המשיבה כי הבקשה לאישור מתייחסת למועד לחישוב ריבית והפרשי הצמדה בגין החזר מס רווח הון או מס שבח בהתאם ל- 4 מצבים: א) מצב 1: חישוב הפרישי הצמדה וריבית על החזר מס ששולם ביתר בגין רווח הון ממכירת נייר ערך נסחר.
בסעיף 18 נקבע: הקבוצה הייצוגית הרלוואנטית למצב 4- כלל הנישומים אשר היו זכאים להחזר מס רווח הון ששולם על ידם בדרך של ניכוי מס במקור, שלא כתוצאה ממכירת ני"ע נסחר, וששולם על ידם ביתר והחזר כאמור לא הושב להם בהתאם להוראות סעיף 91 (ד) (5) (א) לפקודה, באופן בו הפרישי ההצמדה והריבית שנוספו לסכום ההחזר שהושב להם ע"י המשיבה חושבו שלא ממועד תשלום מס רווח ההון במהלך שנת המס בה בוצעה עסקת רווח ההון אלא מתום שנת המס בה בוצעה, והכל בגין התקופה שתחילתה בשנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ועד למועד מתן תוקף של פס"ד להסדר הפשרה.
...
לאחר שעיינתי בבקשה, בהתנגדות ובמכלול החומר בבקשת האישור, הגעתי למסקנה ולפיה יש לאשר את הסדר הפשרה כפי שבא לידי ביטוי בהסכם הפשרה שהושג בין המבקשים למשיבה, שעיקריו פורטו לעיל, ולדחות את ההתנגדות, מהנימוקים הבאים: (א) הסדר הפשרה קובע כי ביחס לחברי הקבוצה הרלוונטיים למצב 3 ולמצב 4 יתגבש מעשה בית דין בכל עילות התביעה כלפי המשיבה.
משכך מקובלת עלי הסכמת הצדדים להעברת כספים לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות.
לאחר מכן, אכריע בסוגיית הגמול ושכ"ט עו"ד. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה, ונותנת לו תוקף של פס"ד. ב) הצדדים יפרסמו הודעה בדבר אישור הסדר פשרה כקבוע בסעיף 25 (א) (4) לחוק תובענות ייצוגיות.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 5.7.2023 ביקשו הנאמנים, בהסכמת הנאמן למחזיקי האג"ח בהווה (להלן: "נאמן האג"ח"), אישור לכנס אספת נושים של מחזיקי האג"ח. מפאת הדחיפות ובשל החשש מפני טענת היתיישנות אפשרית שתועלה נגד חלק מעילות התביעה לפי חוק ניירות ערך, תשכ"ח- 1968 (בגין אחריות לתשקיף), אם התביעה תוגש לאחר יום 10.8.2023, ביקשו הנאמנים כי ייקבע לוח זמנים קצר במיוחד לכנוס האספה ולאישור ההסדר, אם יזכה לרוב באספות.
וכפי שציין חברי, כב' הנשיא א' אורנשטיין, בפרשת פר"ק (מחוזי ת"א) 44348-04-16 אורבנקורפ אינק נ' כונס הנכסים הרישמי בפיסקה 11.2 (נבו 26.09.2017): ‏ "כאשר מבוקש לאשר הסדר נושים של חברה שבעניינה מיתנהלת גם תובענה ייצוגית, שוררת עננה באשר להשפעת התביעה על הסדר הנושים, שכן לא ניתן לדעת אימתי ומה תהייה ההשפעה של התביעה הייצוגית על הסדר הנושים ומשעסקינן בתביעה מותנית. ... שותף אני לדעת המלומדים באשר לקושי שנוצר נוכח תביעות תלויות ועומדות שמקשות על קידום הליכי הסדר נושים ותוך חשש שאלו יכולות גם להכשיל הסדר נושים, כאשר בדיעבד לא ניתן לשלול שלא הייתה הצדקה לכך, כגון אם תדחה הבקשה להכרה בתביעה הייצוגיות או שהתביעה עצמה תדחה. הקושי קיים גם בתביעות רגילות שמוגשות, כגון תביעות נזיקיות, אך הוא פחות בעוצמתו מזה שבתביעות הייצוגיות מהטעמים שמניתי לעיל." דברים ברוח דומה נכתבו על ידי חברתי, כב' השופטת איריס לושי- עבודי, בתיק פר"ק (מחוזי ת"א) 10906-12-18 ברוקלנד אפריל לימיטד נ' כונס הנכסים הרישמי תל אביב בפיסקה 17 (נבו 04.08.2020)‏‏: "עוד יצוין, כי לא ניתן להלום מצב בו נושה בחברה המחזיק לעת עתה בזכות נשייה בהקף של 7 ₪ בלבד יביא לסיכול כלל הסדר הנושים ולפגיעה ביתר מחזיקי אגרות החוב (הן מסדרה א', והן מסדרה ב') וכן במשקיעים הזרים, כאשר הקף נשייתם של כל אלו יחד נאמד בכ-212.8 מיליון ₪. ... מקובלת עלי עמדת בעל התפקיד אשר היפנה בהקשר זה לעניין אורבנקורפ, לפיו כל עוד לא הוכרעה הסוגיה דנן במסגרת התובענה הייצוגית, הרי שיש לראות בתובעת הייצוגית כמי שמצביעה לעת עתה מכוח זכות נשייתה האישית בהקף של 7 ₪ בלבד, ולא כנושה בעלת ערך חוב בסך של כ-60 מיליון ₪ (כגובה הסכום הנתבע על-ידה בתובענה הייצוגית)." גם עמדתי בסוגיה זו היא שלצרכי הצבעה, אין מקום להכיר במלוא סכום הנשייה הנטענת של מי שרק הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית וזו טרם הוכרעה, במיוחד כאשר הכרה כזו תקנה לו "רוב חוסם" שעלול להכשיל הסדר שאילמלא כן היה זוכה לרוב באספת הנושים.
...
מכל מקום, ענין לוחות הזמנים הקצרים יבוא על תיקונו באמצעות מתן פרק זמן נוסף למחזיק אג"ח שאיננו מעוניין להיכלל בהסדר, להודיע על רצונו זה. גם טענותיו של חזוט נגד אופן הבאת ההסדר לידיעת מחזיקי האג"ח, דינן להידחות.
נוכח זאת, אני סבור כי ניהול התביעה באמצעות הנאמנים ונאמן התביעות יהיה ממצה, יסודי ויעיל יותר מאשר ניהול ההליך הייצוגי באמצעות חזוט (מבלי לגרוע חלילה מכישוריו ומומחיותו של בא כוחו), שכאמור איננו מחזיק במידע ובראיות אשר ברשות הנאמנים, ובשונה מהם, תביעתו כלל אינה מכוונת נגד רואי החשבון.
בנסיבות אלה באתי לכלל מסקנה שיש לאשר את המחאת עילות התביעה של מחזיקי האג"ח, הן מחזיקי עבר והן מחזיקים בהווה, לטובת נאמן התביעות.
לשם כך אני מורה לנאמנים לפרסם הודעה בדבר אפשרות זו, באותה מתכונת בה פורסמה ההודעה בדבר כינוס אסיפת הנושים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו