מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת אישור מכירת נכס משותף לאחר התמחרות

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת הפסק מונו עוה"ד אברהם אברמן ושלומי שריקי לכונסי נכסים משותפים לבצוע הפעולות הדרושות לפירוק השתוף ומכירת המקרקעין בהתאם למתווה שנקבע בפסק הבורר.
המבקשים ביקשו במסגרת תשובתם לבקשת כונסי הנכסים לדחות את הבקשה ולהורות כי הם אלו שזכו בהליך ההתמחרות, לאחר שמימשו כדין את זכות הסרוב.
נקבע כי מינוי כונסי הנכסים על ידי בית המשפט, שנעשה על פי הסמכות שהוקנתה לו במסגרת סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), הנו בגדר סעד ביניים בבוררות עד למתן פסק הבוררות המכריע בזכויות הצדדים ומכאן מתבקשת המסקנה כי בקשת כונסי הנכסים קשורה קשר הדוק להליך הבוררות ואין מדובר בבקשה עצמאית של אישור מכר.
לכן ניתן אישור לפסק על פיו זכה ניניו בהתמחרות בתמורה לסך של 20,300,000 ש"ח אשר ישולם לידי כונסי הנכסים במועדים שנקבעו לשם כך בנוסח הסכם המכר שנכלל במסגרת מיסמכי הליך המכירה.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.
למעלה מן הצורך, גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע טוען שהנו דייר מוגן מזה 38 שנה (סעיף 7 לכתב התביעה) של דירה נוספת באותו ביניין, שלה קיר משותף עם הדירה שנמכרה לנתבעת.
התובע ניסה לטעון בחקירתו כי תאריך החתימה על התצהיר מוטעה, אך המפורט בתצהיר הנו תגובה לבקשה לאישור מכירת הנכס לנתבעת, דהיינו טרם שהנתבעת קיבלה את החזקה ונטען בו שכונס הנכסים בנה את הקיר שלא כדין.
לדבריו, הוא ביקר בדירה מספר פעמים, כחודש לפני ההתמחרות, לצורך הצגת הנכס לרוכשים פוטנציאלים וכשנה לאחר ההתמחרות לפגישה עם השמאי עקב בעיה בהיטל השבחה, לדבריו, הדירה שנמכרה לנתבעת לפני ואחרי השפוץ הייתה "אותו דבר", והדירה שופצה, אך לא בקירות החיצוניים.
התובע לא מצא לנכון להעיד את הבעלים של הדירה ו/או החדר שהושכרו לו בדיירות מוגנת, כדי שיעיד, מהו השטח אותו השכיר לתובע ומה צמוד לשטח זה. התובע אף לא העיד את בנו, שהיה בעבר הבעלים של הדירה שנמכרה לנתבעת, כדי שיתמוך בגירסתו, כי לאחר השפוץ, דירת הנתבע חורגת מגבולותיה כפי שנמכרה לה. התובעת, אשר מבקש להתבסס על חוו"ד של השמאי מוסקוביץ שצורפה ל תצהיר עופר אלמוג, וניתנה במסגרת כנוס הנכסים, ביקש בסיכומיו (ס' 6) להוציא את תצהיר עו"ד עופר אלמוג כך שאינו יהווה חלק מהראיות, והרי חוות דעתו של השמאי מצורפת לתצהיר עו"ד אלמוג, כך שהתצהיר על נספחיו אינם מהוים ראיה.
...
אני מקבלת את גרסת הנתבעת, הנתמכת גם בתצהיר ועדות עו"ד בלומנפלד אשר ביקר במקום, ולפיה, בעת השיפוץ לא חרגה הנתבעת מגבולות הדירה אותה רכשה.
התובע לא הוכיח את טענתו שהנתבעת פלשה לשטח לא לה. לאור המפורט, התובע לא הוכיח את תביעתו ואני דוחה אותה במלואה התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 10,000 ₪ ניתן היום, ז' שבט תשע"ז, 03 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אכן, אין חולק כי בפועל הסכימה הכונסת להמשך שתוף הפעולה עם המבקשים גם לאחר המועד האמור, דבר הנלמד מחילופי מיילים בינה לבין המבקשים, אלא שהסכמה זו באה לסיומה המוחלט, הברור והמפורש בהודעה ששיגרה הכונסת למבקשים ביום 4.9.2019, בה הודיעה להם כי אין מקום להמתין להליכי המכר המנוהלים במקביל על ידם, וכי "משחלפו ממילא 45 ימים, לאור ההצעה הפנטסטית והעודף אשר עשוי להוותר- בדעתנו להשלים את מכר המיגרש". ביום 11.9.2019 הודיעה הכונסת לאחד המבקשים, אשר התיימר לנזוף בה על פעילותה העצמאית, כי "אתה לא מבין ההסכמות ביננו והנכונות הזמנית של מרשי לשתפ למשך 45 יום בלבד שחלפו. ההליכים למכירת הנכס של אלש ימשכו על ידנו ... מרשי אינו מסכים והביע עמדתו הברורה במסמך ההסכמה- לשתפ זמני של 45 יום בלבד." ביום 12.9.2019 שבה הכונסת והודיעה לכונסים: "45 הימים חלפו זה מכבר. הודעתי על כך- גם זה מכבר. נעתרתי לבקשה להמתין ימים ספורים- ואולם לא אירע דבר, אין כל הצעה קונקרטית שהונחה בפנינו לא למכלול ולא למקרקעין ... אין די בהסכמה עקרונית למישהו שאותר על ידכם לשלם את הסכום שהשגתי בהתמחרות." אכן, המבקשים לא הסכימו עם עמדתה המשפטית של הכונסת וסברו כי היא מחוייבת עדיין להמשיך עמם בשיתוף פעולה, אלא שהם כבר היו מודעים היטב לכך שהכונסת חולקת עליהם מכל וכל, ולכן לא הם וגם לא פלדמן, לא יכולים היו לפתח אינטרס הסתמכות כלשהוא בנוגע לכך שהם יוכלו עדיין להיות מעורבים במכירת הנכס של אלש.
הדברים אף נזכרו בהחלטתי מיום 16.7.2019 לאשר את הסדר שתוף הפעולה בין הכונסים השונים: "פשיטא שמכירת פעילותה ונכסיה של החברה כעסק חי, צפוייה להשיא את התמורה לטובת כלל הנושים, הן המובטחים והן הרגילים. ... אינני רואה כיצד שתוף הפעולה בין הכונסים בהליך שבפניי, יחד עם הכונסים על נכסיה של אלש, עלול לפגוע במטרה זו כנטען על ידי הנושים המתנגדים. נהפוך הוא: מדובר בשיתוף פעולה חיוני, שהרי פעילותה של החברה נעשית, בין השאר, באמצעות שימוש בנכסים של אלש (מכונה וכן מקרקעין), באופן שלא ניתן להפריד באמת ובתמים בין הפעילות לבין הנכסים, וכל נסיון למכור בנפרד זה מזה את הפעילות של החברה ואת נכסיה של אלש, צפוי לפגוע פגיעה של ממש בתמורה הכוללת שתתקבל בגין מכירת הפעילות." דא עקא, בסופו של דבר התקווה המשותפת נכזבה, והמבקשים הגיעו למסקנה כי אין מנוס זולת מכירת נכסי המקרקעין של חבמל ושל חבמל נכסים, חלף מכירת פעילות של עסק חי. מכאן שגם הבסיס הרעיוני להסדר שתוף הפעולה נשמט לו במרוצת הזמן, מעבר לכך שהסתיימה לה התקופה הקצובה מראש לשיתוף פעולה.
...
בטרם סיום אציין כי הצעתה של אביוד שהועלתה במהלך הדיון, להשתתף בהתמחרות חדשה לגבי שאר הנכסים, ולהציע תמורתם כנקודת פתיחה סך של 12.5 מליון ₪, כמו גם הודעתה, שאם היא תוכרז כזוכה כבר היום, היא תשלם תמורת נכסים אלה סך של 13.5 מליון ₪, קרי, סכום זהה לזה שהציעה פלדמן, תומכת במסקנה שיש הגזמה לא מבוטלת בתיאור החשש מפני פגיעה אפשרית בנושיה של חבמל אם לא תאושר מכירת הנכס של אלש לפלדמן, וכי קיימת בהחלט אפשרות שהעמדת יתרת הנכסים למכירה מחדש, זו הפעם כנכסי מקרקעין ולא כמכירת פעילות, עשוייה אף להשיא את התמורה לנושים מעבר למה שהושג עד כה. בקשר לכך יש להעיר כי פלדמן, שטענה בתחילת הדיון כי בהישמט מידיה הנכס של אלש, תיפול הצעתה לרכישת שאר הנכסים, סרבה בתום הדיון לוותר על זכייתה בנכסים האחרים למשמע הצעתה של אביוד לרכוש נכסים אלה תמורת אותו תשלום שהציעה פלדמן.
בסופו של דבר, המקום הנכון לנהל הליכי התמחרות הוא מחוץ לכתלי בית המשפט.
סוף דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, אני מורה על ביטול צו המניעה הארעי שאסר על קידום הליכי המכר של מקרקעי אלש בלשכת ההוצאה לפועל, על מנת שהכונסת תפנה בבקשה מתאימה לאישור המכר.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2022 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

לפנינו בקשת המערערת ובא כוחה ששמש גם ככונס נכסים (יחיד וללא תמורה) לאישור מכירת הנכס המשותף לקונה שזכה בו בהתמחרות ובהתאם לטיוטת ההסכם המוצעת.
] ועדיין צריך עיון בטעם זה. נקטע כאן את הציטוט כדי להעיר כי בנדוננו אומנם ודאי הוא שהמשיב, המבקש לבטל את הזכייה בהתמחרות, מוחזק הוא כלפי הזוכה (וגם אם אינו מוחזק כלפי המערערת, המתנגדת לכך, הלוא אין ספק שהיא לא זכתה ולא ביקשה לזכות בחלקו בנכס וממילא אין משמעות למוחזקתו לעניין זה), אך מאידך גיסא ברור בנדוננו שלכולי עלמא אין איש מהצדדים רשאי לחזור בו מההסכמה למכור לזוכה, ואין לא מקום לשאלת 'קים לי' ולא צורך בנימוקים מדוע אין לומר 'קים לי', שכן בנדוננו אין המשיב מבקש לחזור בו מן המכירה לזוכה כדי למכור לאחר בשער גבוה יותר, או אף משום שיש אחר המציע מחיר גבוה יותר (ללא עליית שער כללית), אלא כדי להותיר את הנכס בידיו, ובתוך כך גם לרכוש את חלקה של האשה באותו מחיר שמבקש הזוכה לרכוש אותו, ובכהאי גוונא שודאי אין 'תרי תרעי' ודאי שאינו רשאי לחזור בו, וכל שכן שאינו רשאי לידרוש למעשה לאכוף אף על המערערת את חזרתה בה ממכירת חלקה בנכס לזוכה ומכירתו חלף זאת לו – למשיב – עצמו, תוך שהיא נעשית בכלל 'מחוסרי אמנה', וודאי שבית הדין אינו יכול לאשר את עסקת המכירה שבמסגרתה יקנה הוא את חלקה של המערערת בנגוד לסיכום עם הזוכה.
...
] השופט י' כהן אף הרחיק לכת בגישתו המגוננת על הקונה בנוקטו את הדעה כי בהליכי הוצאה לפועל, אם חייב פורע חוב לנושה בכל עת שהיא עד להעברת רישום הנכס על שם הקונה, הרי גם אז, לאחר מתן הכרזת הקונה, לא יהיה בכך כדי לבטל את מכירת הנכס לו. הוא מנמק זאת בכך כי הדבר עלול להסב נזקים כבדים לקונה שלא באשמתו, ופירוש אחר עלול להביא לידי כך כי: "[...] כל אדם השומר נפשו יתרחק מהשתתפות במכירות בהוצאה לפועל, ובסופו של דבר יסבלו מכך החייבים, שנכסיהם יימכרו במחירים ירודים, בהעדר חוג קונים מתאים" (שם [11], בעמ' 800).
בקשתו של המשיב נדחית אפוא הן נוכח הגשתה לבית דין זה במקביל להגשתה לבית הדין האזורי ואף ללא שהדבר ייאמר בפירוש, הן לגופה.
עם זאת כפי שכתבנו בתחילת דברינו אין אנו מאשרים עתה את הסכם המכר עצמו, שכן טיוטה בלבד הוא שלכאורה ייתכנו בה עוד תיקונים לבקשת הצדדים או הזוכה, ומה גם שמדברי המשיב עולה שיש לו השגה מסוימת גם על ההסכם עצמו וזו לא נדונה לפנינו (ולכאורה לא נדונה כלל).
שולי הדברים אף נעיר כי מעיון 'מלמעלה' מצאנו כי יש בהסכם אף טעות סופר (אחת לפחות) כשנכתב בו כי יוגש לאישורו של "בית המשפט לענייני משפחה" "בית הדין הרבני" ואף צוין "באילת", מה שייתכן שנובע מיצירתו על בסיס הסכם אחר שהיה בידי הכונס, ומצריך כמובן לוודא כי לא נותרו עוד 'שאריות' של הסכם אחר בגופו של הסכם זה. אישורו של ההסכם גם אינו צריך להיעשות בבית דיננו ש'קם מכיסאו' עם הכרעתו במחלוקת העקרונית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו